כותרות TheMarker >
    ';
    0

    חמלה או נקמה?

    68 תגובות   יום חמישי, 13/6/19, 14:16

    ''

     

    איזה טיפוס אתם? 

    אני חושבת שרוב האנשים הם על הרצף במקום כלשהו.

     

    יש קיצוניים, בעלי "פנקס" שזוכרים הכל ולא סולחים.

    ויש גם ששוקעים במחשבות על נקמה.

    יש גם כאלו שנוקמים והנקמה לא מביאה להם את הסיפוק המיוחל.

     

    ''

     

    זה לא עושה להם טוב.

    הם אנשים שהרבה מהזמן מרגישים ממורמרים.

    על מה שמישהו "עשה" להם.

     

    הם לא חושבים על הבחירה שלהם.

    הבחירה להתנתק, או הבחירה לסלוח, או כל אופציה אחרת.

    הם עסוקים בעוול שנעשה להם לתחושתם.

     

    אני חושבת שבכל סיטואציה, ויש קלות או חמורות יותר,

    כדאי לנו לזוז הלאה.

     

    לא תמיד זה פשוט או קל.

    לפעמים צריך איזה פרק זמן שיחלוף.

    אבל בסופו של דבר?

    להיות עסוקים במשך שנים ארוכות בחשבונאות?

    אנחנו בעצם פוגעים בעצמנו.

    פחות שמחים, פחות מחייכים, יותר כועסים

    וכל זה לא עושה טוב לבריאות שלנו.

     

    בקיצוניות מהצד השני, ואני חושבת שיש הרבה פחות אנשים כאלו,

    ישנם האנשים שתמיד מוותרים, תמיד סולחים, תמיד מבליגים.

    להיות "פראיירים" זה גם לא רצוי.

    במצב כזה, אתם יכולים לפגוע בעצמכם.

    כי... לא לכל דבר צריך להסכים, לא כל דבר צריך לקבל.

    אם תקבלו ותכילו ותמשיכו הלאה כאילו מאום לא קרה על עוול שנעשה לכם?

    התחושה שלכם, הערך העצמי שלכם ייפגעו.

     

    כדאי לדעת להתנהל בשביל הנכון, בפרופורציה המתאימה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (68)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        אתמול 1:13:
      ותרנית עם זכרון טוב;) ככה אני מתייחסת לעצמי;) אין לי את הכוחות לנקום ולכעוס לאורך זמן, אלא שאני זוכרת דברים, ואז, למעשה, הם נשארים אצלי ב"סיסטם"..
        8/7/19 08:59:

      גם  כשאנחנו  נוהגים  צריך  בפניה  להציץ  הצידה  למראה 

      ( ובבחינת הנהיגה  ,אפילו  לעשות מחוות הצגה מודגשת )

      נכון שצריך להבין מה היה קודם,כדי לא  לחזור  על אותה  טעות ,שאולי  רודפת אחרינו.

      אבל אם נמשיך להסתכל אחורה כל הזמן.... נישאר שם.

      ובחיים כדאי להתקדם, 

      מי שזורק אבנים על כל כלב נובח, חייב ללכת עם שק של אבנים עליו.

      כדי רק להציץ  ולהתקדם, להציץ כדי לא לחזור למצב הקודם.... להתקדם ...ולמזער את קטנוניות החיים

      שמעון

       

      ''

       

        26/6/19 09:04:

      צטט: היא ולא אחרת 2019-06-25 13:09:25

      במקרים בהם הפגיעה מכאיבה במיוחד, מאמינה ב-לסלוח אבל לא לשכוח, פשוט כדי לא להיפגע שוב. לרוב, אני בעד לסלוח מהר ככל המתאפשר ולדלג הלאה, לעטוף את עצמי מלגו ומלבר באנרגיה טובה וחיובית. החיים קצרים ויקרים מידי מכדי להעבירם באגירת כעסים ובתכנון נקמות, בזבוב זמן מתיש ומיותר (עבורי). תודה חמודתי, נהנתי לקרוא אותך, גם את התגובות. חיבוקים❤ את מתוקה!! נשיקה ותודה!
        25/6/19 13:09:
      במקרים בהם הפגיעה מכאיבה במיוחד, מאמינה ב-לסלוח אבל לא לשכוח, פשוט כדי לא להיפגע שוב. לרוב, אני בעד לסלוח מהר ככל המתאפשר ולדלג הלאה, לעטוף את עצמי מלגו ומלבר באנרגיה טובה וחיובית. החיים קצרים ויקרים מידי מכדי להעבירם באגירת כעסים ובתכנון נקמות, בזבוב זמן מתיש ומיותר (עבורי). תודה חמודתי, נהנתי לקרוא אותך, גם את התגובות. חיבוקים❤
        24/6/19 09:59:

      צטט: גליה ק 2019-06-22 14:15:45

      אני חושבת שקודם כל צריך לסלוח לעצמנו שהיינו ותרנים מדי, הבנו מאוחר מדי, היינו תוקפנים מדי וכך הלאה. עוד סוג של הכלה היא לא לכפות על עצמנו. אם מרגישים טינה קלה לאורך זמן, אז לא לרמות את עצמנו. לתת לו להיות שם, לא נורא. אנחנו לא מושלמים. אחרת הטינה הופכת לצדקנות שפוגעת בנו ולפעמים גם באחר. התוצאה הסופית הרצויה היא התנתקות פנימית ואם צריך התנתקות חיצונית. גם זהו סוג של סליחה. ישנן סליחות אחרות, כאשר ממשיכים להיות חברים, אוהבים את השני למרות הכל, זה טוב ורצוי ולזה מטיפים אבל בכל זאת גם כאן כדאי להיזהר. לעשות את זה מדויק ומתוך מודעות עצמית. לא לרמות את עצמנו. זה עמוק ומצריך יותר מחשבה מעמיקה ומתאים לשיחה. תודה להתייחסות.
        22/6/19 14:15:
      אני חושבת שקודם כל צריך לסלוח לעצמנו שהיינו ותרנים מדי, הבנו מאוחר מדי, היינו תוקפנים מדי וכך הלאה. עוד סוג של הכלה היא לא לכפות על עצמנו. אם מרגישים טינה קלה לאורך זמן, אז לא לרמות את עצמנו. לתת לו להיות שם, לא נורא. אנחנו לא מושלמים. אחרת הטינה הופכת לצדקנות שפוגעת בנו ולפעמים גם באחר. התוצאה הסופית הרצויה היא התנתקות פנימית ואם צריך התנתקות חיצונית. גם זהו סוג של סליחה. ישנן סליחות אחרות, כאשר ממשיכים להיות חברים, אוהבים את השני למרות הכל, זה טוב ורצוי ולזה מטיפים אבל בכל זאת גם כאן כדאי להיזהר. לעשות את זה מדויק ומתוך מודעות עצמית. לא לרמות את עצמנו.
        22/6/19 12:53:

      צטט: בדולח. 2019-06-21 15:37:02

      כתבת "אני חושבת", אז אני מצטרף לדעתך. חיוך
        21/6/19 15:37:
      כתבת "אני חושבת", אז אני מצטרף לדעתך.
        20/6/19 17:43:

      צטט: debie30 2019-06-20 12:52:44

      שרי, מאוד אופנתי, ניו-אייג' לדבר על סליחה, אך אם מישהו פגע בך צריכה להידלק נורת אזהרה. אפשר לסלוח אפשר לא לסלוח אך בכל מקרה להיזהר דבי, אני לא מנסה להיות "אופנתית" ולא חושבת שתמיד תמיד צריך לסלוח. חושבת שלעיתים נכון להתרחק, להתנתק, אבל בכל מקרה לא טוב בשבילנו לשקוע במרירות אובססיבית.

       

        20/6/19 12:52:
      שרי, מאוד אופנתי, ניו-אייג' לדבר על סליחה, אך אם מישהו פגע בך צריכה להידלק נורת אזהרה. אפשר לסלוח אפשר לא לסלוח אך בכל מקרה להיזהר
        20/6/19 11:01:

      צטט: אהובהקליין 2019-06-19 15:36:29

       שרי היקרה.

      נשיקה

       אני חושבת שאין תשובה חד משמעית- 

       אלא, עלינו להתאים את התגובה-

      כל דבר לגופו של עניין, פעמים ישנם דברים שהשתיקה יפה  להם.

       

        המשך שבוע נהדר.

       בברכה אהובה

      תודה אהובה. וודאי שלא תמיד אותה תגובה, תלוי במקרה באדם ובכל המאפיינים של המקרה.

        20/6/19 11:00:

      צטט: kimchid 2019-06-19 15:24:50

      אין "פתרון בית ספר" למצבים כאלה. כל אחד והאנרגיות שלו עם "הפתיל" שיכול להיות קצר וגורר תגובה מהירה ללא בחינה ושיקול דעת. אפשר להמליץ כמובן ללכת בדרך המתונה ושיקול הדעת, אך בסופו של עניין, לא כולנו נבראנו זהים. ואם כולם היו נוהגים באופן דומה החיים היו משעממים:-) אהה... וודאי שאתה צודק שאם כולנו היינו זהים היה משעמם חיוך ומה עם הטלנובלות והסדרות? חיוך
        20/6/19 10:58:

      צטט: דו-קוטבי 2019-06-18 18:03:00

      לא תמיד צריך להבליג ולותר, שרי יקרה,ואני מסכים לכל מילה שלך כאן. לצערי הרב,לא מעט שנים הייתי בקיצוניות אחת, ורק במעט משנותיי הייתי חד משמעית בקיצוניות השניה. שמח לבקרך כאן שוב, מעריך ומוקיר אותך מאד ומודה גם כאן על כל העידוד המתמשך והכנה. תודה לך. ו... טוב למצוא את שביל הזהב.

       

        19/6/19 15:36:

       שרי היקרה.

      נשיקה

       אני חושבת שאין תשובה חד משמעית- 

       אלא, עלינו להתאים את התגובה-

      כל דבר לגופו של עניין, פעמים ישנם דברים שהשתיקה יפה  להם.

       

        המשך שבוע נהדר.

       בברכה אהובה

        19/6/19 15:24:
      אין "פתרון בית ספר" למצבים כאלה. כל אחד והאנרגיות שלו עם "הפתיל" שיכול להיות קצר וגורר תגובה מהירה ללא בחינה ושיקול דעת. אפשר להמליץ כמובן ללכת בדרך המתונה ושיקול הדעת, אך בסופו של עניין, לא כולנו נבראנו זהים. ואם כולם היו נוהגים באופן דומה החיים היו משעממים:-)
        18/6/19 18:03:
      לא תמיד צריך להבליג ולותר, שרי יקרה,ואני מסכים לכל מילה שלך כאן. לצערי הרב,לא מעט שנים הייתי בקיצוניות אחת, ורק במעט משנותיי הייתי חד משמעית בקיצוניות השניה. שמח לבקרך כאן שוב, מעריך ומוקיר אותך מאד ומודה גם כאן על כל העידוד המתמשך והכנה.
        17/6/19 11:20:

      צטט: bonbonyetta 2019-06-16 12:47:31

      *

       

      בהחלט דברים הגיוניים.

      אלא שמי קובע מה השביל הנכון?

      מה הפרופורציה המתאימה?

      איפה עובר קו האמצע?

      הרי מה שנכון לאחד אינו מדויק לשני ולהיפך. אכן זה סוביקטיבי.
      אבל, מצבי קיצון ניתנים לזיהוי והם לא עושים טוב למי שחווה אותם.

      בכל מקרה האפשרות לסלוח היא אפשרות שמקילה גם על הסולח.

      אלא שיש בזה משהו מצד שני, שיש דברים שלא ניתן לסלוח עליהם,

      אולי אולי לפעמים קצת לשכוח, גם זה לא. השאלה היא אם אנחנו מתעסקים
      בכך באובססיביות? או אולי שמים את זה בצד וממשיכים הלאה. בשביל עצמנו.

        16/6/19 12:47:

      *

       

      בהחלט דברים הגיוניים.

      אלא שמי קובע מה השביל הנכון?

      מה הפרופורציה המתאימה?

      איפה עובר קו האמצע?

      הרי מה שנכון לאחד אינו מדויק לשני ולהיפך.

      בכל מקרה האפשרות לסלוח היא אפשרות שמקילה גם על הסולח.

      אלא שיש בזה משהו מצד שני, שיש דברים שלא ניתן לסלוח עליהם,

      אולי אולי לפעמים קצת לשכוח, גם זה לא.

        16/6/19 12:10:

      צטט: דוקטורלאה 2019-06-16 11:51:00

      אנשים צעירים הם , בדרך כלל, עורכי חשבונות. הם אינם מסכימים להיפגע, להיעלב וכדומה. ככל שהאדם מתבגר, הוא נעשה שקול יותר, מוכן לוותר על עניינים שוליים, ולהתמודד, בעיקר, עם נושאים חשובים, מכריעים, לפי שיקול דעתו. לכן, אדם מבוגר אינו יוזם קטטות , אינו מתנקם על דברים חסרי ערך, לדעתו. אם נראה מבוגר בקטטות, גופניות או מחשבתיות, הנושא כראה חשוב עבורו, והוא אינו מוכן לוותר. אני חושבת שזה עניין יותר של אופי מאשר של גיל. תודה לאה לזווית ההתבוננות שהבאת.
        16/6/19 12:08:

      צטט: . ארז . 2019-06-16 08:07:22

      כל הרגשות שהעלית כאן טבועים בנו. "המינון" בהם אנחנו משתמשים בהם תלוי בעיקר במסלול חיינו... לפעמים הנקמה שוזרת בתוכה גם דברים וחוויות נוספות שלא קשורות ל"קורבן" התורן... אני חושב שזה גם קשור ל"אינטילגנציה רגשית" ולאופן בו אנו מכילים דברים וארועים. באופן אישי, רגש הנקמה לא חזק אצלי, קשה לי להיזכר במקרה בו ממש בזבזתי את זמני ע"מ לנקום במישהו או משהו... להיפך, יש לי הרבה פעמים נקיפות מצפון אם מילה שזרקתי או יחס שנתתי לא פגע במישהו או משהו... לרוב אחרי שעוברים כמה ימים אני מבין שזה הכל בדמיוני.... רגישות יתר שלי.... כנראה "ייצור פגום" :)

      תודה ארז לתגובה כזו מרגשת שבאה מבפנים ❤ לא חושבת שאתה "ייצור פגום" חיוך

        16/6/19 12:06:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2019-06-15 22:47:32

      בעיני זה ענין של מינון. איני נוטה להיפגע, ומעדיפה להתרחק ולא לנקום, אבל אם זה חריף... אז לא מתחייבת לאיפוק... אחרי הכל אנחנו אנשים, לא קדושים. אמת. יש רצף, זה לא "או או" יש מצבים שונים וכל מקרה לגופו, אבל יש גם את הבדרך כלל.

       

        16/6/19 12:05:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2019-06-15 21:25:49

      עקרונית אינני נעלבת, ואף מצדדת בחמלה- נקמה אינה לפי דרכי. אבל... אבל יש גבול גם לסבלנותי, ואם מדובר בהתנכלות לשמה, אזי ... יוצאת למלחמה. נכון, תלוי במה מדובר. כפי שאמרתי, לא להיות מישהי שדורכים עליה. יש ויש. אבל בד"כ...

       

        16/6/19 12:04:

      צטט: תכשיט 2019-06-15 17:43:23

      הכל ענין של פרופרציות ומידתיות....זה תמיד נכון אני חושבת. שבוע טוב יקירתי... נשיקה
        16/6/19 12:03:

      צטט: סיגל ש. 2019-06-15 17:41:29

      קודם מתרחקים, כשחולף מעט זמן, סולחים, חומלים...בכל מקרה, לא מאמינה בנקמה, כן מאמינה שבסוף כל אחד מקבל את מה שהוא נותן...קארמה :) פוסט מעניין שרי'לה תודה סיגלי ❤ ומסכימה איתך. בסוף...

       

        16/6/19 12:02:

      צטט: HagitFriedlander 2019-06-15 16:40:15

      אנשים מרירים שלא יודעים להעביר דף מוכרים לכל אחד וזה לא נעים להיות בחברתם...יוצא לי לא אחת להתקל בהם ותמיד מאתגר אותי להביסם בטוב ובחיוך..ואז הם נורא מתבלבלים...:) ההאחזות הזו מתישה . שבוע טוב משופע בטוב ובחמלה! ♥

      חייכת אותי חגיתוש. לבלבל אותם בטוב וחיוך....חיוך

        16/6/19 12:01:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2019-06-15 13:48:28

      הפוסט נתן לי להגיב אל עומק המושג הגס נקמה אשר הינו יצר מובנה שרירי ואלים.

      מקור הנקמה אינו מהשכל. מקור הנקמה הינו מרגש נמוך.

      נקמה הינה גם מתוקה כסוכריה על מקל.. מי לא מכיר את המתוק המשפיע והמשכנע הזה? לנקמה יש הרבה פנים.

      נקמה בבסיס הינה אינטליגנציה בכיוון ההפוך.

      נקמה הינה מחתרת וגדולים וחכמים נפלו בה ועוד משחר האנושות.

      נקמה כולם מפסידים בה, נקמה הינה צרכן אנרגיות אדיר ומתיש.

      נקמה הינה כסלע המתגלגל במורד הר ולא יודעים היכן תיעצר.

      נקמה הינה דבר המדרדר את הנופל אל השפעתה המתוקה.

       

      לכן, צריך גישה, דרך חשיבה עם הרבה חמלה, חמלה אשר הינה תכונה אנושית אורגנית מובנית חיובית ובריאה. אך מוזנחת כי אי אפשר לעשות ממנה כסף.

      המילה חמלה הינה כלי מטיב תורם ומייצר אנרגיות בריאות ומרפאות..

       

      אגב. אני משתדל. אבל במקרים מסוימים ועקב לחץ בלתי סביר וחסר פרופורציות, איני מחשיב עצמי כעומד במשימה.. בחיים של היום לפעמים ובאין ברירה צריך גם לדעת לבעוט בחזרה..

      תודה לתגובה המעניינת והמושקעת. והסיום שלך העלה בי חיוך. אנחנו אנושיים ולא הכל שחור לבן חיוך

        16/6/19 11:51:
      אנשים צעירים הם , בדרך כלל, עורכי חשבונות. הם אינם מסכימים להיפגע, להיעלב וכדומה. ככל שהאדם מתבגר, הוא נעשה שקול יותר, מוכן לוותר על עניינים שוליים, ולהתמודד, בעיקר, עם נושאים חשובים, מכריעים, לפי שיקול דעתו. לכן, אדם מבוגר אינו יוזם קטטות , אינו מתנקם על דברים חסרי ערך, לדעתו. אם נראה מבוגר בקטטות, גופניות או מחשבתיות, הנושא כראה חשוב עבורו, והוא אינו מוכן לוותר.
        16/6/19 08:07:
      כל הרגשות שהעלית כאן טבועים בנו. "המינון" בהם אנחנו משתמשים בהם תלוי בעיקר במסלול חיינו... לפעמים הנקמה שוזרת בתוכה גם דברים וחוויות נוספות שלא קשורות ל"קורבן" התורן... אני חושב שזה גם קשור ל"אינטילגנציה רגשית" ולאופן בו אנו מכילים דברים וארועים. באופן אישי, רגש הנקמה לא חזק אצלי, קשה לי להיזכר במקרה בו ממש בזבזתי את זמני ע"מ לנקום במישהו או משהו... להיפך, יש לי הרבה פעמים נקיפות מצפון אם מילה שזרקתי או יחס שנתתי לא פגע במישהו או משהו... לרוב אחרי שעוברים כמה ימים אני מבין שזה הכל בדמיוני.... רגישות יתר שלי.... כנראה "ייצור פגום" :)
      בעיני זה ענין של מינון. איני נוטה להיפגע, ומעדיפה להתרחק ולא לנקום, אבל אם זה חריף... אז לא מתחייבת לאיפוק... אחרי הכל אנחנו אנשים, לא קדושים.
      עקרונית אינני נעלבת, ואף מצדדת בחמלה- נקמה אינה לפי דרכי. אבל... אבל יש גבול גם לסבלנותי, ואם מדובר בהתנכלות לשמה, אזי ... יוצאת למלחמה.
        15/6/19 17:43:
      הכל ענין של פרופרציות ומידתיות.... שבוע טוב יקירתי...
        15/6/19 17:41:
      קודם מתרחקים, כשחולף מעט זמן, סולחים, חומלים...בכל מקרה, לא מאמינה בנקמה, כן מאמינה שבסוף כל אחד מקבל את מה שהוא נותן...קארמה :) פוסט מעניין שרי'לה
        15/6/19 16:40:
      אנשים מרירים שלא יודעים להעביר דף מוכרים לכל אחד וזה לא נעים להיות בחברתם...יוצא לי לא אחת להתקל בהם ותמיד מאתגר אותי להביסם בטוב ובחיוך..ואז הם נורא מתבלבלים...:) ההאחזות הזו מתישה . שבוע טוב משופע בטוב ובחמלה! ♥

      הפוסט נתן לי להגיב אל עומק המושג הגס נקמה אשר הינו יצר מובנה שרירי ואלים.

      מקור הנקמה אינו מהשכל. מקור הנקמה הינו מרגש נמוך.

      נקמה הינה גם מתוקה כסוכריה על מקל.. מי לא מכיר את המתוק המשפיע והמשכנע הזה? לנקמה יש הרבה פנים.

      נקמה בבסיס הינה אינטליגנציה בכיוון ההפוך.

      נקמה הינה מחתרת וגדולים וחכמים נפלו בה ועוד משחר האנושות.

      נקמה כולם מפסידים בה, נקמה הינה צרכן אנרגיות אדיר ומתיש.

      נקמה הינה כסלע המתגלגל במורד הר ולא יודעים היכן תיעצר.

      נקמה הינה דבר המדרדר את הנופל אל השפעתה המתוקה.

       

      לכן, צריך גישה, דרך חשיבה עם הרבה חמלה, חמלה אשר הינה תכונה אנושית אורגנית מובנית חיובית ובריאה. אך מוזנחת כי אי אפשר לעשות ממנה כסף.

      המילה חמלה הינה כלי מטיב תורם ומייצר אנרגיות בריאות ומרפאות..

       

      אגב. אני משתדל. אבל במקרים מסוימים ועקב לחץ בלתי סביר וחסר פרופורציות, איני מחשיב עצמי כעומד במשימה.. בחיים של היום לפעמים ובאין ברירה צריך גם לדעת לבעוט בחזרה..

        15/6/19 12:49:

      צטט: rosanak 2019-06-15 10:58:54

      פרופורציות וטיימינג = חיים נפלאים ---- גם חיוך
        15/6/19 12:49:

      צטט: * חיוש * 2019-06-14 19:30:46

      שרי'לה יקירתי  

      הבאת נושא המעורר מחשבה

      באופן כללי כשאדם עסוק בנקמה, 

       במקום להתעצם אחרי פרשה שפגעה בו, הוא שוקע במחשבות ורגשות שליליים

      ישנה אלטרנטיבה - לא להיות בסביבה שלא אוהבים, לא מעריכים, פוגעים, מזלזלים,

      ועוד רעות אחרות (-: בהחלט. עדיף לסלוח ולהמשיך או להתרחק ולא לעסוק בנושא.|
      הכי חשוב זה לחיות בשלום עם עצמנו.

      * כוכב אהבה וחיבוק אוהב

      ושבת טובה ושקטה ~~~ גם לך! נשיקה


       

        15/6/19 12:46:

      צטט: ~ ~ 2019-06-14 15:02:51

      יש הרבה סוגים של ריגושים

      גם יחסים בין אנשים יכולים להוות קרקע מעולה לריגושים ודרמות.

      אי היכולת לסלוח/להכיל - היא גם סוג של דרמה/ריגוש שמתחוללים בפנימיותו של האדם - והנקמה היא סוג של שיא ריגוש/דרמה. ירדתי לסוף דעתך. אני בעד דרמות חיוביות חיוך

       

        15/6/19 12:45:

      צטט: ברוךהלוי-סגל 2019-06-14 14:42:50

       

      שרי היקרה, 

       

      "יפה נקמה קטנה לאדם שבעתיים מאפס נקמה", אמר פרידריך ניטשה. מוגשת קרה?חיוך

       

      בו-זמנית נקמה ללא שפיכות דמים ובלי להיות פראייר.

       

      שבת מבורכת ומוארת לך וליקיריך,

          ב ה ו ק ר ה ,

             ברוך ~~~~ נשיקה

       

        15/6/19 12:44:

      צטט: תנועת כמוך 2019-06-14 11:36:09

      חזרתי עם כוכב וקצת חמלה? חיוך תודה!

        15/6/19 12:43:

      צטט: barir 2019-06-14 11:12:31

      אני נמצאת ברצף הקרוב יותר לחמלה. ובשנים האחרונות, אני חומלת הרבה על עצמי... וזו תחושה חדשה שמאפשרת לי העצמה. תודה על הדיון, שרי היקרה! שבת של שלום חומלת על עצמך? או מפרגנת לעצמך? חיוך נשיקה

       

        15/6/19 10:58:
      פרופורציות וטיימינג = חיים נפלאים
        14/6/19 19:30:

      שרי'לה יקירתי  

      הבאת נושא המעורר מחשבה

      באופן כללי כשאדם עסוק בנקמה, 

       במקום להתעצם אחרי פרשה שפגעה בו, הוא שוקע במחשבות ורגשות שליליים

      ישנה אלטרנטיבה - לא להיות בסביבה שלא אוהבים, לא מעריכים, פוגעים, מזלזלים,

      ועוד רעות אחרות (-:

      * כוכב אהבה וחיבוק אוהב

      ושבת טובה ושקטה


       

        14/6/19 15:02:

      יש הרבה סוגים של ריגושים

      גם יחסים בין אנשים יכולים להוות קרקע מעולה לריגושים ודרמות.

      אי היכולת לסלוח/להכיל - היא גם סוג של דרמה/ריגוש שמתחוללים בפנימיותו של האדם - והנקמה היא סוג של שיא ריגוש/דרמה.

        14/6/19 14:42:

       

      שרי היקרה, 

       

      "יפה נקמה קטנה לאדם שבעתיים מאפס נקמה", אמר פרידריך ניטשה.

       

      בו-זמנית נקמה ללא שפיכות דמים ובלי להיות פראייר.

       

      שבת מבורכת ומוארת לך וליקיריך,

          ב ה ו ק ר ה ,

             ברוך

        14/6/19 11:36:

      חזרתי עם כוכב

        14/6/19 11:12:
      אני נמצאת ברצף הקרוב יותר לחמלה. ובשנים האחרונות, אני חומלת הרבה על עצמי... וזו תחושה חדשה שמאפשרת לי העצמה. תודה על הדיון, שרי היקרה! שבת של שלום
        14/6/19 10:11:

      צטט: הקשתית 2019-06-14 10:03:08

      כמו בכל דבר צריך את האיזון...שרי לה כתבת כל כך אמיתי ומשקף ואני חושבת ש המון תלוי באופיו של האדם וניסיון חייו..עם השנים אנחנו לומדים לשחרר ולהמשיך הלאה ואשריי מי שכך...ומי שלא, אכן נשאר מריר ותקוע וזה רק מביא איתו מ חלות וצרות...געגעתי לתובנות שלך אז באתי לבקר ולהביע דעתי...ואת, תמשיכי ליהנות מהחיים ולצייר כפי שאת יודעת ...סופש מהנה חברה יקרה ♥ תודה נחמה, מקסימה שאת. התגעגעתי גם אני אליך....נשיקה

       

        14/6/19 10:03:
      כמו בכל דבר צריך את האיזון...שרי לה כתבת כל כך אמיתי ומשקף ואני חושבת ש המון תלוי באופיו של האדם וניסיון חייו..עם השנים אנחנו לומדים לשחרר ולהמשיך הלאה ואשריי מי שכך...ומי שלא, אכן נשאר מריר ותקוע וזה רק מביא איתו מ חלות וצרות...געגעתי לתובנות שלך אז באתי לבקר ולהביע דעתי...ואת, תמשיכי ליהנות מהחיים ולצייר כפי שאת יודעת ...סופש מהנה חברה יקרה ♥
        14/6/19 09:59:

      צטט: נעם דימנט 2019-06-14 07:42:36

      נושא חשוב. נקמה לשם נקמה זה בזבוז אנרגיה מיותרת.
      נכון. וזה שנוהג כך בד"כ לא מבין זאת. הוא שקוע בכעס שלו ועושה לעצמו רע.
        14/6/19 09:58:

      צטט: שטוטית 2019-06-13 22:35:51

      פרופורציות בחיים זו מידה ראויה כמו רצויה.

       

      יפה כתבת שריל'ה יקרה

       

      שבת שלום

      נשיקה ~~~ תודה שטוטית ❤ ושבת טובה גם לך ❤

       

        14/6/19 09:57:

      צטט: אביה אחת 2019-06-13 21:33:20

      שרילה כל כך אוהבת את הפוסטים החכמים שלך עם המון תובנות לחיים ~ כדאי לדעת להתנהל בשביל הנכון, בפרופורציה המתאימה. ~ תודה וסופש נפלא תודה אביה ❤ וסופ"ש מקסים גם לך.

       

        14/6/19 09:55:

      צטט: Themis Θ 2019-06-13 18:29:04

      נכון שרי'לה... אנשים נמצאים על הסקאלה בין הקיצון הזה, לקיצון השני, אבל בהחלט אפשר לומר שלכל אחד מאיתנו יש נטייה לשהות במיקום מסוים על הסקאלה הזו, יותר מאשר במיקומים האחרים. ואכן, יש לשאוף לאיזון-לאמצע.

      מיכלי... כיף לראות אותך כאן!!! נשיקה וכן, לגמרי נכון. לכל אחד יש נטייה להיות במקום מסוים על הסקאלה.

        14/6/19 09:54:

      צטט: ~ ~ 2019-06-13 17:56:42

      חמלה זה לא ההיפך מנקמה. נכון. חמלה זה לא ממש ההיפך מנקמה. אולי סליחה? הכלה?

      כמו שכתבת בחיים רצוי למצוא את האיזון.

      אבל יש אנשים שאוהבים לחיות על הקצה - ריגושים עושים להם את זה.

      נכון שיש אנשים שריגושים עושים להם את זה. אבל לא נראה לי שזה המקרה כאן.
      כלומר, אדם לא בוחר להיות נקמן בשביל הריגוש,
      הוא טיפוס כזה, שלא מסוגל לשכוח או לסלוח או להמשיך הלאה.

      במקרי קיצון זה סוג של אובססיביות.
      אנשים שאוהבים ריגושים, כמו שאני תופסת את זה הם כאלה שמחפשים

      למשל ספורט אקסטרים, לוקחים סיכונים בתחומים שונים בחיים.

        14/6/19 09:49:

      צטט: friend :) 2019-06-13 17:22:36

      שרי יקרה, כרגיל כתבת יפה 

      למצוא את האיזון ושביל הזהב. 

      מחד לא להגיד אמן על כל דבר רע שנעשה, אך גם לא להפוך הכל לאובססיה, מאידך. 

      לרובנו לא קל לשכוח ו/או לסלוח אך בסופו של יום צריך לשאוף למה שיעשה טוב לאדם עצמו. לעתים העיסוק המתמשך בסוגיה והרצון, שלא מרפה, לנקמה עשויים לגרום לנפגע יותר נזק מתועלת. 

      הצד השני, הפוגע, יתכן שכבר מזמן המשיך הלאה בעוד הנפגע ניזוק פעמיים. פעם בעת הפגיעה ופעם כאשר לא מצליח להשתחרר מהעלבון וכל התחושות הנלוות ...לעולם ועד...

      תלוי כמובן במה מדובר, אבל אם זה לא מקרה של מוות או משהו דומה רצוי את כל הכוחות שמשקיעים בתכנונים כאלו ואחרים כיצד להחזיר מנה אחת אפיים להשקיע במשהו יצירתי, יצרני והמועיל לגוף ולנפש.

      סופ"ש נפלא לך ! :)

      תודה חמודה שאת ❤ אני מסכימה איתך, לכל מילה.
      את כותבת כל כך מרגש ונוגע. תודה! ושבת מקסימה גם לך נשיקה

       

        14/6/19 09:46:

      צטט: עמנב 2019-06-13 17:14:58

      גם אני חושב שאת צודקת, ונראה לי שאין חולק עלייך מבחינה עקרונית. הבעיה היא שלעיתים הרגש גובר על השיקול ההגיוני ומעשי האדם נקבעים על ידו, ולא על ידי השכל. כל טוב ושבת שלום, עמוס. נכון עמוס, רגש יכול להשפיע לכל אחד מהכיוונים בצורה מוקצנת. אבל בד"כ גם הזמן עושה את שלו. על פגיעה קשה, רגש של כאב, כעס ונקמה הוא לגיטימי ומובן. עם חלוף הזמן, יש שמניחים ויש שלא מרפים. כמו חיזור גורלי? חיוך
        14/6/19 09:44:

      צטט: תנועת כמוך 2019-06-13 16:27:06

      YOU HAVE NO STARS

      בוכה אז מה? חיוך

       

        14/6/19 09:43:

      צטט: גילהבטיטו-פרץ 2019-06-13 15:41:48

      מסכימה. חיוך
        14/6/19 07:42:
      נושא חשוב. נקמה לשם נקמה זה בזבוז אנרגיה מיותרת.
        13/6/19 22:35:

      פרופורציות בחיים זו מידה ראויה כמו רצויה.

       

      יפה כתבת שריל'ה יקרה

       

      שבת שלום

      נשיקה

        13/6/19 21:33:
      שרילה כל כך אוהבת את הפוסטים החכמים שלך עם המון תובנות לחיים ~ כדאי לדעת להתנהל בשביל הנכון, בפרופורציה המתאימה. ~ תודה וסופש נפלא
        13/6/19 18:29:
      נכון שרי'לה... אנשים נמצאים על הסקאלה בין הקיצון הזה, לקיצון השני, אבל בהחלט אפשר לומר שלכל אחד מאיתנו יש נטייה לשהות במיקום מסוים על הסקאלה הזו, יותר מאשר במיקומים האחרים. ואכן, יש לשאוף לאיזון-לאמצע.
        13/6/19 17:56:

      חמלה זה לא ההיפך מנקמה.

      כמו שכתבת בחיים רצוי למצוא את האיזון.

      אבל יש אנשים שאוהבים לחיות על הקצה - ריגושים עושים להם את זה.

        13/6/19 17:22:

      שרי יקרה, כרגיל כתבת יפה 

      למצוא את האיזון ושביל הזהב. 

      מחד לא להגיד אמן על כל דבר רע שנעשה, אך גם לא להפוך הכל לאובססיה, מאידך. 

      לרובנו לא קל לשכוח ו/או לסלוח אך בסופו של יום צריך לשאוף למה שיעשה טוב לאדם עצמו. לעתים העיסוק המתמשך בסוגיה והרצון, שלא מרפה, לנקמה עשויים לגרום לנפגע יותר נזק מתועלת. 

      הצד השני, הפוגע, יתכן שכבר מזמן המשיך הלאה בעוד הנפגע ניזוק פעמיים. פעם בעת הפגיעה ופעם כאשר לא מצליח להשתחרר מהעלבון וכל התחושות הנלוות ...לעולם ועד...

      תלוי כמובן במה מדובר, אבל אם זה לא מקרה של מוות או משהו דומה רצוי את כל הכוחות שמשקיעים בתכנונים כאלו ואחרים כיצד להחזיר מנה אחת אפיים להשקיע במשהו יצירתי, יצרני והמועיל לגוף ולנפש.

      סופ"ש נפלא לך ! :)


        13/6/19 17:14:
      גם אני חושב שאת צודקת, ונראה לי שאין חולק עלייך מבחינה עקרונית. הבעיה היא שלעיתים הרגש גובר על השיקול ההגיוני ומעשי האדם נקבעים על ידו, ולא על ידי השכל. כל טוב ושבת שלום, עמוס.
        13/6/19 16:27:

      YOU HAVE NO STARS

      בוכה

        13/6/19 15:41:
      מסכימה.
        13/6/19 15:05:

      צטט: א ח א ב 2019-06-13 14:49:07

      יפה כתבת. מידתיות ופרופורציות. להיעלב זו בחירה. גם להיפגע. אסור לסחוב הלאה משקעים. זה עושה לא טוב בחיים

      תודה אחאב. בגדול? זה מאוד נכון. לא תמיד פשוט או קל, אבל ....

        13/6/19 14:49:
      יפה כתבת. מידתיות ופרופורציות. להיעלב זו בחירה. גם להיפגע. אסור לסחוב הלאה משקעים. זה עושה לא טוב בחיים

      ארכיון

      פרופיל

      sari10
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין