כותרות TheMarker >
    ';

    מה בין מסחר, ניהול השקעות ומשפט מנק' מבט רב זוויתית.

    נסיוני בענף הפיננסים וניהול ההשקעות והעיסוק בתחום מן ההיבט המשפטי כעו\"ד , מעניקה לי נקודת מבט מעניינת על הנעשה בשוק ההון "מבפנים" וגם "מבחוץ" .

    בבלוג תוכלו לקרא על מסחר בני"ע ,ניהול וייעוץ השקעות ומגוון היבטים מקצועיים ומשפטיים הנוגעים לתחום הניהול הפיננסי. אמנם בלוג משפטי אך לא רק.

    משרדי מתמחה בין היתר בייצוג תובעים ונתבעים בהליכים משפטיים מול בנקים ומוסדות פיננסיים תוך התמחות בנושאים הנוגעים לפעילות בתחום ניירות ערך ,שוק ההון ,תיקי השקעות וייעוץ בנקאי ופיננסי . כמו כן המשרד עוסק בנושאים מסחריים ובמתן ייעוץ משפטי ורגולטורי לחברות פיננסים ומיזמים בתחום המסחר וההשקעות.


    מגדל המוזיאון ,בית הפרקליטים ,ברקוביץ' 4 ,תל אביב.
    טל. 03-6935310 dant@tsuk-law.com

    0

    ביהמ"ש הכלכלי פסק - אלגוטריידינג הוא ניהול תיקים ומחייב רישיון - USG קפיטל ניהלה תיקי השקעות בניגוד לחוק.

    0 תגובות   יום חמישי, 27/6/19, 11:32

    משרדי ייצג את התובע הייצוגי בהליך זה.

     

    לפני מס' ימים קבע ביהמ"ש הכלכלי, בפסק תקדימי שניתן בתביעה הייצוגית נגד חברת יו אס ג'י קפיטל ישראל בע"מ (USG CAPITAL), כי פעילות האלגוטריידינג שניהלה החברה, תוך שנגרמו הפסדי עתק ללקוחותיה, הייתה בלתי חוקית וחייבה רישיון לניהול תיקי השקעות. ביהמ"ש קבע כי התוצאה העקרונית של הפסיקה היא שהיה על החברה לפצות את המשקיעים בכל ההפסדים שנגרמו להם.

     

    בעשותו כן, ביהמ״ש דחה על הסף את הנרטיב המופרך בו השתמשה usg ושנטען גם על ידי חברות פורקס נוספות, לפיו ״לא הייתה רגולציה״ בנוגע לניהול תיקים באמצעות מסחר אלגוריתמי. בכך גם הסתיים המאבק המשפטי בחברות הפורקס בסוגיה עקרונית זו.

     

    ביהמ"ש קבע:

     

    "המשיב טען כי גם בהנחה שתתקבל עמדת המבקש לפיה המסחר באלגו-טריידינג הוא ניהול תיקים המחייב רישיון, הרי שמדובר בפרשנות של הדין ולא בהוראות מפורשות בו. לגישתו עד לאחרונה לא הייתה לרשות עמדה ברורה ביחס למעמדו של המסחר האלגוריתמי ולמצער עמדה שכזו לא הובהרה בפומבי. משכך, לשיטתו אין להטיל אחריות על המשיבים. איני מקבלת את הטענה. חוק הייעוץ אוסר על ניהול תיקים ללא רישיון מתאים. כפי שנקבע לעיל בפסק-דין זה, המסחר האלגוריתמי שבוצע על-ידי החברה היה "ניהול תיקים" ולכן חייב קבלת רישיון מכוח הוראות החוק על-פי פרשנותו כפי שזו נקבעה על-ידי בית-המשפט. פרשנות זו איננה קשורה בשאלה מתי קבעה הרשות את עמדתה ביחס למסחר האלגוריתמי ואיננה מושפעת ממנה".


    ביהמ״ש החליט כי העיקר הוא היכן מצוי שיקול הדעת וכי אין זה משנה באיזה אופן מנוהלים הכספים, כשנקבע ששיקול הדעת בדבר קבלת החלטות ההשקעה היה מצוי במלואו אצל החברה ולא אצל הלקוח. מכאן  שהטענות בהקשר זה - שהועלו לראשונה בתביעה הייצוגית כנגד יוטרייד ושאומצו מאוחר יותר על ידי הרשות לניירות ערך - התקבלו במלואן.

     

    התוצאה היא שביהמ"ש קבע כי אם החברה לא הייתה בפירוק, היה עליה להחזיר ללקוחות את כל ההפסדים שנגרמו להם; וכי בנסיבות העניין, היה מקום לאשר את התביעה כייצוגית בייחס ללקוחות אלו.

     

    ביהמ"ש קבע בין היתר:

     

    "אני סבורה - מבלי לקבוע מסמרות בנושא זה בשלב זה של הדיון, כי המבקש הרים את הנטל הראשוני שהוטל עליו ביחס לטענתו לפיה יש לנקוט בשיטת חישוב הנזק לה הוא טען - ביטול ההסכמים בין חברי הקבוצה לבין החברה והשבה של מלוא הכספים שהושקעו בחברה. זאת לאור העובדה שהחברות סיפקו לחברי הקבוצה שירותים של ניהול תיקים לאורך כל תקופת הקשר ללא שהיה להן רישיון לכך".

     

    בשורה למשקיעים:

     

    הקביעה התקדימית בפסק הדין, ששמה קץ ״לאי הוודאות״ המשפטית שהתקיימה עד היום בנושא, תקל על כל מי שניזוק מפעילות מסחר אלגוריתמי בלתי חוקי, להגיש תביעה ״רגילה״ כנגד חברות ומנהליהן, בעילות תביעה הנוגעות לאחריות אישית (עילות מכוח דיני הנזיקין אך לא מכוח "הרמת מסך" כפי שיפורט להלן), ולהוכיח אותה ביתר קלות; ומכאן שיש בפסיקה בשורה חשובה למשקיעים. 

     

    לצד קביעה תקדימית זו, התביעה האישית כנגד בעלי החברה, בעילת "הרמת מסך" נדחתה.

     

    ביהמ"ש קבע כי לא הוכח, ברמה הנדרשת בחוק, שיש מקום לבצע הרמת מסך בין החברה לבעליה (חיוב בעלי החברה בחובות החברה ללקוחותיה וביטול מסך ההפרדה בין החברה לבעלי מניותיה). נקבע כי מי שהייתה צריכה להחזיר את ההפסדים שנגרמו ללקוחות היא החברה ולא בעליה וזאת, על אף שהפסדי לקוחות החברה עברו למעשה, באמצעות החברה, לבעלי המניות שלה.

     

    אני סבור שבנסיבות המקרה המיוחדות, בהן אין חולק שהפסדי הלקוחות שהסתכמו בעשרות מיליונים, עברו לכיסי החברה ובעלי המניות שלה, תוך שהם מצויים בניגוד עניינים חמור, רצוי היה שביהמ״ש יעשה את ״הצעד הנוסף״ המחויב מן הנסיבות; ויחייב את בעלי החברה בהפסדים שנגרמו מן הפעילות הבלתי חוקית תוך “הרמת מסך״ ההתאגדות של החברה. אני סבור שהיה זה צודק ונכון לעשות זאת על אף שמדובר בתביעה ייצוגית בה לא נהוג לבצע הרמת מסך שכזו. 

     

    נראה שביהמ"ש נטה שלא לאפשר הרמת מסך על מנת לצמצם את האפשרות הזו רק למקרים חריגים שבחריגים.

     

    כך או כך, נראה שכעת, לאחר שהוסר ענן "אי הוודאות" המשפטי -  שלדעתי היה לא יותר ממסך עשן אותו הפיצו חברות הפורקס בניסיון למסך את העובדה כי ניהלו תיקי השקעות לכל דבר ועניין - לנפגעי פעילות המסחר האלגוריתמי סלולה הדרך לתבוע את נזקיהם ביתר קלות ומבלי שיצטרכו להתמודד עם הטענה כי "לא הייתה רגולציה" או עם הטענה כי לא מדובר בניהול תיקים.


     

    ת"צ 47119-12-15 אפרימוב  נ'  יו אס ג'י קפיטל ישראל בע"מ ואח'

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה