כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    דבר תורה לפרשת נשא ולחג השבועות

    1 תגובות   יום שישי , 7/6/19, 12:27

     התורה אלוקית ולכן מתאימה לכל דור ודור

    לפני מעמד הר סיני דרושות היו הכנות רבות מצד העם :

    "ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם .

    והיו נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני .

    והגבלת את העם סביב לאמר שמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו..." (שמות י"ט).

    הכנה רבה נדרשה לפני קבלת התורה , לפני המעמד של המפגש עם דבר ה' פנים אל פנים .

    מלבד ההתקדשות וההכנה מצד העם היה אסור לעם לעלות להר סיני , כלומר היה צריך להיות ברור לעם שהקב"ה שם והם כאן .

    הם זוכים לשמוע את דבר ה' , אך ברור לכל אחד שהקב"ה הוא נשגב ואינו חלק מהעם .

    הרש"ר הירש בפירושו לספר שמות מסביר שניתן לראות את ההבדל בין נתינת התורה וספר החוקים של עם ישראל לבין הקמת שאר הדתות והחוקים שלהם .

    כל דת קמה כאשר קבוצת אנשים או איש אחד ישבו וכתבו את ספר החוקים שלהם :

    "כל שאר הדתות והחוקים שיצאו מלב האנושות לפי נסיבות הזמן , אינן מבטאות אלא אותן השקפות שעלו בזמן מן הזמנים , בקרב חוג אנשים מסוים , על אודות ה' וייעוד האדם ועל אודות יחס האדם לה' ויחס האדם לאדם" .

    לכן , התפיסה כיום ברורה , שכל דת , כל ספר חוקים חייב לעבור עדכון , שדרוג , התאמה לכל דור , כיוון שכל ספר חוקים נכתב על ידי בני אדם ולכן הוא אינו מוחלט ואינו מושלם , וכן רוח ספר החוקים הייתה בהתאם לרוח אותה תקופה בו נכתב הספר .

    כאשר יש שינויים בעולם , הרי שיש לעדכן ולהתאים את ספרי החוקים שיצרו בני האדם בעבר , שברוח אותה תקופה יתכן וחוקי הדת התאימו , אך לא בהכרח להיום .

    "היהדות היא היחידה שלא נוצרה מתוך בני האדם. תורתנו ירדה מן השמיים , ולכן היה חשוב להדגיש ולחוות זאת במעמד הר סיני , "ה' ניצב במקומו , כביכול , מול העם ממש , ודברו הגיע אל העם ולאוזניו , ה' לא היה בתוכם ובקרבם , וקולו לא יצא מתוך העם" .

    בוודאי שלכל יהודי יש חלק בתורה , והתורה היא חלק מהעם , חיי עולם נטע בתוכנו .

    גם הקב"ה עצמו מצווה אותנו לשמוע בקול החכמים שלומדים מתוך התורה שבכתב ועל פי הכללים והמסורת יוצרים את התורה שבעל פה שהיא תורת חיים בכל דור ודור .

    אך הבסיס הוא שהתורה היא אלוקית , התורה מן השמיים ולא נכתבה מתוך העם .

    כיוון שהתורה ניתנה על ידי הקב"ה ולא על ידי בשר ודם , זה אומר שמוסר התורה מתאים לכל הדורות , ולא רק לדור שבו ניתנה התורה .

    שאר הדתות אכן חייבות להתאים ולשנות את חוקיהם בהתאם להתקדמות הדורות , אך בעם ישראל הכל טבוע וטמון כבר במעמד הר סיני , במעמד הר סיני בתורה שמימית שניתנה לנו .

    דבר נוסף המחזק זאת לפי הרש"ר הירש הוא ההתנגדות שהייתה מצד העם , עם קשה עורף .

    לא הכל הגיע בקלות , מכיוון שהתורה לא באה מתוך העם , מתוך האנושות , אלא כמשהו חיצוני שעל העם לומר 'נעשה ונשמע' ולרצות .

    כך גם מסביר החבר למלך כוזר בספר הכוזרי של ריה"ל , שתורת ישראל לא התפתחה כשאר הדתות , אלא ברגע אחד נאמר לאומה "היי" - "ותהי!" דבר ה' נשמע לעם להיות לו לעם ולקבל תורה בבת אחת , אין זו התפתחות תרבותית אנושית כפי שהיה בשאר העולם .

    העולם מתקשה לקבל דברים אלה , ולכן אנשים מבקשים רפורמה , התחדשות והתאמה של התורה לדורנו , שלא על פי המסורת וחז"ל .

