כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      26/6/19 18:14:
    תודה :)
    0

    קראתי ספר "רחוב הגנבים"

    1 תגובות   יום חמישי, 20/6/19, 02:18

    קראתי ספר
    רחוב הגנבים מאת מתיאס אנאר

    קראתי את הספר בשקיקה. אהבתי את הספר למרות ההרגשה הרעה שהוא חולל בי בזמן הקריאה בגלל תוכנו, ולפי זה ידעתי שהוא ספר טוב, כלומר השיג את מטרתו. רציתי לכתוב עליו את התרשמותי, אבל קרה מה שקורה לעתים קרובות, ודחיתי ל"מחר", אבל לא כתבתי עד לרגע שבו ראיתי בעתון רשימה על הספר מאת הסופרת רות אלמוג, ומיד התנפלתי לקרוא את מה שהיא כתבה מתוך כבוד לדעתה. ואז באה האכזבה הגדולה. לצערי הסופרת שאני אוהבת מצאה שהספר איננו טוב, או נכון יותר שספר אחר של אותו סופר מאפיל על ספר זה. לשמחתי לא קראתי את הספר ההוא, שאותו משבחת הסופרת ובגללו הספר הזה, "רחוב הגנבים", איננו טוב בעיניה. הבנתי מהכתבה שהספר ההוא כתוב בשיטת "זרם התודעה" ולכן סחף אותה – אני מאמינה שלי זה לא היה קורה אילו קראתי את הספר ההוא. מה שאני עומדת להקליד בשורות הבאות יקומם עלי רבים ולא טובים מהולכי העדר אשר מהללים בימינו אלה את הזרם הזה שאותי מחליא, פשוטו כמשמעו. כי הרי ספרות משמעה לספר סיפור, ובשיטה ההיא מגבבים לנו מילים על גבי מילים ומשפטים חסרי קשר, ולך תבין מה רוצים ממני. אינני מבינה את ההתחלה ואת הסוף מהטקסטים הארוכים הדחוסים במאות מילים – מה רצו לומר לי, למה גוזלים ממני את הזמן היקר שיש לי כאן עלי אדמות כדי שהם, הכותבים טקסטים חסרי משמעות כאלה, ישפכו על הנייר את עודף המילים שנמצאות אצלם בתודעה. מה אני אשמה שהתודעה שלהם איננה יכולה לכתוב ספור פשוט, ספור שהוא כל המטרה בכתיבה הספרותית? אילו רציתי פסיכולוגיה, הייתי פונה ומבקשת ספר מהמדף של הפסיכולוגיה. אילו רציתי פילוסופיה, הייתי פועלת כנ"ל. אבל למה בספר של ספרות יפה מכניסים לי – סליחה, דוחסים לי – פסיכולוגיה, פילוסופיה וסתם מילים ללא סוף, והכול בצורה לא מקצועית אלא במסווה של ספרות יפה?! איפה הספרות ואיפה היפה.
    לאחר הקדמה ארוכה כל כך בעניין "זרם התודעה" שמעצבן אותי וגורם לי לברוח מספרים מהסוג הזה ברגל יחפה, הגיע הזמן שאתייחס לספר היפה הזה שאליו אני מבקשת להפנות את תשומת לב הקוראים.
    זהו ספר מעולה שמציג לפנינו את הנער המתבגר מארץ האסלאם, היא מרוקו. את התבגרותו בצל הדת הנוראה ההיא, האסלאם, ואת כל מה שהיא מעוללת בנפש הרכה של המתבגרים.
    מסופר כאן בצורה טבעית ונעימה על בחור וחבר שלו, ועל ההתלבטות שלהם בעת ההיא בחייהם. גיבור הספר הוא נער שחי במשפחה רגילה מהמעמד הנמוך, די מסודרת כלכלית – לאב יש חנות מכולת או ירקות, ויש להם מקום מגורים טוב. בביתם חיה איתם גם בת משפחה שהגורל לא שפר עליה והיא אלמנה ומטופלת בבת גילו של גיבור הספר. יש מתח מיני בין שני הצעירים האלה שבגיל ההתבגרות, ובה בעת מסופר על הנער וחברו ועל השאיפה של חברו לעבור את פס הים ולהגיע לספרד ומשם לאירופה שהצטיירה כגן עדן עלֵי אדמות לעומת החיים במרוקו. הנער, גיבור הספור שלנו, מקשיב לחברו, אבל הוא עסוק בעיקר בקריאה של ספרי בלשים בצרפתית. שפה זו שהם לומדים בבית הספר בעצם פותחת להם את שערי הדמיון – כך נראים חיים אחרים שלא תפוסים בציפורני האסלאם הלוחץ עליהם. עם זאת הנער שלנו עושה הכול כדי לחיות בשלום עם הדת ולפייס את דעתו של אביו המדקדק בסוגיות הדת. 
    אבל, כפי שקורה עם גורלות של בני אדם לעתים קרובות, החיים מנתבים לשני החברים מסלול שהכול בו קורה להם הפוך ממה שדמיינו לעצמם.
    לאחר שהנער שלנו מתקרב יותר מדי אל הנערה שגרה במחיצתו והמתח המיני ביניהם גובר, הם מתגלים בשעת מעשה וגורלם נקבע לפי הלכות הדת. הנער מגורש מהבית אל הרחוב, והנערה משולחת עם אִמה אל המדבר. שם מישהי מבצעת בה הפלה כושלת, והנערה מתה מאיבוד דם. כאן הסיפור מקבל תפנית והופך לספור ההישרדות הקשה של הנער ברחובות טנג'יר, בעוני וברעב. חברו של הנער, שרצה כל כך לחצות את הים ולהגיע לאירופה, נסחף, נקלע ונתקע באחד הארגונים הדתיים. הוא מתפתה תחילה לנופת הצופים מפיו של מנהיג אחד מתאי הארגון, מצטרף לשורותיו, ועובר שטיפת מוח שהיא יסוד בדת האסלאם. ודווקא החבר הזה מביא על גיבור הספר את ההיפוך בגורלו, כאשר הוא מפגיש אותו עם מנהיג הארגון המספק לו עבודה חלקית שתפורה בדיוק על פי מידות הנער, טיפול בספרייה של המועדון ומכירת ספרי הדת. כך זוכה גיבור הסיפור סוף סוף למקום מגורים – במועדון הספרייה – וכן למשכורת קטנה המאפשרת לו ארוחות צנועות וסדירות. ובין לבין הוא חפשי לקרוא את הבלשים הצרפתים שהוא כל כך אוהב. גורלו התהפך הודות לחברו ולדת שבלעה אל לועה הגדול את החבר שהפך לקיצוני ועומדת לבלוע גם את גיבור הספר המתגונן מפני זה ונקרע בין הקריאה בספרות הזרה המעניינת והקורצת לחיים אחרים, לבין הדת אשר מחובתו להתמסר לה והוא משתדל לא ליפול בין טפריה. 
    בתוך כך שני החברים המתבגרים מתעניינים במין השני, ובעיקר בתיירות המגיעות מארצות אירופה. מהתעניינות זו נוצר קשר רומנטי בין הגיבור לאחת הנערות התיירות. 
    הנער גיבור הספר מתואר על כל ההתלבטויות שהוא עובר, והתיאור נעשה ביד אמונה ויפה. זהו תיאור אמיתי מאוד שנותן תמונה טובה על כלל המתבגרים במקומות הכבושים בידי האסלאם הקיצוני. מצד אחד מתבקשת נאמנות לדת, ומצד שני העולם האירופי קורץ ונוח יותר. הגיבור מנסה לחמוק מאותו לוע שכבר בלע לתוכו את חברו ושטף את מוחו ושלח אותו למלא את חובתו לדת בביצוע פיגועים. הגיבור יודע ומבין שחברו השתתף בפיגועים, ועובדה זו מטלטלת אותו קשות ואף מנתקת את הקשר בין החברים. בעקבות אחד הפיגועים התא הדתי שבו מועסק הגיבור מתפזר, והמועדון והספרייה נתונים תחת עינה וידה של המשטרה. הנער הצליח לחמוק עם כסף שלקח מהקופה של הארגון. העלילה ממשיכה בפיתוליה כשהגיבור מיטלטל בכל מני מקומות תוך כדי בריחה מזהותו ומהקשר עם המחבלים. בדרך לא דרך הוא מגיע לברצלונה, שם הוא מתגורר ברחוב הגנבים שעל שמו הספר. הוא מחדש את הקשר הרומנטי עם הנערה התיירת שהיא סטודנטית מברצלונה.
    העלילה מגיעה לסיומה המפתיע, או אולי לסיומה הטבעי דווקא, כאשר החבר ומנהיג התא של המחבלים מופיע בברצלונה. תיאור ההבדלים בין שני החברים מרשים מאוד. גיבור הספור שלנו מארח את חברו ומבין שהחבר הגיע אליו, או נכון יותר הובל אליו, כדי לבצע עוד פיגוע, והוא נקלע להתלבטויות קשות ומרתקות לדעתי, עד הסוף המר.
    אהבתי את הספר מכיוון שהוא מתאר בצורה חיה ואמינה מאוד את הנוער הנקרע בין האפשרות לראות את החיים באירופה המשוחררת מכבלי הדת, לבין הכבלים האוסרים חיים נורמליים. חכמי הדת שוטפים את מוחם של המאמינים בהפחדות קשות ומדיחים אותם למעשים נוראים בשם האל האחד והיחיד, תמורת הבטחות לחיי גן עדן נפלאים לאחר המוות הרצוי

     
    דרג את התוכן:

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      רחלסביליה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין