כותרות TheMarker >
    ';

    אלוהים ואני

    החוויות שלי עם אלוהים יום אחרי יום

    האם אנחנו פוחדים מרגע המוות?

    2 תגובות   יום שבת, 13/7/19, 06:57

    בכל יום חמישי, כמו במסדר צבאי, שכנותיי הופכות את הבית מן המסד ועד לטפחות, בנקיון לקראת השבת, בכזאת שקידה והנאה כאילו הגשימו חלום. כשאני פוגשת אותן הן מתארות לי, באנחת  רווחה, את ההרגשה הנפלאה של בית נקי.

    אחת מהן רזתה בזמן האחרון כמה קילוגרמים טובים, בשיטת xyz, וכשהזדמן לי לדבר גם עימה, היא כבר נהפכה למסיונרית,  ודיברה בשבח ההרגשה העילאית שבלהרגיש בריאה ובכושר פיזי, זה גם משפיע לה על הנפש: היא הגיעה לטופ!

    כמובן שמשביתת שמחות שכמותי, לא יכולה להימנע מלשאול את השאלה הקטנה, כבהיחטף: ומה עם הנקיון של הנפש?

    מיד צצות התשובות: אני הולכת לבית כנסת, אני מדליקה נרות שבת, החלפתי מזוזה, נתתי תרומה לabc, לא עשיתי רע לאף אחד….

    כשאני קמה בבקר, לפני שאני נכנסת לריצות היומיומיות, אני אוהבת לקחת את הפסק זמן עם אלוהים:  בתור נודניקית סידרתית, אני שואלת אותו, שוב,  איך אני יכולה להתקרב אליו יותר. אלוהים, בסבלנות האופינית לו, עונה פעם בהומור, פעם בכבד ראש. אבל הוא תמיד מזכיר לי שהוא נמצא!

    הבקר, שבת, בריטואל, אלוהים דווקא הפנה אותי לכיוון המוות: נכון שברגע שאפטר מהגוף הגשמי, ומהעטיפות הפסיכולוגיות סביב הנשמה, ארגיש את קירבת אלוהים בטוטאליות. אז, לא תהיה מחיצה ביננו, אוכל לראותו פנים אל פנים.

    "הלמתים תעשה פלא, אם רפאים יקומו, יודוך, סלה?

    היסופר בקבר חסדך,אמונתך – באבדון?

    היוודע בחושך פילאך, וצידקתך – בארץ נשיה?" [תהילים פח':יא'-יג']

    אני יכולה לענות בביטחון רב על שאלות אלה: ברגע המוות, מחיצת הגוף תישאר כאן, על פני האדמה, אך נפשי תידבק לאור אלוהים, ותחזור הביתה לאבא האוהב.

    בנתיים, בתיקווה זאת, אני שוקדת כל יום להביא את נפשי בפני אלוהים, כדי לטעום טיפה מנעימותו, כבר עכשיו.

    אז נכון שצריך לעשות ספונג'ה, ולחטוף מקלחת מדי פעם, אך קודם כל אני מודה לאלוהים שהוא מטפל בנפשי, כי שם החיים והאמת, וביננו, אני מרגישה יותר טוב עם אלוהים, מאשר בלעדיו!

    היום, בשבת, כשאנו מחכים בשמחה לשבת הנצחית, זה הזמן לעמוד מול המחיצות שמפרידות אותנו מאלוהים, ולעשות בדק בית לנפש.

    אלוהים, תן לנו להתכונן, עכשיו, כדי לפגוש אותך, ברגע המוות של הגוף, כי אף אחד מאיתנו לא יכול לברוח מרגע זה.

    תן לנו לטפל בנקיון החשוב של הנפש, ורק אח"כ בטפל – של הגוף והבית.

    אלוהים, אל תתן לנו להרדם בשמירה, ולחשוב שרחוק ממך אפשר לחיות!

    תודה אלוהים שאתה מעמיד בפנינו את סוגיית המוות, כדי למצוא את האמת!

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/7/19 14:50:

      צטט: הקשתית 2019-07-13 09:55:44

      כשקראתי מילותייך עזרת לי להסיר קצת מחששותיי על רגע האמת לפני שנעזוב את העולם הגשמי שלנו ופחות לפחד מהסוף...מהמוות, תודה לך :)

       

       

       

      הקשתית, אני שמחה!

        13/7/19 09:55:
      כשקראתי מילותייך עזרת לי להסיר קצת מחששותיי על רגע האמת לפני שנעזוב את העולם הגשמי שלנו ופחות לפחד מהסוף...מהמוות, תודה לך :)

      פרופיל

      luisaamouyal
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פרופיל

      luisaamouyal
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין