כותרות TheMarker >
    ';

    ימים אחרים

    בבלוג זה נעסוק בעיניינים אקטואלים אך גם בנושאים שונים ומגוונים שאינם על סדר היום.

    ההשלכות הרבות של בחירות חוזרות

    0 תגובות   יום שלישי, 28/5/19, 22:33

    ההורים שלי למדו אותי שלכל דבר יש מחיר ,ואם אכן הכנסת תפוזר ונלך לראשונה בתולדותינו לבחירות חוזרות יש לזה מחיר מסוים שיבוא לידי ביטוי בכך שהרבה רפורמות ייתקעו.

    פגיעה בבניית הכוח של הצבא ועיכוב חתימה על חוזי רכש עצומים

    בהנחה שהממשלה והקבינט לא יעבדו בחודשים הקרובים, הדבר ישפיע בין השאר על בניית הכוח של הצבא.

    הצבא החל לאחרונה לגבש תכנית רב-שנתית חדשה אותה היה אמור לאשר הקבינט בקיץ או בסתיו הקרוב.

    בין השאר יידחו החלטות בדבר רכישת מסוקי סער חדשים במקום היסעורים הוותיקים ,יהיה עיכוב בדבר רכישת אמצעי לחימה חדשים לצבא היבשה ,וכן תדחה קביעת זהות טייסת הקרב השלישית .

                                         חשש לפתיחת שנת הלימודים

    פתיחת שנת הלימודים הבאה בבתי הספר עלולה להיות מושפעת מאוד מפיזור הכנסת והליכה לבחירות.

    בחודש הבא צפוי לפוג תוקפו של ההסכם הקיבוצי המרכזי במערכת החינוך, "אופק חדש" של הסתדרות המורים.

    בחודשים האחרונים מתנהל משא ומתן בין הצדדים בנוגע להסכם החדש שייקבע את שכר עובדי ההוראה בשנים הקרובות.

    אך עם זאת, היעדר שר חינוך מכהן עשוי לגרור עיכוב באישור ההסכם הסופי, ובהתאם לכך שיבושים בפתיחת שנת הלימודים בעקבות היעדר הסכם חדש.

    פיזור הכנסת עלול להביא לעיכוב באישור תשלומי ההורים, שנעשה בוועדת החינוך של הכנסת מדי שנה בחודשים יוני-יולי.

    אם אכן יהיה עיכוב באישור התשלומים הדבר צפוי לגרום לגבייה מאוחרת מההורים ולשיבוש תכנון שנת הלימודים הבאה במוסדות החינוך.

    בנוסף, מערכת החינוך צפויה להתמודד בשנה הבאה עם יישום הפעימה הראשונה של התיקון לחוק החינוך המיוחד, שאושר בכנסת הקודמת.

    הארגונים בשטח כבר מקבלים פניות על פגיעה בזכויות תלמידים והחשש שלהם הוא שבהיעדר הכנסת אין מי שיפקח על משרד החינוך.

                                      פגיעה במערכת הבריאות

    גורמים במערכת הבריאות הביעו דאגה משמעותית מהכוונה לצאת למערכת בחירות נוספת, שעלולה לגרום לקיצוץ נוסף בכל משרדי הממשלה, גם במשרד הבריאות שמתקשה להתאים את עצמו לגידול האוכלוסייה והזדקנותה.

    במערכת הבריאות חוששים מאוד מבחירות חדשות, שעלולות לגנוז את  מסקנות ועדת לויט-אבניאלי, ועדת חקירה אזרחית לבדיקת מערכת הבריאות, שקבעו שיש צורך בתוספת של חמישה מיליארד שקלים לתקציב הבריאות.

     

    המשמעות של גניזת מסקנות הוועדה, שאומצו על ידי מפלגות רבות – כולל יהדות התורה, היא מכה אנושה למערכת הבריאות, שכן תקציב סל הבריאות לא יגדל ל-750 מיליון כפי שהובטח, לא יתווסף תקציב למחלקות הפנימיות הקורסות וספק אם יתרחש שינוי בשיטת התקצוב של קופות החולים.

                                           מכות לקרנות הפנסיה של הגמלאים

    מתחילת החודש הבא, לראשונה אי פעם, צפויים כ-270 אלף הגמלאים של קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר "עמיתים" לספוג קיצוץ של כ-1.26% בקצבאות, סדר גודל של כאלף שקלים בשנה.

    זאת בעקבות הגירעונות הכבדים של הקרנות, שגדלים בכל שנה בכ-200 מיליון שקלים.

    המציאות הזאת היא נגזרת של חוסר הנכונות של מקבלי ההחלטות להכריע בכל הקשור להעלאת גיל הפרישה לנשים. פיזור הכנסת יאריך את הקץ למצב הקיים.

    ההסדר שנחתם ב-2003 לטיפול בגירעונות האדירים של קרנות הפנסיה קבע שחלק מהגרעון יכוסה על ידי המדינה וחלקו בכך שהעמיתים יידחו את גיל הפרישה שלהם, כלומר יתחילו לקבל את הפנסיה מאוחר יותר.

    בעוד שגיל הפרישה עומד כיום על 67, כפי שנקבע בהסדר, גיל הפרישה לנשים נותר כבר יותר מ-15 שנים על 62.

    עד כה לא הכריעו שר האוצר וחברי הכנסת בנושא, בעיקר ברקע טענות שחלק מהנשים ייפגעו מהעלאת גיל הפרישה – כאלו שלא יסכימו להעסיק אותן, או אלו העוסקות במקצועות שוחקים.

    למרות הצעות שונות לפתרון הבעיה, עדיין אין הכרעות ולמרות החשיבות והדחיפות, גם ההחלטה הזאת תחכה עד שתקום ממשלה חדשה.

                                  פגיעה בתפקוד המשטרה והשב"ס

    הקדמת הבחירות הקודמות הותירו שניים מארגוני אכיפת החוק ללא מפקד קבוע בראשן.

    במשטרה כשל הליך מינוי המפכ"ל החדש ובשב"ס נותרו ללא מפקד בשל פרישה של הניצבת הקודמת.

    כיום עומדים בראשות שני הארגונים ממלאי מקום.

    המשמעות של הליכה לבחירות נוספות היא שבמשך כמעט שנה יעמדו בראש המשטרה ושירות בתי הסוהר ממלאי מקום, כלומר המשך של חוסר היציבות הארגוני.

    במשרד לביטחון פנים היו רוצים לראות מינוי קבוע, כזה שיעשה סדר, אך בתקופה של בחירות הממשלה לא יכולה למנות נציב שב"ס או מפכ"ל קבוע, אלא רק מינוי זמני.

    אחת הפגיעות המרכזיות בתפקוד השוטף של המשטרה, בעקבות אי מינוי מפכ"ל, היא המשך הקפאת סבב המינויים בדרגי הביניים בארגון.

    מאז שהודיע השר גלעד ארדן על הארכת כהונתו הזמנית של ממלא המקום, לא נעשה סבב קידומים במשטרה, למעט סבב קטן של ניצבים.

    המשמעות היא הגברת השחיקה והעייפות בקרב קצינים בכירים וטובים שרוצים להתקדם בשורות המשטרה.

                                        הגזירות הכלכליות

    חירות חוזרות בקרוב צפויות לעלות למשק ולקופת המדינה כ-5 מיליארד שקלים. החישוב כולל את אבדן התפוקה במשק ואת עלות השכר הנוסף לשכירים, מכיוון שיום השבתון הוא למעשה יום חופשה בתשלום.

    במשרד האוצר העריכו היום  כי העלות של פיזור הכנסת והקדמת הבחירות נאמדת בסכום של 475 מיליון שקלים. ההערכה לא כוללת את העלות למשק הישראלי בשל יום השבתון, אך כוללת את תקציב ועדת הבחירות המרכזית ותקציב מימון המפלגות.

    אלו רק חלק מההשלכות על אזרחי ישראל במידה ונצא שוב לבחירות חוזרות.



                                    



    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יואב 16
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין