כותרות TheMarker >
    ';

    ימים אחרים

    בבלוג זה נעסוק בעיניינים אקטואלים אך גם בנושאים שונים ומגוונים שאינם על סדר היום.

    מחקר שמנסה להבין למה האדם מדוכא.

    0 תגובות   יום שני, 10/6/19, 21:08

    זה לא סוד שרוב האנשים נוטים להאמין שהדברים שהם חושבים מקורם בהיגיון פנימי עמוק המושרש בנו ומתווה את דרכי הפעולה שלהם.

    המציאות מראה שדברים שונים ומשונים משפיעים על האופן שבו מתנהל האדם במהלך חייו: זה מתחיל מפעילות ההורמונים שאין לאדם הסביר  כל שליטה עליה, דרך חומרים כמו קפאין, סוכר ואלכוהול ועד מחלות וזיהומים.

    כדי להבין את זה, רצוי להיזכר בפעם האחרונה שבה הייתם חולים הן פיזית,והן נפשית.

    סביר להניח  שהרגשתם שסוף העולם מתקרב - גם אם בסך הכול סבלתם מקצת חום ואף שלא מפסיק לטפטף.

    למעשה, חוקרים טוענים שלמחלות שהגוף שלכם מתמודד איתן מתחת לפני השטח, יש הרבה יותר השפעה על המצב הנפשי שלכם מכפי ששיערו בעבר. 

                                        תיאור מחקר

    במאמר שפרסמו חוקרים מאוניברסיטת אמורי שבארצות הברית בכתב העת המדעי Trends in Cognitive Sciences, נטען כי דלקות כרוניות משפיעות על המוליכים העצביים במוח שלנו בצורה שמשפיעה בתורה על המוטיבציה, על קבלת ההחלטות, על השליטה העצמית ועל הסיכון למחלות נפש כמו דיכאון וסכיזופרניה.

    המאמר שפרסמו החוקרים אמנם מציג תיאוריה ולא קביעה חד משמעית, אך הוא מתבסס על שורה ארוכה של מחקרים שפורסמו בעבר ותומכים בנימוקים שלו.

    לדברי החוקרים, מצב של דלקת כרונית גורם למערכת החיסון לשבש את הפרשת המוליך העצבי דופמין במוח.

    דופמין זה מכונה גם "הורמון האושר" ומשרה עלינו תחושה טובה ונעימה.

    בנוסף, הוא  מסייע בקבלת החלטות, בשימור השליטה העצמית, בהעלאת המוטיבציה ובשיפור ההרגשה הכללית.

    החוקרים טוענים כי מנגנון זה הועיל בעבר יותר לאבות אבותינו מאשר לנו, בתקופה הפרה-היסטורית, זאת בשל העובדה שהסביבה של בני האדם הייתה רוויה בזיהומים ובסכנות.

    במצב כזה, לאדם שכבר סבל מדלקת היה יותר סיכוי לשרוד אם הוא פשוט היה נשאר במערה ולא זז יותר מדי.

    כיום, אורח החיים המערבי גורם לכך שרבים מאיתנו סובלים מדלקת כרונית שאינה מסכנת אותנו, אך גם אינה חולפת כשלא מטפלים בה.

    לכן, טוענים החוקרים כי אנשים רבים מסתובבים גם עם תחושות נפשיות קשות שנלוות לדלקת ובאופן די אירוני דווקא פוגעות בבריאות.

                                                  תהליך עריכת המחקר

    על-מנת  לבחון את התאוריה שלהם, יצרו החוקרים הדמיה ממוחשבת של מערכות שונות בגוף האדם, שמבוססת על כל הידע העדכני ביותר בתחום.

    ההדמיה אפשרה לראות כיצד ציטוקינים במערכת החיסון, שהם חלבונים שמהווים את הבסיס התקשורתי בין תאים במערכת, משפיעים באופן ישיר על מנגנון הפרשת הדופמין במוח.

    נכון לעכשיו ,מדובר כאמור בעדות תאורטית בלבד, ונדרשים מחקרים נוספים כדי להבין את המנגנון הזה לעומק, אך החוקרים מאמינים כי ההבנה הזאת תסייע להבין טוב יותר את ההתמודדות עם מחלות נפשיות כמו דיכאון, סכיזופרניה, חרדה והפרעות אישיות - ולהציע מעטפת טיפול מתאימה ויעילה יותר לבעיות אלו.

                                        המסקנה מהמחקר על אורחות חייו של האדם

    עד שיגיע היום שבו מדענים יפתחו תרופות ממוקדות שיעזרו לבטל את ההשפעה השלילית של פעילות מערכת החיסון על הוויסות הרגשי שלנו, כל אחד מאיתנו יכול לקחת קצת יותר אחריות על החיים שלו ולפעול להפחתת דלקות כרוניות בגופו.

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יואב 16
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין