כותרות TheMarker >
    ';

    כתבות

    מבחר הגיגים...

    0

    גברת קדושה מעונה ומר פאסיב אגרסיב...

    5 תגובות   יום שישי , 14/6/19, 06:21

    בעיר צפופה, בה היו בתים צפופים צפופים בסימטריה שקופה ומטרידה, חיו באושר ואושר, בדירה צפופה, מר פאסיב אגרסיב וגברת קדושה מעונה

    הם הכירו באפליקציה המונית, הפרופילים שלהם תאמו האחד לשנייה, המטרה הייתה מוצא בדרך ללא מוצא, הם חיכו לקליק הווירטואלי שיבשר על חיים. ולאחר שוטטות סהרורית במרחבי הרשת הסבוכה, התרחש הקליק , תרתי משמע, 

    בעולם פוסט מודרניסטי - קוראים לזה התאהבות. 

     

    תחילה תיאמו ציפיות, תיאמו חלומות, בעין בוחנת, בחיוך מתוזמן,בתוך פאב צפוף ציפיות. ובתוך חלל הומה מילים ותשוקות, ייחלו הם לתפוס ציפייה אחת חמקמקה ולגדל אותה בבטחה, בעין פקוחה. 

     

    הוא אמר שהוא אוהב מוזיקה שקטה, היא אמרה שגם, הוא אמר שהוא אוהב את הטבע, היא אמרה שגם, הוא אמר שהוא אוהב מסעות, היא חייכה חיוך רחב. מיותר לציין שגברת קדושה מעונה כלל לא אהבה דבר ממה שהוא ציין, אך היא אהבה שהוא פורש חלומות בפנייה כמפות לבנות. מובן ,כך חשבה, שביום מן הימים לאחר שתצעד אתו במסעות ארוכים, היא תסיר את כל המפות, חלומות הרי טובים רק לכדי תמחור האהבה, אך לא לתמחור החלום הנכסף,-בית, ילדים משכנתה וגינה. 

     

    השאלה היא,  האם הוא הבחין מבעוד מועד כי תיאום החלומות ביניהם היה סוג של הונאה? ובכן, ידע הוא  בתוך תוכו  כי היא מוכנה לאמץ אץ חלומותיו עבורו, והוא ראה בכך הקרבה ברוכה, כשהיא חייכה אליו חיוך מבטיח. 

    ודאי היה רוצה לדעת  מהם חלומותיה וטעמה במוזיקה, אך ההקרבה החניפה יותר מכול לאהבתו וסנוורה תודעתו. 

    והיא הרי ידעה שחובת הקרבתה הכרחית עד לכדי הגשמת המטרה, היא גם הבחינה שהתמחור מוצא חן בעיניו, והיא  הייתה נחושה ללכוד כל מחווה' עד לכדי יצירת קרבה. 

     

    וכך יצרו הם זוגיות, בידיעה שהזמן דוחק והעיר צפופה, היא הלכה אתו יד ביד לעבר כל חלומותיו היא אף הכריזה בהתרגשות על נקודות ההשקה שבהם נמצאו בתזמון כה מושלם, בעולם של פייק ניוז, קוראים לזה- קסם. 

    הרי כל הזויות החדות של המהות והבדידות לפתע חפפו, מתמטיקה פשוטה, בהוויה אורבנית קוראים לזה מערכת-מערכת יחסים. 

     

    היא לא לחצה והיא לא ביקשה דבר, רק שמחה לקראתו ובפרידה לא שאלה בדבר חזרתו, רק הייתה חובקת מהותו חיבוק דוב והיא חייכה במתיקות כשצפתה בלכתו לדרכו. והוא היה כה נפעם ונרגש מהאוויר ביניהם, שאף בחדווה כל שאיפה, בעוד היא מביטה אליו בהערצה ללא כל דרישה, ללא כל תמורה, בעולם מערכתי קוראים לזה -הכלה. 

     

    ולאחר חודשים צפופים, בתוך עיר צפופה ובתוך מיטה צפופה מציפיות, החל משא ומתן שקט של ציפיות, היא לא דיברה כוונתה, רק חייכה ופרשה לעברו עולמות שלמים של חופש,  הוא ידע שהחופש ארעי, אך עם זאת, הוא נפעם מהקרבתה, גם אם לא היה בכך אמת, בכל זאת הוא מצא בזה אמונה. 

     

    עברו שנים והיא בסתר החלה לפוצץ בועות אוויר, בשקט מופתי, ובלילה צפוף מתשוקה, חזרה ואמרה בלחש מתוק "שהיא עושה הרי הכול עבורו", האוויר היה דחוס  עכשיו, אך איך יוכל הוא לרטון,? בעוד היא עומדת מולו עם הילה של קדושה, אוחזת באמונתו ומחייכת חיוך מבין ומכיל. 

     

    הוא הציע נישואים לאחר שהבין רמזים ששתלה בתוך כל ההקשרים, ולאחר שהמרחב ביניהם החל להיות טעון בציפייה,  הוא הציע באזור הומה, כשאנשים זרים היו עדים לקסם ההבטחה, הוא כרע ברך, היא חייכה בהפתעה, למרות שהרגע הזה היה כבר מתומחר ומתוזמן בראשה, היא חייכה בהפתעה והיא ענתה בחיוב על השאלה הריטואלית, בעולם מחושב אומרים שזה- ריטואל מבורך. . 

     

    החתונה הייתה בהתאם, במקום צפוף, שהבטיח חוויה אורבנית כפרית, אוויר כפרי ופרחים מתועשים, הם רקדו כל הלילה, היא לבשה לבן כקדושה טהורה, והוא הביט בה באהבה, איך זכה בקדושה כה טהורה שמוכנה ללכת איתו יד ביד בשבילי חלומותיו. בעולם לוגי- קוראים לזה תיאום ציפיות. 

     

    לאחר יום חתונתם, הם מיהרו לעבר עוד חלום ממושכן "הירח דבש" , הוא קצת היה סחרחר ממתיקות היין ומתיקות ההבטחה של ליל חתונתם, אך היא גערה בו למהר, בכעס בלתי מוסבר. ומול עיניו התוהות, מיהרה היא להסביר , כי הרגע של הכעס הקטן, הכיל מעשה את הקרבתה הגדולה שנבעה מכורח אהבתה והוא הרי כל כך אהב את הקרבתה, אז סלח הוא  על השבר הקטן בחלום הגדול.

    ובתוך מטוס צפוף , מעל פני הים, הוא הביט בה באהבה  היא הרי הקריבה כל כך הרבה עבורו, אמרה לו זאת שוב ושוב בשתיקתה ובחיוך מפתה, כשהניחה את ראשה על כתפו כמחווה אבודה של הקרבה. 

     

    ולאחר שנה  בתזמון מושלם, נולד הילד הראשון, הם חגגו באולם צפוף בתזמון מושלם את הפיכתם למעצמה קטנה, בעולם שבטי קוראים לזה - משפחה. 

     

    הם הביטו באהבה בתוצר אהבתם, ובדירה צפופה חלקו  הם לילות צפופים ללא שינה, היא הייתה מותשת, וכבר לא יכלה לחייך במתיקות כשהקריבה עוד קורבן, אז היא החלה לרטון , והוא קיווה שהשברים בעייניה אינם מבשרים דבר, ושזו רק עונה וזה יעבור. 

     

    וכך אט אט קדושתו היקרה, הפכה להיות קדושה מעונה, מסתובבת סביבו ללא מוצא, בוכה ורוטנת על הקרבתה הגדולה,  בעוד הוא מעז לשאוף אוויר ולשאול על חלומות. 

     

    אז הוא ספג בשקט את כל הסופות, הרי היא אמרה לו שהיא הקריבה הכול, והוא הרי כל כך אהב את הקרבתה. 

     

    אט אט, השברים הקטנים הפכו להיות שבר גדול, ובלידת הילד השני, שוב חגגו באולם צפוף וחזרו לדירה צפופה טעונים מציפיות, אכזבות וחלומות. 

     

    ואהובתו, הקדושה היקרה, הפכה להיות קדושה מעונה, סופת טייפון של דברי תוכחה על הקרבתה ועל העוול הנורא. האוויר בדירה הצפופה, היה דחוס רגשות אשמה ,כשניצבה מולו הקדושה המעונה ודברי תוכחתה.

    אז הוא החל לעשות הכול כדי לספק מהוויה ורצונותיה, כי הרי ידוע שזה קרב אבוד להתווכח עם קדושה מעונה. 

     

    אך כככל שסר למרותה,כדי להרוויח ולו רגע אחד של שלווה, דרישותיה רק הלכו והתעצמו וכן גם הטון, הדיאלוג היה רווי בצעקות ובשתיקות ובניסיון נואש מצידו להרוויח רגע של שקט ואיזון ובניסיון נואש מצידה להבנה. 

     

    ולאחר שנים של שחיקה, הוא החל לתהות על קדושתו המעונה שגוערת בו ללא חמלה, איך היא היא בזה עכשיו לחלומותיו, למרות שאמרה שאלו חלומותיה גם?, ואיך היא כל כך בזה לו ולהווייתו.

    הם גם לא מתנים אהבה, כי ההתניה עכשיו כה גדולה...

    וכי איך אפשר לספק קדושה מעונה? חשב מר פאסיב אגרסיב בשתיקה,, והתהפך לתוך שתיקתו ללא אונו. 

    והיא התהפכה בלילות כשהוא לא חיבק הווייתה הסוערת, רק שכב לצידה בשקט, פאסיבי, בשקט אגרסיבי שמכבה כל תהודה, ללא כל מילה. מילים נזנחו בפינות, צברו אבק קיומי. 

     

    ובבקרים כשהיא  צעקה הוא החריש, וכשהיא בכתה, הוא הביט במרקע, וכשהיא דרשה עוד דרישה ועוד דרישה מול אוזניו הערלות, הוא החריש והתהלך כשבוי בתוך קרב אבוד מראש. והיא מנגד רק ניסתה לתפוס אותו, ולו ברגע אחד שקוף אחד,  כדי להוכיח את קדושתה ואת בזיונו. 

     

    וכך הם חיים עד עצם היום הזה, כך מגדירים זאת  בעולם מתועש מאגדות, גברת קדושה מעונה, שכל היום מדבררת את עוולותיה,  ומר פאסיב אגרסיב, שפועל בשקט אגרסיבי, אל מול קיתונות תוכחת קדושתה, קוראים לזה מערכת יחסים,  בעולם של פשרה. 

     

    מר פאסיב אגרסיב וגברת קדושה מעונה, חיים להם מדי יום ביומו בתוך דירתם צפופה, בתוך עיר צפופה ובתוך גבולות רועשים,  היא מזמן זנחה חלומותיה כי הם הרי לא היו שלה,. והוא מזמן שכח מה זה לחלום, רק הציפיות במיטה הצפופה, גורמים לבערה מטרידה, ונדמה כי גם הוינטלטור גם אינו עומד ביכולתו לטהר את האוויר הדחוס מהעוול, מההקרבה ומהציפייה. 

     

    ובלילות חמים והבילים,  הם חושבים  בשקט ובנפרד שהעיקר שהם ביחד ולא בנפרד,

    הרי הם מצאו מוצא,בתוך אפליקציה זמינה. 

    בנבכי הכפר הגלובלי הצפוף, קוראים לזה אהבה... 

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/10/19 15:17:
      סיפור ביוגרפי? :-)
        15/6/19 11:31:
      כתוב יפה אבל חד צדדי כל כך. היא מתוארת כזו ששיקרה בהתחלה והוא כזה שבלע את שקריה. העולם הוא לא כזה פשוט. איפה השקרים שלו?
        14/6/19 17:46:
      ויתורים קטנים הם הבסיס לויתורים גדולים. כמו כן השיקולים לוותר על העצמי זה ויתור על הצמיחה הזרימה והאהבה. טקסט יפהפה שמבטא רעיון מורכב.
        14/6/19 15:14:
      מקסים
        14/6/19 06:57:
      נשים חורשות מזימות? האמנם?

      ארכיון

      פרופיל

      נטלי חסין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין