כותרות TheMarker >
    ';

    טיפים - בחירת מיקום לעסק קמעונאי

    פתגם ידוע אומר שעסק קם ונופל על שלושה דברים.
    מיקום, מיקום ומיקום !

    תיבת נוח - לשון הקודש וסוד הזיווגים .

    5 תגובות   יום שני, 24/6/19, 12:09

    סיפור תיבת נח אוצר בתוכו סודות גדולים.
    הוא מגלה לנו מהי הפעולה שהכרחית בכדי לפתוח בתוכנו שערים למימדים חדשים.
    העיברית מעבירה בתוכה מידע מפעים ורב.
    הרעיון של גן חיות צף הוא מקסים , זוכר שהעסיק אותי בתור ילד ,אבל כמו כל סיפורי התנך , זהו כמובן רק הפשט.
    התיבה היא מילת קוד והיא מסמלת את היכל התודעה שלנו .
    המילה 'תיבה' מתארת את 'הבית'
    תיבה - ה'תיו' - שלנו נמצא- 'בה'.
    אנחנו שטים על פני המים עם התי-בה .
    מים=אותיות ממ יוד ממ= מימדים.
    זוגות-החיות מסמלות את כוחות- החיות שבנו.
    ב'תיבה שלנו'.
    כל חיה מגלמת תכונות :
    אריה מלשון להאיר
    כבש מלשון לכבוש
    פרה מלשון הפריה ועוד ועוד.
    כל כוח הוא עמוק ורחב והוא ומקיים בתוכו אוקטבות הופכיות -גבוהות ונמוכות.
    יש בו מנעד זכרי ונקבי.
    פוטנציאלים שמחכים להתגלם.
    "זכר ונקבה ברא אותם".
    זווג בין כוחות נפש אלו ..המשלימים והמנוגדים..יוביל אותנו לארץ חדשה.
    זהו "מעשה מרכבה" ..ניהול הכוחות בנו.
    אותו רעיון מובא גם בפרק בראשית א, עם הציווי למשול במיני החיות ולרדות בהן.
    איזה מין אלוהים יחפוץ שנרדה בחיות ?
    מה התכלית לכך?
    אף אחד לא צריך את זבחי החיות שלנו .
    הציווי הוא פנימה.
    לאזן , בין כל הספירות המתקיימות בנו .
    למצוא את המינון , את המידה הנכונה, מידת האמצע ,שהיא נקודת החיבור וההשקה ולהתעלות.
    זאת תכלית הל-מידה.
    בפרשת נח אנחנו מקבלים תאור מדוייק ממה מורכבת 'תיבה' .
    מה בעצם מקיים את ההיכל שלנו.
    'מידות' התיבה 'אורכה' ו'רחבה'ו'קומתה'
    הן השערים הרוחניים .
    בלשון הכתובים:

    אורכה=כ-אורה=מינון האור.
    רחבה=בחר ה\הרחב\החרב=הבחירה שלנו.
    קומתה=תקומה\מתקוה

    זאת המעטפת לתוכה ניצקים כוחות-החיות שבנו. מעטפת של אור , בחירות , תקוה.
    המידות של התיבה הם שערים, אפנונים,חיבורים ובחירות שניקח .
    שיתמירו וירתמו את גן החיות השולט בנו . 
    מחיות משולחות כל רסן הטורפות ונטרפות ,
    לגן של חיים, שהוא גן העדן.

    בפרשת נח מתגלה לנו שהתקוה והתקומה היא חלק מהותי ויסודי משלד התיבה.
    'תקוה' היא כח-העזר 'המתוק' 
    שניתן לנו (המתיקו לנו) .
    זה מנגנון בטחון שהבריאה שמה.
    שנדע תמיד לחזור לדרך.
    תקוה היא חלק בלתי נפרד מגוף האור שלנו.
    ככה בראו אותנו.

    מהו מבול?
    =====================================
    'מבול' הוא מצב בו אנחנו לא עושים שימוש נכון בכוחות החיות שבנו .
    ליתר דיוק זה מצב בו אנחנו לא יוצרים זיווגים נכונים בין הכוחות .
    הכוחות שבנו נשארים במנעד הנמוך שלהם, אין הפריה נכונה והם לא באים לידי המימוש העליון שלהם.
    לזה יקרא 'מבול' , מלשון 'בלבול'
    הכוחות קיימים בנו אך לא משרתים אותנו בצורה נכונה ..הם מתבלבלים ומתפזרים.
    מבול -הם כעין 'ב' כוחות שעומדים זה 'מול' זה.
    ולא עובדים באחדות והרמוניה זה עם זה.
    ולמעשה משאירים אותנו סגורים במגבלות עצמנו ..
    לא מאפשרים לנו לפתוח מנעולים ושערים אל מרחבים חדשים.
    מבול הוא הכח ה'בולם' את התפתחותנו (מבול-בולם) ו'מלבה' את יצרינו.

    האוקטבה הגבוה של 'מבול' הוא חיבור הרמוני מהלב ( 'מבול-מלבו' ).
    זאת הכלה וזיווג בין היבטים שונים בנו .
    הבחנה בין דקויות וגוונים, עידון והרחבה של המהות .
    הלב הוא איבר ההתמרה הראשי והוא המפתח לכל השערים , הוא מקשר אותנו לכל אחד מכוחות החיים שבנו. 
    לב הן אותיות למד בית.
    הלב מזכיר לנו את תדר המקור של הבית.

    'נח'..הכי נח בבית. 
    ========================
    כאשר אנחנו נמצאים בבית אנחנו ב "מנוחה".
    אנחנו ב"נח" עם עצמנו ועם מקומנו בבריאה.
    "נח" מכיוון שכל זה כבר מגולם במהות הפשוטה שלנו , בשורשנו אנחנו כבר יודעים.
    כאשר אנחנו מסירים את ההפרדות מתרחשת הפריה ,
    חציצות שמנעו את האחדות קורסות ונכנס שפע .
    המילה נח מצביעה שוב על זיווג.
    נח- נונ חית- 'חיתון' ...בין מהויות !
    גם המילה 'ייחוד' משמעה הוא זיווג ושורשה הוא יחד.
    'זיווג' הוא 'זוג' של כוחות/מהויות וביניהם צינור של שפע(ו).
    יש קשר הדוק בין יכולתנו לחבר ולזווג זיווגים וחיבורים בתוכנו,לבין דרגת העידון שבנו.
    עידון הוא תוצאה של אין ספור זיווגים בין כוחות הנפש שלנו.
    לשם ייחוד קודשא.
    כל זיווג מכניס פנימה עוד קודש ומקרב אותנו אל הייחוד שלנו ואל הווית האחדות (ייחוד/יחד) .
    הבריאה בנויה מזיווגים.
    כשאנחנו ממוססים מחיצות בנו, מתווספת לנו מהות של 'חן" ..
    אנחנו שטים עם 'תיבת נח' שלנו בחנניות על פני המים,
    על פני 'מימדים' חדשים שכעת נפתחו לנו.
    אנחנו פותחים צוהר פנימה והחוצה ומגלים שהם אחד.
    פתיחת "צוהר" משולה לפתיחת המקום ה"צר" , 
    ומעידה על 'רצון' (צוהר- רצו-ה) ש'נוצר'.

    יונה מלשון 'נוה' ו 'הן'
    ==============
    בסיפור התנכי נח שולח את העורב שלא מרחיק לעוף ,העורב חג מסביב לתיבה וחוזר.
    ה'עורב' הן אותיות 'רעב' ו 'עור'
    מלשון "עור ועצמות" ...מלשון "עוורון" .
    'רעב' מגלם חוסר שמזין עוד ועוד חוסר .
    זוהי התלות בחומר וצמצום האור.
    לאחר שהעורב לא צלח ,נשלחת יונה .
    היונה יוצאת וחוזרת עם עלה של זית.
    יונה -אותיות 'נוה' אותיות 'הן' .
    'יונה' היא האיכות הרכה והנאוה משולה לנווה מדבר לנפש (יונה -נוה י) .
    היונה מגלמת את איכות החסד המאפשרת המחברת והמלחימה .
    היונה חוזרת עם עלה של זית.
    זין היא אות ההזנה(ז)
    אנחנו מזינים את האור וניזונים ממנו
    כאשר אנחנו שולחים את איכות ה'יונה' שבנו ,האיכות המאפשרת .
    מרחיבים את הגבולות שיצרנו בעצמנו.
    מזככים את ה'תיו' שלנו (זית - זין+תיו- הזן תיו).

    קשת בענן ומעברי צבעים
    =============
    הסימן והאות שניתן לברית בינינו לבין אלוהי היא הקשת בענן .
    הקשת נוצרת גם היא כתוצאה מזיווג בין מים באיכות ומרקם מסויימים לבין אור באיכות מסויימת.
    בין תחתון לעליון.
    בין מימדים שהרחבנו בתוכנו לבין אור.
    הזיווג בין המים לאור בורא מהות שלישית שהיא קשת מרהיבה של גוונים 
    זה הגמול הפנימי.

    זיווג תמיד מייצג בריאה והוא עדות לכך שהתקיימה בחירה להכיל שינוי. 
    הילדים שלנו נוצרו מהפריה בין כוחות חיים בתוכנו, הרבה לפני אקט ההפריה הפיזי .
    הם הגיעו לעולם מכיוון ש'בחרנו' ל'הרחיב' חלק אחד בנו ול'החריב' חלק אחר.
    הלידה שלהם עידנה בתוכנו מהויות קיימות ובראה מהויות חדשות .
    הסיפור המקראי קורא לנו להכיר בחשיבות העליונה של החיבורים והזיווגים בתוכנו...לחתור לקראתם.
    לנהל את הכוחות שקיימים בתוכנו ברגישות.
    על ידי מינונים....חיבורים...איזונים ....עידונים.
    שיקחו את התיבה שלנו למימד הבא שלמעשה כבר מתקיים בנו .

    העיברית מעבירה בתוכה מסרים .
    אגב,לא רק בתורה אלה בכל אות ובכל מילה..
    גם בשפת היומיום.
    כשאני מעיר בבוקר את הבנות שלי דפנה ,הדר וגיליה ושואל אותן מה הן רוצות שאכין להן לבית הספר , אני עושה זאת בלשון קודש.
    כולנו עושים זאת רק לא מודעים לעומקן של האותיות ולמסרים בכל מילה.
    דפנה צועקת לי מהחדר:"אבא אל תחפור"
    ואני שומע "פתח" ו"חור"
    ממליץ לכולם לעצור לפעמים ולהקשיב באמת למילים.

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/6/19 10:31:

      צטט: ~ ~ 2019-06-25 18:07:22

      קראתי את הפוסט הקודם שלך - פוסט מעניין במיוחד.

      שווה לנסות להביט על עצמנו משתי נקודות מבט בו-זמנית, ארצית וממבט על, כאילו מביטים על עצמנו מצולמים בסרט.

      נראה לי שזה לא כל כך פשוט - במיוחד כאשר מדובר בשכן מעצבן .חיוך

      פוסט נפלא - חבל שסגרת אותו לתגובות.

       

      תודה על המשוב.. האמת שלא ההיתי מודע שהוא סגור לתגובות ועכשיו בעוונותי גם מחקתי בטעות, נו שוין . 

        26/6/19 10:20:

      צטט: ~ ~ 2019-06-25 19:08:11

      בתגובה בפוסט שלי רשמת איזשהו הסבר לאותיות של המילה מח

      אפשר לתת לה הסבר נוסף -

      מ=מודעות

      ח=חושים

      מודעות חושית.

       

      האותיות העבריות הן יישויות אור של ממש ואבני בניין של היקום

      עוסק באותיות כבר למעלה מעשור , העברית היא לשון קודש

      בכל אות ומילה מקודדים מהויות, גם בשמנו.

      עברית מלשון 'תעביר' ו 'תעבר' כל צירוף יולד מהות חדשה.

      מילה מלשון הלימה.

      כדאי מאד להתעמק בכל אות ובכל מילה ובמיוחד בשמך(הפרטי והמשפחה)

      כל המידע וכל הפוטנציאלים נמצאים שם.

      ארכיון

      פרופיל

      baldari
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין