כותרות TheMarker >
    ';

    כותב בקפה, רשומון

    יומן. לא בלוג...
    ובו רשומות. לא פוסטים...

    ארכיון

    0

    סופר-גרופ והאלבום?, סופר!!!

    3 תגובות   יום שני, 10/6/19, 13:13

     

    ''

    Takes a Lot to Laugh, It Takes a Train to Cry  , מתוך האלבום "סופר סשן" 

     

     

    היה היה אחד, נקרא לו קופרשמידט, שגנבו לו ת'להקה'שלו.

    הקופרשמידט הזה הכיר אחד, נקרא לו בלומפילד, ש..., גם לו גנבו ת'להקה.

    ו..., לא, זאת אינה התחלה של בדיחה !!!

    כן, ניחשתם..., שניהם יהודים כשרים לכול דבר ועניין (ולא, לא בדקתי מתחת לחצאית שלהם...) והדבר האחרון שאפשר לצפות משני יהודים שגנבו להם ת'להקה זה..., להקים סופר-להקה, או אם תירצו, להקת-על.

    השניים הללו, עוד קודם להקמת אותה להקת-העל היו שותפים פעילים לאחד, נקרא לו צימרמן (כן, עוד יהודי...), כשהלה הקליט אלבום פורץ-דרך.

    ~

    רגע, פוס !!! rewind

    ~
    באחד הימים של תחילת שנת 1968 נפגשו אל קופר (AKA קופרשמידט) ומייקל בלומפילד (AKA..., זה בלומפילד, לא בלומשטיין!!!) שנושלו זה עתה מלהקות שאותן הם הקימו.

    קופר, שהועזב מ-Blood, Sweat & Tears, ובלומפילד שהונטש מ-Electric Flag צירפו אליהם עוד 3 חברים: הקלידן בארי גולדברג (קחו ניחוש מושכל..., כן, יהודי), נגן הבס הארווי ברוקס (יהודי, ברורר) ואת המתופף FAST אדי הו (אבוי..., ערל...).

    ~

    בחודש מאי של אותה השנה קופר שריין 48 שעות-אולפן בלבד לצורך מפגשה של הלהקה.

    ביום הראשון התוצאה הייתה 4:1 לטובת היהודים. התוצאה תשתנה ביום השני...

    אם כן, ביום הראשון עסקה החבורה בג'ימג'ום קטעים אינסטרומנטלים בסוגת הבלוז (תראו לי רוקיסט אחד שהוא לא בלוזיסט בארון...).

    תחילת היום השני לא התחילה בטוב..., בלומפילד היה בחזקת No-show.

    קופר הנזעם הצליח לגייס את הזמר והאמן הרב-כלי סטפן סטילס (שעשה קולות של עזיבת הלהקה בה פעל, “הבופאלו ספרינגפילד”), מה שהתברר כקלף אס.

    (הערלים מצמקים, 3:2...)

    היום השני היה בסימן הקלטת ג'מים אינסטרומנטלים וקוליים כאשר סטילס נותן מעצמו את הכול, כאילו הוא נמצא באיזה אודישן מכריע.

    שלב ה-Mix ארך כחודשיים.

    צד א' של האלבום כולל 5 קטעים אינסטרומנטליים וצד ב' כולל 4 שירים.

    האלבום, בעל השם המקורי-משהו "סופר סשן", יצא ב-22 ביולי 1968. חודש אחד לאחר צאתו הוא הגיע למקום ה-12 במצעד האלבומים (בילבורד200) וזכה במעמד אלבום זהב.

    ~

    אבל באמא'שכם..., הניחו לסטטיסטיקה.

    ~

    קצת יותר מ-50 שנים עברו מאז יצא האלבום, והוא עדיין מצליח לייצר לעצמו אוהדים ומעריצים חדשים, מדי שנה.

    השעטנז הקולקטיבי הזה, שהורכב מחבורה של מוזיקאים נפלאים, הניח את הבסיס ואת ההשראה להקמת להקות-על כמו Crosby, Stills & Nash ו-Blind Faith.

    ~

    ולרשימת האגבים, הבלתי-נמנעת:

    אם כן...,

    אגב1 – קופר התפייס עם בלומפילד. הם יצאו למסע הופעות שהניב אלבום כפול שיצא לשוק ב-1969 The Live Adventures of Mike Bloomfield and Al Kooper.

    אגב 2 – לעניין צימרמן (AKA בוב דילן). קופר ובלומפילד היו בין המוזיקאים שליוו את דילן בהקלטת אלבומו האייקוני Highway 61 Revisited בשנת 1965.

    אגב 3 – התקציב להוצאת האלבום "סופר סשן" היה 13,000$. אין ספק שהחבורה גזרה עליו קופון שמנמן..., הם (או יורשיהם) ממשיכים לחתוך עליו קופון עד עצם היום הזה!!!

    אגב4 – בשנת 2003 יצא לשוק CD ובו נוספו עוד 4 רצועות בונוס.

    אגב 5 – בשנת 2014 שוחרר לשוק דיסק בפורמט SACD (המאפשר זמן צריבה ארוך יותר מהפורמט CD, בא לומר – הCומפקט Dיסק המקובל...).

    אגב 6 – ברצועה הראשונה (צד B) באלבום (ה-6 ב-CD) מבצעת החבורה גירסת-כיסוי לשירו של בוב דילן It Takes a Lot to Laugh, It Takes a Train to Cry, מתוך האלבום של דילן בו שיתפו פעולה עימו קופר ובלומפילד Highway 61 Revisited .

    שיר זה אניח ככותרת לרשומה לעייל.

    אגב 7 – להקת "סטילי דן" (אהוביי משכבר הימים...) לוו שורה מתוך השיר המוזכר ב"אגב6” לשם אלבום הבכורה שלהם Can't Buy a Thrill.

    אגב 8 – האלבום הושמע במחוזותינו הלבנטיניים לראשונה ברדיו, בגלי-צה"ל. עשה זאת אורי לוטן ז"ל (1951-2005) בתוכנית האלמותית "ציפורי לילה".

    אגב 9 – (אגב אחרון ודי, נשבע לכם!!!) נגן הבס הארווי ברוקס (שהיה נגן הבס של הדלתות בהקלטות האולפן שלהם!!!, וגם ליווה את ג'ימי הנדריקס!!!) “עשה עלייה" בשנת 2009 והוא מתגורר היום בירושלים. הוא מרבה לשתף פעולה עם רוני פיטרסון.

    אגב (לא, לא עוד אגב ממוספר!!!)

    בתחתית הרשומה אני מניח קישורית ליו-טיוב של האלבום המלא. מי יודע, אולי יצמחו לו אוהדים ומעריצים חדשים בארץ הקודש...

    ~

    וואי,

    כמעט ששכחתי (ואם תרצו PS, בא לומר - Post Script) –

    בגב האלבום "סופר סשן" כתב אל קופר את הקטע הבא:

    מה שקרה זה..., שהייתי אצלו בבית וכול הקירות שם היו מלאים בתמונות שלו ובתמונה של בוב דילן מתחרע על הפסנתר, ופוסטר של פרנק סינטרה מלפני המלחמה במסגרת זהב, וכלב קטן שנראה כמו Mary Had a Little Lamb שמתרוצץ בכול מקום ותוך כדי מפיל ערימות של תקליטים בגובה של הר, והחברה הפריקית שלו מברישה את השיער החום שלה שמגיע לה עד התחת, ותזכרו, כמעט ארבעים מעלות בניו-יורק ובדיוק עכשיו רצחו את בובי קנדי ואיבדתי את המפתח לאופניים שלי ואני צריך ללכת הבייתה...”, כך כתב קופר על ביקור בדירתו של בלומפילד, אחרי שלב ה-Mix של האלבום, שם גם הועלה לראשונה הרעיון על הקמתה של..., ובכן..., גם ללהקת-העל הזאת מעולם לא ניתן שם, אבל איך אפשר לשכוח לזכור אותה...

    ~

    ''

    super session (1968) FULL ALBUM

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/6/19 07:36:
      פייר, לא הכרתי. הכה את המומחה!
        15/6/19 08:46:
      בועז, אני לא מבין כלום במוסיקה ואת מרבית השמות שהזכרת אני לא מכיר, אך אני נהנה מן הכתיבה ומן ההומור שלך. שבת שלום, עמוס.
        10/6/19 18:25:
      זה מהאלבומים שיש לי אותם בשתי הגרסאות. הויניל וה CD

      פרופיל

      ~בועז22~
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשומות שרשמתי