כותרות TheMarker >
    ';

    קול ואור

    קול - לשמיעה, אור - לראיה. זו ההתמודדות שלי בחיים.

    "אני מצטער על מה שהעם שלי עולל לעם שלכם",

    9 תגובות   יום שבת, 22/6/19, 19:12

     

    ''

    כך באנגלית אמר לנו האיש מוורוצלב, פולין.

    זה קרה שלשום, 20.06.2019,  ב"מצעד העמים" בכפר סבא עירי.

    בשבילי המשפט הזה הוא רב משמעות, כמו גם כל המצעד, כבתו של אבא שלי שכבר איננו.

    המצעד הזה בא לזעוק את זעקתם של ניצולי השואה, שאבי היה אחד מהם. שנים רבות הוא סירב לספר את הסיפור. כל יום שואה, בו היינו אחותי ואני מבקשות ממנו, הוא היה מסרב. אפשר להבין את הקושי שבדבר. רק אחרי שנים, כשכבר היינו נשים צעירות, הוא נפתח ואף נסע פעמיים לפולין בעקבות הזיכרונות. אחותי הייתה אתו פעם אחת, אני הייתי אתו פעמיים. כל פעם מחדש זה היה מרגש להקשיב, להבין, להעריך את כל הנסים והנפלאות מן הצד האחד ואת כוחות הנפש מן הצד האחר.

    המצעד הזה בא לתמוך באפשרות ההידברות של ניצולי השואה וצאצאיהם מול אלו שגילו שהם צאצאיהם של נאצים או צאצאיהם של אנשים שתמכו בפעולות הנאצים בלי לשאול שאלות יתר על המידה. אין לי ספק שגילוי כזה הוא כואב, מביך, מקומם, מעורר שאלות וכעסים. אני יכולה להעיד שאבי, על אף מה שהוא עבר, במסגרת עבודתו הוא היה מדבר עם גורמי חוץ דוברי גרמנית כבדבר שבשגרה. לנו הוא שידר שזה בסדר מבחינתו. לא פעם תיבל את סיפורי השיחות בהומור האופייני לו. האם זה לגמרי עבר עליו בקלות יחסית? כבר לא תהיה לי תשובה.  

    המצעד הזה בא לתמוך בישראל, לגנות כל אנטישמיות וגזענות ברחבי העולם. לו לא היו אלו קיימים מלכתחילה, אבי בן העשר היה ממשיך ללמוד בבית הספר ולחוות ילדות ואחרי כן נעורים מלאי חוויות אופייניות הרבה יותר. ייתכן שהיו נחסכות ממנו שנתיים של נדודים אחרי המלחמה עד שהגיע לפלשתינה. ייתכן שלא היה צריך להילחם במלחמת השחרור, להיפצע קשה בקרב על נגבה ולשרוד שוב בחיים. אבי אהב את המדינה בכל לבו עד יומו האחרון, חיילי צה"ל היו יקרים ללבו, וכל מה שפגע במדינה כאב לו מאוד.

    הלכתי במצעד הזה בראש זקוף כחברת מועצה, החזקתי בקדמת הטור יחד עם ראש העיר ונכבדים את השלט של "מצעד העמים", ארגון בין לאומי שכבר ארגן צעדות דומות ברחבי העולם. הארגון הביא צעדה ראשונה כזו לירושלים בשנה שעברה, והשנה זכו שלוש ערים בלבד לקיימו: כפר סבא במרכז, שדרות בדרום וטבריה בצפון.  

    אבא, לא זכית, אני צעדתי בשבילך ולזכרך.  

    אני מאמינה שהיית חווה גאווה רבה ותחושת ניצחון רבת עצמה.

    ''

    המסר בשלט: ישראל והעמים בידידות, מאוחדים להיות לאור 

    March of the nations, Kfar Saba 
    Three cities - One voice: United to be a light
    Israel and the Nations Together in Friendship

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/7/19 21:27:
      תודה על השיתוף.
        5/7/19 20:51:

      צטט: באבא יאגה 2019-06-29 22:34:42

      וורוצלב , אהובתי

      מקווה אכן לבקר בה מתי שהוא. תודה, באבא יאגה. 
        29/6/19 22:34:
      וורוצלב , אהובתי
        27/6/19 10:02:

      צטט: ליריתוש 2019-06-25 10:17:52

      צטט: אריאל דר 2019-06-23 09:43:28

      אנטישמיות היא מקרה פרטי של שנאת הזר.
      מקרה מאד בולט, אולי הבולט שבהם, אבל הוא לא לבד.
      אנשים מתקרבים אל מי שדומה להם - ומתרחקים ממי ששונה מהם. לא בעיה להפוך זאת לשנאה. תירוצים תמיד יהיו. כשנגמר תירוץ הדת - נוצר תירוץ הלאום, וכשזה לא עובד - אז "הם לוקחים לנו את מקומות העבודה".
      וכשאני נתקל בארץ בשנאת היהודים את הערבים (ולהיפך, כמובן) אני רחוק מלהתעודד. עשרות מיליוני שנות אבולוציה לא נמחקות בשנים בודדות (כן, גם זאב התועה לשטחה של להקה אחרת מצוי בסכנת חיים). 

       

      אכן מצער, אריאל, מאוד. איך נוכל לפתור את זה? 

      כפי שאמרתי לבתי בזמנו, ומאז לעוד כמה אנשים: "לא את בראת את העולם, ולא בידייך לתקנו".
      להבדיל מזאבים, לנו יש מודעות ואנו יכולים להיאבק בנטיה הטבעית שלנו להסתייג מן ה"אחר".
      מצד שני, יש מי שבונים קריירה על עידוד שנאת הזרים, כך שאיני רואה פתרון של ממש.
      ההיסטוריה האנושית תמשיך לדעתי להעלות את אותה הצגה שוב ושוב. רק הקהל והשחקנים ישתנו. 

        25/6/19 19:09:
      יפה, לא ידעתי שיש כזה מצעד. תודה.
        25/6/19 10:18:

      צטט: תכשיט 2019-06-23 18:58:09

      מרגש !!

      תודה תכשיטוש יקירתי!
        25/6/19 10:17:

      צטט: אריאל דר 2019-06-23 09:43:28

      אנטישמיות היא מקרה פרטי של שנאת הזר.
      מקרה מאד בולט, אולי הבולט שבהם, אבל הוא לא לבד.
      אנשים מתקרבים אל מי שדומה להם - ומתרחקים ממי ששונה מהם. לא בעיה להפוך זאת לשנאה. תירוצים תמיד יהיו. כשנגמר תירוץ הדת - נוצר תירוץ הלאום, וכשזה לא עובד - אז "הם לוקחים לנו את מקומות העבודה".
      וכשאני נתקל בארץ בשנאת היהודים את הערבים (ולהיפך, כמובן) אני רחוק מלהתעודד. עשרות מיליוני שנות אבולוציה לא נמחקות בשנים בודדות (כן, גם זאב התועה לשטחה של להקה אחרת מצוי בסכנת חיים). 

       

      אכן מצער, אריאל, מאוד. איך נוכל לפתור את זה? 

        23/6/19 18:58:
      מרגש !!!
        23/6/19 09:43:

      אנטישמיות היא מקרה פרטי של שנאת הזר.
      מקרה מאד בולט, אולי הבולט שבהם, אבל הוא לא לבד.
      אנשים מתקרבים אל מי שדומה להם - ומתרחקים ממי ששונה מהם. לא בעיה להפוך זאת לשנאה. תירוצים תמיד יהיו. כשנגמר תירוץ הדת - נוצר תירוץ הלאום, וכשזה לא עובד - אז "הם לוקחים לנו את מקומות העבודה".
      וכשאני נתקל בארץ בשנאת היהודים את הערבים (ולהיפך, כמובן) אני רחוק מלהתעודד. עשרות מיליוני שנות אבולוציה לא נמחקות בשנים בודדות (כן, גם זאב התועה לשטחה של להקה אחרת מצוי בסכנת חיים). 

      ארכיון

      פרופיל

      ליריתוש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין