כותרות TheMarker >
    ';

    יוסי קווטינסקי כותב על הכל

    בלוג שנותן במה הן לצד העסקי והן לדעות שלי על כל דבר שרק אראה לנכון. מקום להביע הגיגים , מחשבות, דעות ועוד הרבה ובין השאר לספר על עיסוקי

    לכל המגיבים, אני מבקש להשתמש בגודל הפונט האחיד, לא אות שמנה, אות רגילה - כולנו שווים וכמו שאני כותב בגודל אות רגילה - אני מבקש מכולם - תכתבו בגובה העיניים באות הסטנדרטית ולא אות שונה. תגובות בפונטים שונים מוגדלים או שמנים - יוסרו, כולנו שווים ואין פה מישהו עם גדול יותר או שהוא שווה יותר

    מגיבים בבלוג שהם משתמשים פרטיים / אנונימיים מתבקשים לא להגיב בפורום זה. אדם בלי זהות ואו אחד שלא מוכן לקבל תגובה לא תתאפשר לו הזכות להגיב בבלוג זה. הדבר נובע מכך שאנשים שאין אפשרות להגיע אליהם על מנת להעיר להם אם כתבו משהו לא ראוי לדעתי והם מסתתרים בדרך כלל אחרי שמות בדויים ומרשים לעצמם לכתוב, להכפיש ועוד.

    מוכן לקבל כל תגובה, רק מאנשים שיש להם "זהות" ויש אפשרות לתקשר איתם.

    0

    ג'קי, החזיר לי את הנשמה והתקווה

    2 תגובות   יום רביעי, 26/6/19, 17:46

    אני רואה לא מעט כתבות בימים האחרונות - "ללטף את הסרטן" ורואה אנשים שמתגברים על מחלה קשה כאשר הם עם כלב שעושה להם טוב בנשמה.

     

    אז חברים יקרים, כל לקות באשר היא כאשר לצידך הכלב שלך הופכת ומשתנה כי הכלב הוא החבר הכי טוב בעולם שקיים והוא זה שמפיח את התקווה.

     

    אני כבד שמיעה ועוד מיני בישין לא קטנים.

     

    סגרתי את עצמי חברתית ותקופות ארוכות הייתי במצוקה לעצמי מכל זה.

     

    עד ש

     

    לפני כמעט שנתיים החלטתי שאני צריך שינוי

     

    רציתי לאמץ כלב בהתחלה, ידעתי מה אני רוצה אבל לא מצאתי ובסוף קניתי בבית גידול את ג'קי שלי.

     

    מאותו הרגע החיים שלי השתנו מהקצה לקצה

     

    יש לי חבר טוב, נאמן, חמוד, החבר הכי טוב בעולם

     

    ישן איתי במיטה

     

    קם איתי בבוקר

     

    הולך איתי לישון

     

    חי איתי כל היום

     

    הוא החיים שלי היום

     

    בלעדיו אני כלום

     

    הוא האור שלי

     

    לא מעט אני מסתובב איתו וזה נפלא

     

    לפני שבוע פגשתי בעל תסמונת דאון, ראה את ג'קי, היה האושר הכי גדול שלו בעולם.

    רצה ללטף, ליטף

    רצה לחבק - חיבק

    רצה לצלם - צילם

    רצה להחזיק אותו ברצועה וללכת טיפה - הלך ועשה

    והיה מאושר באדם

    מה צריך יותר טוב מזה

     

    לפני כמה שבועות

    ולציין אני גר במרחק נגיעה משערי צדק

    הלכה אישה עם פרצוף עצוב שיצאה מבית החולים

    הלכה לאט לאט

    עצובה נראה מוטרדת

    ואני הולך מולה

    ופתאום אני מרגע לרגע רואה פיסות חיוך בשפתיה

    שהגענו אחד ליד השני היא - שהלכה בכבדות ועצב

    פתאום חייכה מאוזן לאוזן

    התכופפה

    ליטפה את ג'קי

    הוא החזיר לה טונות של אהבה וליקק אותה

    היא עמדה כמה דקות איתו

    חיכיתי

    נתתי 

    ראיתי אותה מחייכת ומאושרת אחרי שפרצופה היה עצוב וכאוב

    ואחרי כמה דקות נפרדנו

    והייתי המאושר באדם

    שהצלחתי לגרום לאישה הזו רגע אחד של שמחה בלב

    זה היה בשבילי באותו יום

    עולם ומלואו

     

    זה לא המקרים היחידים

    לא מעט זה קורה לי פה באזור

    ולא פעם אנשים שרואים אותו פשוט מתכופפים מחבקים ואוהבים

    ומפרצוף חמוץ או כואב הופכים להיות מחוייכים

     

    מה צריך יותר מזה ? זה האושר זה הכיף

     

    ולי

     

    כאדם בודד חברתית

    כאדם שבעצם הייתי תקופה ארוכה כלום לגמרי

    ג'קי הצליח להפוך אותי להיות המאושר באדם

     

    לא משנה אם זה סרטן או צרה אחרת

     

    כלב הופך אותך לגמרי

    והופך את החיים מהקצה לקצה

     

    מהחושך לתקווה

     

    ''

    ''

    ''

    ''

    ''

    ''

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/7/19 02:35:
      מתחברת לכל מילה...אשריך שמצאת חבר נפש שכזה
        27/6/19 15:08:
      נאמנות אדם ? פחחחח יש מעט כאלה אבל אני לא פגשתי אולי... אחד ובטח לא.... בקהילה שאני שייך אליה מעבר לזה אגיד ג'קי זה פצצת אנרגיה מדהים חמוד והחבר הכי טוב שלי כיום

      ארכיון

      פרופיל

      יוסיקווטינסקי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין