כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    Bella Ciao

    1 תגובות   יום שני, 15/7/19, 00:15
    אין דברים כאלה פוסטים ארוכים. זה בזבוז, אפ׳חד לא קורא פוסטים ארוכים. זה בניגוד לטבע האנושי המשתקף בעיקר יבלייקים, כאשר הגענו לחצר היא נראתה חשוכה יותר מכרגיל. קצת מוזנחת, עץ האתרוג פירותיו הענקיים מתחילים להשחיר, הדשא עובר כבר את הגבול עם דק האיפאה המחייב צביעה, חצי שנה עברה מאז שחזרו אז היה ירוק הכל והנה עתה הם מרגישים שוב בבית. הבייביסיטר איחרה קצת להגיע, סמוקת לחיים, עיניה מוגדלות בוהות מבעד לזגוגיות המשקפיים הענקיות. אפה הקטן בקושי החזיק את משקפי התפלצת ופיה הדוק שפתיים, נראה שהיא לא בדיוק נהנית מן המעמד. לאישתי היו ספקות, החזיקה אותי עם מנוע עובד כמעט עשרים דקות, אחרי שסגרה איתה מה היא עושה במקרה חירום כזה או אחר. לא חסר היה לה בראש תסריטי אימה וכשנכנסו למכונית אמרה שקר לה עם השמלה השחורה מעל לברך והאידרת על כתפיה, סטן או משי לא זוכר, פעם אמרה לי, הם קרים למגע או חמים למגע, או שאחד כזה ואחד כסה, לא בדיוק זוכר, יצאנו לארוחה אצל חברים. ממש פה בשכונה. שניים וחצי רחובות מאיתנו, בדיוק בצד השני של הואדי. לא משנה מה היה שם (היה אוכל מצויין וקציצות מיוחדות מאוד של אפונה וקרפציו אבטיח של ג׳יימי אוליבר. ואחות חברים שפעם בכמה פגישות מזמינים גם את הנשים לגין אנד טוניק, מעבדת ניסויים של ג’ין היתה שם, ממזקקות ידועות וידועות פחות. שלושה סוגי טוניק, קרח כתוש, פרוסות דקיקות של מלפפון טרי, לימון, לפעמים הוסיפו עלה של גרניון לימוני. אבל כשחזרנו הבית היה מואר כולו מבפנים והחצר נותרה חשוכה. מבעד לצללים היה נדמה כי מישהו יושב בחצר וכובע בוקרים לראשו. אישתי נכנסה לפני, פתחה את הדלת שלחה את ידה אל כפתור התאורה ונהוןמה חנוקה התמלטה מפיה. על השטיח שכבה הבייביסיטר מלופפת סביב עצמה כשבלול. ניכר היה שהיא לא חשה כלל בבואם וכשהתקרבו מספיק הבחינו כמעט מיד שנישמתה כמעט עזבה את הגוף אבל מסרבת עדיין להתנתק. מה לא עשו? מה לא ניסו? לא עזרו כל הנסיונות להעיר אותה. ניסינו לדבר בקול, לטלטל, מעט , את הראש העייף והיא לא הגיבה כלל. אפילו להחייאה, או מה שזכור מזה, הגענו. - [ ] ( בהמשך היא תחפש דרך לתקשר עם הסביבה ועד שתשוב להכרתה המלאה, היא תקשיב בדומיה לכל מה שהם יספרו, תקשיב ולא תגיד כלום, היא למדה את זה ולא יכולה הייתה להגיד כלום. משותקת. - [ ] עומר התעורר. כמעט חצות, ידיו על מצחו, מסתיר את האור הבוהק שהוא רואה במנורת התקרה החווריינית. אני זז אל המבולבל. בטח צמא בלה צ׳או.
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/7/19 00:03:
      את שלך באמת לא יכולתי לקרוא אבל לא בגלל שהוא ארוך אלא בגלל שלא כיבדת אותנו כדי ליצור רווחים, כדי להקל על הקריאה. ליל מנוחה.

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין