כותרות TheMarker >
    ';

    ימים אחרים

    בבלוג זה נעסוק בעיניינים אקטואלים אך גם בנושאים שונים ומגוונים שאינם על סדר היום.

    למה הפסיקו השוודים לטוס ?

    0 תגובות   יום ראשון, 9/6/19, 01:23

    ניתן לראות שבשנים האחרונות ,לצד הטלפונים הניידים והאינטרנט, הטיסות הזולות הן אחד המאפיינים החדשים והמובהקים ביותר של החיים המודרניים.

    אחרי יבשת אירופה, כל יבשת אסיה ואזור אמריקה הלטינית הולכות ומרושתות בימים אלה בנתיבי אוויר זולים, חברות תעופה חדשות צצות, מחירי הכרטיסים צוללים ואוכלוסיות שלמות שבעבר לא יכלו להרשות לעצמן - טסות היום כמה פעמים בשנה.

    4 מיליארד נוסעים נרשמו ברחבי העולם בשנה האחרונה, לפי נתוני איגוד התעופה העולמי (IATA), ומספר זה צפוי להכפיל את עצמו עד 2037.

    חשוב לציין כי לא מדובר במחצית מאוכלוסיית העולם, אלא ב-10% ממנה בלבד, הנוסעים כמה פעמים בשנה.

    כך,למשל, ניתן להזמין טיסה מברלין למיורקה במחיר של ארוחת מקדונלד’ס, טיסה לישראל במחיר של צהריים וטיסה לסינגפור במחיר של ארוחת ערב זוגית.

    יותר מ-1,000 שדות תעופה נוספים נמצאים בשלבי תכנון ברחבי העולם ונתיבים חדשים נפתחים חדשות לבקרים.

    אם לפני עשור בלבד, חברה כמו איזיג’ט הייתה יכולה לפרסם באופן ברור את נתיבי הטיסות שיצאו מלונדון או מברלין, היום התמונה נראית אחרת: מדובר ברשת צפופה של טיסות ברחבי היבשת, יותר שתי וערב מאשר מוקדים אזוריים. מברלין, למשל, הטיסה הקצרה ביותר של החברה יוצאת לאי הגרמני זילט (45 דקות), הארוכה ביותר לטנריף (5.5 שעות). אלה רק שתיים מתוך עשרות טיסות היוצאות ביום.

                                      ההשפעה של הטיסות הקצרות על איכות הסביבה

    זה לא סוד שמטוסים שורפים דלק רב ומשחררים יותר פחמן דו-חמצני לאטמוספרה מאשר כלי-רכב ,אלא גם העובדה שהם עושים זאת בגובה רב, וכן שהדלק הסילוני המניע מטוסים מכיל רכיבים מזהמים . 

    בנוסף, בעוד רכבות חשמליות יכולות באופן תאורטי לנוע גם כתוצאה מאנרגיה ירוקה (כמו אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח או גז טבעי המזהם פחות מפחם), וכלי רכב חשמליים הולכים ומשתכללים, מטוסי סילון אינם יכולים לעשות בשלב הנוכחי שימוש רב באנרגיות ירוקות. אם מוסיפים לכך את העובדה שמספר הטיסות, שדות התעופה והנוסעים צומח מדי שנה ב-5%, ובמקומות רבים זהו מגזר התחבורה הצומח במהירות הרבה ביותר - תקבלו תחום לוהט שהפך לעמוד במרכז המאבק נגד ההתחממות הגלובלית.

    מעל המאבק מרחפת ההבנה כי פחמן דו-חמצני המשתחרר כתוצאה מפעילות אנושית, בין שהוא שרפת דלק-מאובנים לטובת התעשייה או תחבורה, לגידול בעלי חיים למזון, לחקלאות או לכל פעילות אנושית אחרת, קשור קשר הדוק להתחממות הגלובלית שחווה העולם בעשורים האחרונים.

    ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה מעולם לא היה גבוה יותר (לפי מדידות עדכניות והערכות לגבי העבר); כך גם הטמפרטורות.

    קשר הזה גרם לציבור הולך וגדל של פעילים סביבתיים ואנשים מהשורה להסתכל על חייהם בפריזמה חדשה: כמה פחמן דו-חמצני הם משחררים, ואם ניתן לצמצם את הכמות.

    כך,למשל, לפי נתוני אוניברסיטת צ’אלמרס בשבדיה, השורה התחתונה היא שטיסה לטווח בינוני כרוכה בשחרור 285 גרם פחמן דו-חמצני לק"מ, לעומת 214 גרם לכלי רכב המונע בבנזין (154 לדיזל) ו-14 בלבד לרכבות.

                                     ההחלטה של השוודים להפסיק לטוס

    הנתונים מראים כי בעבר השוודים היו נוסעים בעיקר בתחילת החורף (חודשים ינואר-פברואר) .

    התופעה לא הייתה מוגבלת לעשירים, אלא הייתה חלק מאורח החיים של מעמד הביניים הרחב.

    למעשה, לפי החוקרים השוודים מאוניברסיטת צ’אלמרס, תושבי המדינה טסו בשלושה העשורים האחרונים פי 5 מהממוצע העולמי וכמעט פי 2 מהממוצע האירופי.

    אבל משהו גרם למפנה שהוביל לצמצום הטיסות של השוודים.

    יכול להיות שהסיבה לכך היא  ההתחממות הגלובלית, המורגשת באזור צפון-אירופה המכונה גם בשם: סקנדינביה (ובכלל, ככל שמתקרבים לקטבים) הרבה יותר מאשר בקווי רוחב נמוכים יותר, אולי בגלל שהסגפנות הכרוכה בוויתור על טיסות מתאימה לאופי הפרוטסטנטי-עדיין של תושביה, ואולי משום שהבושה היא מנוע עתיק לשינוי חברתי במדינה. ואולי בעיקר בגלל סיבה נוספת - שעוד לא חגגה יום הולדת 17 - צעירה שבדית חמורת-סבר בשם גרטה תונברג.

                     ההשפעה של גרטה ת'ונברג על החלטת השוודים להפסיק לטוס

    גרטה תונ'ברג החלה כבר בגיל 15 את פעילותה למען איכות-הסביבה ,ונגד ממשלות המערב שלא מטפלות בנושא החשוב הזה כמו שצריך.

    ת'ונברג עשתה את הדרך להופעת הבכורה שלה בכנס דאבוס השנה ברכבות.

    היא תיעדה את המסע שלה משבדיה לשווייץ, עם עצירות בדרך, ברכבות ובאוטובוסים.

    זאת ,בניגוד לאליטה הפוליטית והכלכלית שהגיעה לכנס דאבוס באלפי טיסות מזהמות במטוסים פרטיים, ואז עלתה בלימוזינות או במסוקים לדיונים על העתיד האקלימי של כדור הארץ, תונברג נסעה בדרכים במשך 32 שעות, ואז הקימה אוהל בשלג מחוץ לדיונים.

    מיותר לציין כי היא הפכה לגיבורה לאומית במולדתה שוודיה, ולדמות בינלאומית המסמלת את השינוי הדרוש במודעות.

                                    סיבה נוספת להימנעות מטיסות

    ניתן לראות כי במקביל לקידום ההימנעות מטיסות על-ידי תונברג, כבר התפשט ה"פלוגסקאם" השבדי ברחבי אירופה. מונחים מקבילים הופיעו בשפות שונות ביבשת - Flugscham בגרמנית, Vliegschaamte בהולנדית או פשוט Flight Shame באנגלית, שבה דיווחו כלי תקשורת בינלאומיים בהרחבה על התופעה החדשה. הטבעונות הוכרזה אאוט, ההימנעות מטיסות אין. במקום "יום שני ללא בשר" (Meatless Monday), האתגר הסביבתי החדש הפך להיות "שנה ללא טיסות". במקום מאבק באוכלי בשר - מלחמה במועדוני הנוסע המתמיד.

    במקביל, צצו בשפה השבדית מונחים משלימים למהפכת האנטי-טיסות: "tagskryt" - להתפאר בנסיעה ברכבת ו" smygflyga" - טיסה בחשאיות, וקבוצות בפייסבוק הוקדשו לחופשות מקומיות וידידותיות לסביבה, או לביוש סלבריטאים הטסים בלי להתחשב בסביבה.

    נכון לעכשיו, תמונת הבטן-גב הטיפוסית מהאיים בתאילנד הפכה לטבו חברתי בחוגים מסוימים בשוודיה, וגם בגרמניה.

    כתוצאה מכל אלה, נרשם אפקט שהפתיע - והפחיד - את חברות התעופה: מספר הטסים בשוודיה בחצי השנה האחרונה היה נמוך ב-4% ממספרם בחצי השנה הקודמת, בפעם הראשונה זה שנים.

    במקביל, מספר הנוסעים ברכבת זינק והגיע ל-32 מיליון בני אדם.

    רשות הרכבות השוודית פרסמה הודעה רשמית שבה ייחסה את האפקט ל"רצון של אנשים לתחבורה ידידותית לסביבה".

    שינוי העמדות החד הזה מתבטא גם בסקרי דעת קהל.

    כך, למשל, מתברר כי אדם אחד מכל ארבעה שבדים אמר בסקר של WWF, הקרן העולמית לשימור חיות הבר, כי הוא נמנע בשנה האחרונה מלטוס בגלל סיבות סביבתיות. 

    אחד מכל חמישה אמר כי הוא מעדיף באופן קבוע לנסוע ברכבת מאשר במטוס, למרות העלויות והזמן הנוספים הכרוכים בכך.

    הנתונים מסייעים להבהיר כי לא מדובר בטרנד אינטרנטי חולף, אלא בחלק משינוי מעמיק.

    נשאלת השאלה: האם מדובר במהפכה יבשתית או שהיא נמסה בקרחון השוודי?

                                תשובה לשאלה

    ניתן לראות כי ההימנעות מטיסות הולכת ומתפשטת כרעיון - גם אם לא כמעשה - ברחבי אירופה. לפי המומחים, הדבר תלוי בעיקר בתשתית התחבורה החלופית - ובעיקר ביעילות הרכבת.

    בצרפת אולי נוח לקחת את הרכבת TGV ממזרח המדינה לפריז (שעה וחצי בלבד משטרסבורג), אבל לא כל מדינות אירופה השקיעו בתשתית הרכבות שלהן.

    כך, למשל, בגרמניה, על רקע בעיות קשות ברשת הרכבות במדינה, עולה באופן עקבי מספר הטיסות.

    מספר הנוסעים כאן עלה ב-6% לעומת השנה שעברה, והגיע ל-86 מיליון בני אדם. מספר הטיסות עלה גם הוא - ב-10% בשנה האחרונה.

    בנוסף, קל להאשים את השוודים - שחיים באחת מהמדינות עם רמת החיים הגבוהה ביותר בעולם, עם ימי חופשה רבים ומערכת רווחה תומכת - שהם מתחבטים בבעיות שכלל אינן רלוונטיות, למשל, לפועל הרומני שעובד בלונדון כדי לפרנס את משפחתו ורוצה לבקר אותה בסוף השבוע, או אפילו לתייר הסיני שרוצה לטייל בעולם.

    השוודים אולי שמו את השלב הזה מאחוריהם, אבל זה לא אומר שמדינות וכלכלות אחרות נדרשות לדלג עליו לגמרי בשם איכות הסביבה.



     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יואב 16
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין