כותרות TheMarker >
    ';

    אלוהים ואני

    החוויות שלי עם אלוהים יום אחרי יום

    עוד פעם אלוהים

    0 תגובות   יום חמישי, 4/7/19, 08:42

    אמרו לי אתמול שאני כל הזמן מדברת על אלוהים, ושזה מעצבן.

    אז לכבודכם, הנה עוד פעם אלוהים :

    אני כל הזמן חושבת על אלוהים : מה חשוב לו באמת, מה התוכניות שלו לעולם, איך הוא מרגיש.

    ואפרופו מרגיש, נזכרתי בסרט על אלוהים, עם ג'ים קארי : " ברוס הגדול מכולם ".

    אהבתי את הקטע בו, אלוהים – מורגן פרימן – עושה ספונג'ה באולם הגדול.

    כי זה באמת מה שקורה במציאות : אלוהים מנקה אחרינו בלי הפסקה :

    רק קחו את דוגמת השופטים בתנ"ך: העם חוטא, כואב לו, הוא מתבכיין לאלוהים, אלוהים שולח מציל. וחוזר חלילה.

    ואל תגידו לי שזה היה אז, שהם – חטאו, ושאנחנו – טלית שכולה תכלת :

    עובדה שאני רק מזכירה את השם של אלוהים, וכבר אומרים לי שאני חופרת.

    זה לא חטא ?

    אנחנו מסוגלים להתלהב מרולקס חדש, מטיול לחו"ל,ומכל גימיק חדש.

    אבל אלוהים כבר לא מלהיב אף אחד.

    אני מה זה מתלהבת מאלוהים : הוא כיפי, בעל חוש הומור, נעים, אוהב.

    טוב, נחזור רגע לסרט.

    ג'ים קארי מתחיל לשמוע את כל הבקשות של האנשים :

    כל אחד עסוק בלשפץ את עולמו האגואיסטי המצומצם, ולא מתבייש לבקש.

    אני באמת מדמיינת בקלות, שאנחנו מסוגלים לבא לאלוהים בדרישות :

    תן לי, הב לי, אני צריך, אני לא יכול בלי….

    מישהו מתעניין במה הוא רוצה מאיתנו ? למי איכפת. חשוב מה אנחנו רוצים.

    מה הוא מרגיש ? למי יש זמן לחשוב על זה .

    על מה הוא מדבר ? מי מקשיב בכלל.

    כשאנחנו לא מבקשים, אנחנו מאשימים את אלוהים בכל פשעי העולם.

    אנחנו משליכים על אלוהים הטוב, האוהב, היפה, המושלם, את כל הזבל הפנימי שלנו.

    אני הייתי נעלבת אם הילדים שלי היו כל היום רק מבקשים חפצים, ועוד מאשימים אותי בכל הטעויות שלהם.

    האם אלוהים נעלב מאיתנו ?

    כמה אנחנו כפויי טובה.

    ובכל זאת אלוהים לא עוזב אותנו, ומושיט לנו יד כל הזמן, עד שנאות לקבל אותו.

    אני מבינה את דוד המלך, שהשתולל ורקד מול אלוהים, בהתלהבות, ברחובות העיר, מול כולם.

    אפילו שאשתו, מיכל, זילזלה בו, על שהשתטה.

    הרבה פעמים אני מדמיינת כשאני הולכת ברחוב,  שאלוהים הולך לצידי, ואנחנו עושים תחרות מי עוקף את מי.

    או כשיורד גשם, שאנחנו חוצים שלוליות, ודוחפים אחד את השני.

    או כשחם,  ואנחנו עושים צל על הראש של השני, עם כף היד, כאילו שזה עוזר.

    אז אם אתם רואים מישהו מדלג ברחוב, זאת אני – משתטה עם אלוהים….

    אז הנה חפרתי לכם בור עמוק,

    החטפתי לכם חום,

    עשיתי לכם ג'ננה,

    אבל לפחות נהנתי עם אלוהים, ואתם לא !

    אבל אתם מוזמנים גם. בלי להתבייש, זה פתוח לכוללללללם, בכיף.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      ארכיון

      פרופיל