כותרות TheMarker >
    ';
    0

    פדיון פיצויים בפיטורין/פרישה

    0 תגובות   יום רביעי, 3/7/19, 10:28

    ''

    ''

    ''

    פדיון פיצויים בפיטורין/פרישה


    ד"ר איתמר כוכבי עורך דין-נוטריון, רואה חשבון וכלכלן

    הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

    מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנים תשע"ב ו-תשע"ה סמסטר חורף.

    מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

    אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

    הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות  וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.

    מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

    ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

     

    רקע

    עובד המפוטר ממקום עבודתו זכאי לשכר של חודש כנגד כל שנת עבודה (אלא אם כן, הוסכם על שיעור גבוה יותר), בעת פיטוריו או בעת היותו מתפטר כדין מפוטר או כמוסכם בהסכם עבודה. תשלומי פיצויים מגלמים בתוכם את רכיב העמלות (בחישוב ממוצע של 12 החודשים האחרונים), ואת רכיבי השכר הקבועים, גם כאלה שלא נכנסים תחת הקטגוריה "שכר בסיס".


    עם זאת, פיצויים אינם משולמים עבור פרמיות, מענקים, בונוסים, החזרי הוצאות, משכורת 13 ותוספות מותנות. הכלל הבסיסי הינו (למעט במקרה של מתפטר בדין מפוטר), שעובד מפוטר בלבד, זכאי לפיצויי פיטורים.

     

    הפיצויים של העובד, מהווים כ- 35% -40%, מההפרשות הסוציאליות, המועברות לפנסיית העובד בעת פרישה. פדיון הפיצויים (אשר חלקה פטור ממס עד לסכום העומד על  12,380 ₪ לשנת 2019), אשר סכומה העולה מעל 12,380 ₪ כרוך במס, עלול להיות גבוה מאוד על פי המס השולי של העובד. יתר על כן, משיכת הפיצויים (החייבים ושאינם חייבים במס) תפגע בפנסיה שלנו או בהטבות המס להן אנו זכאים בעת פרישה.

     

    מומלץ, כי טרם פדיון הפיצויים, לבצע את המשיכות מקרן הפנסיה בבדיקה מעמיקה. יש לבחון, האם הנסיבות אשר לעיתים מאלצות אותנו לפדות את כספי הפיצויים הנמצאים בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים, הולמות ומתאימות לכדאיות המשיכה.

     

    להלן מספר נתונים לבדיקה, בקבלת החלטה נבונה ונכונה, בפדיון כספי הפיצויים:

     

    פטור מוגדל ממס

    בעת עזיבת העבודה זכאי המפוטר לקבל פטור ממס על הפיצויים עד לתקרה של 12,380 שקל, או לפי גובה שכרו האחרון, לפי הנמוך – כפול מספר שנות עבודתו. אם השכר נמוך מהתקרה, מומלץ לגשת למס הכנסה ולבקש הגדלת הפטור ב-50% (אך לא יותר מתקרת הפטור המזכה- 12,380 ₪- נכון לשנת 2019).

     

    דוגמא: עובד שמשכורתו עמדה על 8,000 שקל לחודש פוטר מעבודתו לאחר 25 שנות עבודה. העובד קיבל פיצויים מוגדלים בסך כולל של 300,000 שקל. לכאורה העובד יהיה זכאי לפטור של 200,000 ₪ (לפי החישוב: משכורת חודשית - 8,000 כפול 25 – מס' שנות עבודה), ועל סכום העומד על 100,000 ₪  העובד לכאורה אמור לשלם מס על החלק העודף (החלק העודף הינו 300,000 ₪ פיצויים מוגדלים פחות 200,000 שהינם הפיצויים להם זכאי העובד שהינם פטורים ממס). אולם לעובד עומד פטור נוסף של 50%– כך שהפיצויים הפטורים של העובד יעמדו על סכום של 300,000 ₪ אשר יאפשרו לעובד את כל הסכום בפטור ממס, הן סכום ה-200,000 ₪ בגין הפטור הרגיל והן סכום ה- 100,000 בגין החלק של הפטור המוגדל ב-50%.

     

    תשלומים נוספים מעבר לפיצויים


    בעת הפיטורין, עורך המעביד  "סיום חשבון" עם העובד, ומשלם לו תשלומים נוספים מעבר לפיצויים – כגון חודשי מענק הסתגלות, פדיון ימי מחלה, פדיון חופשה, הבראה, מענק יובל וכהנה וכהנה. חלק מהכספים הללו אשר ניתן לייחס לפיצויי פיטורין עדיף לשייכם לפיטורים ולא לשכר. ייחוס הכספים הללו לפיצויים מעניק לעובד אפשרויות מיסוי טובות יותר מאשר כשכר העומד למס מידי (בשיעור המס השולי של העובד), ולכן יש לשים לב ולבקש מהמעביד לרשום סכומים אלה בטופס 161 ולא לשלמם כמשכורת חודשית אחרונה. הכל בהתאם לחוק כפי שהמעביד יבדוק עם רואה חשבון החברה, אשר יבחן אם ניתן לאשרם לצורך קבלת פיצויים כחוק (מענק הסתגלות כדוגמא שהמעביד חפץ להעניק לעובד להמירו לפיצויים מוגדלים במקום דמי הסתגלות) ורק לאחר מכן יפעל המעביד (בהמלצת רואה החשבון או עורך הדין), בהתאם לחוק.

     

    פריסת הפיצויים

    ניתן לפרוס את הפיצויים החייבים במס כהכנסה עתידית בחלקים שווים. החוק מתיר למפוטר לפרוס את הפיצויים החייבים לפי "כל 4 שנות עבודה = שנת פריסה אחת" (עיגול כלפי מעלה). המקסימום לפריסה עומד על 6 שנות פריסה (ניתן לפרוס קדימה וניתן לפרוס אחורה), כך שמי שצופה שבשנים הבאות, לאחר סיום עבודתו, תהיה לו הכנסה נמוכה כדאי לו לפרוס את הפיצויים קדימה ובהתאם, לשלם עליהם מס מופחת. לחילופין אם צפוי מס מוגדל בעתיד, לאחר סיום עבודתו, יבקש העובד לערוך פריסה אחורה, לשנים בהן היה זכאי למס מופחת. ישנה אפשרות נוספת: ניתן למשוך את הפיצויים כקצבה כדלהלן.

     

     

    רצף קצבה

    החוק מאפשר לנו לשמור את הפיצויים החייבים במס (וגם את הפיצויים הפטורים) לקצבה לגיל פרישה. התנאי לכך הוא שהפיצויים יהיו בקופת גמל לקצבה לפני עזיבת העבודה. הפיצויים נשמרים לגיל הפרישה ואז העמית/המבוטח, יכול לקבל מהם קצבה או פנסיה חודשית. החוק גם מאפשר לבצע חרטה מרצף קצבה על הפיצויים (תוך שנתיים) ואז הפיצויים יועמדו למיסוי בעת החרטה.

     

    פגיעה בפטור הקצבה המזכה בעת פרישה

    כל תושב זכאי לפטור על הקצבה המשולמת לו בגיל פרישה סכום הפטור עולה מידי תקופה כך שניתן לקבל בגיל פרישה פטור ממס בשיעור 49% מה-"קצבה המזכה" ושאר הקצבה לה זכאי תושב תחויב במס ( הפטור המקסימלי ממס, יתרחש בשנת 2025 ואילך ויעמוד על 67%).

     

    חלופות לפדיון הפיצויים

    החוק מאפשר לנו מספר חלופות לפדיון הכספים הפנסיוניים העומדים לרשותנו במקום הפיצויים וללא מס, או במס מזערי: פדיון תגמולים הוניים או תגמולים שהופרשו לפני שנת 2000 למי שזכאי לכך (יש להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ פנסיוני על הזכאות והשלכותיה).

     

    החוק מגדיר מספר "מצבי מסכנות – הכנסה מזערית" בהם ניתן לבצע פדיון תגמולים ללא מס או במס מזערי. אחד ממצבי המסכנות העומדים להם זכאי מפוטר, הינו: "אם אין לשני בני הזוג הכנסה חודשית העולה על שכר המינימום" - סכום שכר מינימום לחודש, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (נכון ליום 1.1.2019 – 5,400 ₪ ברוטו לחודש). במידה ולבני הזוג יש ילדים מתחת לגיל 18 ניתן להגיע להכנסה חודשית של פעמיים שכר המינימום.

     

     

     

    הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת. 

     

     

    הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-25 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".  

    ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

    במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

    מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.         

    מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה,  פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      איתמרכוכבי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין