כותרות TheMarker >
    ';

    הגירוש מגן-עדן

    ידוע שעיקר האמונה היהודית נעוץ בקיום עולם הבא על כל הנגזר ממנו: גן-עדן, גהינום... מי שעושה מצוות, קונה לו לאחר 120 מקום טוב בגן-עדן, ואבוי למי שעושה רע ומה שמצפה לו בעולם הבא... מאידך, רואה האמונה היהודית בעולם הזה כפרוזדור, היינו כמעבר זמני שמשמש את האדם לתקן בו את מידותיו ולקנות בהם את חייו האמיתיים והנצחיים בעולם הבא.

    אם כן, "עולם הזה" הוא מרחב "החיים הזמניים" של האדם, "עולם הבא" הוא מרחב "החיים הנצחיים", כאשר "המוות" (הסתלקות האדם מהעולם הזה) מפריד בין שני העולמות. זו כאמור עיקר האמונה של הדת היהודית ושל עוד דתות; ומי שכופר בעיקרים האלה - כופר בעיקר.

    נכנסנו כבר למאה ה-21, ימי הביניים מאחורינו. הדמוקרטיה היא בשורת העידן המודרני והביאה עימה את חופש הדעה והאמונה: כל אדם באמונתו יחיה... כלומר זה לא ביג דיל לכפור היום בקיום אלוהים או בקיום עולם הבא; אף אחד לא יעלה את הכופר על מוקד, ואפילו קיימת האפשרות להיות נאור וכופר וכשר ויהודי למהדרין; בחר באחת הקומבינציות, כולן תקניות.

    דווקא בגין הפתיחות הזאת, עלה קרנו של מוטיב ההגיון ומילא את מקומה של "האמונה העיוורת": אני מאמין כי אמונותי נגזרת מההגיון. גם הכופר לא נותר חייב והטעים את דבריו בהגיון ובשכל הישר.

    פירצה נפרצה בדת היהודית - קוננו חכמינו את העת החדשה והתקוממו על פיתחון הפה שניתן לכופרים בשם ההגיון וגרורותיו... אולם גם עליהם לא פסחה הפתיחות, ומוטיב ההגיון חדר גם לחדרי חדריהם. הם נזכרו לפתע שעיקרי הדת היהודית מבוססים גם הם על ההגיון ועל השכל הישר, ואם כן מדוע להשאירם חבויים בתוך ארבע אמות האמונה העיוורת! הבה נוציא את מוטיב ההגיון אל אוויר העולם ונראה אותו לכול! שכל העולם יידע על מה מבוססת האמונה היהודית, וכל יהודי יידע מהי דתו ועל איזה בסיס היא עומדת. מהפירצה המבורכת הזו יצאו ביאורים ודרשות עם ניחוח שונה המסבירים איך למה ועל מה... מהפירצה הזאת יצאו הרבה רבנים והצליחו בעזרת הקוד החדש של ההגיון לחדור אל מודעות האנשים ולדבר אליהם בגובה העיניים... זהו מקור המספר העצום של החוזרים בתשובה דווקא בעידן הפתיחות זה.

    מהפירצה הזאת יצא גדול המחזירים בתשובה הרב אמנון יצחק, נפתחו תחנות רדיו דתיות, ועידן האינטרנט נפל בזמן... ההגיון והשכל הישר יצאו לאוויר העולם לאחר שנים של מסתור. האור הצפון בדת היהודית יצא לדרך.

    מהפירצה הזאת ביקשתי גם אני להשקיף על דתי היהודית, על דת אימי ואבי ודת ילדי. פתחתי את תורתי, את תורת אימי ואבי ורבותי, ועמדתי על ההגיון והשכל הישר פנים אל פנים; שם ראיתי עד כמה מאסה התורה במושג האמונה העיוורת, ועד כמה ביקשה להרחיקנו מנגררותיו.

    אבל ראיתי שם דבר אחר הרחוק שנות אור מהאמונה היהודית המקובלת שגדלתי עליה אני ואבי ומורי ורבותי. ראיתי בפרוש שגן-העדן הוא היקום שאנו חיים בתוכו, ולא צריך למות בשביל להכנס אליו; נהפוך, מי שנשאר מחוץ לשערי הגן קורס ומת. כלומר, גם בתעודת הפטירה של משה רבינו נכתב- "הנ"ל נפטר כי יצא משערי גן-עדן בכוחות עצמו ולא הצליח להחזיק מעמד מעל ל-120 שנה בחוץ". גם אבותינו אברהם יצחק ויעקב נפטרו מהעולם מאותה הסיבה, ואת תעודת הפטירה הציגה התורה לעיני כל באופן המפורט והברור ביותר, למען נראה ונלמד ונפנים...

    פתחתי את התורה וראיתי עד כמה התרחקה היהדות מעיקרי הדת היהודית, דורות על דורות... כה התרחקנו מתורת משה בן עמרם. כה כפרנו בעיקרי הדת הזאת, לאורך דורות ודורות... במאמר להלן אני עתיד להביא את נוסח העיקרים כפי שהופיעו בתורת משה, שהוחלפו בטיפשות ובמצח נחושה על ידינו.

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    בשולי ההערכה לגירוש ערפאת - 11/09/2003

    0 תגובות   יום שישי , 7/6/19, 19:06

    קראתי כרגע באחד הפורומים פוסט בו העלה המחבר על נס את חשיבות לימוד השפה הערבית דרכה ניתן להבין את העולם הערבי מסביבנו ונוכל להתמודד איתו, להבין ולהכיר אותו את מנהגיו ואת דרך מחשבתו; כך נגדיל את סיכויינו לנבא את צעדיו.

    זה הזכיר לי מאמר שכתבתי ב-2003 כאשר העט שלי לא היה הכי מחודד. זה היה בתקופת ערפאת הנצור במוקטעה ועמדה השאלה אם להרשות לו לצאת את המוקטעה ולנסוע לוועידה הערבית. המאמר קצת בוטה בחלקים ממנו, נא לסלוח למחבר שעדיין היה בתחילת דרכו על המקלדת.

    כמעט שני עשורים חלפו ושום דבר לא השתנה. חשוב באמת לקרוא ולהפנים.

     

                          

    ''

                           ערפאת, ברק וקלינטון בקמפ דיוויד
                                          ______________________________________

     

    בשולי ההערכה לגירוש ערפאת - 11/09/2003

    אלברט שבות

     

    לדעתי, לא יעזור לאף אחד: העם הפלסטיני קבע מי המנהיג שלו, מוצא חן בעינינו או לא; ויותר מזאת: לדעתי, אנו חייבים לכבד את זאת לא רק לקבל. הווה אומר במילים פשוטות כי עלינו לכבד את המנהיג שלהם, יהיה יאסר ערפאת או כל דמות אחרת.

     

    הבנתי האישית למונח 'לכבד' אינה תואמת כלל וכלל את הבנת ממשלות ישראל למונח הזה, מדורי דורותיה. אני חושב כי אין זה נכון להצר את צעדי ערפאת, להחזיק בו בכוח במוקטעה או למנוע ממנו לצאת לחו"ל ו/או לגרש אותו. הוא מנהיג, וככל מנהיג אנו חייבים לו את היחס הנאות והמכובד. הסיבה אינה 'מה ייצא לנו אם נמנע ממנו לצאת' ואפילו אם ייצא לנו - אין זה נכון לנקוט בשיקול שכזה כי הדבר נוגד את עקרונות האתיקה האנושית; הוא מנהיג נרצה או לא.

    כן, אני מדבר על אתיקה כמונח אנושי שאפילו עם אויב יש לו מקום.

     

    אינני מסוגל לשכוח את לחיצת היד של רבין עם ערפאת. אינני יכול לשכוח את הסצינה של רה"מ ברק כאשר נהג בכבוד ובחיבה כלפי ערפאת 'ולחץ' עליו להיכנס לפניו בדלת של הבית הלבן (או בקאמפ דייוויד). יחד עם זאת, אותם מנהיגים אלו שלנו יכולים לשבת ולדון, חצי שעה לאחר שלחצו יד או חיבקו, בהחלטה 'אסטרטגית' אם להרשות לערפאת לצאת לוועידה הערבית או לא, אם להרשות לו לצאת את המוקטעה או לא. אישית אני רואה בזאת אבסורד לא רק טמטום.

     

     אויב הוא אויב הוא אויב ואם החלטנו לדבר איתו עלינו לדבר איתו; ואם החלטנו להלחם בו ולהשמידו עלינו להלחם בו ולהשמידו כולל את מנהיגיו המבקשים להשמידנו. אולם אין אנו יכולים לנקוט בצעד של זלזול והשפלה כצעד אסטרטגי, אין אנו יכולים לקטלג אויב: עם זה אני מדבר ועם זה לא מדבר, אין אתה יכול לבחור באויביך.

     

    לדעתי, ואני הולך להציג דעה מאוד לא פופולרית, ניתן להיאבק באויב ובד בבד לשמור על כבודו כאדם; רק חסרה לנו קצת כנות עצמית.

     

     מעניין מה החברים היו אומרים על הגישה הזו שהצגתי בנוגע למנהיגות האויב. ובכל מקרה, הרעיון שעומד מאחורי דברי לא רק נתמך במה שקראתי 'אתיקה אנושית' כי אם משרת אותי בדבר חשוב וחיוני: לא להתבלבל. ערפאת הוא האויב הניצב מולי; על זקנו על הופעתו על ערמומיותו על אופן מחשבתו ועל אופן התנהלותו; הוא מייצג נאמנה את העם הנאבק בנו, את אויבנו. למה לנסות ולייפות את המציאות העגומה המכוערת הזאת? הדבר דומה לזונה מגעילה זקנה המבקשת חרף גילה ועורה המדלדל לעבוד, אז הלכה ועשתה ניתוח של מתיחת עור. ומה יצא מזה? השיגה לקוח אבל הלקוח הקיא את הנשמה כאשר באמצע הזיון הבחין בערימת עור שהמנתח אסף ושכח מאחורי האוזן...

     

     אנחנו, בניתוח הפלסטי שעשינו לערפאת לאבו מאזן לאבו עלא לאבו טיזי... אכלנו את החרא ועדיין אנו לועסים אותו ועודנו ממאנים להאמין כי זוהי הזונה הזקנה והמכוערת ערפאת שעדיין מצפים ממנה ביצועים טובים ואף מתפלאים מדוע אינה מתנהגת בהתאם! היום, ממש היום, קראתי כי יועץ התקשורת של שרון הכריז נחרצות כי: "אם אבו עלא לא יפעל נגד הטרור, לא יהיה רלוונטי מבחינתנו". וואלה!?

     

     רבותי, אם ישראל תמשיך לחיות בפנטזיה עם אבו עלא ואבו מאזן ואבו זילף בתקווה שיספקו את הסחורה ועל ידיהם תבוא הגאולה – היא תמשיך לאכול את החרא בטעמו הנוכחי שכבר מוכר לה. טעות איומה היא לא לזהות את האויב על זקנו על הופעתו על ערמומיותו על אופן חשיבתו ועל אופן התנהלותו. טעות לא פחות איומה היא לא לזהות את נציג האויב שלנו ולא לנבא את צעדיו. ההיסטוריה לא תסלח למנהיגינו בתקופה קריטית זו על טעותם.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אלברט שבות
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין