כותרות TheMarker >
    ';
    0

    תאוריית הקרוסלה: חלק 2 - הגדרות

    3 תגובות   יום שני, 1/7/19, 08:11

    הפוסט הקודם היה מבוא למה שקראתי "תאוריית הקרוסלה".

    ההגדרה שלי לתאוריה זו היא :

    נטייה של הספקטרום הפוליטי - ובפרט נקודת האמצע שלו - לנוע עם הזמן באופן מעגלי בכיוון שמאל. התנועה המעגלית פרושה שעם הזמן הדעות של השמאל בנושאים שונים מגיעות לחלקים היותר ימניים שבמיקום הספקטרום, אך כתוצאה מהתנועה גם ההפך מכך. התנועה עם הזמן היא בתחום המטרות, אולם בפועל עשויה להתבטא גם בתחום האמצעים שבהם כל צד של הספקטרום הפוליטי יהיה מוכן לנקוט.


    בתאוריה זו צד שמאל הוא צידו של הספקטרום שכנגד כיוון השעון. תאוריית הקרוסלה יכולה קודם כל להתאים לתולדות העולם המערבי בכמה מאות השנים האחרונות, אם כי גם כאן בעיקר למדינות מערביות מסוימות (כגון צרפת) ואולי פחות לכמה אחרות מביניהן. במידת מה ייתכן כי ניתן להחילה אפילו מימי הרומאים ואילך, אומנם עם הסתייגות חשובה שדמוקרטיה במובן של אמצעים (כפי שהגדרתי לא מזמן) החלה בעיקר להתפתח רק בעת החדשה. הסיבה לאפשרות ההחלה אף מימי העת העתיקה היא שבמבט לאחורה ניתן אולי לטעון כי גם הנצרות הייתה בתחילת דרכה "סוג של שמאלנות", אשר מיסדיה נחשבו ל"חבר'ה תמהוניים". בראשית ימיה הנצרות נרדפה, אך עד מהרה התפשטה באופן חסר תקדים בהיסטוריה והפכה לדת רודפת בעצמה. ואילו מאז ימי המהפכה הצרפתית הימין הוא היותר מזוהה עם הדת.

     

    כמובן ניתן לחשוב גם על תאוריית קרוסלה "הפוכה" המדברת על מגמה ארוכת-טווח של תזוזה חזרה עם כיוון השעון. זאת במידה ואלו יהיו פני הדברים בעתיד למשך תקופה מספיק ארוכה. אך עד כה כאמור התזוזה לאורך זמן הייתה כנגדו. זאת כמובן על פי הגדרות מקובלות לימין ושמאל. לא ידוע לי על מדינות לא-מערביות (במובן ההנטינגטוני) להן התאוריה יכולה להתאים, אך יתכן וישנן גם כמה כאלו ושהחל מאמצע המאה הקודמת יפן וקוריאה הדרומית החלו "להתאים לה". ואילו לגבי ישראל, מדובר על מקרה עם נסיבות ייחודיות, אף כי בשלב הסתווי (עליו עוד אדבר) ישראל משתלבת יחד עם מדינות מערביות .


    כיצד, אם כן, "מלבישים" את הספקטרום הפוליטי עבור תקופה ומקום מסוימים על פני המעגל וכיצד קובעים את מיקומו? אזכיר פעם נוספת כי הספקטרום מתיחס לדעות בנושאים כגון חירויות ושוויון ועוד, אשר במישור המטרות. כלומר, בדברים שאינם קשורים לשאלת מידת הגישה הדמוקרטית כפי שהמושג הוגדר. הספקטרום והמעגל שעל פניו הוא נע עם הזמן יכולים להתיחס גם לסוגיות ספציפיות שבמחלוקת (כגון נושאי דת) וגם לסך כל הדעות. כלומר, שמיקום אדם מסוים בספקטרום יהיה על פי "חיבור" של "סך דעותיו" בנושאים שונים בהם קיימים ימין ושמאל.


     

    ''

    מקור: 

    https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Polar_coordinates_grid.svg


     

    המעגל סביבו "תנוע הקרוסלה" יכול לתת ביטוי לתזוזה עם הזמן של כל שלושת הצירים אשר בציר הפוליטי התלת מימדי המוצע על ידי.


    הספקטרום הפוליטי יסמל את מימד ציר ה-X הקשור במטרות. נקודת אפס המעלות שבמעגל יכולה לסמל "מוחלטות" או שיא "מחזורי" (עבור מחזור סיבובי של הספקטרום על פני המעגל) של היעדר חופש והיעדר שוויון זכויות ואילו הנקודה של 180 מעלות תסמל את ה"מוחלטות" או השיא המחזורי של חופש ושוויון זכויות. בהתאם לכך ולדעות הרווחות באוכלוסייה בנושאים אלו ובנושאים אחרים (המשמשים גם כן נקודת מחלוקת ביו ימין ושמאל) אפשר עבור כל נקודת זמן בהיסטוריה  ועבור כל מדינה או עם לצייר את מיקום הספקטרום.


    לפעמים אותה דעה יכולה לנבוע הן מ"מניעים ימניים" והן מ"מניעים שמאליים".במקרים כאלו אפשר לצייר את כל אחד משני המקרים במרחק שווה מנקודת האפס מעלות או נקודת ה-180 מעלות, אך משני צידיה השונים של הנקודה.


    כדי למנוע "רעשים" ולהקל חזותית על מציאת המיקום הכללי של הקשת הפוליטית, כדאי שגבולות הקשת הפוליטית ייקבעו ע"י דעות אשר יש להניח כי אינן מייצגות יותר מאשר 3% של האוכלוסייה. בהתאם למיקום הקשת ורוחבה - היכול להשתנות גם כן ממדינה למדינה ומתקופה לתקופה - ניתן למצוא את "נקודת מרכז הקשת". אומנם חשוב, במידת האפשר, כי המיקום על הספקטרום יחפוף גם את ההרגשה הסוביקטיבית של פלוני ולא יהיה רק "סיכום מתמטי של דעותיו". אין צורך שהתפלגות הדעות תהיה דווקא סימטרית.


    את ציר ה-Y (מידת ה"הטיה" כפי שהמושג הוגדר שם) אפשר לייצג בעזרת צבע כחול או אדום. בתוך ספקטרום בצבע שחור אפשר לצייר קטע כחול החל ממרכז הספקטרום וימינה ככל שיש יותר הטיה ימנית ואילו קטע אדום אפשר לצייר ממרכז הספקטרום ושמאלה ככל שיש יותר הטיה שמאלית.


    לבסוף, המימד המזוהה עם ציר ה-Z  יכול לקבל ביטוי באורך הקו אשר יסומן החל מנקודת מרכז הספקטרום ועד היכן שהוא בתוך המעגל. ככל שיש פחות דמוקרטיה כך הקו יהיה ארוך יותר, עד כדי הגעה למרכז המעגל. הפוסט הבא ידבר על "עונות פוליטיות" בהתאם לתאוריה, יחד עם ההמחשות הציוריות הנ"ל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/7/19 13:25:

      תודה רבה לכם

        6/7/19 07:57:
      שבת שלום.
        5/7/19 03:15:

      שולח כוכב תודה

      על הפוסט המושקע והמלמד

      ארכיון

      פרופיל

      אמיר ניצן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין