כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    רצח נהג המשאית אמנון ליפשיץ בכביש אילת [1962]

    0 תגובות   יום שני, 17/6/19, 21:12

    ''

    חבריו של אמנון ליפשיץ מול הגל-עד לזכרו: [באדיבות חיימקה אבני]

    רצח נהג המשאית אמנון ליפשיץ בכביש אילת [1962] 

     

     

    אמנון ליפשיץ, נהג משאית בן 27, נרצח תוך "וידוא הריגה" בכביש אילת באפריל 1962, על -ידי חולית פדאיון '' שבוע לאחר הירצחו הקימו חבריו גל-עד לזכרו במקום בו נרצח, אותו פוקדים מדי שנה, חבריו הטובים ומכריו ,וגם כאלה שלא הכירו אותו באופן אישי  רובם, נהגי "סמי טריילר" מכל הארץ, שגדלו על הסיפור המצמרר והפכו אותו למורשת


    מאת:אלי אלון 

     

     

    ''

    אמנון ליפשיץ


    ▪  ▪  ▪

    כביש באר שבע-אילת, ידע בשנות ה-50 וה-60, לא מעט פיגועי ירי.  חוליות מסתננים ואנשי פדאיון חדרו מירדן וממצרים  ותקפו ממארב  כלי רכב ישראלים בכביש זה  . "כביש הערבה" במלואו עוד לא היה קיים ונפתח רק במחצית שנות ה-60. המצב הביטחוני באותה העת באזור היה מעורער משהו, לא גדר מערכת ולא כל מכשול אחר. הנסיעה בכביש אילת בשנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 הייתה כרוכה לעיתים בסיכון ביטחוני, ופעמים רבות נהגים התבקשו לנסוע בשיירות ואוטובוסים לוו על-ידי רכבים צבאיים. 

    הבולט בפיגועים בכביש לאילת היה פיגוע ירי שהתרחש ב-17 במרץ 1954, במעלה עקרבים שבנגב, ונודע לימים בשם "טבח מעלה עקרבים" ובו נרצחו למעלה מ-10 נוסעים של אוטובוס "אשד" ("אגד") שהיה בדרכו מאילת לתל אביב. ב-23 באפריל 1956 חדרו מירדן חוליית מסתננים ורצחו ארבעת עובדי תה"ל בק"מ ה-122 בכביש אילת, וכארבעה חודשים לאחר מכן ב-16 באוגוסט 1956 הותקף מירי ממארב על-ידי חוליית פדאיון אוטובוס אג"ד שנסע לאילת באזור באר מנוחה. בפיגוע זה נהרגו נוסעת ושלושה חיילים שאבטחו את האוטובוס.

     

    ''

    הגלעד לזכרו של אמנון במקום בו נרצח [צילום באדיבות חיימקה אבני ]

     

    השקט מופר

     

    מאז 1956, במשך כ-5-6 שנים היה הכביש לאילת "שקט יחסית" ולא אירעו בו ככל שידוע לי, מעיון בארכיון, פיגועי ירי רצחניים. ביום רביעי, 11 באפריל 1962, בסביבות השעה 7-8 בערב, הופר השקט כאשר משאית של חברת "מפעלי תובלה" שהייתה בדרכה מבאר שבע לאילת, והובילה חומצה גופרתית מרוכזת עבור מפעל תמנע, הותקפה על-ידי חוליית מסתננים בירידה לנחל פארן בקילומטר ה-132 בכביש באר שבע אילת. 

    חוליית המסתננים, שמנתה כנראה 4 אנשים, הציבה מחסום של אבנים גדולות במרכז הכביש. נהג המשאית מסעוד שריקי בן 43, הבחין במחסום ובשני אנשים לובשי חאקי הקופצים מולו, הבין שמשהו לא תקין, לחץ על דוושת הגז, העביר ל"הילוך חמישי" - המרבי, זינק ופרץ את המחסום תוך שהאורבים יורים לעברו צרור יריות והצליח ממש ברגע האחרון להימלט ובכך למעשה סביר להניח הציל את חייו. 

    בהגיעו למחנה פארן דיווח הנהג שריקי על האירוע וכוחות צבא וביטחון הגיעו למקום וערכו סיורים וסריקות בסביבה. חולית סיור מצאה עקבות של 4 אנשים שהובילו דרומה לכיוון הגבול המצרי. כן נמצאו במקום מספר תרמילי רובים. הערכה של גורמי הביטחון הייתה כי מיקום המארב מעיד על הכנה מדוקדקת שכוונתה הייתה כנראה לפגוע באוטובוס האחרון של "אגד" הנוסע מתל אביב לאילת והעובר במקום בשעות ערב מוקדמות.
     
    ''

    חבריו של אמנון ליפשיץ מול הגל-עד לזכרו:[ באדיבות חיימקה אבני]

     

    .רצח אמנון ליפשיץ ז"ל

     

    למחרת היום בו הותקפה משאיתו של מסעוד שריקי, ביום ה' 12.4.62 בשעה 3:30 אחר-הצהריים, יצאה מנמל אילת, כשיעדה צפונה, משאית מדגם "סופרוויט" נהוגה בידי אמנון ליפשיץ בן 27 תושב תל אביב, נהג "קואופרטיב תחבורה", כשעליה מטען סיבי אגבה, המיועד למפעל תעשיתי כלשהוא . 

    אמנון ודאי לא שיער כשיצא לנסיעתו צפונה כי תהיה זו נסיעתו האחרונה בחייו. בהגיעו בסביבות השעה 6:30 בערב לעיקול הכביש בקטע דרך שנקרא "מעלה המישר", בקילומטר ה-115 לערך בכביש באר שבע אילת, כ-20 ק"מ דרומית למצפה רמון, נורו ממארב לעבר המשאית יריות על-ידי אנשי חוליית מסתננים שארבו בצד הדרך. 

    המסתננים התמקמו על גבעה קטנה בצד הכביש ומטווח קרוב ירו לעבר המשאית הזוחלת בעליה התלולה. אמנון נפגע תחילה בידו השמאלית סמוך לכתף ואיבד כנראה בשל כך את השליטה על ההגה והמשאית הסתובבה כמעט סיבוב מלא וכשפניה לכיוון אילת נעצרה. אז הגיחו הרוצחים ממארבם וירו מטווח קרוב בראשו של אמנון וביצעו מה שנקרא "וידוא הריגה". 

    אמנון הופתע ולא יכול היה להגיב כלל ונרצח על הגה המשאית. הרוצחים נמלטו כנראה לירדן תוך שהם חוצים את הגבול הירדני המרוחק כ-20 ק"מ ממקום הרצח. נהג של משאית אחרת שעבר במקום ואף שמע ירייה הבחין במשאית שאורותיה דלוקים חונה בצורה מוזרה משמאל לכביש. הוא התקרב למקום והבחין בנהג המשאית כשהוא ישוב במושבו רכון וראשו נשען על ההגה. הנהג הגיע במהירות למצפה רמון שם הזעיק את כוחות הביטחון שיצאו מיד למקום לסרוק את הסביבה. 

    גששים גילו עקבות מספר אנשים שהוליכו מזרחה לכיוון ירדן. ישראל פנתה בתלונה לאו"ם בעניין רצח הנהג וביקשה לכנס את ועדת שביתת הנשק הישראלית-ירדנית לדון בנושא. נושא רצח הנהג הועלה אף בישיבת ממשלת ישראל. בקרבת המשאית נמצאו כ-20 תרמילי כדורים של רובה. בכיסו של הנהג ובתא המשאית לא נמצאו כל תעודות ומסמכי זיהוי וסביר להניח כי הרוצחים נטלו עימם את התעודות והמסמכים כסימן שהצליחו במשימתם או למטרה אחרת. נמסר כי בגופתו של הנהג ההרוג התגלו שתי חדירות כדורים, האחת בידו השמאלית מעל הכתף והשנייה בראשו. 

    למקום האירוע הגיע מפקד נפת הנגב במשטרה סגן ניצב חיים תבורי (לימים מפכ"ל המשטרה) שהורה לסגור את הכביש לתנועת כלי רכב. לאוטובוס של "אגד" ובו עשרות נוסעים לאילת, שעוכב במצפה רמון עקב התקפת המסתננים על המשאית, הוחלט להצמיד כלי רכב צבאיים והוא הגיע לאילת באיחור של כ-4 שעות. 

    גופתו של אמנון ליפשיץ הועברה לבית חולים המרכזי בבאר שבע ומשם למכון הפתולוגי באבו כביר. מאחר שמסמכיו ותעודותיו האישיות של הנהג ההרוג נעלמו ונלקחו כנראה על-ידי הרוצחים' התבקשו בני משפחתו ובהם אמו לבuא לזהותו. 
    גופתו של הנהג ההרוג זוהתה למחרת בבוקר בצורה רשמית כאמנון ליפשיץ, בן 27, רווק מרחוב מעלה היסוד 32 בתל אביב. 

    אמנון היה דמות פופולרית ואהובה, מוקף חברים רבים ומותו היכה בהלם ובתדהמה וצער רב את בני משפחתו ואת חבריו ומכריו הרבים. הלוויתו נערכה ביום ראשון 15 באפריל 1962 ויצאה מבית הוריו ברחוב יסוד המעלה 32 בתל אביב לבית העלמין בקריית שאול, שם נטמן בחלקת הנרצחים. אלפים ליוו אותו בדרכו האחרונה. 

    אחותו של אמנון ליפשיץ עמליה לויטין מספרת לי כי המשפחה הייתה בטראומה רבה. עמליה, שעבדה שנים רבות כאחות בבית חולים בלינסון, מספרת לי כי אחיה אמנון ליפשיץ לא היה אמור למעשה לנסוע באותה נסיעה גורלית בה נרצח והחליף חבר טוב שהיה מתוכנן לנהוג בנסיעה זו. 

    חבריו לעבודה וראשי קואופרטיב "תחבורה" ציינו כי אמנון ליפשיץ היה נהג מנוסה מאוד ואחראי. הוא נהג יום קודם לכן מלוד לאילת בהובילו מטען של מפעל "קרגל" שנועד להטענה בנמל אילת.

    ''

    עמליה לויטין באזכרה השנתית לאחיה אמנון ליפשיץ [צילום באדיבות חיימקה אבני]

     

     אמנון ליפשיץ – פרקי חייו 


    אמנון נולד בנובמבר 1936 להוריו אברהם ורבקה ליפשיץ. זמן קצר לאחר הולדתו התגרשו הוריו, ואמו בגלל קשיים כלכליים, העבירה את אמנון למוסד לילדים"דיסקין "בירושלים שם למד במסגרת תורנית לימודים תורניים. לאחר הגירושים נישאה אמו של אמנון רבקה  ליהודה לויטין, שעבד שנים רבות ברכבת ישראל והיה מנהל בתחנת רכבת "בית הדר" בתל אביב. 


    בתחילת שנות העשרה לחייו עבר אמנון להכשרה בקיבוץ גשר-הזיו ואחר כך לאלומות. בשירותו בצה"ל שירת בתפקיד חבלן. בהמשך עבר בצבא קורס נהגי תובלה ובמלחמת סיני עסק בהובלת נשק במרחבי סיני. תפקיד זה דרש מיומנות רבה שכן על כלי הרכב מובילי הנשק היה לנסוע בלילות ללא אורות. אמנון התחבר ליישובי עמק הירדן, היה חבר קיבוץ מסדה ועבר לאשדות יעקב שם שימש נהג ורכש משאית בשותפות עם חבר. כן עבד גם בקבוצת כנרת.
    גלעד לזכרו

    ''

    גלעד לזכר אמנון במקום בו נרצח [צילום:אלי אלון] 


    שבועות ספורים לאחר שנרצח הקימו חבריו הנאמנים לזכרו גל-עד במקום בו נרצח ב"מעלה המישר". על הגלעד העשוי אבן נחרטה הכתובת "למה פערת פיך  הערבה -הרעבת? הגלעד משקיף על סביבת המישור מראש הצוק והוא נראה היטב לעיני הנוסעים בכביש .
    את הגלעד, פוקדים מדי שנה, החברים הטובים ו"תלמידיהם״, רובם, נהגי ״סמי טריילר״ מכל הארץ, שגדלו על הסיפור המצמרר והפכו אותו למורשת... 


    בין הפוקדים את הגלעד חיימקה אבני המספר : "בעת שאמנון ליפשיץ נרצח ב-1962 הייתי תלמיד בביה"ס החקלאי "כדורי" והמקרה השאיר בי רושם עז. את אמנון ליפשיץ לא הכרתי, אך חברתי לאנשים מופלאים, נהגי משאיות ה"סמי טריילר" בעברם ונהגי התובלה הכבדה, שחוזרים ועולים לקברו מדי שנה בקריית שאול ולאתר הגל-עד ב"מעלה המישר" בו אמנון הי"ד נרצח על-ידי "פדאיון" (מחבלים) שבאו משטח ירדן וארבו לו בעלייה התלולה של המעלה. 

    מוסיף חיימקה אבני: "לפני מספר שבועות, במאי 2019, שוב התכנסנו ליד הגלעד, חברים מכל קצוות הארץ, החל מקיבוץ מסדה דגניה וכנרת, מהקריות, מהרצליה, מאור יהודה, מגבעתיים ומקיבוץ יוטבתה, העלנו דברים לזכרו מהאנשים שהיו מחבריו הקרובים ונפגשו איתו עוד באותו יום מר ונמהר. חברים המתמידים כבר 57 שנים (חלקם נעזרים כבר במקל הליכה) בהנצחת אמנון ובסיפורי המורשת שהפכה להיות כחלק בלתי נפרד מנהגי חברות התובלה. 

    חיימקה אבני מבקש לציין כי ה"רוח החיה" מאחורי מפעל ההנצחה המתמשך וראוי להזכירו, הוא משה בר מימון, לשעבר נהג סמי טריילר בחברת "אילת קווי תובלה" שעבד על הקווים הארוכים הנ"ל.

      

    ן'' אגד  '' חיים תבורי  '' קרגל בע"מ 

     

     

    כתבות נוספות של כותב זה 

     

    ''

    אמנון ליפשיץ

    רצח נהג המשאית אמנון ליפשיץ בכביש אילת [1962]אמנון ליפשיץ, נהג משאית בן 27, נרצח תוך "וידוא הריגה" בכביש אילת באפריל 1962, על -ידי חולית פדאיון '' שבוע לאחר הירצחו הקימו חבריו גל-עד במקום בו נרצח אותו פוקדים מדי שנה, החברים הטובים ותלמידיהם, רובם, נהגי "סמי טריילר" מכל הארץ, שגדלו על הסיפור המצמרר והפכו אותו למורשתאי אלון   |   לסיפור המלא

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות