ידידי שוחרי הדמוקרטיה,
אנחנו איננו שופטים וחורצי דין, אבל גם איננו מטומטמים.
רובנו אנשים פשוטים וטובים שרוצים לחיות בארץ הזו כאנשים חופשיים ובטוחים במדינה דמוקרטית שדואגת לאזרחיה. ניסיון ההשתלטות הברור של השלטון על כל הגורמים שאמורים לאזן אותו, מחייב אותנו להיות פעילים. לא ניתן לאנשים כמו איילת שקד ויריב לוין להרדים אותנו. אינני דמגוג. אני קורא את המציאות.
לא אסלח לעצמי, אם נכון להיום, לא אקח סיכונים, ואשב על הגדר. הבעיה הגדולה היא שניסיון ההשתלטות לא התחיל בימים אלה. הוא התחיל כבר לפני שנים. חלק גדול מתוך המערכות שאמורות לשמור על הדמוקרטיה שלנו מפני שחיתות והרס, כבר מושחת בעצמו. נסיון ההשתלטות על מינויי השופטים הוא כמעט המסמר האחרון בארון המתים של הדמוקרטיה. מה שיישאר אח"כ זה לצנזר את הרשתות החברתיות, ולבטל את הבחירות האמיתיות. ייתכן שכבר מאוחר מידי, אבל אם ניכנס כולנו לעובי הקורה, כל האנשים הטובים והישרים מימין ומשמאל, ביחד ובאומץ, יש לנו סיכוי להציל את הממסד שלנו, מהשחיתות שפשתה בו. אין לנו עכשיו את המותרות של התמודדות בין ימין לשמאל. קודם כל, בואו נציל את הדמוקרטיה בארץ האהובה הזו, ואח"כ נחזור לפוליטיקה. שני חורבני בית, 2000 שנות גלות וסבל, פוגרומים אין ספור, ושואה, עשרות אלפי לוחמים שנתנו את חייהם, ומשפחות שנתנו את יקיריהן, מצווים עלינו להילחם על מדינה שאפשר להיות גאה בה באמת. לא גאווה ריקה, לא התנשאות דתית, לא סוציאליזם עצל ומנוון, לא קפיטליזם קר ומושחת, לא מעצמה אזורית, אפילו לא אור לגויים. גאווה שמקורה באהבה לעם הקטן שלנו, להיסטוריה המדהימה שלנו, לתרבות המופלאה שיצרנו, לארץ הקטנה הזו, ולאופן שבו אנחנו חיים זה עם זה ביושר, בכבוד הדדי, באומץ, בצניעות, בשיתוף, בהתחשבות, בשלום, ובאהבה. אנחנו היהודים על כל עדותינו, ושותפינו שחיים איתנו יחד בארץ הזו.