    אך מי שלומד תורה כראוי מצליח לראות כיצד החכמה האלוקית התאימה את התורה לכל דור ודור , גם לדור יוצאי מצרים וגם לדור שלנו אחרי יותר משלושת אלפי שנה .

    כיוון שהתורה אלוקית היא גם נצחית ולא תשתנה - משום שהיא מתאימה לכל דור . כאשר לומדים את התורה רואים כיצד דבר ה' מופיע אלינו דרך התורה בימינו אנו , ואין צורך לחפש חוקים ומוסר במקומות אחרים .

       

     

    מורשה ומאורסה

    מידי שבת בשבתות הקיץ נוהגים לקרוא בזמן מנחה פרק ב'פרקי אבות' .

    השנה יש שתי דעות איזה פרק קוראים בכל שבת , בגלל מחלוקת האם מתחילים כבר בשבת אסרו חג פסח , או רק בשבת שלאחריה .

    לפי מנהג האשכנזים השבת נקרא את פרק א'.

    במסכת אבות בפרק א' קיימת המשנה המפורסמת "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע...".

    מהמשנה הזאת למדים כמה דברים חשובים .

    ראשית שהתורה היא ירושה , עוברת במסורת מרב לתלמיד , מאב לבן .

    מתוך כך ניתן ללמוד שלכל אחד יש חלק בתורה .

    לא רק לחכמים , לא רק לרבנים , אלא מכיוון שהתורה עוברת בירושה הרי שלכל אחד יש חלק בתורה .

    כיצד אדם מקבל ירושה ? בלי מאמץ , בלי כל יגיעה הירושה מגיעה לו מאבותיו .

    מסביר השפת אמת לפרשת נשא (שנת תרל"ז) שיש שתי בחינות בקבלת התורה .

    יש בחינה שלך ירושה שהיא לא תלויה כלל ביגיעת האדם .

    התורה שייכת לכל יהודי מתוך היותו חלק מעם ישראל .

    חז"ל הקדימו ופתחו את מסכת אבות דווקא בעניין ירושת התורה , "תורה ציווה לנו משה , מורשה קהילת יעקב" , ובחלק הירושה הזה יכולים החכמים להשיג גם מה שמעבר להשגה אנושית רגילה , ולכן מנתה כאן המשנה את משה , יהושע , זקנים, נביאים ואנשי כנסת הגדולה , בכדי ללמד שהם יכלו להשיג השגות גבוהות , ומתוך כך אנחנו צריכים שתהיה לנו אמונה בחכמים ולסמוך על דבריהם .

    אך יש גם צד שני בתורה : "מורשה קהילת יעקב"

    - הגמרא במסכת ברכות נ"ז ע"א דורשת את הפסוק כך :

    "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" ,

    עם ישראל והתורה מחוברים בקשר של אירוסין , ומה שמייחד אירוסין לעומת ירושה הוא שזו התקרבות שבאה מתוך השתדלות יגיעה ומאמץ של האדם .

    לכל פרט ופרט נאמר : "התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך" (אבות פ"ב מי"ב). כל אחד ואחד צריך להרגיש שהתורה לא באה לו בירושה , אלא עליו להתאמץ בכדי לקנות אותה .

    אבל לגבי כלל ישראל , להם נאמר "מורשה קהילת יעקב" , ברמת הכלל זוכים לקבלת התורה גם ללא יגיעה וללא מאמץ .

    לכל ישראל יש חלק בתורה .

    סגולת ישראל מביאה לידי ביטוי את החלק של כולנו בתורה , גם ללא מאמץ .

    נראה שאת החלק הזה חוגגים בשמחת תורה .

    כולם חוגגים , ללא קשר ללימוד במשך השנה .

    אך בחג שבועות אנחנו מביאים לידי ביטוי את הקשר התלוי בלימוד , ביגיעה ובמאמץ . ובזה כל אחד זוכה לפי מאמציו והשתדלותו .


    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/6/19 11:58:
      הבסיס הוא בעצם התנהלות מוסרית של האדם (המתגלם מבחינתנו בחוקי התורה). לכן, זה מתאים תמיד, בכל דור, לכל זמן. מכאן, יש תרגום למעשה, וכאן בדיוק המקום לפרשנויות, דהיינו למנהגים, להלכות. למשל, ערך הצניעות - יש שיפרשו אותו בלבוש, ויקבעו בדיוק את אורך השרוול, ויש שאורך השרוול חסר משמעות עבורם. לפיכך, תמיד חשוב לזכור את הבסיס, את העומק, לא את הביטוי החיצוני. ואולי כך כל קבוצה תוכל לקבל בפתיחות פרשנותה של האחרת ולחיות יחדיו בשלום.