ההנחה לפיה יש להכיר את פרטי התקרית הזאת ולדעת מאיזו זוית הגיע הכדור לגוף ההרוג כדי לגבש דעה על המחאה ולהחליט אם היא מוצדקת, דומה למחשבה שכדי לגבש דעה על המחאה החברתית מ-2011 חייבים קודם לבחון את סעיפי חוזה השכירות של דפני ליף מיוני באותה שנה, כי זה מה שהפריע לה ומשם הכל התחיל.
או שכדי לגבש דעה על תנועת Me Too הכרחי לבחון קודם באיזה סיפור או תלונה בדיוק הופיע בפעם הראשונה ההאשטאג ב-2017.
או שכדי להבין את האינתיפאדה הראשונה צריכים לחקור לעומק איזו תקרית בודדת מסוף 1987, ושאת 'האביב הערבי' מבינים רק מי שחקרו אירוע אחד כלשהו בתוניסיה בסוף 2010.
אז לא, ממש לא.

מי שרוצים באמת להבין מה מוציא אלפי אזרחים ישראלים כואבים וכועסים כל כך, מסתכלים על עשרות שנים של חיים בישראל כמיעוט שחור בין לבנים. ושואלים את עצמם למשל, איך היו מרגישים אם למרות שתמיד היו בטוחים ביהדותם היו צריכים לעבור גיור לחומרה, כי כך החליטו הלבנים ורק הם קובעים את הכללים. ואיך היו מרגישים כשהיו מגלים שהדם שתרמו נשפך אחר כך בשקט כמו מים בגלל מוצא התורמים. או שאישה לא יכלה לעבוד בייצור יין ביקב של יהודים כי נגיעה שלה לא כשרה כמו נגיעת יהודיה טהורה למהדרין מאימא ואבא לבנים. או שהילדה בוכה בבית כי בגן או בבית הספר לא רוצים לרשום אותה. או שהאימא כבר לא בוכה כשצועקים עליה 'מסריחה' באוטובוס. וכשהנער חוזר מבילוי עם חברים לבנים ורק הוא נחקר ונבדק על ידי שוטר. וכשאימהות פוחדות שילדיהן יתקלו בשוטרים כשיוצאים עם חברות וחברים. או כשמיילדת ממוצא אתיופי שומעת 'לא רוצה שהכושית תיגע בתינוק שלי'.
הרשימה עוד ארוכה מאוד. אם אתם רוצים להכיר אותה, שאלו מישהו/י ממוצא אתיופי שחי במדינה הזאת. ורק אותם. 

 
לשאול אחד את השני בין לבנים האם יש גזענות כאן, מגוחך כמו לשאול פולני קתולי האם יש בארצו אנטישמיות במקום לדבר עם יהודים שחיים שם.

ומי שממש בוער בו/ה הרצון להטיף למוחלשים, למופלים ולמבוזים על בסיס יומי, מי שרוצים ללמד אחרים איך עושים מחאה ואיך לא, מי שיש להם נסיון מוצלח בשינוי סדרי החברה מבלי להפריע את שלום הציבור ונוחיותו, מוזמנות/ים לעצום עיניים, לשים עצמם בכל המצבים הנ"ל, לחזור עליהם עשרות או מאות פעמים ולגלות איך זה יכול להרגיש. ורק אחר כך לצאת לסיבוב הופעות על הליכות ונימוסין במחאות ולחנך את כולם ש"זאת לא הדרך".

 
והמהדרין מוסיפין "איבדתם אותי כש..." כי עד עכשיו ממש חירפתם את נפשכם במאבק למען שיויון. איזה אובדן.

 
"הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ." קצת צניעות.