כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג שלי

    0

    כִּיפָּה שֶׁל אַהֲבָה

    8 תגובות   יום שבת, 15/6/19, 15:32

    ביום חמישי האחרון בשעות הערב, פגעה רקטה באחד המתקנים במתחם "ישיבת ההסדר" בשדרות.
    המידע והתמונות לא השאירו ספק. זה בדיוק שם.
    הטלפון מבני הזוג לא אחר להגיע ובהתרגשות הם אמרו לי: "זה ממש ליד האולם שבו התחתנו..."
    נפילת הרקטה, שהרעידה את כל האזור, הזכירה לי מיד את הרגע המיוחד והמרגש כל כך מלפני שנה וחצי באולם של אותה ישיבה, בתוך אותו מתחם.

    הם הכירו במרכז השיקום. שניהם בעלי צרכים מיוחדים עם אפיונים שונים מאוד זו מזה.
    נולדה שם זוגיות. זוגיות לא פשוטה שהיו בה מאבקי שליטה, אלימות ותלות לצד עולם שלם של יחד שיצרו האחת עם השני. הם לא נפרדו לרגע, הלכו תמיד יד ביד מנווטים את הזוגיות שלהם בתוך הקושי הגדול.
    כבר בני חמישים, 8 שנים ביחד, משתוקקים להינשא זה לזו. לממש את החלום.
    סביבתם, משפחותיהם וגם חלק מהגורמים המקצועיים לא עודדו את רעיון הנישואין. הקושי נראה לחלקם כמכפיל את עצמו. לא עזרו תחנוניהם ואיומיהם. לבדם, לא היו מסוגלים לממש את הרצון והתסכול זעק לשמים.
    חמש שנים ליוויתי אותם והנושא חזר ועלה שוב ושוב, ללא לאות. מונע כל קשב לכל נושא אחר. חתונה! חתונה!
    הגיע הרגע בו התגבשה בי ההבנה שבעצם למה לא? למה להם לא מגיע לממש את מה שיכול כל אחד אחר?
    ברגע הזה של ההתבהרות התחייבתי בפניהם ובפני עצמי שהם יינשאו ושאני אלווה אותם לכל אורך הדרך.
    לאט לאט נרקמה מערכת שלמה של היערכות בעזרת אנשים נפלאים: הרב הנהדר שהסכים ללמוד את הקשיים ולבצע התאמות, ישיבת ההסדר שאפשרה לנו לקבל את האולם והמנות במחיר סמלי, הרבנות המקומית שסייעה בהתמודדות עם הקשיים הרבים שעלו בתהליך, עורך העיתון המקומי שתרם את ההזמנות, הצלמת הצעירה המקסימה שהסכימה לצלם במחיר אפסי, הספרית שעצבה את השיער בחצי מחיר,
    ה DJ שבחרנו שהוא עצמו בעל צרכים מיוחדים, השמלה המרהיבה שנתרמה והמשפחות שנסחפו בהדרגה אל תוך ההכנות וההתרגשות הנלווית והיו שותפים מלאים בכל פרט. את הסכום המשמעותי ביותר השקענו בעיצוב. כזה שיגשים את החלום.
    הכל בלבן. חצר האולם עוצבה ביד אומן והפכה לגן פורח מלא בכורסאות מזמינות. ועיקר העיקרים - המון המון בלונים! ממש כמו שהם ביקשו. כאלה שבסוף הטקס יישלחו לשמיים עם כל התקוות והמשאלות (זאת בטרם בלונים בשמיים נהיו לאויב מאיים בדרום הפרוע).
    עברה שנה של התארגנות. התהליך היה ארוך, לעיתים מתיש ומייאש. עליות ומורדות בכל שלב. לאחר שנה התקיימה סוף סוף מסיבת ה"חינה" בהשתתפות שתי המשפחות, באווירה של שמחה, אחדות והצלחה. בדירה הקטנה של אחד האחים, עם מטעמי תבשילים שהוכנו על ידי בנות המשפחה - שרנו "מברוק עליק יא עריס מברוק" ורקדנו לשמחם. הם היו קצת בצד, נבוכים ונרגשים, לא ממש מאמינים שזה קורה.
    שבועיים לאחר מכן כשהגיע היום הגדול התרגשות הייתה עצומה. כמעט עצומה מדי בשביל כולנו.
    בני הזוג היו מלווים לכל אורך היום בכל התחנות בדרך, שבסופן נראו קצת כמו מחופשים לחתן וכלה.

    הרב, ברגישות וסבלנות נדירים ערך טקס מרגש מאין כמותו. המוזמנים הסבו עם חתן והכלה ונישאו ברכות חמות שהייתה בהן אהבה וקבלה וגם דמעה בקצה העין. 
    משפחה חדשה קמה בישראל.
    הבלונים הופרחו לשמים.
    ובתוך הרגע המיוחד ההוא, מצאתי בי את הכוח להתקשר אל הבחור הצעיר היקר כל כך, שליווה אותם בהתנדבות כל אותה שנה, שבשעות אלה ממש כבר נכנע למחלתו הקשה בבית החולים תל השומר. גם הוא, בשארית קולו בירך והתרגש אתנו.

    הארוחה הוגשה על ידי בחורי הישיבה שאף פצחו ב"הופעת ברייק דאנס" משגעת לשמח חתן וכלה והשכילו "להעלים עין" מהישיבה המעורבת ליד השולחנות ומהריקודים המעורבים (שלגביהם לא הסכמנו להתפשר).
    זה היה ערב של התעלות נפש. קשה לי למצוא את המילים לתאר את התחושות שליוו אותי ביום הזה. קשה לתאר את האושר והסיפוק שבהגשמת חלום למישהו אחר. 

    לאחר חודש התכנסנו עם המשפחה לערב של תודות והענקת אלבום החתונה המהודר שהכינה בשבילם הצלמת המקסימה. אין יום שהם לא מעלעלים בו מאז.

    כששמעתי את פרטי הנסיבות של נפילת הרקטה במתחם הישיבה, שרק באורח נס נמנעו בה פגיעות בנפש, חשבתי לעצמי שאולי הייתה זו גם השמחה שבהגשמת החלום שעטפה, הגנה ושמרה ואולי גם תאחה את השברים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/7/19 17:24:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2019-07-06 15:42:50

      נו זה הלהעלים עין הכי נחמד עליו שמעתי...

      קריצה

      נו זה הלהעלים עין הכי נחמד עליו שמעתי...
        17/6/19 16:53:

      צטט: גילהבטיטו-פרץ 2019-06-17 07:13:14

      מרגש

      תודה גילה

        17/6/19 07:13:
      מרגש
        16/6/19 13:17:

      צטט: bonbonyetta 2019-06-16 12:54:34

      *

       

      כתבת מרגש ונוגע

      תודה יקרה. לגעת - זה הכי!

        16/6/19 13:17:

      צטט: barir 2019-06-16 07:43:57

      אסתי, כמה שזה מרגש. תודה

      תודה יקרה. החיים מרגשים...

        16/6/19 12:54:

      *

       

      כתבת מרגש ונוגע

        16/6/19 07:43:
      אסתי, כמה שזה מרגש. תודה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      esty.d
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין