כותרות TheMarker >
    ';

    ברוכים הבאים

    הבלוג של חנה וייס

    הבנה בינדתית, שלום בטיבט, שלום עולמי, זכויות אדם, אחריות אוניברסלית, חינוך למוסר ויצירת חברה אנושית וחומלת אלה הנושאים שמעסיקים אותי היום. פועלת כדי שניקח בחפץ לב את התרופה לאפידמיית העדר המוסר הפוקדת אותנו ושניישם את תרגול המוסר בחיינו.
     
    שכל בעלי התודעה יזכו לאושר בר-קיימא!

    0

    נשמות ישנות בבגדים חדשים: מחקר מדעי על גלגולים

    50 תגובות   יום ראשון, 16/6/19, 22:41

     

    ''

    פרופ׳ איין סטיבנסון, אבי חקר הגלגולים

    ''

     

    התמיכה החזקה ביותר באמונה בגלגולים באה לא מדת כלשהי, אלא דווקא מהמחקר המדעי. על פרופ׳ איין סטיבנסון (1918-2007), חוקר הגלגולים הנודע מאוניברסיטת ווירג׳יניה, גיי ליאון פלייפר כתב, ״כפי שאחד מהמבקרים הנדיבים יותר של סטיבנסון פעם ניסח את זה: ׳או שהוא טועה טעות קולוסלית או שהוא יוכר בתור הגלילאו של המאה ה-20.״ (עמ׳ 56)

     

    ''

     

    האמונה של העדה הדרוזית בגלגולים מתועדת ומוכרת. 


    ידוע פחות שבני כתות מוסלמיות גם מאמינים בגלגולים, ביניהם האלווים של סוריה ומוסלמים שיעים וסופים אחדים באירן, בפקיסטן, בתורכיה ובמקומות אחרים.  


    גלגולים באיסלם

    https://en.ahmedalhassan.wiki/p/Reincarnation_in_Islam

    https://reincarnationquran.wordpress.com/

     

    להלן שני קטעים קצרים מתוך הספר ״בגדים חדשים עבור נשמות ישנות: ראיות מרחבי העולם לגלגול נשמות״ מאת גיי ליאון פלייפייר עם תוספת מאת ארלנדור הרלדסון 

     

    הספר ״בגדים חדשים עבור נשמות ישנות״ ניתן להורדה חופשית באתר של קרו מורשת הדרוזים באנגליה. (דרך ציוץ שלי.)

     

    ״...המשמעות המילולית של המילה הדרוזית לגלגולים تقمص ״תקמסא״ היא ״החלפת בגד״. לדרוזים יש אמונה דומה לאמונה של הבודהיסטים הטיבטים - כפי שמתואר על ידי לורנס אוליפנט ב״ארץ הגלעד״: 

     

    חלקם מתחקים את מסדרם אחורה לחמזה, דודו של מוחמד, שב- 625 הגיע לטיבט בחיפוש אחר חוכמה סודית. נאמר שהוא שהתגלגל שוב במאה ה -11 כחמזה (חמזה בן עלי), מייסד המסדר. מאמינים שמאז הוא התגלגל שוב ושוב לגופו של ההיירפנט הראשי (או העוקאל), באותו אופן שאומרים שכמה מהבודהות מתגלגלים ללאמות הטיבטיים.״

    (עמ׳ 16)

     

     

    מבוא

     

    לפני שנים רבות ובעקבות חוויה עוצמתית שהותירה בי את ההכרה שהיו לי חיים קודמים; דיברתי שוב ושוב על אדם ששמו פאיז שגר בעיר בשם סווידה בסוריה ומת פתאום בגיל 22 , זמן קצר לפני יום הנישואים שלו. 

     

    כשהייתי בן 12 אבי החליט לקחת אותי לבקר את העיירה ואת המקום ממנו אמרתי שבאתי. בעת ביקור אצל אחד מחבריו של אבי שגר קרוב למקום בו אמרתי שפאיז היה גר, אישה חלפה לידנו. הבטתי באישה וצעקתי: 'זו הדודה שלי.’ מישהו עצר את האשה והזמין אותה להצטרף אלינו. כשסיפרתי לה מי אני, עד מהרה שכנעתי אותה שהיא אכן הדודה האהובה עלי, או דווקא של פאיז, האיש שאת חייו כבר הזכרתי. הגברת התרגשה כל כך שהיא פרצה בבכי. מאוחר יותר פגשתי את אמי לשעבר, שלא רק שמחה לפגוש אותי וקיבלה אותי, אלא גם ביקרה אצל הוריי והמשיכה לכתוב לי עד מותה, כשהיא פונה אלי עם המילים "בנה האהוב”. (אני עדיין שומר את המכתבים.) לעתים קרובות היא עמדה על כך שעלי להתחתן לפני גיל 22 (לא עשיתי זאת). לטובתם של קוראים בעלי גישה מדעית אציין שיכולתי לספק ראיות רבות שאני פאיז שנולד מחדש. להזכיר ראייה אחת, כשנשאלתי על השעון שלו שנעלם, אמרתי שזה נמצא עם מר אבו עסאלי - אחד מהשכנים - וכאשר הלכנו לבקר אותו, מצאנו את השעון אצלו. כשיצאתי מסוויידה לקחתי איתי תמונה של פאיז שעדיין יש לי.

     

    אני מאמין, כמו רבים אחרים, כי דיבור אודות חיים קודמים זאת רק דרך אחת לספק ראיות על המציאות של גלגול נשמות, וכפי שתראו בספר זה, הניסיון שלי רחוק מלהיות ייחודי. לאורך ההיסטוריה המתועדת, גברים, נשים, ובמיוחד ילדים, בני לאומים, דתות ורקעים אתניים רבים, תיארו באופן ספונטני אירועים ממה שהם טוענים היו חייהם הקודמים. לעתים קרובות הם מוסרים את שמותיהם הנכונים של בני משפחותיהם לשעבר, ולעתים אף מתאחדים איתן מחדש ומתקבלים על ידן, כפי שקרה לי.

     

    אף על פי שפילוסופים יוונים, סינים והודים דיברו וכתבו על גלגול נשמות בעבר, דווקא העולם המודרני עוסק בנושא לעומק. עם זאת, לפני פחות מ -50 שנה, החל מחקר רציני על גלגול נשמות ביזמת הפסיכיאטר האמריקאי איאן סטיבנסון, אשר עד לפרישתו צבר אוסף מקרים עצום מכל רחבי העולם, כמה מאות מקרים נחקרו על ידו באופן אישי, כפי שמתואר בפרק ארבע. חוקרים אחרים במדינות אחרות המשיכו בעקבותיו, בעיקר הרנני גימארס אנדרדי Hernani Guimarães Andrade המנוח וארלנדור הרדלסון Haraldsson באיסלנד. עבודתו של הרדלסון מתוארת בפרקים חמש ושש ובנספח אשר נכתב במיוחד עבור ספר זה. כפי שהראו חוקרים אלה ורבים אחרים, כיום אפשר לבסס אמונה בגלגול נשמות על ראיות.

     

    אחת השאלות החשובות ביותר שאנו יכולים לשאול היא: 'האם חלק כלשהו מאישיותנו שורד מוות פיזי?' אחרי שתקראו את הספר הזה אשר נחקר בקפידה, אני חושב שתתקשו לומר לא.

     

    סלים חירדין

    קרן המורשת הדרוזית

    לונדון, 1 בספטמבר 2006

     

    (עמ׳ xi-xii)

     

     

    סרט תיעודי על אוניל מחמוד מהכפר הדרוזי מג׳דל שמס ברמת הגולן, מקרה
    קסנוגלוסיה נדיר. אוניל היום בן חמש. 
     תרגום לאנגלית של הסרט על אוניל נמצא כאן

     

     

    טריילר

     

    ''

    3-minute trailer with clips of O'Neal speaking English

     

    הסרט המלא, סיפורו המוזר של אוניל, ״פנים אמיתיות״ עם אמנון לוי

     

    ''

    Full English translation to this video, The Strange Story of O'Neal

     

    ד׳׳ר ג׳ים טקר ממשיך לחקור זיכרונות ילדות של גלגולים קודמים באוניברסטת ווירג׳יניה על פי שיטות שפיתח איין סטיבנסון.

     

    ''

     

    כמה מקרי גלגולים המתועדים בספר של פלייפר מופיעים בסרט התיעודי על מחקרו של ארלנדור הרלדסון, פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת איסלנד:

     

    ''

    Several reincarnation cases researched by Prof. Emeritus Erlendur Haraldsson and mentioned in New Clothes for Old Souls are shown in this documentary film. 

     

     

    איין סטיבנסון מסביר על חקר הגלגולים ומציג את שיטת המחקר שלו

     

    ''

     

    https://www.youtube.com/watch?v=PbWMEWubrk0

     

    קישורים שלי בקפה דה מרקר בנושא גלגולים


    חיים קודמים: מדע ותיעוד
    מוות בטרם עת
    זהות יהודית פרק יח: אנה פראנק
    זהות יהודית פרק ו׳: גלגולים
    ״הגלגול״ סרטו של נתי ברץ, על זיהוי של גלגול של מורה רוחני טיבטי

    שכל הייצורים יזכו לאושר בר-קיימא ויהיו משוחררים מסבל ומהסיבות לסבל. 
    שכל משאלותינו החומלות תתגשמנה במהרה.
    שישרור שלום עלי אדמות.
    --
    דרג את התוכן:

      תגובות (50)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        אתמול 5:02:

      אקטואליה - הבזק חדשות של חנה וייס

       

      הפעם שוב בעניין גלגולים -- חדשות מסעירות -- 

       

      הגלגול של הנסיכה דיאנה הופיע באוסטרליה. בילי, היום בן 4, כבר שנה מספר להוריו פרטים על חייו הקודמים כשהיה הנסיכה דיאנה. 

       

      https://www.mako.co.il/hix-bizarre/Article-9fa0a61fa940c61027.htm

       

        

      בילי, נסיכת וויילס?

      הוא נולד 18 שנה אחרי שנהרגה בתאונת דרכים ולמרות זאת, בילי מכיר את חייה של דיאנה בצורה יוצאת דופן. כעת, אביו חושף את הרגעים שהוא התחיל לחשוד שנשמתו של בנו באמת השתייכה לנסיכה הבריטית האהובה

      היקס | פורסם 18/07/19 13:24 
      ''

       

      אושייה טלוויזיונית מאוסטרליה הדהים את תושבי היבשת הדרומית לאחר שחשף כי ייתכן שבנו הוא גלגול הנשמה של הנסיכה דיאנה. דיוויד קמפבל, מנחה טלוויזיה בן 46, סיפר כי בנו, בילי, נוהג לדבר על חייה של הנסיכה בפרטי פרטים מאז שהוא בן 3 – למרות העובדה שהיא נהרגה בתאונת דרכים 18 שנים לפני שנולד.

       

      להמשך קריאה ב-mako

        19/7/19 17:04:

      אקטואליה - הבזק חדשות של חנה וייס

       

      הפעם בעניין גלגולים --

       

      הסינים מתעקשים ומודיעים שהם ״ימנו״ דלאי לאמה.

       

      הטיבטים מסבירים שלא ״ממנים״ דלאי לאמה, מוצאים דלאי לאמה על בסיס סימנים. ישנו תהליך של זיהוי הגלגול, של המשך הרצף התודעתי מהחיים הקודמים. 

       

      19 ביולי - כתבה בטיימס של הודו 

      הדלאי לאמה מגנה את ההצהרה של סין בעניין הגלגול שלו עצמו

       

      17 ביולי - כתבה בטיימס נאו Times Now 

      סין היקרה, לא ׳ממנים׳ דלאי לאמה אלא ׳מוצאים׳ אותו - כיצד סימנים מסייעים למצוא גלגול המשך

        13/7/19 20:47:

      אקטואליה - הבזק חדשות של חנה וייס

       

      למתעניינים במדע וברפואה המבוססים על ראיות...

       

      חדשות בפסיכיאטריה ובמדעי המוח - 8 ביולי 2019

       

      אבחון פסיכיאטרי הוא ״חסר משמעות מבחינה מדעית״ - מחקר חדש מאוניברסיטת ליברפול שהתפרסם בכתב העת ״מחקר פסיכיאטרי״

       

      על פי ההודעה שהופיעה בחדשות מדעי המוח ובמדלינקס, הממצעים העקריים של המחקר הם: 

       

      1. אבחונים פסיכיאטריים מסתמכים על קריטריונים שונים לקבלת החלטות

      2. קיימת חפיפה עצומה בין הסימפטומים לבין האבחונים

      3. כמעט כל האבחונים מסוות את תפקיד הטארומה ואירועים טראומטיים

      4. האבחונים אומרם לנו מעט מאוד על המטופל ועל הטיפול המתאים לו

       

      קישור למאמר המדעי בכתב העת ״מחקר פסיכיאטרי״ 

       

        7/7/19 08:30:

      אקטואליה - הבזק חדשות של חנה וייס

       

       

      מרגש עד דמעות.

       

      ניו יורק, מיום 4 ביולי - שלושה שוטרים במנהטן שילמו על האוכל שאישה ניסתה לגנוב מחנות ״וול פודס״. האישה אמרה ״תודה׳ ופרצה בבכי מרוב התרגשות. השוטרים שילמו יחד קצת מעל שלושים דולר; כל אחד שילם פלוס מינוס שליש.

       

      עובר אורח, פול בוזימובסקי, צילם את המקרה והפיץ את התמונה בטוויטר. עקב הציוץ הויראלי, השוטרים זכו להוקרה על המעשה החומל. השוטרים אמרו שמעשים חומלים כאלה הם עניין של שיגרה אצלם שבדרך כלל לא זוכים לתשומת לב התקשורת.

       

      מיד עם כניסת השוטרים לחנות כדי לאכול ולשתות משהו ביום החם במהלך יום עבודה, יום העצמאות של ארה׳׳ב, הם נתבקשו על ידי איש ביטחון של החנות לגשת לאישה שגנבה שלוש קופסאות של אוכל חם מהבופה בתוך שק. השוטרים שאלו אותה מה קורה, היא אמרה שהיא רעבה. הם הסתכלו בתוך השק, הביטו זה אל זה, ושילמו על האוכל בלי שהחליפו מילה אחת ביניהם. 

       

      סגן סוהו, המפקד מבין השלושה, אמר, ״זה קורה ברחבי העיר, ברחבי מדינת ניו יורק וברחבי ארה׳׳ב כל הזמן. זה מה ששוטרים עושים. אנחנו אוכפים את החוק אבל אנחנו גם עוזרים לאנשים.״ 

       

      ''

      הציוץ של מפקד המשטרה

      הציוץ הויראלי של פול בוזימובסקי שצילם את המקרה

       

      ''

      https://www.youtube.com/watch?v=EusZRb4YzL0

       

      ''

      https://www.youtube.com/watch?v=SsHABzmHh2I

       

      שנזכה כולנו לחיות בחברה חומלת.

        6/7/19 18:22:

      אקטואליה - הבזק חדשות של חנה וייס

       

      היום יום ההולדת ה-84 של כבוד (ה׳׳ק) הדלאי לאמה (נ. 6 ביולי 1935).

       

      לימוד, תפילות ואיחולים גנריים המתאימים לכל אדם, אלה מהתרומות הרבות של הדלאי לאמה לאנושות. מאחלת לדלאי לאמה חיים ארוכים, בריאות והגשמה מהירה של כל משאלותיו.

       

       

      ''


       

      דוגמה לתפילה גנרית המתאימה לכל אדם:

       

      חיי אדם יקרי ערך

       

      כל יום, כשאתה מתעורר, תחשוב:

      "היום אני בר מזל שהתעוררתי.

      אני חי.

      יש לי חיי אדם יקרי ערך.

      אשתמש בכל כוחותיי לפתח את עצמי,

      להגיע להארה למען כל הייצורים.

      אכונן מחשבות חיוביות כלפי אחרים.

      לא אכעס ולא אחשוב רע על אחרים. 

      אטיב עם אחרים כמה שרק אוכל."

       

      ~כבוד הדלאי לאמה ה-14

       

      --

       

      27.6 - ראיון של הדלאי לאמה עם ערוץ הטלויזיה הלבנונית OTV לבנון. בראיון הדלאי לאמה הביע את אמונתו באחווה בין מאמינים מכל הדתות, ובין שיעים וסונים בפרט. המראיין נוצרי הנשוי לאישה מוסלמית. 

       

      הראיון המלא - תמלול

       

      הראיון המלא ביוטוב

      https://www.youtube.com/watch?v=09PLnkbYrNQ

       

      הדלאי לאמה מבהיר ומוסיף הקשר להערות שלו בראיון עם ה-BBC.

       

      --

      נושא אחר -

       

      פוסט בפייסבוק של ד׳׳ר הדס מצרי, רופאה ישראלית ואתיופית, על הגזענות בארץ

       

      פיתרונות שהצגתי לבעיית הגזענות השוכנת בלבנו ושמשם יש לעקרה: 

       

      פיתוח השיוויוניות - גישה שלמדתי בקורס ״אימון לטיפוח החמלה״ של אוניברסיטת סטנפורד (על בסיס מחקרה של ד׳׳ר איימי קאדי)

       

      ריפוי אלימות

       

       

        4/7/19 12:28:

      אקטואליה - וידאו ויראלי

       

      ״בגלגולה הקודם, הפרה הזאת בטח אהבה מאוד לשחק כדורגל.״

       

      ''

      קישור לציוץ - ״בגלגול הקודם...״

       


      ''

      https://www.youtube.com/watch?v=swbpmi44lG4

       

      כתבה ב״אינדיאן אקספרס״ על הוידאו הויראלי עם ציוצים

       

      הוידאו הויראלי במדור הספורט של וואלה

        2/7/19 16:57:

      איאן סטיבנסון מסביר על חקר הגלגולים ומציג את שיטת המחקר שלו

       

      ''

       

      https://www.youtube.com/watch?v=PbWMEWubrk0

        29/6/19 17:39:

      אקטואליה ~ הבזק החדשות של חנה וייס


      פעמיים בשבוע שחלף, הראיון האחרון עם הדלאי לאמה, ראיון עם כתבת ה-BBC רג׳יני וידיאנתן, , היה נצפה ביותר (טרנדינג) בטוויטר. 

       

      בקטע הטרנדינג הראשון, לפני יומיים, הדלאי לאמה אמר שלנשיא טראמפ חסר עמוד שידרה מוסרי

      (lack of moral principle). 

       

      ''

      https://www.youtube.com/watch?v=KKwvimHFL8U

       

       

      טרנדינג אתמול יום ו׳ 28.6, הדלאי לאמה נשאל אם הוא עדיין עומד על דעתו שאם יתגלגל לגוף אישה בחייו הבאים, האישה הזאת צריכה להיות יפה ואמר בהחלט שכן. 

       

      ''

      https://www.youtube.com/watch?v=3STgsoKqRis

       

      הצהרה של הדלאי לאמה ה-14 על הגלגול שלו עצמו

        26/6/19 05:51:

      צטט: א ח א ב 2019-06-24 18:12:06

      פגשתי דרוזי שטען בכל תוקף כי הוא בעל נשמה של איש אחר ידוע ומוכר שמת בזמן שהוא נולד.

       

      תודה אחאב. מי הוא היה? רבין? 

       

      הדרוזים מאמינים שהנשמה (רגע התודעה הבא) מתחברת לגוף התינוק לפני או בזמן הלידה ושהגלגול קורה מיידית, מיד לאחר המוות. לא הבנתי איך יכול להיות דבר כזה עד שקראתי את הספר הנ׳׳ל. מתואר מקרה מאוד מפורט של תאומים דרוזים בלבנון, מקרה מאוד חזק. הם נולדו באותו יום בו שני בני משפחה נורו למוות בהפרש של חצי שעה באותו הבית בבירות. 

       

       

       

       

        24/6/19 18:12:
      פגשתי דרוזי שטען בכל תוקף כי הוא בעל נשמה של איש אחר ידוע ומוכר שמת בזמן שהוא נולד.
        24/6/19 18:12:
      פגשתי דרוזי שטען בכל תוקף כי הוא בעל נשמה של איש אחר ידוע ומוכר שמת בזמן שהוא נולד.
        24/6/19 08:55:

      זה לא משנה מאיזה צד של ההר אתה מטפס, אנחנו צריכים לעזור זה לזה, כדי שכולנו נוכל להגיע לאותו המקום. לכן יש צורך שנהיה חברים. 

      ~בהאי סהיב מוהינדר סינג

       

      קשר אישי, חברות אישית, אז נוכל להחליף רמה מעמיקה יותר של התנסות. 

      ~כבוד הדלאי לאמה 

       

      עלינו להיפגש ולהכיר זה את זה, פשוט כדי לגלות ולהכיר את נקודות המפגש. 

      ~ אייטולה סייד חסאן אל-קזאוויני

       

      זהות יהודית פרק יז: ואהבת לרעך כמוך

       


        24/6/19 08:00:

      צטט: ~ ~ 2019-06-23 20:31:23

      אנחנו נצחיים בשדה התודעה האינסופי.

      היינו שם לפני שנולדנו - ונישאר שם לאחר מותנו - בשדה התודעה שום דבר לא מתכלה, שם היינו ושם נהיה, שם דבר לא נעלם משדה התודעה. 

      אינסוף האפשרויות - פוטנציאל האפשרויות - הקיים המוכר לנו היא מימוש שלהן (גם שלנו) בתוך המרחב זמן, לזמן מוגבל.

      שדה התודעה הוא מחוץ למרחב זמן - שם אנחנו נצחיים.

      יש נקודה אחת שהכל מתנקז לתוכה - נקודת האפס - הריק המוחלט/תמצית הכל.

       

       

      ''

      ראיון עם אוסל היטה, הגלגול של לאמה ישה, בגיל חמש וחצי, עם לאמה זופה רינפוצ׳ה

      https://www.youtube.com/watch?v=rGKn-HrI1ss

       

      הי יקרה,

       

      בכל רגע, רגע הווה מתכלה, ורגע הווה חדש מתהווה. וככה זה ממשיך ברצף באינסופי. רק שאין רצף, הרצף עצמו לא נמצא. יש רק תודעה (צלילות ומודעות), רגע תודעה אחר רגע תודעה. רגע תודעה הוא הסיבה העיקרית לרגע התודעה הבא. 

       

      ״אור צלוּל (clear light) – הרמה המעודנת ביותר של התודעה, המכונה גם התודעה ההיולית. רמה זו של רצף התודעה היא ללא ראשית וללא קץ, מגיעה מהחיים הקודמים וממשיכה לחיים הבאים.״

       ~ מתוך מילון מונחים ואישים של עמותת ידידי הדהרמה  

       

      לפני 1300 שנה, פדמאסמבהאבה ניבא, ״כאשר ציפור הברזל תעוף וסוסים ירוצו על גלגלים, הטיבטים יהיו מפוזרים עלי אדמות כמו נמלים והדהרמה תגיע לאדמת האדם האדום.״ 

       

      סיבות מולידות תוצאות. חוק סיבה ותוצאה זאת התגלית הגדולה של הבודהה. 

       

      הנצחיות שאת מתארת נשמעת לי ניהיליסטית, כאילו זה לא משנה מה עושים, אין שום השלכות למעשים, כי בסופו של דבר כולנו נתנקז למקור, וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ בעולם שכולו טוב. 

       

      בסיס הדרך הרוחנית, כל דרך רוחנית, הוא המוסר. למה? 


      איך את מסבירה את ההבדלים בין בני אדם? ובין האדם לכל שאר בעלי התודעה? 

       

      פרופ׳ רוברט תורמן אוהב להסביר ש׳שום דבר׳ (׳אין׳) nothingness לא יכול להתקיים כי ׳שום דבר׳ משמעו ׳אינו קיים׳. בכך במחי יד הוא סותר את התפיסה הניהליסטית. התודעה היא לא חומר אבל היא גם לא כלום. 

       

      קיים, אבל ריק מקיום מעצם טבעו. ריק מקיום מעצם טבעו, אבל קיים. 

       

      אושר למען כולם. 

       

       


        23/6/19 20:31:

      אנחנו נצחיים בשדה התודעה האינסופי.

      היינו שם לפני שנולדנו - ונישאר שם לאחר מותנו - בשדה התודעה שום דבר לא מתכלה, שם היינו ושם נהיה, שם דבר לא נעלם משדה התודעה. 

      אינסוף האפשרויות - פוטנציאל האפשרויות - הקיים המוכר לנו היא מימוש שלהן (גם שלנו) בתוך המרחב זמן, לזמן מוגבל.

      שדה התודעה הוא מחוץ למרחב זמן - שם אנחנו נצחיים.

      יש נקודה אחת שהכל מתנקז לתוכה - נקודת האפס - הריק המוחלט/תמצית הכל.

        23/6/19 20:28:

      ''

       

      https://twitter.com/middleway/status/789807937766170624

       

      מתוך ספר ״מסורת המהמודרה של הגלוג-קאגיו״ מאת הדלאי לאמה ואלכסנדר ברזין: 

       

      גם כאשר החוויה המדיטטיבית של מורים מוארים לא עלתה בקנה אחד עם ההסבר הלוגי לעיל, כאשר המאסטרים הסבירו ריקות, הם החשיבו את החוויה המדיטטיבת הפנימית ביותר שלהם כמשמעותית יותר מהלוגיקה. כאשר אנו בודקים את המילים של המאסטרים אלה אך ורק מנקודת המבט של הלוגיקה, נראה כאילו יש בהן פגמים. אבל אם נבדוק אותן מנקודת המבט של המדיטציה, נבחין שהן חסרות כל פגם. כך שלמרות שיש כל כך הרבה מאסטרים טיבטים מפורסמים עם מסורות שונות לגבי התפיסה הנכונה, כולם מגיעים לאותה הנקודה במדיטציה עמוקה. 

        23/6/19 20:24:

      צטט: ~ ~ 2019-06-23 19:10:37

      תודעה היא לא אישית, אלא גלובלית/קוסמית/אינסופית - מודעות כן.

      יש רק תודעה אחת - הכל מכל וכל תחת אותו שדה תודעה.

      דרגות מודעות שונות לכל קיים על פי מבנהו והמורכבות שלו. 

      .

      בשורה התחתונה - גלגול נשמות - או כל שם אחר שתבחרי לו, זה אוסף של חלקיקים אטומיים או קטנים יותר+מודעות כלשהי שנוצרת ומתפתחת עפ"י ההרכב, המבנה והמורכבות החדשה.

       

      האדם מת אז הוא מת - הוא לא מתגלגל ולא נולד מחדש.

       

      הכל מכל וכל נמצא באותו יקום, תחת אותם כוחות פועלים, אוכל מאותה אדמה, נושם את אותו אוויר, עשוי מאותם חומרים במורכבויות שונות, מחובר לאותה תודעה.

      הכל מכל וכל נמצא בתנועה מתמדת וחלים בו ועליו שינויים, אין גורם אחד נפרד הכל מכל וכל מושפע ומשפיע אחד על השני - יחסי גומלין הדדיים.
      .

      מה שנחשב לגלגול נשמות, מתוך הנחה שאותה מודעות ממשיכה להתקיים בצורה האישית שלה - שגוי.

      .

      את טענת שהמודעות האישית הגסה - מתכלה, נעלמת - לכן כאשר אדם נולד אינו יכול לשאת זיכרון אישי מחיים קודמים - כי הזיכרון הגס השייך לגשמי, לגוף ולסביבה - התכלה עם המוות.

       

      מה שיכול להיות, זה שכל המידע קיים בשדה התודעה האינסופי - וכאשר אדם נולד, כאשר מודעותו מתפתחת הוא מתחבר לאותו מידע/זיכרון הקיים בשדה התודעה האינסופי.

      לסיכום - לא משנה מה אני אומרת או חושבת ולא משנה כל מאן דהו אומר וחושב - הכל עניין של אמונה ופרשנות סובייקטיבית. 
      אי אפשר להתווכח על דבר אמורפי. התפיסה האישית היא תמיד סובייקטיבית - מתוך עולמו הפנימי והחוויתי של הפרט, כאשר כל פרט תופס את המציאות מנקודת מבט צרה ואשלייתית.
      החיים האישיים הם אשליה קצרת מועד. לפעמים אשליה מהנה ולפעמים אשליה כואבת.
      אף פרט לא נולד מחדש - הכל מכל וכל הנמצא בתנועה ובהשתנות מתמדת הוא רק שלוחה זמנית של המקור - אינו נפרד ממנו ותמיד מתמזג איתו. הכל מכל וכל הוא צורות שונות של אותו דבר.

       

      ''

      להיות טבעך האמיתי -- לבני אדם, בלי קשר לאמונה, דת, גזע, מגדר וכו׳

      לכל אדם יש גוף ותודעה. כל אדם יכול להגשים את טבע התודעה.

      https://www.youtube.com/watch?v=1YpmiWZWBgU

       

      מדע זה לא עניין של אמונה. תובנה, ידיעה, תפיסה ישירה (ואפילו היקש על בסיס סימן והנחה נכונה) זה לא עניין של אמונה. תודעה תקפה התופסת באופן ישיר את מושאה, יודעת את מושאה ואינה מוטעית לגבי מושאה.

       

      היוגים של טיבט הם מדעני תודעה, מומחי מדע התודעה האינדו-טיבטי. במרוצת לפחות 2500 שנה, יוגים רבים התבוננו ישירות בטבע התודעה. מתוך אותה מסורת מדיהמה של התבוננות בתודעה, נולדה המסורת של זיהוי גלגולי מורים, כי הרצף התודעתי ממשיך.

       

      (אין עצמי נפרד ובלתי תלוי. העצמי לא קיים באופן כזה. העצמי ריק מקיום עצמאי, ריק מטבע עצמו. כל רגע תודעה מורכב, רגע תודעה זאת תופעה מורכבת וארעית.)

       

      טבע התודעה אחיד אצל כולם, צלול ויודע, מאיר ויודע, בהיר ומודע, כולל אצל תולעים ומקקים ובני אדם. לכל בעל תודעה פוטנציאל זהה להגיע להארה, לכל תודעה פוטנציאל זהה לזכך את הרצף התודעתי ולתפוס את טבע התודעה באופן ישיר ובלתי אמצעי. אבל לתודעה של מקק אין אפשרות להגיע להארה בגוף של מקק, אין למקק אפשרות לתפוס את המציאות כפי שהיא, כי למרות שיש למקק את הסיבה העיקרית substantial cause להארה - תודעה, אין לו את התנאים הנוספים ההכרחיים כדי להגיע לתובנות ההכרחיות להגשמת טבע התודעה. בקיצור, מקק לא יכול ללמוד ולמדוט ולהגיע לתובנות מעמיקות.

       

      יש מקום לאמונה -- אמונה באפשרות לפתח את התודעה. גם כשאנחנו הולכים לרופא, אנחנו מאמינים ביכולת הרופא לטפל וביכולת התרופה לרפא. כאשר אנחנו מתחילים ללמוד מקצוע חדש, אנחנו מאמינים ביכולת המורה להעביר לנו ידע מהימן ומועיל. אם האפשרות לפתח את התודעה לא קיימת, אם אין אמונה בדרך או באפשרות, אין מה לטרוח. אבל אם קיימת אפשרות להגשמת אושר עילאי ובר-קיימא, תודעה שלווה בלי עליות וירידות, בלי דרמה, יש מה לטרוח, יש מה ללמוד ויש סיבה ומוטיבציה לתרגל. 

       

      ''

      https://www.youtube.com/watch?v=w6T02g5hnT4

       

      חשוב ללמוד ולהבין ולבדוק ולהבחין איך התודעה הפועלת. תפיסה מוטעית לגבי אופן קיום התודעה ולגבי אופן פעולתה גורמת לנו הרבה מאוד סבל. פעם המשגתי כעס כאילו הכעס נמצא בתוכי ושהגוף שלי הוא כמו כד. (תודעה בתוך גוף, כמו מים בתוך כד.) כאשר שפכתי את הכעס על מישהו קרוב לי, חשבתי, האמנתי, שרוקנתי את הכלי (את ״האני״) מכעס ושמידת הכעס שלי פחתה. אבל התודעה והגוף הם לא כמו כד מים. התודעה היא לא חומר. ככל שכועסים יותר, כך הרגל הכעס מתפתח יותר. קל יותר לכעוס, הנטיה לכעס מתעצמת. ככל שמתרגלים סבלנות, ההרגל לכעוס פוחת. זאת דוגמה להמשגה בעייתית לגבי אופן קיום האני, עם השלכות לגבי חיי היומיום וגם בטווח הרחוק. שינוי בתודעה מתבטא בשינוי במוח. שינוי בתודעה גם משפיע על רגעי התודעה הבאים. 

       

      אושר רב לך ולכולם. 

        23/6/19 19:10:

      תודעה היא לא אישית, אלא גלובלית/קוסמית/אינסופית - מודעות כן.

      יש רק תודעה אחת - הכל מכל וכל תחת אותו שדה תודעה.

      דרגות מודעות שונות לכל קיים על פי מבנהו והמורכבות שלו. 

      .

      בשורה התחתונה - גלגול נשמות - או כל שם אחר שתבחרי לו, זה אוסף של חלקיקים אטומיים או קטנים יותר+מודעות כלשהי שנוצרת ומתפתחת עפ"י ההרכב, המבנה והמורכבות החדשה.

       

      האדם מת אז הוא מת - הוא לא מתגלגל ולא נולד מחדש.

       

      הכל מכל וכל נמצא באותו יקום, תחת אותם כוחות פועלים, אוכל מאותה אדמה, נושם את אותו אוויר, עשוי מאותם חומרים במורכבויות שונות, מחובר לאותה תודעה.

      הכל מכל וכל נמצא בתנועה מתמדת וחלים בו ועליו שינויים, אין גורם אחד נפרד הכל מכל וכל מושפע ומשפיע אחד על השני - יחסי גומלין הדדיים.
      .

      מה שנחשב לגלגול נשמות, מתוך הנחה שאותה מודעות ממשיכה להתקיים בצורה האישית שלה - שגוי.

      .

      את טענת שהמודעות האישית הגסה - מתכלה, נעלמת - לכן כאשר אדם נולד אינו יכול לשאת זיכרון אישי מחיים קודמים - כי הזיכרון הגס השייך לגשמי, לגוף ולסביבה - התכלה עם המוות.

       

      מה שיכול להיות, זה שכל המידע קיים בשדה התודעה האינסופי - וכאשר אדם נולד, כאשר מודעותו מתפתחת הוא מתחבר לאותו מידע/זיכרון הקיים בשדה התודעה האינסופי.

      לסיכום - לא משנה מה אני אומרת או חושבת ולא משנה כל מאן דהו אומר וחושב - הכל עניין של אמונה ופרשנות סובייקטיבית. 
      אי אפשר להתווכח על דבר אמורפי. התפיסה האישית היא תמיד סובייקטיבית - מתוך עולמו הפנימי והחוויתי של הפרט, כאשר כל פרט תופס את המציאות מנקודת מבט צרה ואשלייתית.
      החיים האישיים הם אשליה קצרת מועד. לפעמים אשליה מהנה ולפעמים אשליה כואבת.
      אף פרט לא נולד מחדש - הכל מכל וכל הנמצא בתנועה ובהשתנות מתמדת הוא רק שלוחה זמנית של המקור - אינו נפרד ממנו ותמיד מתמזג איתו. הכל מכל וכל הוא צורות שונות של אותו דבר.

        23/6/19 19:01:

      צטט: חנה וייס 2019-06-23 09:03:42

      אלן וולאס מגדיר תודעה

       

      ''

       

      https://www.youtube.com/watch?v=qtwB7oHo2Jw

       

      ד׳׳ר אלן וולאס: אין צאר מונחים. התודעה היא אמורפית. 

       

       

      How do you define consciousness as a Buddhist?

       

      Alan Wallace: 

       

      Well, first of all, Buddhism is about four or five times older than science, and old doesn’t mean, it’s just much longer. And it’s been diversified over these last 2500 years: Japanese Buddhism, Sri Lankan Buddhism, Mongolian… So it’s very diverse. It’s really like a living organism that has mutated according to the different cultures and assimilated in different cultures. So, there are themes that you can speak about from Buddhism, where you can simply say, “These are the Buddha’s teachings,” but there’s a lot of variety as well. 

       

      But to start with consciousness, I can give a definition that is very widely held. And I think one reason for that, it is radically empirical, and I, by my predisposition, my inclination, I am very much an empiricist, and so I’ve heard a number of definitions of consciousness. I think there are about fifty that are being bandied about these days. But the one I’m going to give you now, of course, I’m not suggesting it’s ‘the right one.’ When it comes to definition, the only question that comes to my mind is: Is it useful or not? 

       

      And so here’s the definition of consciousness: 

       

      It is a natural phenomenon, a process, an event, an experience that is characterized by two distinctive features or qualities, and the first of these is cognizance. Cognizance. In fact, I’m going to invert that. Because in fact, it says in Tibetan: gsal bzhin rigba གསལ་བཞིན་རིག་པ་ The first one, gsal ba [wa] གསལ་པ་ means luminosity, but not as in ‘bright,’ you know, some radiant bright light or something like that. But luminosity in the sense that it is consciousness that makes manifest all experiences and all appearances. 

       

      So as I gaze at your face right now, clearly, there are appearances. There’s form, there’s color, and so forth, shading and all of that. There are no appearances from your side. That is, the molecules themselves have no appearances. Photons have no appearances. There are no appearances inside the brain. 

       

      So so often — even yesterday I heard a lecture in which the speaker who was a neuroscientist was saying, “And here consciousness, and here in the brain and here and here.” There’s no evidence for that at all, actually. It’s just a way of speaking which is kind of unhinged from reality. Neurons don’t illuminate anything. Photons don’t illuminate things. Molecules that are in your face or in your skin don’t illuminate anything. 

       

      It is consciousness that illuminates all manner of experiences, during the waking state, and also in the dream state, for that matter. Also, we’re experiencing our emotions, our desires, our thoughts. It is consciousness that makes them manifest. Right?

       

      So that’s distinctive. Computers don’t have that. Robots don’t have that. Rocks, minerals, don't have it. 

       

      But there’s more to consciousness than that. That’s quite something, because if there’s no consciousness, there are no appearances, nothing manifests. But there’s more than that. As I gaze at your face, for example, like a mirror, there’s a reflection, there’s an appearance there. 

       

      But there’s more. I know. That's your face. I know your name. I’ve heard it. And I know I’m looking at the face of a person. And so there’s cognizance. It’s a knowing, a cognizance, a being aware of. And that, again, computers don’t have it. Neurons don’t have it. I don’t believe brains have it. It’s just a manner of talking. But consciousness is knowing and consciouness does illuminate

       

      And those two qualities, to make manifest and to know, these are the two salient, and radically empirical features of consciousness. So that’s for consciousness. 

       

      And, you see, there’s nothing really philosophical there. I mean, clearly, there can be other definitions. There’s no doubt about that. But I don’t really see much that can be doubted in this one. Because anyone who's conscious knows that this is true. Appearances are arising and I know the color of your hair. It’s not simply a matter of belief, or faith or intuition. I know it, because I’m looking right at it. Right? 

       

      And then we have mind. Now mind — there is a Sanskrit term that is commonly translated as mind, and it’s citta. But even in Buddhism, this one term ‘mind’ has multiple meanings, as it does in English: “Mind your head. I don’t mind. These thoughts are occuring in my mind. I’m observing these thoughts with my mind.” And so we see, just in those four sentences, the word is used in different ways. 

       

      But one very useful way that is common in Buddhism, is to use the term ‘mind’ as an umbrella term. Which is to say, it covers a wide range of mental processes. There’s the space of the mind, in which thoughts, images, dreams occur — the space of the mind. And then there are modes of perception, of memory, of reasoning, of imagination, of feelings, emotions, desires, and so forth. And so mind is that which has this wide array of mental processes, a wide array of mental states. But we also say, ‘Thoughts, images, dreams occur in the mind.’

       

      And so, in Buddhism, especially in one philosphical tradition, which is regarded quite widely as the pinnacle of Buddhist philosophical thought, it’s called ‘Prasangika-Madhayamika,’ Middle Way view. And that is, when it comes to words, the theme here is: Listen to yourself as you use the word ‘mind.’ And, of course, I know it’s somewhat different in Italian. And it’s different in Spanish, and it’s definitely different in French and German, let alone Chinese, Mongolian, and so forth and so on. 

       

      And so, there’s no notion in Buddhism that ‘we have the right definition’ of mind. But rather, when we seek to understand mind, since the word mind doesn’t define itself — words never define themselves — and, moreover, we don’t have vocabulary dictators, you know, the vocabulary president, or king, or emperor that says, “This is what mind really means. You will now all agree or I will punish you.” There’s nothing like that. 

       

      And so, words mean what we say they mean. And so in English, all of these terms: “Mind your head. I don’t mind. If thoughts occur in my mind. My mind is very fuzzy. My mind is clear. My mind is really depressed. I have a mind.” All of these are valid usages. 

       

      So if you want to know what mind means, look at how the word is being used already, and then try to synopsize the common and accepted usages of the term. And that tells us what we really mean by mind. But, of course, that evolves and it changes from language to language, from culture to culture. So it’s amorphous. 


        23/6/19 10:33:

       

      גם תולעת = גוף + תודעה.

       

      נכון, בדיוק. כל בעלי התודעה מורכבים מגוף פלוס תודעה (למעט סוג אחד של בעל תודעה שהוא רק תודעה, בלי גוף).


      הכל מכל וכל בעולם הגשמי = גוף + תודעה.

       

      רק בעלי תודעה = גוף + תודעה.

       

      לחומר נטו אין תודעה. למכונית אין תודעה. לסלולרי הכי חכם בעולם אין תודעה. לאטומים ולפוטונים ולאלקטורנים אין תודעה. 

       

      הפרט/האישי הינו גוף +מודעות, בהתאם למורכבות האישית שלו.

       

      טבע התודעה זהה. מודעות היא תכונה של כל תודעה. את כנראה משתמשת במילה מודעות בהקשר אחר כאן. 

      תודעה היא שדה אינסופי.

      .

      כתבת שאין נשמה - אז למה מדברים על גלגול נשמות ולא שינויי תודעה?

       

      גלגול נשמות זה עברית ומקור המונח ביהדות, באמונה בנשמה קבועה ובלתי משתנה. הבודהיסטים מדייקים ואומרים: לידה מחדש rebirth או חיים קודמים וחיים עתידיים past and future lives.

      כאן כתבתי 'חיים קודמים'.

       

      כשהתחלתי לעסוק בדיקור הקפדתי לומר ׳אקופונקטורה׳. לא אהבתי ׳דיקור׳, זה לא נשמע טוב לדקור אנשים. אבל מי מסוגל להגיד ׳אקופונקטורה׳? נהוג לומר ׳גלגולים׳ או ׳גלגול נשמות׳. כולם מבינים, בלי להתעכב על פרטים. 

      .

      הזיכרון מתעתע, אם כי משרת אותנו. היכולת שלנו להשתמש בזיכרון לא מעידה על זיכרון כפונקציה קפואה/שאינה משתנה.

      המודעות מתפתחת/משתנה, הזיכרון אינו סרט וידאו קבוע.

       

      העבר לא משתנה. העבר בלתי ניתן לשינוי. היכולת שלנו לזכור יכולה להשתנות.


      לא השתמשתי במודעות בהקשר של ״מודעות משתנה״, כאשר דיברתי על מודעות (ידיעה) כתכונה של התודעה. דרך תרגול תודעתי, היכולת שלנו להתרכז באופן חד-נקודתי משתפרת, והמודעות שלנו למודעות שלנו משתפרת. המודעות שלנו לרמות העדינות של התודעה משתפרת. התובנה/המודעות שלנו לאופן קיום האני והתופעות משתפרת. 

       

      בסרט על היוגים של טיבט, יוגי אחד מספר שהוא זוכר את כל חייו הקודמים, אינספור תקופות חיים, והוא זוכר שהוא היה כל (אחד משישה) סוגי הייצורים. 

      .

      כל התורות/התיאוריות/הדתות/האמונות/הפילוסופיות כולן - הן מנקודת מבט אנושית, סובייקטיבית, המתיימרת להיות קבועה,

      רק שבפועל שום דבר לא קבוע, הכל נמצא בתנועה ומשתנה ללא הרף.

      .

      יש גורם קבוע אחד חסר מרחב וחסר זמן, חסר מקום וחסר הגדרה. הכל מכל וכל הם צורות שונות ומשתנות של אותו קבוע.

       

      הבודהה גילה ״מודעות בסיסית שלא משתנה, שלא ניתנת להריסה, עם היקף אינסופי.״ ~ יונגיי מינגיור רינפוצ׳ה

       

       The Buddha discovered "a fundamental awareness that was unchanging, indestructible, and infinite in scope." Yongey MingyurRinpoche, The Joy of Living, p. 16

      .

       

      נכון, יש רצון להבין, לחשוף, לגלות את מסתרי הקיום/היקום - תיאוריות רבות, למשל אשליית תפיסת המציאות, כאשר בפועל אין כלום למעט תדרים שונים של צליל ואור - המבנה הכימי/חשמלי/אנטומי של כל יצור/קיים, נוצר מאותם תדרים של אור וצליל ובהתאם למורכבות של אותה מסה שנוצרה הוא מעבד את הנתונים ומתרגם אותן לכדי גשמיות, לכדי מציאות חושית.

       

      אשליית תפיסת המציאות היא לא תיאוריה. היא הבעיה הכי רצינית שיש לנו, לאנושות. 

       

      האדם מת - אז הוא מת. גופו מתפורר לכדי אטומים וחלקיקים קטנים יותר. המודעות משתנה, הכלי /המבנה הכימי/חשמלי/אנטומי שבעזרתו התחברה המודעות לשדה התודעה (האינסופי) השתנה.
      אפשר להניח שאותם חלקיקי חומר יתחברו מחדש באיזשהו אופן לכדי מציאות כלשהי אחרת, ייווצר כלי /מבנה כימי/חשמלי/אנטומי שיתחבר לשדה התודעה האינסופי ושוב ישמש שלוחה של מודעות למציאות חדשה.

       

      כאמור, לאדם שני חלקים. מוות זה כאשר התודעה ניתקת מהגוף. אז האדם מת ומותיר גופה שנרקבת ומותיר את רגע התודעה הבא, נפרד מהגוף הפיזי. 
      .
      במילים אחרות - ערימות של תיאוריות/פילוסופיות/אמונות. בשורה התחתונה כל אחד מאמין במה שהוא בוחר להאמין.
      כל חוויה אישית / סובייקטיבית - מדמה איזושהי מציאות. אשליה חושית.

       

      איך את יודעת את מה שאת יודעת? את לא בטוחה לגבי שום דבר? 
      .
      נכון לרגע זה, למציאות הנוכחית הסובייקטיבית - אנחנו עבדים של חושינו/מחשבותינו המוגבלים.

      מה זה חומר? איך הוא נוצר? למה הוא משתנה? לאן הוא נעלם כשלא רואים יותר את חלקיקיו?
      מה זו תודעה? איך היא נוצרה? איפה היא נמצאת? (לכן הטענה שמדובר בשדה תודעה אינסופי - המודעות היא אישית, שלוחה זמנית של התודעה).

       

      סיבות ותנאים גורמים לתוצאות ברצף אינסופי. הסיבה צריכה להיות דומה לתוצאה. תודעה לא יכולה לבוא מחומר. זרע של מישמיש יגדל רק לעץ מישמיש, לא לעץ אלון. חומר בא רק מחומר. 

       

      הסיבה העיקרית לתודעה היא רגע התודעה המיידי הקודם לתודעה הנוכחית. תודעה היא לא חומר והסיבה צריכה להיות דומה לתוצאה. עד כמה שאני מבינה, התודעה לא מוגבלת בזמן או במרחב.

       

      .
      דבקות בתורה אחת, בתיאוריה אחת - אינה אמת אבסולוטית, אלא עוד דרך להתנהל בעולם המשנה צורתו ללא הרף.
      צורך נפשי להיאחז במשהו (קש בנהר), סקרנות אנושית לחשוף את מסתרים היקום/קיום.
      .
      בסופו של דבר כל התיאוריות/אמונות מתנקזות לדבר אחד - כולנו כאן זמניים ואין באפשרותנו להימלט מההשתנות.

       

      זאת אמת. כל התופעות המורכבות הן ארעיות. 

      אממה, אמיתות - מה דעתכם?

      .
      נראה לי שמיצינו את הנושא - מסקנה, כל אדם מאמין במה שהוא בוחר להאמין. גם הוא מאמין בכל ליבו ומאודו שמה שהוא מאמין בו זו האמת האבסולוטית - כנראה שזו האמת הסובייקטיבית שלו. 

       

      הבודהה היה מדען ואמר לא להאמין אלא לבדוק. כאשר בודקים לעומק מגיעים לתובנת המציאות כפי שהיא, לא לתיאוריות, אלא לתובנה אמפירית, על פי ניסיון, על פי התנסות אישית, מגיעים לתובנה מעמיקה לגבי אופן קיום האני והתופעות. עד שאנחנו לא בודקים בעצמנו, הכל באמת בגדר השערות. חשוב מאוד לבדוק. 

       

      באמת חשוב מאוד לבדוק את ״האבסולטי״ שלנו; האבסולוטי היחיד שהבודהה מצא זה היחסיות, תוצאה תלויה בסיבה ולא קיימת באופן עצמאי ובלתי תלוי. לא תיתכן תוצאה בלי סיבה. לכן, הכל קיים באופן תלוי. כל התופעות מתהוות באופן תלוי. 
      .

      תודה על כל התגובות - שבוע טוב.

       

      שבוע מאוד טוב ומאוד תודה לך. 

       

      שנזכה כולנו לאושר בר-קיימא.

        23/6/19 09:03:

      אלן וולאס מגדיר תודעה

       

      ''

       

      https://www.youtube.com/watch?v=qtwB7oHo2Jw

        23/6/19 08:49:

      גם תולעת = גוף + תודעה.

      הכל מכל וכל בעולם הגשמי = גוף + תודעה.

      הפרט/האישי הינו גוף +מודעות, בהתאם למורכבות האישית שלו.

      תודעה היא שדה אינסופי.

      .

      כתבת שאין נשמה - אז למה מדברים על גלגול נשמות ולא שינויי תודעה?

      .

      הזיכרון מתעתע, אם כי משרת אותנו. היכולת שלנו להשתמש בזיכרון לא מעידה על זיכרון כפונקציה קפואה/שאינה משתנה.

      המודעות מתפתחת/משתנה, הזיכרון אינו סרט וידאו קבוע.

      .

      כל התורות/התיאוריות/הדתות/האמונות/הפילוסופיות כולן - הן מנקודת מבט אנושית, סובייקטיבית, המתיימרת להיות קבועה,

      רק שבפועל שום דבר לא קבוע, הכל נמצא בתנועה ומשתנה ללא הרף.

      .

      יש גורם קבוע אחד חסר מרחב וחסר זמן, חסר מקום וחסר הגדרה. הכל מכל וכל הם צורות שונות ומשתנות של אותו קבוע.

      .

      נכון, יש רצון להבין, לחשוף, לגלות את מסתרי הקיום/היקום - תיאוריות רבות, למשל אשליית תפיסת המציאות, כאשר בפועל אין כלום למעט תדרים שונים של צליל ואור - המבנה הכימי/חשמלי/אנטומי של כל יצור/קיים, נוצר מאותם תדרים של אור וצליל ובהתאם למורכבות של אותה מסה שנוצרה הוא מעבד את הנתונים ומתרגם אותן לכדי גשמיות, לכדי מציאות חושית.

       

      האדם מת - אז הוא מת. גופו מתפורר לכדי אטומים וחלקיקים קטנים יותר. המודעות משתנה, הכלי /המבנה הכימי/חשמלי/אנטומי שבעזרתו התחברה המודעות לשדה התודעה (האינסופי) השתנה.
      אפשר להניח שאותם חלקיקי חומר יתחברו מחדש באיזשהו אופן לכדי מציאות כלשהי אחרת, ייווצר כלי /מבנה כימי/חשמלי/אנטומי שיתחבר לשדה התודעה האינסופי ושוב ישמש שלוחה של מודעות למציאות חדשה.
      .
      במילים אחרות - ערימות של תיאוריות/פילוסופיות/אמונות. בשורה התחתונה כל אחד מאמין במה שהוא בוחר להאמין.
      כל חוויה אישית / סובייקטיבית - מדמה איזושהי מציאות. אשליה חושית.
      .
      נכון לרגע זה, למציאות הנוכחית הסובייקטיבית - אנחנו עבדים של חושינו/מחשבותינו המוגבלים.

      מה זה חומר? איך הוא נוצר? למה הוא משתנה? לאן הוא נעלם כשלא רואים יותר את חלקיקיו?
      מה זו תודעה? איך היא נוצרה? איפה היא נמצאת? (לכן הטענה שמדובר בשדה תודעה אינסופי - המודעות היא אישית, שלוחה זמנית של התודעה).
      .
      דבקות בתורה אחת, בתיאוריה אחת - אינה אמת אבסולוטית, אלא עוד דרך להתנהל בעולם המשנה צורתו ללא הרף.
      צורך נפשי להיאחז במשהו (קש בנהר), סקרנות אנושית לחשוף את מסתרים היקום/קיום.
      .
      בסופו של דבר כל התיאוריות/אמונות מתנקזות לדבר אחד - כולנו כאן זמניים ואין באפשרותנו להימלט מההשתנות.
      .
      נראה לי שמיצינו את הנושא - מסקנה, כל אדם מאמין במה שהוא בוחר להאמין. גם הוא מאמין בכל ליבו ומאודו שמה שהוא מאמין בו זו האמת האבסולוטית - כנראה שזו האמת הסובייקטיבית שלו. 
      .

      תודה על כל התגובות - שבוע טוב.

        23/6/19 07:45:

      צטט: ~ ~ 2019-06-22 16:04:11

      מאחר והוספתי המשך לתגובתי הקודמת, כנראה פיספסת את החלק האחרון.

      להלן החלק האחרון לתגובתי הקודמת:

      האם האדם שאתה והנשמה שאתה זה אותו דבר? 
      כנראה שאלה שני דברים שונים - האדם שלך הוא כמו גל בים והנשמה היא האוקיינוס כולו.

      האם התודעה והמודעות העצמית הן אותו דבר?
      כנראה שאלה שני דברים שונים - התודעה היא שדה המשותף לכל היצורים והמודעות העצמית היא שלוחה אישית של התודעה הקולקטיבית/קוסמית/נצחית.
      כמו שהשדה החשמלי האישי שלך הוא רק שלוחה של השדה האלקטרומגנטי המשותף.
      כמו שה- DNA משותף לכל היצורים והצמחים - מה ששונה זו המורכבות, מודעות עצמית שונה שדה התודעה משותף.
      .
      ההפרדה קיימת בגלל שוני במורכבות - האחדות קיימת בגלל השדות המשותפים.
      גם אם מתים, מתכלים, נעלמים כביכול - אי אפשר להתנתק מהשדה המשותף הנצחי (תודעה נצחית מחוץ לזמן ולמרחב).
      כל הקיים הם שלוחות זמניות/חולפות של אותה ישות/תודעה/מקור נצחי. מאחר והישות הזאת נצחית אף שלוחה לא נעלמת או מתכלה, אלא מתאחדת חזרה עם אותו שדה.

      ------------------------------------------------------------------------

      לא, אנחנו לא חוות את אותו דבר גם אם נראה ונביט על אותו דבר - החוויה היא סובייקטיבית ואישית.
      גם אם נסכים שראינו את אותו דבר - לא ניתן להעביר חוויה, אלא רק מילים. או ציור שגם הוא מוגבל ליכולות שלנו.

      .

      התודעה משותפת לכולם - המודעות האישית שונה.

      .

      לא משנה כמה סרטים/ספרים/חוויות וכד' אדם חווה בחייו - מדובר תמיד בפרשנות.
      .
      לעולם אין להסתמך על הזיכרון - הזיכרון מתעתע, ככל שחולף זמן מתווספות חוויות חדשות והזיכרון משתנה.
      זיכרון זה לא סרט וידאו.
      .
      לא משנה כמה אנשים מדווחים על מוות קליני, זיכרון מגלגולים קודמים - מדובר באנשים חיים.
      גם אם אדם טוען שהוא מתקשר עם מתים - אין לדעת עם מה בדיוק הוא מתקשר - הוא חי.
      אי אפשר לבדוק עם המת עצמו - האם העביר אינפורמציה כלשהי.
      .
      יחד עם זאת, אני רוצה להאמין שישנה המשכיות כלשהי - אבל לא יודעת ולא בטוחה באיזה אופן זה בא לידי ביטוי באמת.
      שום דבר לא מתכלה ולא נעלם אלא מתאחד חזרה עם המקור (שדה אנרגיה, שדה חשמלי, שדה תודעה = המקור).

       

      הי ~ ~, 

       

      האם ראית את הסרט ״הקול בראש״? זה סרט מעולה על אופן קיום התודעה. פרופ׳ פול אקמן, חבר טוב של הדלאי לאמה ומומחה עולמי לחקר הרגשות ולמיקרו-הבעות פנים, היה יועץ בהכנת הסרט. הוא ובתו, ד׳׳ר איב אקמן, יצרו את אטלס הרגשות. 

       

      ''

      הקול בראש - טריילר עם כתוביות (הנ׳׳ל):

      https://www.youtube.com/watch?v=J1BN-1qDjgM

      טריילר רשמי מדובב

       

      על פי הבודהה-מדען שלמדתי מהטיבטים, האדם הוא גוף ותודעה:

      אדם = גוף + תודעה

      אני קוראת לזה: ביולוגיה 101. 

      זה שיעור בסיסי בביולוגיה שאנחנו לא לומדים. צריכים לשנות את ספרי הביולוגיה... 

      התודעה נפגשת עם תא הביצית ועם תא הזרע בזמן ההפריה.

      זהות יהודית פרק יא: אדם

       

      אנחנו מקדישים כל כך הרבה תשומת לב לגוף, אבל משני החלקים האלה, דווקא התודעה היא החלק החשוב ביותר ואנחנו לא לומדים כמעט כלום על התודעה, אם בכלל. 

       

      התודעה קובעת כל רגע מהחיים שלנו. חשוב שנלמד איך התודעה פועלת ומה הפוטנציאל שלה ומהם התנאים ההכרחיים להגשמת מלוא הפוטנציאל התודעתי שלנו. 

       

      מה שאת מכנה ׳נשמה׳ זה מקביל למה שאני מכנה ׳תודעה עדינה ביותר׳. ״התודעה העדינה ביותר רוכבת על גבי הרוח העדינה ביותר.״ הרוח הזאת, צ׳י בסינית, לונג בטיבטית rlung, פראנה בסנסקריט, זה הגוף העדין ביותר. ברמה העדינה ביותר ״אין הבדל בין גוף ותודעה.״  

       

      הרמה העדינה של התודעה הרוכבת על גבי הגוף העדין - זה הצ׳י של המרידאינים והפראנה של הצ׳קרות. רוברט תורמן קורא לזה: תוכנה software לעומת חומרה hardware. תורמן גם אומר שהלונג, הפראנה, הצ׳י, הגוף העדין זה כמו הורמונים או ניורוטרנזמיטרים, כשחותכים את הגוף לא מוצאים אותם, לא רואים אותם בעין וגם לא עם מיקרוסקופ. צריכים דרך אחרת, שיטה אחרת כדי לזהות את קיומם. ככה גם לגבי הצ׳י, הגוף האנרגטי העדין. בסרט ״מה מתגלגל״, הדלאי לאמה מתרגם ״רוח״ (צ׳י, פראנה, לונג): אנרגיה. 

       

      שוחחתי עם אדם שעוסק בפיזיקת קוונטום והוא טוען שהכול תודעה, נקודה. consciousness singularity. 

      מצאתי ציטוט נחמד של מריאן ויליאמסון: 

      "כולנו שלוחות של התודעה האלוהית. כולנו מכילים גלעינים של הוד."
      הדרוזים אומרים שהנשמה נוצרת מעודפי השפע האלוהי. 
      ,הבודהיסטים מסבירים שבאופן אולטימטיבי, הכול, כל התופעות כולן, ריקות מקיום עצמאי. גם התודעה ריקה מקיום עצמאי.

      ריקות מקיום עצמאי היא האמת האבסולוטית או האמת האולטימיבית.

      האמת האבסולוטית היא יחסיות אבסולוטית, שום דבר לא קיים באופן עצמאי ובלתי תלוי, הכל קשור ותלוי, כל התופעות קשורות ותלויות. 

       

      האמת האבסולוטית לא סותרת את האמת היחסית, האמת ברמה היומיומית: יש אני ויש את, יש שמיים וארץ ורקטות נורות על פי חוקי ניוטון. הכסא, המחשב, החדר, הבית, הרחוב, הכל קיים. 


      האמת היחסית לא סותרת את האמת האבסולוטית -- הכל קיים באופן יחסי, באופן תלוי וקשור, באופן של תלות. 

       

      גם הריקות מקיום עצמאי ריקה מקיום עצמאי. 

      Form is emptiness and emptiness is form

      Matter is voidness and voidness is matter

      צורה היא ריקות וריקות היא צורה.

      חומר הוא ריק וריק היא חומר.

       

      מתוך מילון המונחים ואישים של ידידי הדהרמה:

      התהוות תלויה (dependent-arising) – ההיווצרות של התופעות באופן שתלוי באחרים, שלא מכוח-עצמן. יש שלוש רמות של התהוות תלויה, השונות זו מזו ברמת העידון שלהן: התהוות התלויה בגורמים ובתנאים – האופן שבו נוצרות כל התופעות הארעיות; התהוות התלויה בחלקים – תלות הגומלין בין השלם וחלקיו – האופן שבו מתקיימות כל התופעות, הארעיות והקבועות; והתהוות התלויה בהמשגה, המתויגת על-ידי המחשבה – הרמה המעודנת ביותר של אופן הקיום של כל התופעות.

       

      רֵיקוּת (emptiness) – הביטוי המלא: ריקוּת מקיום מעצם טבען של התופעות. האמת המוחלטת, טבען הבסיסי של התופעות, האופי הסופי שלהן, ההיעדר הטבעי של קיומן של התופעות באופן בלתי תלוי, מעצם מהותן, בפני עצמן, מכוח-עצמן ובזכות עצמן. הריקות היא מה שנתפס על-ידי התודעה המשתמשת בהיגיון מנומק כאשר היא מנתחת את טבען הבסיסי של התופעות.

       

      --

       

      גם התודעה ריקה מקיום מעצם טבעה, גם התודעה ריקה מקיום עצמאי ובלתי תלוי. 

       

      מכיוון שהאדם הוא תופעה מורכבת משני חלקים בסיסיים, האם אני הגוף? האם אני התודעה? התודעה משתנה בכל רגע ורגע. איזה רגע תודעה אני? האם אני הרגשות שלי? הרגשות שלי משתנים כל הזמן. האם אני המחשבות שלי? המחשבות שלי משתנות כל הזמן. אז מהו אני? גם התודעה העדינה ביותר משתנה כל הזמן, כל רגע של תודעה מתכלה ומוליד את רגע התודעה הבא. 

       

      מודעות ותודעה הן למעשה אותו הדבר. התודעה היא מודעות צלולה (clear, luminous, clarity, luminosity) היא משקפת כל מושא, כמו מראה. המודעות והצלילות הן שני היבטים או תכונות של התודעה.

       

      מודעות עצמית? מה זה? בסרט ״מדעני מוח ונזירים מסכימים: התודעה נמצאת הכל מקום״, הדלאי לאמה שואל את המרצה הראשון, פרופסור מומחה למדעי המוח, את אותה השאלה. 

       

      לכל ייצור ולכל אדם יש את ה-DNA שלו. לכל בעל תודעה יש תודעה. 

       

      ״יש רק ריקות אחת.״ כל התופעות ריקות מקיום עצמאי. 

       

      רצף התודעה הוא אינסופי, רגע תודעה מוליד רגע תודעה ברצף אינסופי. רגעי התודעה לא נבלעים באוקיאנוס קולקטיבי. הם ממשיכים לעלות ברצף (עולים,שוהים ומתכלים). הם ממשיכים לעלות בדיוק כפי שאת חווה אותם כרגע. רגע מודעות רודף רגע מודעות, כל רגע מתכלה. זיכרון הוא התכלות של רגע ההווה, רגע שקיים באופן ריק מקיום עצמאי, באופן ריק מטבע עצמו. רגע ההווה קיים, אבל אופן הקיום הוא לא איך שאנחנו תופסים אותו. כל התופעות קיימות, אבל לא איך שאנחנו תופסים אותן. 

       

      התודעה מאוד דומה לסרט וידאו. כשיושבים בבית קולנוע, גם אם אנחנו מאוד מעורבים רגשית בחוויות של השחקנים במסך, התודעה היא כמו האור שמקרין את התמונה. התמונות הן כמו המחשבות והרגשות. כאשר אנחנו מודעים לזה שאנחנו יושבים בסרט, גם אם בוכים או פוחדים מאוד, אנחנו לא שוכחים בו זמנית שזה סרט. מודעות דומה בחיי היומיום, תפיסת האירועים המנטליים החולפים כמו הזיה או חלום או סרט, תאפשר לנו תפיסה מציאותית יותר לגבי האני והתופעות. 

       

      זיכרון של גלגולים זה זיכרון של אנשים שמתו. הם חיים עכשיו אבל הם לא תמיד היו בחיים. התודעה לא מתה. כל הזמן יש רגע תודעה בהווה. 

       

      ״לעולם אין להסתמך על הזיכרון״? אנחנו כרגע משוחחים באמצעות שפה והקלדה ואנחנו מסתמכים על הזיכרון כדי לבצע את הפעולות האלה, כדי לתקשר. זיכרון בונה ומועיל הוא mindfulness, מודעות נכוחה, פיתוח ההרגל לזכור את מושא תשומת הלב שלנו כל הזמן, לזכור לחזור לנשימה, ״לעוגן״, כל הזמן. זיכרון העבר הוא לרוב בזבוז זמן, הרסני אפילו. תלוי מה עושים עם זיכרון העבר. אם זוכרים בכל עת להיות מוסריים ולא לשקר, זיכרון מסוג זה הוא מבורך. מועיל לזכור את ההווה בכל עת. 

       

      ''

       

      היושר חשוב מאוד. הזיכרון של אדם שמתרגל יושר לא מתעתע ולא טועה לגבי הדברים שהוא זוכר בוודאות. אדם ישר לא ממציא את העבר. כמובן שאנחנו לא זוכרים כל דבר באופן מודע ולא כל דבר נגיש לתודעתנו הנוכחית הגסה הערה. רשמים מחיים קודמים לא נגישים לרובנו באופן מודע. 

       

      אצל רובנו התודעה של אחר בלתי נראית ולא ניתן לתפוס אותה באופן ישיר. מתקשרים מתקשרים עם תודעות של ייצורים חיים ועם ייצורים ״מתים״ שהם במעבר בין חיים לחיים. ישנן תודעות שתופסות תודעות של אחרים באופן ישיר. 

       

      הגוף מתפרק לחלקיקים והחלקיקים ממוחזרים. התודעה ממשיכה, רגע תודעה אחר רגע תודעה. 

       

      ''

       

       

      צליינית השלום מספרת על דרכה הרוחנית מתודעה דואליסטית צרה של ״שלי ושלך״ לתודעה אלטרואיסטית ואהבה אוניברסלית (משמאל לימין בגרף למעלה). היא משתמשת במושגים: הטבע האנוכי the self-centered nature והטבע למען טובת הכלל the nature centered in the good of the whole. 

       

      ההבדלים בתפיסות נובעים, בין היתר, משלבי ההתפחות השונים של התודעות השונות - דברים שרואים מכאן לא רואים משם. ההבדלים במושגים נובעים, בין היתר, מהתרבויות השונות, הבדלים בשפה ובדת. מושגים שונים גם נובעים מתפיסות שונות (אלוהים, נשמה לעומת ריקות מקיום עצמאי, קארמה) וגם משלבי התפתחות שונים. הדרך ייחודית לכל פרט, לכל בעל תודעה, כל פרט עובר אבולוציה או דה-בולוציה תודעתית. התנאים והסיבות הדרושים לאושר זהים לכל התודעות בעולם. לכן אפשר בהחלט לדבר על מדע התודעה. 

       

      התודעה והפוטציאל שלה

       

      ''

      https://www.youtube.com/watch?v=KOEXkaow0ko

       

      בברכה לאושר והסיבות לאושר למען כולם. 

        23/6/19 03:44:

      צטט: bonbonyetta 2019-06-22 22:02:20

      *

      פעם הייתי פוסלת דברים כאלה על הסף.

      היום אני כבר מספיק עברתי ומספיק יודעת, כדי לדעת לא לפסול דברים שטרם חוויתי או לא יודעת מספיק עליהם. כבר נוכחתי לדעת בעצמי בדברים שאחרים לא יאמינו בקיומם.

      image.png

       

      תודה בונבונייטה. (לא רואים את התמונה ששמת. תנסי שוב.)

       

      ''

       

      ״נו, טוב. גם אני לא האמנתי בגלגולים כשהייתי בגילך.״

       

      (תודה לגרי  Gary Gach)

        22/6/19 22:02:

      *

      פעם הייתי פוסלת דברים כאלה על הסף.

      היום אני כבר מספיק עברתי ומספיק יודעת, כדי לדעת לא לפסול דברים שטרם חוויתי או לא יודעת מספיק עליהם. כבר נוכחתי לדעת בעצמי בדברים שאחרים לא יאמינו בקיומם.

      image.png

       

        22/6/19 16:04:

      מאחר והוספתי המשך לתגובתי הקודמת, כנראה פיספסת את החלק האחרון.

      להלן החלק האחרון לתגובתי הקודמת:

      האם האדם שאתה והנשמה שאתה זה אותו דבר? 
      כנראה שאלה שני דברים שונים - האדם שלך הוא כמו גל בים והנשמה היא האוקיינוס כולו.

      האם התודעה והמודעות העצמית הן אותו דבר?
      כנראה שאלה שני דברים שונים - התודעה היא שדה המשותף לכל היצורים והמודעות העצמית היא שלוחה אישית של התודעה הקולקטיבית/קוסמית/נצחית.
      כמו שהשדה החשמלי האישי שלך הוא רק שלוחה של השדה האלקטרומגנטי המשותף.
      כמו שה- DNA משותף לכל היצורים והצמחים - מה ששונה זו המורכבות, מודעות עצמית שונה שדה התודעה משותף.
      .
      ההפרדה קיימת בגלל שוני במורכבות - האחדות קיימת בגלל השדות המשותפים.
      גם אם מתים, מתכלים, נעלמים כביכול - אי אפשר להתנתק מהשדה המשותף הנצחי (תודעה נצחית מחוץ לזמן ולמרחב).
      כל הקיים הם שלוחות זמניות/חולפות של אותה ישות/תודעה/מקור נצחי. מאחר והישות הזאת נצחית אף שלוחה לא נעלמת או מתכלה, אלא מתאחדת חזרה עם אותו שדה.

      ------------------------------------------------------------------------

      לא, אנחנו לא חוות את אותו דבר גם אם נראה ונביט על אותו דבר - החוויה היא סובייקטיבית ואישית.
      גם אם נסכים שראינו את אותו דבר - לא ניתן להעביר חוויה, אלא רק מילים. או ציור שגם הוא מוגבל ליכולות שלנו.

      .

      התודעה משותפת לכולם - המודעות האישית שונה.

      .

      לא משנה כמה סרטים/ספרים/חוויות וכד' אדם חווה בחייו - מדובר תמיד בפרשנות.
      .
      לעולם אין להסתמך על הזיכרון - הזיכרון מתעתע, ככל שחולף זמן מתווספות חוויות חדשות והזיכרון משתנה.
      זיכרון זה לא סרט וידאו.
      .
      לא משנה כמה אנשים מדווחים על מוות קליני, זיכרון מגלגולים קודמים - מדובר באנשים חיים.
      גם אם אדם טוען שהוא מתקשר עם מתים - אין לדעת עם מה בדיוק הוא מתקשר - הוא חי.
      אי אפשר לבדוק עם המת עצמו - האם העביר אינפורמציה כלשהי.
      .
      יחד עם זאת, אני רוצה להאמין שישנה המשכיות כלשהי - אבל לא יודעת ולא בטוחה באיזה אופן זה בא לידי ביטוי באמת.
      שום דבר לא מתכלה ולא נעלם אלא מתאחד חזרה עם המקור (שדה אנרגיה, שדה חשמלי, שדה תודעה = המקור).

        22/6/19 07:21:

      צטט: ~ ~ 2019-06-22 05:40:20

      התבוננות היא סובייקטיבית וגם המסקנות הן סובייקטיביות.

      לא טוענת שלא קיים גלגול נשמות.

      טוענת שהפרשנות שנותנים לזה עלולה להיות מוטעית.

      טוענת שצריך להגדיר היטב ובאופן ברור מה זאת נשמה - והאם נשמה היא אישית או רק שלוחה של המקור?

      אולי נשמה זה כמו האוקיינוס - וכל הצורות המופיעות כאן בעולם הם רק שלוחות זמניות של נשמת על/אלוהים אם תרצי.

      כנ"ל לגבי תודעה - האם התודעה היא אישית או רק שלוחה של תודעת העל/אם תרצי אלוהים/או המקור.

      .

      כל האנשים הנחקרים והחוקרים הם אנשים חיים - אין לדעת בוודאות מה באמת קורה לאחר המוות.

      גם אם אדם מדווח על זיכרון כלשהו - הוא אדם חי, לא מת. אין לדעת בוודאות מאיפה הוא שאב את הזיכרון/זיכרונות.

      .

      השאלה העיקרית שלי היא, האם הנשמה/תודעה לאחר מות הגוף ממשיכה להתקיים באופן אישי בעולם הנשמות, והאם לאותו חלק אישי/נשמתי/רוחני יש מודעות עצמית ויכולת לתקשר עם נשמות אחרות כאלה שמתו וכאלו שעדיין בחיים.

      .

      מאחר ואי אפשר לחקור/להתבונן/לשוחח עם אנשים מתים - כל המחקרים נעשים על אנשים חיים, ומתוך שכך המסקנות עלולות להיות מוטעות מן הסתם.

      .

      הדימיון סוחף לכל מיני כיוונים.

      .

      כל הסרטונים/הרצאות/ספרים - הם בגדר סיפורים, עבור אנשים שלא חוו זיכרון ממשי קונקרטי כלשהו מאיזשהם חיים קודמים אישיים.
      .
      כל התיאוריות הללו, הן בגדר אמונה ולא ידיעה. אחוז יותר גבוה באוכלוסייה, גם אם הוא מאמין, מעולם לא חווה או זכר איזשהם גלגולים קודמים של עצמו. ואלה שטוענים שזוכרים, איזה אחוז מהם באמת יכול לבדוק את נכונות הזיכרונות. אחוז מזערי אני מניחה וגם אלה סיפורים שהאחרים שומעים. 
      .
      אפשר להאמין לכל דבר שרוצים או בוחרים - אמונה זה לא ידיעה.
      ידיעה יכולה להיות רק ממקור ראשון - אישי - וגם זה תמיד יהיה בספק.
      .
      אמונה פנטית בגלגול נשמות מיידי - מעידה על המאמין שהוא בטוח שקיים רק עולם חומרי/גשמי, ואינו מסוגל לתפוס שיכול להיות קיים גם עולם רוחני העומד בפני עצמו.
      .
      הצורך באמונה הזאת של גלגול נשמות - היא הצורך הנפשי של האדם לא להשלים עם המוות. ולחשוב שלנצח יהיה חלק מהעולם הגשמי/חומרי.
      .
      אני מקווה, שיש עולם נוסף ואולי עולמות נוספים שהם מחוץ לעולם הגשמי, ושלא חייבים לחזור שוב ושוב לעולם הגשמי הזה המוכר לנו.
      .
      בספר של רוברט מונרו - הוא כותב שאנשים מתמכרים לעולם הגשמי, זאת הסיבה שהם כל הזמן חוזרים לכאן, מתגלגלים לכאן שוב ושוב. כשמצליחים להשתחרר מההתמכרות מוצאים עולמות אחרים להגיע אליהם - לאו דווקא העולם הזה המוכר לנו.

      .

      מבחינתי אני מבינה שאני לא יודעת, ומבינה שמסתרי הקיום והיקום הם בגדר תעלומה שאנשים מנסים לחשוף כל אחד על פי יכולותיו, כישוריו ואמונותיו.
      .
      איפה מסתתרת האמת.? ... ? .... ? שאלה שלעולם לא תהיה עליה תשובה חד-משמעית, בטח לא וודאית.
      .
      כנראה קיימת ישות נצחית מעבר למרחב ולזמן שמתוכה נוצרים תהליכים אינסופיים של התחלה וסוף - אבל היא נצחית וקבועה.

       

       

      נשמה,

       

      את שואלת שאלות טובות. אם את שואלת אותי, אין נשמה ואין אלוהים. הגוף הוא חומר. התודעה היא לא חומר והיא משתנה מרגע לרגע. כל רגע תודעה מוליד עוד רגע תודעה ברצף אינסופי, מזמן ללא ראשית, וכך הלאה לעולמי עד.

       

      בדיוק כפי שאני חווה את התודעה שלי היום, ערה, ישנה, חולמת, נרדמת, מתעוררת, מפהקת, מתעטשת, מודטת, וחוזר חלילה, באופן הזה התודעה קיימת. אנחנו מתים כל לילה, למעשה, כשהתודעה הגסה לא פועלת. 

       

      ״אין לדעת בוודאות מאיפה הוא שאב את הזיכרון/זיכרונות.״

       

      באותה המידה את יכולה לטעון שאיך שום וודאות לגבי אף זיכרון. מניין לך הזיכרון של מה שעשית לפני שעה או לפני יום? 

       

      בן אדם יודע אם חלם חלום. ואם החלום הזה חוזר כחלום בלהות, שוב ושוב, אותו חלום בדיוק, הוא גם לא שוכח ולא יכול להתעלם, כפי שקרה לברברו קרלן, הגלגול של אנה פרנק. זכרונות של חיים קודמים לפעמים מופיעים בחלומות. 

       

      נושא אופן קיום האני (העצמי) חשוב מאוד, זה הנושא הכי חשוב, בעצם. 

       

      ''

       

       

      ''

       

      בספר האחרון של הרלדסון, מתוארת ילדה שזכרה לא רק את החיים הקודמים אלא גם את מותה וגם אחרי המוות היא המשיכה ללוות את גופתה עד לסיום הלוויה. אחר כך, היא מספרת, ״ראיתי אור ובאתי הנה.״ (שם הספר הוא ציטוט שלה.) 

       

      אנשים רבים מתארים חוויות של מוות קליני, וחלק מהאנשים עוברים את מותם ואת הזמן לאחר המוות באופן מודע. רובנו לא זוכרים, אבל ישנם שזוכרים. והתודעות שעוברות את שלבי המוות באופן מודע אינן תודעות מוטעות. אלה תודעות תקפות שמזהות נאמנה את מושאן. הן אינן מוטעות לגבי המושא שלהן. 

       

      ״השאלה העיקרית שלי היא, האם הנשמה/תודעה לאחר מות הגוף ממשיכה להתקיים באופן אישי בעולם הנשמות, והאם לאותו חלק אישי/נשמתי/רוחני יש מודעות עצמית ויכולת לתקשר עם נשמות אחרות כאלה שמתו וכאלו שעדיין בחיים.״

       

      התשובה היא שכנראה שכן. או פשוט: כן.

       

      ״אישי״ זה יחסי. אם אני רואה או תופסת או חווה בדיוק את מה שאת רואה וחווה ותופסת ברגע תודעה מסוים, האם התודעה הזאת היא שלך או שלי? או של שתינו ביחד? האם אפשרי ששתינו נראה את אותו הדבר בדיוק בו זמנית? 

       

      ״אחוז יותר גבוה באוכלוסייה, גם אם הוא מאמין, מעולם לא חווה או זכר איזשהם גלגולים קודמים של עצמו.״ 

       

      ישנם סוגים שונים של תודעות: 

      תודעה מוטעית לחלוטין לגבי מושאה

      תודעת ספק שנוטה לטעות

      תודעת ספק נייטרלי - ראש פתוח

      תודעת ספק שנוטה לנכון, שנוטה לעובדה

      הנחה נכונה

      היקש על סמך סימן, היקש על בסיס סימן - inference based on a sign - רואים עשן ויודעים בוודאות שיש אש

      תפיסה ישירה

       

      (גם:

      תודעה שלא מרוכזת במושאה inattentive perception; 

      תודעה אוחרת, תודעה עוקבת, subsequent cognition)

       

      במקרה של אמונה רווחת אצל אנשים שלא חוו דבר בעצמם באופן ישיר, שלא תפסו מושא באופן ישיר, לא באמצעות החושים ולא באמצעות התודעה המנטלית, שזה רובנו, עדיין ישנה אפשרות להניח באופן נכון או להקיש על בסיס סימן.

       

      לעניות דעתי, צפייה בסרטונים של ילדים שזוכרים את חייהם הקודמים מקנה אפשרות להקיש על בסיס סימן, בדומה לאדם שרואה עשן ומקיש שאם יש עשן בהכרח יש גם אש. תודעה שמקישה על בסיס סימן זאת תודעה תקפה, תודעה שאינה מוטעית לגבי מושאה. 

       

      ״אני מקווה, שיש עולם נוסף ואולי עולמות נוספים שהם מחוץ לעולם הגשמי, ושלא חייבים לחזור שוב ושוב לעולם הגשמי הזה המוכר לנו.״

       

      הבודהיסטווה, יישות המשוחררת מהיקשרות (מהתמכרות), בוחרת לחזור שוב ושוב כדי להקל על סבל. 

       

      מדיטציה על ריקות לפי הדלאי לאמה

      הסיבה לסבל: בערות ותפיסות מוטעות

       

      במקומך לא הייתי מסיקה שאין תשובות; תמשיכי לבדוק, דרך התבוננות בתודעה שלך, ודרך קריאה ולימוד. מומלץ ללמוד מתודעות תקפות שבטוחות לגבי מושאן. 

       

      ציורים של ניקולס רוריך

       

      אושר למען כולם.

        22/6/19 06:31:

      התבוננות היא סובייקטיבית וגם המסקנות הן סובייקטיביות ופרשנות אישית.

      לא טוענת שלא קיים גלגול נשמות.

      טוענת שהפרשנות והמסקנות  עלולות להיות מוטעות.

      טוענת שצריך להגדיר היטב ובאופן ברור מה זאת נשמה - והאם נשמה היא אישית או רק שלוחה של המקור?

      אולי נשמה זה כמו האוקיינוס - וכל הצורות המופיעות כאן בעולם הם רק שלוחות זמניות של נשמת על/אלוהים אם תרצי.

      כנ"ל לגבי תודעה - האם התודעה היא אישית או רק שלוחה של תודעת העל/אם תרצי אלוהים/או המקור.

      .

      כל האנשים הנחקרים והחוקרים הם אנשים חיים - אין לדעת בוודאות מה באמת קורה לאחר המוות.

      גם אם אדם מדווח על זיכרון כלשהו - הוא אדם חי, לא מת. אין לדעת בוודאות מאיפה הוא שאב את הזיכרון/זיכרונות.

      .

      השאלה העיקרית שלי היא, האם הנשמה/תודעה לאחר מות הגוף ממשיכה להתקיים באופן אישי בעולם הנשמות, והאם לאותו חלק אישי/נשמתי/רוחני יש מודעות עצמית ויכולת לתקשר עם נשמות אחרות כאלה שמתו וכאלו שעדיין בחיים.

      .

      מאחר ואי אפשר לחקור/להתבונן/לשוחח עם אנשים מתים - כל המחקרים נעשים על אנשים חיים, ומתוך שכך המסקנות עלולות להיות מוטעות מן הסתם.

      .

      הדימיון סוחף לכל מיני כיוונים.

      .

      כל הסרטונים/הרצאות/ספרים - הם בגדר סיפורים, עבור אנשים שלא חוו זיכרון ממשי קונקרטי כלשהו מאיזשהם חיים קודמים אישיים.
      .
      כל התיאוריות הללו, הן בגדר אמונה ולא ידיעה. אחוז יותר גבוה באוכלוסייה, גם אם הוא מאמין, מעולם לא חווה או זכר איזשהם גלגולים קודמים של עצמו. ואלה שטוענים שזוכרים, איזה אחוז מהם באמת יכול לבדוק את נכונות הזיכרונות. אחוז מזערי אני מניחה וגם אלה סיפורים שהאחרים שומעים. 
      .
      אפשר להאמין לכל דבר שרוצים או בוחרים - אמונה זה לא ידיעה.
      ידיעה יכולה להיות רק ממקור ראשון - אישי - וגם זה תמיד יהיה בספק.
      .
      אמונה פנטית בגלגול נשמות מיידי - מעידה על המאמין שהוא בטוח שקיים רק עולם חומרי/גשמי, ואינו מסוגל לתפוס שיכול להיות קיים גם עולם רוחני העומד בפני עצמו.
      .
      הצורך באמונה הזאת של גלגול נשמות - היא הצורך הנפשי של האדם לא להשלים עם המוות. ולחשוב שלנצח יהיה חלק מהעולם הגשמי/חומרי.
      .
      אני מקווה, שיש עולם נוסף ואולי עולמות נוספים שהם מחוץ לעולם הגשמי, ושלא חייבים לחזור שוב ושוב לעולם הגשמי הזה המוכר לנו.
      .
      בספר של רוברט מונרו - הוא כותב שאנשים מתמכרים לעולם הגשמי, זאת הסיבה שהם כל הזמן חוזרים לכאן, מתגלגלים לכאן שוב ושוב. כשמצליחים להשתחרר מההתמכרות מוצאים עולמות אחרים להגיע אליהם - לאו דווקא העולם הזה המוכר לנו.

      .

      מבחינתי אני מבינה שאני לא יודעת, ומבינה שמסתרי הקיום והיקום הם בגדר תעלומה שאנשים מנסים לחשוף כל אחד על פי יכולותיו, כישוריו ואמונותיו.
      .
      איפה מסתתרת האמת.? ... ? .... ? שאלה שלעולם לא תהיה עליה תשובה חד-משמעית, בטח לא וודאית.
      .
      כנראה קיימת ישות נצחית מעבר למרחב ולזמן שמתוכה נוצרים תהליכים אינסופיים של התחלה וסוף - אבל היא נצחית וקבועה.

      .
      האם האדם שאתה והנשמה שאתה זה אותו דבר? 
      כנראה שאלה שני דברים שונים - האדם שלך הוא כמו גל בים והנשמה היא האוקיינוס כולו.

      האם התודעה והמודעות העצמית הן אותו דבר?
      כנראה שאלה שני דברים שונים - התודעה היא שדה המשותף לכל היצורים והמודעות העצמית היא שלוחה אישית של התודעה הקולקטיבית/קוסמית/נצחית.
      כמו שהשדה החשמלי האישי שלך הוא רק שלוחה של השדה האלקטרומגנטי המשותף.
      כמו שה- DNA משותף לכל היצורים והצמחים - מה ששונה זו המורכבות, מודעות עצמית שונה שדה התודעה משותף.
      .
      ההפרדה קיימת בגלל שוני במורכבות - האחדות קיימת בגלל השדות המשותפים.
      גם אם מתים, מתכלים, נעלמים כביכול - אי אפשר להתנתק מהשדה המשותף הנצחי (תודעה נצחית מחוץ לזמן ולמרחב).
      כל הקיים הם שלוחות זמניות/חולפות של אותה ישות/תודעה/מקור נצחי. מאחר והישות הזאת נצחית אף שלוחה לא נעלמת או מתכלה, אלא מתאחדת חזרה עם אותו שדה.

          

        22/6/19 05:16:

      ''

      מתוך ציוץ של מנזר נלנדה

       

      אם שני הדברים האלה מתקבלים: 

       

      1. גוף ונפש אלה שתי תופעות שונות

       

      2. כל תודעה עולה מרגע התודעה שבדיוק קודם לה; רגע התודעה הקודם הנו הגורם העיקרי לתודעה: 

       

      הקיום של חיים קודמים ועתידיים מתקבל ומבוסס. 

        21/6/19 15:46:

      צטט: ~ ~ 2019-06-21 13:57:52

      יש הבדל בין סיפורים לבין ראיות.

      אי אפשר להוכיח, בטח לא באופן מדעי דבר שאינו ניתן למדידה.

      לכן, מדובר בחוויות אישיות של אנשים - אפשר להאמין להם או לא. (גם החוקר לא יכול לצאת מתוך עצמו, גם הוא חווה/שומע את הסיפורים באופן סובייקטיבי, גם היכולת שלו להגיע למסקנות נחרצות כלשהן הוא סובייקטיבי לחלוטין - מה זה 2500 איש לעומת מיליארדי האנשים שנולדים ומתים. הכל בגדר תעלומה, אפשרי ולא אפשרי בו-זמנית).

      גם העניין הזה של מספר הימים בין גלגול לגלגול - זה מגוחך, מאחר ולזמן אין שום משמעות בנצח.

      מבחינתי, כל הספרים/ההרצאות/הדתות וכיו"ב הם בגדר אמונה בלבד.

      אין שום הוכחה ולא תהיה לעולם שום הוכחה לדבר שאינו מדיד.

      רוח/רוחניות לא ניתנת למדידה - שום דבר שאינו פיסי אינו ניתן למדידה.

      המדע לא מתעסק עם הדברים האלה.

      מבחינה פיסית - אדם חי ומת ובזה זה נגמר.

      מבחינה פילוסופית - יש אלפי תיאוריות/אמונות/דתות/רעיונות - זה נחמד, מעורר סקרנות, סוחף את המאמינים.

      יחד עם זאת, מאחר והעולם/יקום מלא מסתורין - יש אינספור אפשרויות להמשכיות כשלהי, קיום נצחי כלשהו

      כל הקיים הוא תוצר של דבר אחד - והינו יחידה אחת.

      האם מדובר במעגל אינסופי של התחלה וסוף - או מעגל נצחי? אין לדעת.

      כל אדם בוחר במה להאמין.

      אי אפשר להתווכח או לשלול חוויה סובייקטיבית של מישהו.

      וגם כאשר מדובר בסיפור/דיווח סובייקטיבי של אדם - שמבחינתו זאת האמת, לא הופכת את העניין לאמת קוסמית אחת, בלעדית ויחידה.

      שבת שלום

       

      הי.

       

      נראה לי שאולי יש לך אי הבנה לגבי המדע. מדע הוא לא רק מדידה. מדע הוא גם התבוננות בתופעות ותיעודן באופן שיטתי. המקרים הפתורים הם מקרים של ילדים שסיפקו כל כך הרבה פרטים לגבי חייהם הקודמים, כולל זיהוי אנשים, זיהוי מקומות, זיהוי עובדות היסטוריות שאדם אחר מלבדם לא היה יכול לדעת. לפעמים התיאורים והזיהויים מלווים בתופעות פיזיות, כמו סימני לידה ופגמים משונים וייחודיים שקושרים אותם לחייהם הקודמים (כמו ללונג רינפוצ׳ה) וקסנוגלוסיה. 

       

      לדוגמה, המקרה הפתור של הילדה פורנימה שהיתה גבר שיצר קטורת בחייה הקודמים וידעה המון פרטים לגבי הקטורת המסוימת שהמשפחה הקודמת יצרה, כולל איך האריזות נראו בעבר, שמות הקטורת, תהליך יצירה של הקטורת הספציפית ופרטים לגבי חייו האישיים של אותו אדם, כולל מערכת יחסים שניה עם אישה שניה, שזה פרט שרק אנשים אחדים ידעו. היא גם תיארה את מיקום הבית ואת מיקום הכפר. בנוסף, יש לה סימני לידה לבנים על גופה אשר תואמים את דיווח ניתוח הגופה מהתאונה הקטלנית. פורנימה גם זכרה את פרטי התאונה הקטלנית. פורנימה היא רק מקרה אחד מתוך מעל אלף מאתיים מקרים פתורים שנחקרו ותועדו באופן שיטתי. 

       

      דוגמה נוספת, המקרה של ״ג׳יימס השלישי״ שהיה טייס אמריקאי שנפל מעל איוו ג׳ימה במלחמת עולם השניה. ג׳יימס השלישי זכר כל פרט של מטוס הקרב, של מקום נפילתו, זכר שמות של חבריו בנשא המטוסים, כך שניתן היה לזהות את ג׳יימס השני. הוא לא הפסיק לדבר על הזכרונות שלו. 

       

      ''

      https://www.youtube.com/watch?v=Uk7biSOzr1k

       

      סטינבסון פיתח שיטה לתיעוד המקרים. החוקרים ממשיכים להשתמש בשיטה שלו היום. המקרה של אוניל הוא לא מקרה פתור (עדיין). אבל אצל אוניל מוצאים סימנים קלאסיים של גלגולים - דיבור חוזר ועקבי על מוות מתאונה קטלנית כולל פרטי התאונה, קסנוגלוסיה, דיבור חוזר ועקבי על השם שלו ועל שמות בני המשפחה, תיאור הבית בו היה גר, זיהוי מקומות בלונדון שילד דרוזי מרמת הגולן לא יכול להכיר. כמחצית מהמקרים שסטיבנסון וטקר חקרו, כ-1300 מקרים לא פתורים, הם עדיין מקרים חזקים. 

       

      מעל 2500 מקרים וכ-1200 מקרים פתורים זה המון מקרים. 

       

      גוף הקשת זאת תופעה ביולוגית - אנשים רואים את זה בעיניים. זה מספיק כדי להוכיח שהתופעה קיימת. מאות אלפי בני האדם שצפו בתופעת גוף הקשת במשך 1300 שנה לא הוזים. 

       

      כנ׳׳ל טוקדאם. היום למדענים יש כלים שאולי עדינים מספיק כדי לנסות למדוד ולכמת טוקדאם. כעת פרופ׳ ריצ׳רד דיווידסון חוקר ובודק לאמות בטוקדאם עם מכשור. אבל עצם התופעה מוכרת וידועה לפחות 1300 שנה; זאת פשוט עובדה שרירה וקיימת כאשר גופה לא נרקבת במשך שבועיים וחצי בחום המונסון של הודו. אי אפשר להמציא את זה ולא צריכים למדוד את זה על מנת להוכיח שהתופעה קיימת. (ניתן לספור כמה ימים הגופה לא נרקבת ולא מתקשה ולא מתנפחת ולא מסריחה. יש גם סימנים כאשר הטוקדאם מסתיים - הפרשה מהאף ו/או מאיבר המין, הראש נשמט.)

       

      ''

       

      ''

      screenshot from: How to Let Altruism Be Your Guide by Mattheiu Ricard

       

      היום מכמתים הארה במעבדה - מכמתים את ההישג התודעתי של הלאמות הטיבטיים דרך סירוק ומדידה של המוח. אבל ההארה ידועה ומוכרת לאנושות לפחות 2500 שנה, לפחות מתקופת הבודהה, כי המון אנשים חזרו על הניסוי בעצמם ווידאו את התוצאות של הבודהה. בנוסף לחוויה הסובייקטיבית, ניתן לזהות התנהגות ודיבור המאפיינים מצב תודעתי מואר. (אומרים שמומלץ להתבונן 12 שנה לפני שמגיעים למסקנה כלשהי לגבי אדם כלשהו.)

       

      נפוץ בטיבט - בפוסט מוזכרים גוף הקשת, טוקדאם וזיהוי של גלגולי מורים (שיטת זיהוי הטולקואים)

       

      בני אדם ידעו שהם חולמים הרבה לפני שהיה מכשור שבדק גלי מוח או תנועות REM של העיניים. ישנן תופעות תודעתיות שניתן להבחין בהן ולוודא את קיומן גם בלי לכמת. 

       

      תבדקי בעצמך. פעם גם אני לא ידעתי והייתי מאוד סקפטית וספקנית. קחי לך את כל הזמן שבעולם.

       

      אני שמחה לשוחח איתך. ממש תודה על התגובות. 


      אושר ואהבה למען כולם.

        21/6/19 13:57:

      יש הבדל בין סיפורים לבין ראיות.

      אי אפשר להוכיח, בטח לא באופן מדעי דבר שאינו ניתן למדידה.

      לכן, מדובר בחוויות אישיות של אנשים - אפשר להאמין להם או לא. (גם החוקר לא יכול לצאת מתוך עצמו, גם הוא חווה/שומע את הסיפורים באופן סובייקטיבי, גם היכולת שלו להגיע למסקנות נחרצות כלשהן הוא סובייקטיבי לחלוטין - מה זה 2500 איש לעומת מיליארדי האנשים שנולדים ומתים. הכל בגדר תעלומה, אפשרי ולא אפשרי בו-זמנית).

      גם העניין הזה של מספר הימים בין גלגול לגלגול - זה מגוחך, מאחר ולזמן אין שום משמעות בנצח.

      מבחינתי, כל הספרים/ההרצאות/הדתות וכיו"ב הם בגדר אמונה בלבד.

      אין שום הוכחה ולא תהיה לעולם שום הוכחה לדבר שאינו מדיד.

      רוח/רוחניות לא ניתנת למדידה - שום דבר שאינו פיסי אינו ניתן למדידה.

      המדע לא מתעסק עם הדברים האלה.

      מבחינה פיסית - אדם חי ומת ובזה זה נגמר.

      מבחינה פילוסופית - יש אלפי תיאוריות/אמונות/דתות/רעיונות - זה נחמד, מעורר סקרנות, סוחף את המאמינים.

      יחד עם זאת, מאחר והעולם/יקום מלא מסתורין - יש אינספור אפשרויות להמשכיות כשלהי, קיום נצחי כלשהו

      כל הקיים הוא תוצר של דבר אחד - והינו יחידה אחת.

      האם מדובר במעגל אינסופי של התחלה וסוף - או מעגל נצחי? אין לדעת.

      כל אדם בוחר במה להאמין.

      אי אפשר להתווכח או לשלול חוויה סובייקטיבית של מישהו.

      וגם כאשר מדובר בסיפור/דיווח סובייקטיבי של אדם - שמבחינתו זאת האמת, לא הופכת את העניין לאמת קוסמית אחת, בלעדית ויחידה.

      שבת שלום

        21/6/19 13:41:

      צטט: ~ ~ 2019-06-21 12:01:06

      תודה חנה.

      למיטב הבנתי, מדובר באמונות שונות - אני מחפשת הוכחה, משהו וודאי יותר.

      בספר של רוברט מונרו "מסע אל קצה היש" הוא כותב, בין היתר, שיש אני ארצי/מקומי/עכשווי ויש אשכול של אישיויות שהוא גם "אני" האשכול מכיל את האישיויות של כל אני ארצי מכל גלגולי החיים/קיום.

      הוא טוען ש"האני" הראשוני הוא "תלתל אור קטנטן".

      בתחילת ספרו, הוא כותב שאי אפשר להוכיח או לשכנע אף אדם שלא חווה בעצמו - מבחינתו הוא יודע (לא מאמין, אלא יודע) שיש המשכיות שהיא מעבר לכאן ועכשיו, מעבר לזמן למרחב.
      מה שאני הבנתי מכל הקישורים והתיאוריות - שמדובר באמונות שונות, אולי רק אלה שחוו משהו עוצמתי יכולים להגיד שהם יודעים בוודאות, רוב האנשים נוהים אחרי האמונה.

      להאמין כל אחד יכול בכל דבר שיבחר - אני מחפשת וודאות (כנראה לא אמצא וודאות בחוץ אלא בתוכי, ואני עדיין לא שם).

      תודה רבה מקרב לב.

      סופ"ש נעים.

       

       

      ''

      https://www.youtube.com/watch?v=h6M-nXjh_9I

       

      ההוכחה המדעית הטובה ביותר היא נושא הפוסט הזה, לעיל (ולא ממחקר בהיפנוזה שנחשב למהימן פחות). החוקר העיקרי הפעיל היום הוא ד׳׳ר ג׳ים טקר וצוות המחקר של אוניברסיטת ווירג׳יניה. יש המון ספרים, של טקר, של סטיבנסון, של הרלדסון. המחקר של החוקר הברזילאי (שפורסם בברזיל בשפת המקור) מתואר באנגלית בספר הנ׳׳ל של גיי ליאון פלייפר. סטיבנסון וטקר חקרו מעל 2500 מקרים מתועדים עם ראיות משמעותיות, שמתוכם כמחצית ״פתורים״, הגלגול הקודם זוהה בוודאות. אנה פרנק היא מקרה אחד מהסוג הפתור. הרדלסון חקר מעל מאה מקרים. קוראת עכשיו את ספרו של הרלדסון ״ראיתי אור ובאתי הנה״. תלמידה של ארלנדור הרלדסון חקרה 43 מקרים אצל הדרוזים בלבנון. אם את רוצה ראיות מדעיות, אלה הראיות והן ראיות חזקות ביותר. הן לא מותירות מקום לספק, לפחות לא אצל החוקרים. ב-2005, ד׳׳ר ג׳ים טקר אמר בטלויזיה בארה׳׳ב שכבר יש מספיק ראיות כדי להסיק שגלגולים קיימים. למעשה, אין כבר צורך לחקור יותר! 

       

      ''

       

      כפי שאת רואה מהסקר הצנוע שלי בטוויטר, לא כולם עדיין מקבלים את העובדות. הבעיה היא לא המחקר. המחסום לקבלת העובדות הוא תודעתי. כל אדם למעשה צריך לחקור את תודעתו שלו בעצמו, כפי שהבודהה-המדען לימד. הבודהה לא יסד שום דת. הבודהה היה מדען שחקר את תודעתו שלו עצמו וגילה כמה אמיתות לגבי התודעה, לגבי אופן התיפקוד של כל תודע ולגבי הפוטנציאל של כל תודעה. תודעה של ספק doubt שבודקת נושא לעומק תגיע לתובנות לגבי איך הדברים קיימים במציאות, לגבי אופן קיום המציאות. 

       

      אתמול בלילה קראתי אצל הרלדסון שדווקא המקרה של הילד הדרוזי שזיהה את הרוצח לא מבוסס דיו, למרות שזכה לתפוצה רחבה ברשת כמקרה פתור. 

       

      ההסבר של מונרו בסדר ומוסיף לגבי תובנת האני. כל דרך להבין שהאני הוא לא דבר אחד נפרד ועצמאי -- התודעה והגוף הם כבר שניים -- זה מבורך ומשובח. אבל נושא אופן קיום העצמי זה כבר נושא אחר... 

        21/6/19 12:01:

      תודה חנה.

      למיטב הבנתי, מדובר באמונות שונות - אני מחפשת הוכחה, משהו וודאי יותר.

      בספר של רוברט מונרו "מסע אל קצה היש" הוא כותב, בין היתר, שיש אני ארצי/מקומי/עכשווי ויש אשכול של אישיויות שהוא גם "אני" האשכול מכיל את האישיויות של כל אני ארצי מכל גלגולי החיים/קיום.

      הוא טוען ש"האני" הראשוני הוא "תלתל אור קטנטן".

      בתחילת ספרו, הוא כותב שאי אפשר להוכיח או לשכנע אף אדם שלא חווה בעצמו - מבחינתו הוא יודע (לא מאמין, אלא יודע) שיש המשכיות שהיא מעבר לכאן ועכשיו, מעבר לזמן למרחב.
      מה שאני הבנתי מכל הקישורים והתיאוריות - שמדובר באמונות שונות, אולי רק אלה שחוו משהו עוצמתי יכולים להגיד שהם יודעים בוודאות, רוב האנשים נוהים אחרי האמונה.

      להאמין כל אחד יכול בכל דבר שיבחר - אני מחפשת וודאות (כנראה לא אמצא וודאות בחוץ אלא בתוכי, ואני עדיין לא שם).

      תודה רבה מקרב לב.

      סופ"ש נעים.

        21/6/19 06:47:

      צטט: ~ ~ 2019-06-20 19:30:22

      תודה רבה חנה, על הסבלנות, על ההסברים, על הקישורים.

      בשלב זה לא מוצאת צורך להיכנס לכל הקישורים.

      לא לכל אדם מתאים לעשות מדיטציה בישיבה או בנשימות וכד' - אני מניחה שיש דרכים נוספות להגיע לשלווה ולהתגלות כלשהי.
      יש משהו בסיסי שלא מסתדר לי - כתבת שהתודעה האישית נעלמת/מתכלה, אז עם מי/מה מתקשרים המתקשרים שטוענים שהם משוחחים/מקבלים מידע עם אנשים שמתו?
      בספרים של ד"ר מייקל ניוטון - מדווחים אנשים דרך היפנוזה שהנשמה לא מתגלגלת מיד. אלא שהיא נשארת להחלמה, ללימוד, להשתלמות ולהתחברות עם קבוצת הנשמות אליה היא שייכת בעולם/מרחב הנשמות. מה שנקרא בין הגלגולים.

      בספר של רוברט מונרו "מסע אל קצה היש" בו הוא מתאר חוויות של יציאה מהגוף שהוא חווה במשך 30 שנים - בו הוא נפגש עם ישויות שונות, פיסיות ולא פיסיות, כאלה מהעולם שלנו וכאלה מעולמות אחרים - גם הוא מציין שהנשמה שעוזבת את הגוף לרוב לא מתגלגלת מיד, אלא נשארת פרק כלשהו (לפעמים מאות שנים, לפעמים מוקדם יותר או מאוחר יותר) במקום הרוחני/נשמתי אליו היא שייכת, אליו היא התפתחה. ישנן טבעות אמונה, נשמות שעדיין לא השתחררו מאמונתן, מגיעות לאחת מטבעות אלה. המטרה הסופית היא להגיע מעבר לטבעות אלה, להשתחרר מהאמונות, וההתניות השונות.

      הוא טוען שבמאה ה- 35 - כל האנושות תישאב חזרה אל המקור. שהמקור מקרין סוג של הולוגרמה מורכבת שמשקפת את העולם/יקום בו אנו חיים - ושבמאה ה- 35 המקור ישאב בחזרה לתוכו את הקרינה הזאת.
      לטענתו, לא היה מפץ גדול, אלא קרינה (אנרגיה/אור/הולוגרמית שהמהווה את היקום/עולם שלנו).

      בכל אופן מודה לך מאוד, על תשומת הלב והתשובות המעמיקות.

          

      מעניין מה שאת מספרת. תודה על השיתוף.

       

      ממש אין דרך אחרת להעמיק לעומקי התודעה, שם טמון האושר של כל אדם, בלי מדיטציה. אפשר לקרוא לזה בשם אחר, אבל זה יהיה מדיטציה. אפשר לעשות מדיטציה בהליכה, בזמן שטיפת כלים ובכל פעילות במשך היום. אבל אם אין הרגל של תרגול, קשה מאוד, בלתי אפשרי, לעשות את זה 24/7 ישר בהתחלה. אבל זה הרעיון בסופו של דבר, לעשות מדיטציה כל הזמן בכל פעילות. לכל אדם מתאים תרגול לפי רמת התרגול שלו; כל אדם יכול להתחיל בדיוק איפה שהוא נמצא - את מכירה את עצמך הכי טוב. מומלץ בחום למצוא מורה ראוי. 

       

      לא כתבתי ש״התודעה האישית״ מתכלה/נעלמת. כתבתי שהתודעה הגסה (התודעות הגסות) מתכלה ונעלמת, התודעות הגסות תלויות בגוף הפיזי. ׳אישית׳ זה יחסי -- האם תודעה שעוברת אינספור בני אדם וייצורים היא ׳אישית׳? ׳אישית׳ למי? האני, העצמי, קיים, אבל לא באופן בו אנחנו ממשיגים את עצמנו. האני, העצמי קיים באופן מוסכם. האני הוא יחסי. אין אני אבסולוטי. אני אבסולוטי לא קיים. 

       

      The actual self is like a vast and endless web that connects all possible phenomena. So we have to expand the way we think the self exists so that it can pervade the whole, immense universe and make untold numbers of connections.
      -Karmapa

       

      העצמי המציאותי (הקיים בפועל) הוא כמו רשת עצומה ואינסופית המקשרת בין כל התופעות האפשריות. לכן עלינו להרחיב את הדרך בה אנו חושבים שהעצמי קיים, כך שהוא יוכל לחדור לכל היקום העצום ולעשות אינספור קשרים.
      -הקארמאפה
       ה-17

       

      מה קורה לתודעה אחרי המוות תלוי בקארמה. מורים מוארים בוחרים את הגלגולים שלהם כי התודעה שלהם לא מונעת מכוח הקארמה. לפי הטיבטים, מתגלגלים לגוף כלשהו אחרי 7 ימים, גם אם זה גוף עדין וארעי. אחרי 49 ימים מתגלגלים לגוף כלשהו בוודאות, הם אומרים.

       

      גם בבודהיזם קיים מושג שנקרא pure land. אבל לא כל תודעה תגיע ל-pure land. תודעה של פושע לא תגיע, כנראה, ל-pure land. רק תודעה של אדם שמתרגל ושמדמיין ושמתפלל ושמתכוון כל חייו להגיע ל-pure land תגיע ל-pure land. אבל אני לא מבינה בזה. תשאלי לאמה. באינטרנט יש סרטים של אנשים שחוו מוות קליני וחוו גיהנום. 

       

      בהחלט יש קארמה קולקטיבית. למשל, כל קוראי הקפה עשויים להגיע לאנשהו מתישהו ביחד!

       

      מטרת המדיטציה היא להגיע להארה, להשתחרר ממעגל הקיום, להשתחרר מהסבל המנטלי. כמיהות הרסניות וסלידה ושינאה וכעס אלה הסיבות לסבל. בשורש הכמיהות והשינאות טמונה התפיסה האוחזת בעצמי מוחלט ונפרד וקבוע וממשי, זאת תפיסה מוטעית לחלוטין. אין עצמי כזה. עצמי כזה לא קיים בכלל. 

       

      מקוה שלא נלחצת מהקישורים. הם שם מנדיבות ליבי ולא נמצאים שם כדי להכביד. 

       

      אושר למען כולם. 

        20/6/19 19:30:

      תודה רבה חנה, על הסבלנות, על ההסברים, על הקישורים.

      בשלב זה לא מוצאת צורך להיכנס לכל הקישורים.

      לא לכל אדם מתאים לעשות מדיטציה בישיבה או בנשימות וכד' - אני מניחה שיש דרכים נוספות להגיע לשלווה ולהתגלות כלשהי.
      יש משהו בסיסי שלא מסתדר לי - כתבת שהתודעה האישית נעלמת/מתכלה, אז עם מי/מה מתקשרים המתקשרים שטוענים שהם משוחחים/מקבלים מידע עם אנשים שמתו?
      בספרים של ד"ר מייקל ניוטון - מדווחים אנשים דרך היפנוזה שהנשמה לא מתגלגלת מיד. אלא שהיא נשארת להחלמה, ללימוד, להשתלמות ולהתחברות עם קבוצת הנשמות אליה היא שייכת בעולם/מרחב הנשמות. מה שנקרא בין הגלגולים.

      בספר של רוברט מונרו "מסע אל קצה היש" בו הוא מתאר חוויות של יציאה מהגוף שהוא חווה במשך 30 שנים - בו הוא נפגש עם ישויות שונות, פיסיות ולא פיסיות, כאלה מהעולם שלנו וכאלה מעולמות אחרים - גם הוא מציין שהנשמה שעוזבת את הגוף לרוב לא מתגלגלת מיד, אלא נשארת פרק כלשהו (לפעמים מאות שנים, לפעמים מוקדם יותר או מאוחר יותר) במקום הרוחני/נשמתי אליו היא שייכת, אליו היא התפתחה. ישנן טבעות אמונה, נשמות שעדיין לא השתחררו מאמונתן, מגיעות לאחת מטבעות אלה. המטרה הסופית היא להגיע מעבר לטבעות אלה, להשתחרר מהאמונות, וההתניות השונות.

      הוא טוען שבמאה ה- 35 - כל האנושות תישאב חזרה אל המקור. שהמקור מקרין סוג של הולוגרמה מורכבת שמשקפת את העולם/יקום בו אנו חיים - ושבמאה ה- 35 המקור ישאב בחזרה לתוכו את הקרינה הזאת.
      לטענתו, לא היה מפץ גדול, אלא קרינה (אנרגיה/אור/הולוגרמית שהמהווה את היקום/עולם שלנו).

      בכל אופן מודה לך מאוד, על תשומת הלב והתשובות המעמיקות.

        

        20/6/19 16:41:

      צטט: ~ ~ 2019-06-20 11:26:38

      תודה לך על ההסברים.

      לא הבנתי איך מישהו זוכר משהו מגלגול חיים קודם - אם התודעה הגסה והעדינה מתכלה?

      לפני כמה ימים היתה תוכנית של רפי רשף עם אישה שבסביבות גיל 40 ~ נפלה בחדר כושר על הראש, אושפזה וכשהתעוררה לא זכרה כלום. פשוט כלום מוחלט, והשיכחה של כל עברה נעלם לחלוטין עד עצם היום הזה (עברו לפחות שנתיים מאז המקרה).

      לא זוכרת את ילדותה, את בעלה, את נישואיה, את אימה, בקיצור לא זוכרת אפילו מי היא עצמה.

      בעזרת בעלה ותמונות היא למדה מחדש כל מיני דברים - אבל לא נזכרה בהם, פשוט למדה אותם.

      אז איך אדם בחייו לא זוכרת את עברו מגלגול חיים ודווקא אדם בחייו אלה אמור לזכור חיים מגלגול קודם?

      איכשהו זה לא מסתדר עם ההיגיון, במיוחד לאור העובדה שכתבת שהתודעה העדינה והגסה מתכלה - אז מה בדיוק נשאר, ואיך בדיוק אדם אמור לזכור משהו מחיים קודמים - עם הזיכרון שייך לתודעה הגסה/לגוף/למוח?

      דרך אגב, קראתי את הספרים שציינת+ספרים נוספים של ד"ר נאדר בוטו - ספרים מרתקים ואחרים.

      מעניין אותי האם לדעתך הנשמה האישית, זאת שנשארת פוגשת נשמות שהיו קרובות אליה בחיים אלה והלכו לעולמן.

      עפ"י ספריו של ד"ר מייקל ניוטון (מחקרים שעשה בנושא בהיפנוזה) נשמות נפגשות.

      אבל אם התודעה הגסה והעדינה (של הגוף והחושים מתכלה) אז איך מזהים אחד את השני? ואיך זוכרים אחד את השני, בעולם הנשמות?

      (אין לי סבלנות למדיטציות).

       

      מה שכן אפשר לומר, שקורה במהלך החיים שעלו לי רעיונות שכתבתי ואנשים אחרים אמרו לי שזה דומה למשל לרעיונות/כתבים של שפינוזה. שמעולם לא קראתי כתבים שלו.


      על פי הספרים השונים שקראתי - יש שדה תודעה (תודעת על/קוסמית/אלוהית/נצחית) אליה מחובר כל קיים וקולט דברים מתוכה בהתאם לכלים הגשמיים שלו. 


      מאגר המידע ושדה התודעה הוא אינסופי (זאת על פי ספרו של "כוחם של צירופי מקרים" של צ'ופרה דיפאק) וכל קיים מחובר לאותו מאגר/שדה - אינסוף אפשרויות המחוברות לנצח. אז נכון שהגוף הפיסי מתכלה (לא לגמרי, תמיד נשארות שאריות, והחלקים הקוונטיים ... מי יודע איפה הם נמצאים.. ).

      יחד עם זאת, ולמרות הסקרנות וההתעניינות בנושא, מה זה בעצם משנה מה קורה לאחר המוות, האם יש לנו אפשרות לשנות משהו, האם יש אפשרות לבחור לא להתגלגל לעולם הזה, או בכלל, או להישאר באיזשהו מקום נעים/רגוע/שלו/מחוברים לאותו ידע אינסופי ומלאי סיפוק? אם אנחנו מנוהלים על ידי כוח/כוחות נצחיים - אז איפה בדיוק אפשרות הבחירה?

       

      קודם כול, זיכרון הוא לא תודעה חושית גסה. גם לא תודעה מושגית מנטלית. זיכרון דומה יותר לחלום, לא? רובנו לא זוכרים מה עשינו אתמול ומה אכלנו בשעה 3 אחה׳׳צ לפני שבוע... הנה אנשים עם זיכרון מושלם, אנשים שזוכרים את הכול. זיכרון מושלם זאת תופעה נדירה. רשמים עדינים עוברים עם התודעה העדינה ביותר. לכן אחד נולד מוצרט ושני הורג גורי חתולים וכלבים מגיל צעיר. ההבדלים בין תינוקות וילדים קטנים באישיות ובהתנהגות הם לא רק בגלל הבית, אלא בגלל רשמים תודעתיים שאנחנו מביאים איתנו מחיינו הקודמים, מאינספור חיים קודמים. 

       

      אובדן זיכרון כפי שתיארת לפעמים קורה גם לאנשים שקיבלו נזעי חשמל (שוקים חשמליים, פגיעה מוחית קבועה, סוג של ״טיפול רפואי״), הם לא זוכרים את כל תקופת הלימודים שלהם, מאבדים מקצוע שרכשו ושעסקו בו וכו׳ הרשמים עדיין נמצאים בתודעה העדינה ביותר. כפי שהתודעה העדינה ביותר לא נגישה לנו ללא תרגול תודעתי רב, גם הרשמים האלה לא נגישים לנו. 

       

      חשוב למדוט. במדיטציה עובדים על חוסר הסבלנות. חוסר הסבלנות גורם לסבל רב בחיי היומיום. סבלנות היא תרופת הנגד לכעס וכעס גורם לנו ולקרובים לנו להמון סבל. הנה פרופ׳ ריצ׳רד דיווידסון מסביר שדווקא טוב וחשוב ללמוד לסבול את השיעמום. 

       

      מאוד חשוב לדעת שיש המשך לתודעה והשלכות אינספור למחשבות, לדיבור ולמעשים שלנו באינספור גלגולים. אדם שחושב שאין שום המשך או שזה לא חשוב בכלל, לא יימצא את מלוא הפונטציאל שלו בחיים האלה במקרה הטוב ובמקרה הרע ביותר, גם יחיה ללא שמץ של מוסר, במחשבה שאם לא תפסו אותו, אין למעשיו שום השלכות גם בעתיד לבוא. 

       

      לא צפיתי בכל הסרט הזה עדיין -- התודעה נמצאת בכל מקום

      כאן יש סיכום של הסרט

      כאן הדלאי לאמה מסביר: מה מתגלגל?

       

      אושר ואהבה ושלום ושמחה,

       

      חנה

        20/6/19 11:26:

      תודה לך על ההסברים.

      לא הבנתי איך מישהו זוכר משהו מגלגול חיים קודם - אם התודעה הגסה והעדינה מתכלה?

      לפני כמה ימים היתה תוכנית של רפי רשף עם אישה שבסביבות גיל 40 ~ נפלה בחדר כושר על הראש, אושפזה וכשהתעוררה לא זכרה כלום. פשוט כלום מוחלט, והשיכחה של כל עברה נעלם לחלוטין עד עצם היום הזה (עברו לפחות שנתיים מאז המקרה).

      לא זוכרת את ילדותה, את בעלה, את נישואיה, את אימה, בקיצור לא זוכרת אפילו מי היא עצמה.

      בעזרת בעלה ותמונות היא למדה מחדש כל מיני דברים - אבל לא נזכרה בהם, פשוט למדה אותם.

      אז איך אדם בחייו לא זוכרת את עברו מגלגול חיים ודווקא אדם בחייו אלה אמור לזכור חיים מגלגול קודם?

      איכשהו זה לא מסתדר עם ההיגיון, במיוחד לאור העובדה שכתבת שהתודעה העדינה והגסה מתכלה - אז מה בדיוק נשאר, ואיך בדיוק אדם אמור לזכור משהו מחיים קודמים - עם הזיכרון שייך לתודעה הגסה/לגוף/למוח?

      דרך אגב, קראתי את הספרים שציינת+ספרים נוספים של ד"ר נאדר בוטו - ספרים מרתקים ואחרים.

      מעניין אותי האם לדעתך הנשמה האישית, זאת שנשארת פוגשת נשמות שהיו קרובות אליה בחיים אלה והלכו לעולמן.

      עפ"י ספריו של ד"ר מייקל ניוטון (מחקרים שעשה בנושא בהיפנוזה) נשמות נפגשות.

      אבל אם התודעה הגסה והעדינה (של הגוף והחושים מתכלה) אז איך מזהים אחד את השני? ואיך זוכרים אחד את השני, בעולם הנשמות?

      (אין לי סבלנות למדיטציות).

       

      מה שכן אפשר לומר, שקורה במהלך החיים שעלו לי רעיונות שכתבתי ואנשים אחרים אמרו לי שזה דומה למשל לרעיונות/כתבים של שפינוזה. שמעולם לא קראתי כתבים שלו.


      על פי הספרים השונים שקראתי - יש שדה תודעה (תודעת על/קוסמית/אלוהית/נצחית) אליה מחובר כל קיים וקולט דברים מתוכה בהתאם לכלים הגשמיים שלו. 


      מאגר המידע ושדה התודעה הוא אינסופי (זאת על פי ספרו של "כוחם של צירופי מקרים" של צ'ופרה דיפאק) וכל קיים מחובר לאותו מאגר/שדה - אינסוף אפשרויות המחוברות לנצח. אז נכון שהגוף הפיסי מתכלה (לא לגמרי, תמיד נשארות שאריות, והחלקים הקוונטיים ... מי יודע איפה הם נמצאים.. ).

      יחד עם זאת, ולמרות הסקרנות וההתעניינות בנושא, מה זה בעצם משנה מה קורה לאחר המוות, האם יש לנו אפשרות לשנות משהו, האם יש אפשרות לבחור לא להתגלגל לעולם הזה, או בכלל, או להישאר באיזשהו מקום נעים/רגוע/שלו/מחוברים לאותו ידע אינסופי ומלאי סיפוק? אם אנחנו מנוהלים על ידי כוח/כוחות נצחיים - אז איפה בדיוק אפשרות הבחירה?

        20/6/19 06:26:

      צטט: ~ ~ 2019-06-19 18:15:53

      תודה לך חנה שאת משקיעה כל כך הרבה בתגובות.

      באופן אישי אני מתעניינת בנושא אבל לא קונה באופן אוטומטי את מה שדתות/פילוסופיות/תיאוריות שונות כותבות/אומרות/מספרות/מאמינות.

       

      אני מניחה שיש תדרים שונים של תודעה - תודעת בזמן ערות, בזמן חלום, ובזמן שינה עמוקה יש איזשהו ניתוק מתודעה של זמן מרחב וחושים.

       

      כל התיאוריות וההסברים השונים לא הצליחו לשכנע אותי בוודאות או מעבר לכל ספק.

       

      אולי באמת יש איזשהו חלקיק אור/אנרגיה של אור שמחובר כל הזמן למקור - כל טיפת גשם שחוזרת לאוקיינוס,

      כמו גל שמתרומם לרגע ומתאחד שוב עם האוקיינוס.

       

      אין לי מושג אם לאותו גל או לאותו חלקיק/אנרגיה של אור - יש איזושהי המשכיות אישית. אולי כן ואולי לא.

       

      שוב תודה על התגובה המושקעת שלך.

       

      --

      מומלץ בחום לא לקנות שום סחורה בלי לבדוק. 

       

      הדרך הטובה ביותר להבין היא דרך המדיטציה, דרך התבוננות בתובנה עצמה. אנחנו מבחינים איך כל רגע תודעה עולה ברצף ויכולים ללכת אחורה בזמן, להיזכר איפה היינו אתמול, איפה היינו לפני שבוע, חודש, לפני שנה, לפני עשר שנים, עשרים... עד לרחם. רגע התודעה הראשון שלנו בגוף הזה, מהרגע בו תא הביצית ותא הזרע נפגשו, צריך היה לבוא מאיפשהו. הסיבה העיקרית לכל רגע תודעה נוכחי שלנו היא רגע התודעה הקודם לו, וכל רגע מודעות מוליד רגע מודעות ברצף אינסופי. 

       

      התחלתי להכיר ולחקור את הנושא מלאת ספק, עם סימן שאלה ענקי. שמעתי המון סיפורים על רוחות, יד ראשונה, מכל מיני אנשים שפגשו וראו. קראתי את הספר של ד׳׳ר בראין וייס, ״שורשים ושיעורים בזמן״, הקשבתי לד׳׳ר בריג׳יט קשטן, קראתי את אלזיבט קובלר-רוס, בדקתי מכל מיני כיוונים. 

       

      לאחרונה שאלתי את ללונג רינפו׳צה ה-11, האם הוא זוכר משהו מחייו הקודמים. סימני לידה חריגים הם סימן ידוע לגלגולים. ללונג רינפוצ׳ה אמר שכאשר חקר וקרא את כתבי קודמיו, שחיו 400 ו-500 שנה לפניו, גילה שלקודמו ה-5 היתה נקודה שחורה על כרסול כף רגל ימין (או שמאל, לא זוכרת). הללונג ה-5 תיאר את המיקום ואת המראה של הנקודה הזו בפרטי פרטים.

       

      הללונג ה-5 כתב שתלמיד של הללונג ה-4 ניגש ללונג כאשר ישב בטוקדאם (לאחר המוות הפיזי, אבל לפני שהתודעה העדינה ביותר ניתקת מהגוף, כאשר המורה עדיין יושב בישיבת לוטוס והגוף נשאר במצב טרי וזקוף, לפעמים במשך ימים או שבועות). התלמיד צבע נקודה שחורה על כף הרגל של המורה שלו, שהיתה מופנית כלפי מעלה, עם חתיכת פחם. הללונג ה-5 נולד עם נקודה שחורה בכף רגלו, בדיוק באותו המקום שהתלמיד סימן. 

       

      כשהללונג ה-11 קרא את התיאור הזה של הללונג ה-5, הוא בדק את כף רגלו שלו עצמו, כי הוא זכר שיש לו נקודה שחורה, אבל לא זכר באיזה רגל ולא זכר את המיקום המדיוק של הנקודה הזאת. הוא גילה שיש לו בדיוק את אותו סימן לידה, בדיוק במקום שמתואר בכתבים של הללונג ה-5, על כף רגלו שלו עצמו. 

       

      הוא גם סיפר שהללונג ה-5 תיאר את עצמו, את אופיו ואת התנהגותו, באופן מאוד מאוד מפורט והללונג ה-11 הרגיש מאוד מוזר, כאילו ה-5 מתאר אותו, את ה-11, התיאור של קודמו היה כל כך מדויק ומתאים לו עצמו. 

       

      שושלת הללונג

       

      לגבי ההמשכיות האישית, התודעות הגסות והתודעות העדינות מתכלות, נעלמות, מתפרקות, עם המעבר מחיים לחיים (תודעות החושים אשר תלויות בגוף הפיזי לא ממשיכות). מה שעובר זה רשמי התודעה, זרעי התודעה, שעוברים עם התודעה העדינה ביותר. התודעה של כל פרט היא למעשה אוקינוס, ״הייקום בתוך אטום אחד״, אבל הפרט היחסי קיים, אנחנו לא לא קיימים, ויש המשכיות לכל רצף תודעתי.

       

      נאמר שגלגולים של מורים מוארים יכולים להתפצל לשלוש תודעות, לשלושה בני אדם. ראי למשל את הסרט הבודהה הקטן (קישור לטריילר), בסרט נמצאו שלושה גלגולים לאותו המורה. (סרט לא תיעודי)

       

      שבעה סוגי התודעה (מסמך pdf באנגלית)

        19/6/19 18:15:

      תודה לך חנה שאת משקיעה כל כך הרבה בתגובות.

      באופן אישי אני מתעניינת בנושא אבל לא קונה באופן אוטומטי את מה שדתות/פילוסופיות/תיאוריות שונות כותבות/אומרות/מספרות/מאמינות.

       

      אני מניחה שיש תדרים שונים של תודעה - תודעת בזמן ערות, בזמן חלום, ובזמן שינה עמוקה יש איזשהו ניתוק מתודעה של זמן מרחב וחושים.

       

      כל התיאוריות וההסברים השונים לא הצליחו לשכנע אותי בוודאות או מעבר לכל ספק.

       

      אולי באמת יש איזשהו חלקיק אור/אנרגיה של אור שמחובר כל הזמן למקור - כל טיפת גשם שחוזרת לאוקיינוס,

      כמו גל שמתרומם לרגע ומתאחד שוב עם האוקיינוס.

       

      אין לי מושג אם לאותו גל או לאותו חלקיק/אנרגיה של אור - יש איזושהי המשכיות אישית. אולי כן ואולי לא.

       

      שוב תודה על התגובה המושקעת שלך.

        19/6/19 16:40:

      צטט: ~ ~ 2019-06-19 09:30:24

      תודה על תשובתך.

      לא ענית לי על שאלתי - מה זאת נשמה?

      האם לנשמה יש מודעות עצמית/זיכרון אישי?

      יש פרדוקס לא הגיוני בעניין ידיעת שפה זרה ואי קליטת שפה מקומית - זה לא מעיד על איזשהם חיים בגלגול קודם

      זה יותר מעיד על בעיה שכלית/מוחית של הילד.

      אם באמת מדברים איתו את השפה הערבית זו השפה הראשונה שהוא אמור לקלוט. בדיוק כמו שהוא קלט את השפה האנגלית ב"גלגול חיים קודם". 

      מקרים הפוכים קיימים - אדם שנולד לתוך שפה מסויימת ודיבר אותה, ועבר בגיל צעיר מאוד לארץ אחרת ושפה אחרת, לפעמים שוכח את השפה הראשונה ולא להיפך.

      חוץ מזה, למה דווקא אצל הדרוזים יש כל כך הרבה מקרים של כביכול זיכרון מגלגול קודם ולא אצלנו היהודים למשל?

      אם מדובר במוות טרגי - בהיסטוריה היהודית יש תקופות רבות של המונים שמתו באופן טרגי - אז איך זה שאצלנו כמעט אין בכלל דיווחים על זיכרונות מגלגולי חיים קודמים/אחרים.

      .

      אולי יש דבר כזה, גלגול נשמות, אבל השאלה מה זאת נשמה, ומה בדיוק מתגלגל? (הזיכרון? הרגשות? החוויות? ??? )

       

      פספסתי את השאלה הראשונה מקודם...

      ההודים והדתות המונותיאיסטיות משתמשים במילה ״נשמה״ (וגם רוברט תורמן לפעמים, כשהוא מסביר בודהיזם לאנשים מערביים). בסנסקריט ׳נשמה׳ היא ׳אטמן׳ atman והבודהיזם והג׳ייניזם הן ״דתות״ (או מדעי תודעה) ׳אנאטמן׳ ׳אין נשמה׳ ׳בלי נשמה׳ ׳ללא נשמה׳ anatman. אם אין נשמה איך אפשר להגדיר נשמה? הנשמה, לפי אמונות שמאמינות באטמן, היא חלקיק עצמאי נפרד ובלתי ניתן להשמדה שעובר מחיים לחיים, עצמי קבוע ובלתי משתנה, המודעות הבסיסית ביותר, שעובר מחיים לחיים.

       

      לפי אמונות ומדעי האנאטמן, שזאת גישה מדעית, לפחות להבנתי, מה שמכונה ׳נשמה׳ זאת הרמה העדינה ביותר של התודעה, כאשר התודעה היא ׳מודעות צלולה׳ ׳מודעות בהירה׳, התודעה היא צלולה ויודעת -- צלולה משמעה שהיא משקפת את מושאה (כאשר אנחנו רואים צבע כחול התודעה ׳נצבעת׳ בצבע כחול) ומודעת או יודעת משמעה שהיא יודעת את מושאה. מודעות ובהירות או צלילות אלה שתי התכונות הבסיסיות של התודעה, כמו שהמיםרטובים והאש חמה. 

       

      התודעה מוגדרת כ״רצף מודעות וצלילות ותו לא״, ״רצף של מודעות ובהירות בלבד״

      the mere continuum of clarity and awareness

      (אני לא בטוחה איך לתרגם mere)

       

      מתוך מילון המונחים של עמותת ידידי הדהרמה:

      תודעה - mind, consciousness – מה שהוא צלול ויודע; באמצעותה היצור החי תופס את עולם התופעות, מודע לו, מכיר ומבין אותו. התודעה מסווגת לשישה סוגים עיקריים – חמש תודעות החושים (ראייה, שמיעה, הרחה, טעימה ומישוש) והתודעה המנטלית.

       

      רצף התודעה - continuity of consciousness, continuum of consciousness – זרם מתמשך של רגעי תודעה ללא ראשית, המשתנה ללא הרף וקיים ברציפות.

       

      רצף התודעה מורכב מרגעי תודעה שמשתנים כל הזמן, נאמר שישנם 65 או 70 ׳רגעי תודעה׳ בהצמד אצבעות אחד fingersnap, כל רגע תודעה בא, שוהה ונעלם מהר מאוד. התודעה משתנה כל הזמן. רגעי התודעה משתנים כל הזמן. 

       

      כשמדובר ב׳נשמה,, ענייננו ׳רמת תודעה׳. 

      באופן כללי, אפשר לדבר על שלוש רמות של התודעה,

      1 תודעה גסה או רמת תודעה גסה

      2 תודעה עדינה או רמת תודעה עדינה

      3 תודעה עדינה ביותר או רמת תודעה עדינה ביותר. 

       

      תודעה גסה כוללת את חמשת תודעות החושים ותודעה מנטלית גסה, שהיא תודעה מנטלית כאשר אנחנו ערים, ומפיעילים את תודעות החושים. דוגמה לתודעה מנטלית גסה - כאשר תודעת הראייה מבחינה בצבע כחול, המושג, התוית, ׳כחול׳ (בשפה כלשהי) עולה לתודעה המנטלית של אותו אדם. (אדם = גוף + תודעה). תודעה מושגית היא סוג של תודעה מנטלית. 

       

      בהסבר פשט, אפשר לומר שתודעה עדינה או רמת תודעה עדינה כוללת את התודעה כאשר אנחנו ישנים ותודעות החושים אינן פועלות. 

       

      רמת התודעה העדינה ביותר מכונה בכינויים שונים, כמו ׳אור הצלול׳ ׳תודעת האור הבהיר׳. אנחנו כל הזמן עוברים בין כל שלושת רמות התודעה. אנחנו חווים את הרמת התודעה העדינה ביותר כאשר אנחנו מתעטשים, מפהקים, באורגזמה, וכשנכנסים ויוצים מחלום, אבל בדרך כלל, תודעה רגילה ולא מיומנת לא מודעת לרמה העדינה ביותר של התודעה ואנחנו לא מבחינים בה. כשמדובר ב-70 רגעי תודעה בהצמד אצבעות מדובר ב-70 רגעי התודעה העדינה ביותר. גם התודעה העדינה ביותר משתנה, רגעי התודעה, בכל הרמות התודעה, באים שוהים ונעלמים. 

       

      רמת התודעה העדינה ביותר מקבילה ל׳נשמה׳ במובן שהרמה העדינה ביותר היא שעוברת בין חיים לחיים, אבל ברצף של רגעי תודעה משתנים ונעלמים, לא באופן של חלקיק נפרד קבוע ובלתי משתנה. (גם האור שאנחנו רואים הוא גל של אור או גל-חלקיק. אפשר להבין את הרצף התודעתי באופן דומה, רק ש״החלקיקים״ ׳רגעי התודעה׳ אינם קבועים, חלקיק שראינו ברגע כלשהו הוא לא אותו חלקיק שנזהה בהמשך. התודעה אינה חומר, התודעה היא לא חומר. בשונה מאור, התודעה לא עשויה מחלקיקים כלשהם שניתנים למדידה או למציאה.) 

       

      כל החוויות שלנו משאירות רישום עדין על גבי התודעה, imprints, סמסקארה. חוק הקארמה, חוק סיבה ותוצאה, מבוסס על תובנת התודעה ואיך התודעה פועלת. כשאנחנו מרבים לכעוס, למשל, אנחנו יוצרים הרבה מאוד רישומי תודעה עדינים של כעס ומפתחים הרגל של כעס. הרגל הופך לתכונת אישיות. ניתן לשנות הרגלי תודעה, קשה אבל ניתן. ככל שמתרגלים סבלנות אנחנו יוצרים הרבה מאוד רגעי סבלנות והתודעה מפתחת הרגל חדש של סבלנות למצבים אי נעימים שעולים לתודעה. הרישומים העדינים על גבי התודעה אלה ׳זרעי הקארמה׳ ש׳נובטים׳ כשהם פוגשים את התנאים המתאימים. 

       

      למשל, קורה שאנחנו פוגשים אדם ומיד חשים כלפיו סלידה או תשוקה עזה בלתי מוסברת. באותו רגע ׳נבט זרע׳ בתודעה. יש לנו אינספור זרעים קארמתיים בתודעה מאינספור גלגולים קודמים. ניתן לזכך את כל זרעי הקארמה השלילית על ידי תרגול תודעתי, דהיינו, מדיטציה. במדיטציה אנחנו עובדים עם הרמות העדינות של התודעה ובתרגול מתקדם גם עם הרמה העדינה ביותר של התודעה. 

       

      אז, כן, אפשר לומר שלכל תודעה יש ׳זיכרון אישי׳. לכל אחד מאיתנו יש תודעה בעלת שלוש רמות וכולנו יכולים לתרגל את התודעה שלנו ולהסיר את התודעות העוכרות מהרצף התודעתי שלנו. 

       

      לאוניל אין רכישת שפה נורמלית. הוא מקרה חריג מאוד בתולדות האנושות. רובנו לומדים שפה בכל גלגול שלנו בגוף אדם. אנה פרנק למדה ודיברה הולנדית וגם גרמנית, כפי הנראה. ברברו קרלן למדה וכתבה ודיברה בשפה השוודית. זה נורמלי, זה אצל הרוב. בגלל שזה הנורמלי, נכון לרוב בני האדם, זה לא אומר שהחריג, שהיוצא דופן אינו קיים. לרובנו יש שתי עיניים שמתפקדות (עם או בלי משקפיים) אבל זה לא אומר שהעיוורון לא קיים. עצם קיום הראייה לא שולל את חווית האינו רואה. מספיק מקרה אחד של אדם עיוור כדי שהחוויה הזאת, חווית העיוורון, תהיה קיימת. אנחנו לא זקוקים לסטטיסטיקה מעבר למספר 1, מעבר למקרה האחד, כדי שזאת תהיה אפשרות ממשית וקיימת. 

       

      אם תודעה אחת, הבודהה, הצליחה לזכך את עצמה וגילתה את ההארה, הארה זאת אפשרות ממשית וקיימת. הבודהה אמר: תעשו את הניסוי שאני עשיתי, תחזרו על מה שאני עשיתי ותקבלו בדיוק את אותה התוצאה; אל תאמינו לי. מאז הבודהה, אינספור בני אדם חזרו על הניסוי שלו וגילו שתובנת התודעה שלו מדויקת וההארה היא אפשרות תודעתית ממשית וקיימת. זאת הערה נוספת, במאמר מוסגר, לגבי החריג לעומת הנורמה.  

       

      בתרבויות בהן האמונה בגלגולים היא האמונה הרווחת, גם שמים יותר לב למה שהילדים אומרים. לרוב גם הילד (או הילדה) האחד לחמש מאות בדרך כלל מפסיק לדבר על החיים הקודמים בגיל 5. לפעמים הם לא אומרים הרבה. ד׳׳ר ג׳ים טקר מספר על ילד שאמר פעם, תוך כדי נסיעה עם אמו, ״בחיים הקודמים היתה לי משאית״ ומעבר לזה הוא לא אמר דבר בעניין חייו הקודמים. בארץ כמו סרי לנקה, ילדים שזוכרים את חייהם הקודמים מפורסמים בעיתונים, אלה חדשות רגילות בעיתון. אבל לא אצלנו. הטיבטים נוהגים למצוא את הגלגולים של המורים הרוחניים שלהם, מסורת שנמשכת 800 שנה. זאת תופעה תרבותית ייחודית ונדירה. לפני הפלישה הקומוניסטית היו להם 4000 טולקואים, גלגולים של מורים מזוהים מחיים לחיים. היום יש להם 400. חברה ישראלית סיפרה לי שהיא חושבת שבנה הוא הגלגול של אחיה שנהרג בתאונה קטלנית. כשהיא אמרה לי את זה לא ידעתי איך להתיחס לזה, אבל היום אין לי ספק שהיא צודקת. 

       

      למה היהודים לא זוכרים? זוכרים! רכשתי את הספר הזה לאחרונה אבל טרם קראתי: "מעבר לאפר: מקרי גלגולים מהשואה״ של הרב יונתן גרשום. אנה פרנק היא רק דוגמה אחת. פעם פגשתי אישה (בשנות העשרים לחייה, לפני כ-35 שנה) שבתור ילדה בת חמש סבלה מסיוטי לילה שגוזזים לה את השיער לפני הכניסה לתא גאזים. היא נולדה נוצריה במערב ארה׳׳ב, לא שמעה על יהודים או על השואה בילדותה.

       

      הבעיה, אם תופסים את זה כבעיה, היא שלא כולם נולדים יהודים אחר כך, ועובדה זו מעיקה ומציקה ליהודים... ״הבעיה״ הזאת היא דווקא פיתרון, כי כשתופסים את המציאות באופן מציאותי - כולנו בני אדם. כולנו בני אדם. אנושות אחת. שבטיות היא, איך נגיד, סוג של מחלת נפש. לא שאין מקום למשפחה ולשבט - כל עוד מרחיבים את הלב לכל הייצורים כולם ולא שומרים על לב צר ועל קצת שמנת רק ״לי ולקרובים לי״ בלבד. 

       

      ''

       

      ממש תודה שאת שואלת ומתעניינת. 


      אושר ויושר למען כולם. כולם. 

        19/6/19 14:59:

      צטט: איציק אביב 2019-06-19 09:04:57

      אני לצערי לא זוכר אף גלגול קודם שלי. מעניין ומקצועי.

       

      תודה. לפי הספר הנ׳׳ל (או לפי הספר האחרון של ארלנדור הרלדסון: I Saw a Light and Came Here ״ראיתי אור ובאתי הנה״) בערך אחד ל-500 ילדים זוכרים את הגלגול הקודם שלהם. 

        19/6/19 09:30:

      תודה על תשובתך.

      לא ענית לי על שאלתי - מה זאת נשמה?

      האם לנשמה יש מודעות עצמית/זיכרון אישי?

      יש פרדוקס לא הגיוני בעניין ידיעת שפה זרה ואי קליטת שפה מקומית - זה לא מעיד על איזשהם חיים בגלגול קודם

      זה יותר מעיד על בעיה שכלית/מוחית של הילד.

      אם באמת מדברים איתו את השפה הערבית זו השפה הראשונה שהוא אמור לקלוט. בדיוק כמו שהוא קלט את השפה האנגלית ב"גלגול חיים קודם". 

      מקרים הפוכים קיימים - אדם שנולד לתוך שפה מסויימת ודיבר אותה, ועבר בגיל צעיר מאוד לארץ אחרת ושפה אחרת, לפעמים שוכח את השפה הראשונה ולא להיפך.

      חוץ מזה, למה דווקא אצל הדרוזים יש כל כך הרבה מקרים של כביכול זיכרון מגלגול קודם ולא אצלנו היהודים למשל?

      אם מדובר במוות טרגי - בהיסטוריה היהודית יש תקופות רבות של המונים שמתו באופן טרגי - אז איך זה שאצלנו כמעט אין בכלל דיווחים על זיכרונות מגלגולי חיים קודמים/אחרים.

      .

      אולי יש דבר כזה, גלגול נשמות, אבל השאלה מה זאת נשמה, ומה בדיוק מתגלגל? (הזיכרון? הרגשות? החוויות? ??? )

        19/6/19 09:04:
      אני לצערי לא זוכר אף גלגול קודם שלי. מעניין ומקצועי.
        19/6/19 06:10:

      שולח כוכב תודה על השיתוף והזמנה לקפה שלי בבלוג

        18/6/19 16:25:
      אם כל הטקסט לא מופיע בפעם הראשונה, אפשר לרענן את הדף.
        18/6/19 16:24:

      צטט: ~ ~ 2019-06-18 10:18:58

      תגדירי נשמה.

      לאיזה מטרה "נשמה" מתגלגלת

      ומי אמר שנשמה חוזרת למתכונת דומה - כלומר אדם נהייה שוב אדם על כדור הארץ?

      הסיפור של אוניל זה לא גלגול נשמות - זה ילד ששלחו לו אותו לגן דובר אנגלית וכך הוא למד את השפה.

      שפה לומדים משמיעה - אילו זה היה אחרת, כל החירשים היו יודעים לדבר, והוגים נכון וברור.

       

      הסיפור של אוניל אמיתי. קסנוגלוסיה xenoglossy זאת תופעה ידועה ומוכרת. היא קורית לא רק במקרי גלגולים של ילדים; למשל, היה מקרה של אדם דובר אנגלית שאחרי תרדמת, התחיל לדבר צרפתית שוטפת. קראתי את הספר הנ׳׳ל, ״בגדים חדשים עבור נשמות ישנות.״ בספר מתוארים מקרי קסנוגלוסיה של ילדים שמדברים מילים אחדות בלבד בשפה זרה, ילדה שנולדה מברזיל שדיברה מילים בודדות באיטלקית, מילים שלא דומות בכלל למקבילות שלהן בפורטוגזית.

       

      במקרה של אוניל, הוא התחיל לדבר אנגלית כאשר הוא לא נחשף לשפה בכלל לפני שהלך לגן ובגן שלו היום מדברים ערבית, המורה פונה אליו בערבית והוא מתקשה להשיב לה, כפי שהתקשה להשיב לסבא שלו בסרט (״It's a computer״).

       

      הסיפור של אוניל נדיר ביותר. אמר לי אדם דרוזי שהוא מכיר רק מקרה אחד דומה, של דרוזי בלבנון, היום אדם מבוגר, שמילדות מדבר רק אורדו ולא מדבר ערבית (או שמתקשה לדבר ערבית). הקלינאית תקשורת ומומחית לבלשנות בסרט אמיתית, ד׳׳ר חאלוב קאוואר. 

       

      אוניל, כמו ילדים רבים שזוכרים את חייהם הקודמים, זוכר את אופן מותו מתאונת דרכים בחיים קודמים. הוא זוכר את המודל של האוטו שנהג בו, זוכר את שמות אמו ואביו, זוכר את הבית. דיברתי עם אוניל והוא בעצמו אמר לי את הדברים האלה. הוא זוכר שהיה גר בלונדון. כל אלה אופייניים לילדים שזוכרים את חייהם הקודמים, כפי שקרה גם לברברו קרלן שהיתה אנה פרנק בחייה הקודמים.

       

      מאוד נפוץ אצל הדרוזים ובכלל, כמו בסיפור הנ׳׳ל של סאלים שבחייו הקודמים היה פאיז, שאנשים שמתים מוות בטרם עת ובפרט מוות אלים, זוכרים את חייהם הקודמים ואף מוצאים את המשפחה הקודמת. גרתי בגליל ושמעתי יד ראשונה ושניה אינספור סיפורים כאלה. 

       

      הסיפור הזה גם אמיתי. הסרט הקצר הזה קצת סנסנציוני, ישנם מאמרים ברשת על אותו המקרה, אבל המקרה עצמו אמיתי, על ילד דרוזי בן שלוש מרמת הגולן שזיהה את הרוצח שלו בחייו הקודמים. 

       

      ''

      https://www.youtube.com/watch?v=b07Xc9Q0BVo

       

      נשמה לא מתגלגלת ל״מטרה״. קארמה היא חוק טבע טבעי. אין מעניש או מזכה שמימי. כל חוויה נעימה שיש לנו היא תוצאה של קארמה חיובית שצברנו. כל חוויה בלתי נעימה שלנו היא תוצאה של מעשים שליליים שלנו בעבר, בחיים אלה ובחיים קודמים. כל חוויה שלנו משאירה רשמים עדינים ברצף התודעתי.

       

      אנחנו יכולים לזכך את התודעה שלנו ולהסיר את כל התודעות העוכרות מהתודעה הבסיסית, מהרצף התודעתי העדין ביותר שהוא טהור ולא מוכתם. מכנים את הגשמת זיכוך התודעה בשמות שונים בתרבויות שונות. ביוון העתיקה: יודיימוניה eudaimonia; הבודהיסטים: נירוונה, הארה, היפסקות (הסבל ברצף התודעתי), ערות; בכנסיה היוונית האורתודוקסית: תיאוזיס theosis; ביהדות: דבקות, ביטול האני. מבחינה מדעית פסיכולוגית-ביולוגית, תופעת ההארה, אפשרות ההארה קיימת, זאת תופעה אמיתית. 

       

      כדאי, מומלץ בחום, שהגשמת הארה, פיתוח תודעה אלטרואיסטית, תהיה המטרה והמניע של כל אחד מאיתנו.

       

      https://www.garrisoninstitute.org/blog/altered-traits/

       

      ''

       

      אין שום ודאות שנתגלגל לגוף אדם. התנהגות מוסרית היא הסיבה לגלגול בגוף אדם. איה קמה Ayya Khema, בספרה ״להיות אף אחד ללכת לשום מקום״ Being Nobody Going Nowhere' מצטטת את הבודהה ואומרת שישנם ארבעה סוגי בני אדם: הנולדים באור שהולכים אל האור, הנולדים באור שהולכים אל החושך, הנולדים בחושך ההולכים אל האור והנולדים בחושך ההולכים אל החושך. המוסר השכל? זה תלוי בנו ואנחנו קובעים ויוצרים את ההמשך שלנו. 

       

      ''

       

      על פי הבודהיסטים מומחי הקארמה (אני לא מומחית לקארמה, שהיא תופעה עדינה ביותר, של התודעה העדינה או העמוקה ביותר), אפשר להתגלגל לשישה סוגי ייצורים שונים, בשלושה מישורים תחתונים: בעלי חיים, רוחות רעבות, ייצורי גיהנום קר וגיהנום חם, ובשלושה מישורים עליונים: בני אדם, אלים (כמו זאוס, הֶרָה, אינדרה ההודי), וחצי-אלים קנאים jealous gods, demi-gods. הבודהות (צדיקים, קדושים, מוואחדין) יצאו ממעגל הקיום הזה כי הם השמידו את כל זרעי הקארמה השלילית שלהם על ידי זיכוך התודעה. 

       

      ככל הנראה, יש אינספור ייקומים, multi-verse, כך שגם ״גוף אדם״ לא בהכרח מוגבל לפלנטה הזאת, עד כמה שהצלחתי אני להבין. קטונתי. 

       

      תודה על שאלותיך ועל ההתענינות. אל תאמיני לי. תודעה ספקנית זאת תודעה מצוינת ובסיס המדע, תבדקי בעצמך לעומק ותמצאי תשובות. 

       

      כשראיתי את הסיפור של אוניל הבנתי שהמקרה כל כך נדיר וכל כך חשוב לעולם ולמדע שתרגמתי את כל הסרט בעצמי לאנגלית והבאתי את המקרה לתשומת לב החוקרים ד׳׳ר ג׳ים טקר ופרופ׳ ארלנדור הרלדסון וד׳׳ר וולטר סמקיב Semkiw. ד׳׳ר ג׳ים טקר הוסיף את המקרה למאגר המקרים שלו. 

        18/6/19 10:18:

      תגדירי נשמה.

      לאיזה מטרה "נשמה" מתגלגלת

      ומי אמר שנשמה חוזרת למתכונת דומה - כלומר אדם נהייה שוב אדם על כדור הארץ?

      הסיפור של אוניל זה לא גלגול נשמות - זה ילד ששלחו לו אותו לגן דובר אנגלית וכך הוא למד את השפה.

      שפה לומדים משמיעה - אילו זה היה אחרת, כל החירשים היו יודעים לדבר, והוגים נכון וברור.

        17/6/19 08:41:

      צטט: חנה וייס 2019-06-17 05:54:02

      ותראו מה קורה בהונג קונג - 2 מיליון ברחובות, מתנגדים להצעת חוק חדשה להסגיר לסין -- ההפגנה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הונג קונג

       

      ''

      https://www.youtube.com/watch?v=nLktzP3hleo

        17/6/19 07:30:

      16 ביוני - הדלאי לאמה קורא לעולם מוסלמי הרמוני

       

      הדלאי לאמה היה האורח הראשי בכנס בניו דלהי ״חוגגים רבגוניות בעולם המוסלמי״. סגן נשיא הודו לשעבר, מר חמיד אנסרי, היה אורח הכבוד. 

       

      ''

        17/6/19 07:22:

      8 ביוני - 58 שליחי שלום מהקהילה העסקית של אירן נפגשו עם הדלאי לאמה

       

      ''

        17/6/19 05:54:

      ותראו מה קורה בהונג קונג - 2 מיליון ברחובות, מתנגדים להצעת חוק חדשה להסגיר לסין -- ההפגנה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הונג קונג

       

      ''

      פרופיל

      חנה וייס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פיד RSS

      פיד RSS

      ארכיון