כותרות TheMarker >
    ';

    כל הזכויות שמורות. פוסטים העוסקים בחיזוק, ידע מועיל, חיוני ומקדם, ההשתדלות היא להיות כמה שיותר ענייני, קצר ומרוכז

    חשוב - על כל מי שקורא את הפוסטים שלי, להפעיל שיקול דעת. כי אנו בני האדם אף לא אחד מאיתנו חכם מושלם ומוחלט. גם האדם היותר חכם מאיתנו כבר יימצאו בו חסרונות רבים והוא מנוע בהכרח מלראות את התמונה היותר שלימה, אותה רואה רק האלוהים. על האדם להיות צנוע ויודע את מקומו גם אם זכה לחכמה רבה מאת האל. וזוהי גם גישתי, גם אם יאמרו על ידי דברים מבריקים ואפילו נפלאים אל תיתנו לזה לסנוור אתכם אלא קחו את דבריי במידה. אני לא מתלהב אלא ממעשי האלוהים והוא לא מפסיק להדהים אותי. אני מאחל לכולנו להכיר את האלוהים טוב יותר ולהנות תענוג ניצחי בדברים שהוא מראה לנו. גם כאן וגם בעולם שאחרי.. ובנוסח אישי: אני עובד רק את האלוהים, ולא שום אליל אחר. ומאמין לחלוטין שהוא "בעל הכוחות והיכולות כולם" כך שאין לי שום טעם לעבוד אף לא אחד מהאלילים אשר בארץ, לא משנה כמה יפים ומפתים הם, איני פונה אחרי ה"הבל" אחרי שמצאתי כבר את האמת.

    0

    עולמו האדיר של האלוקים

    1 תגובות   יום שלישי, 16/7/19, 03:16

    כל כך נפלא ופילאי

    שבכל צורה שאנו חיים

    את חיינו

    בסופו של דבר

    אנחנו נוחתים על הרגליים

     

    מישהו שומר

    מישהו שומר עלינו מלמעלה..

    מישהו סופר את צעדנו

    מתבונן בנו על כל תנועה

    שאנחנו עושים

     

    אנחנו..

    כמו תינוק שנולד באותו יום

    חי באותו יום

    ומסיים את חייו באותו יום

    כי לפני האלוקים

    שזה הנצח

    השנים שאנו חיים

    אכן נחשבים רק ליום אחד..

     

    ולפי האמת אכן זה כך

    אנו חיים בעולם שאין בו זמן

    והנצח מוסתר מעינינו

    מאחורי וילון..

     

    קצת ניתן לחוש בזה

    כאשר אנחנו נזכרים

    שהיינו ילדים

    ואיך זה

    שזה ניראה

    כמו היה זה ממש אתמול..

     

    והתחושה היא אכן אמיתית

    זוהי התחושה של מעבר לזמן ולמקום..

    זה ה"אנחנו" האמיתי שמנצנץ לפעמים

    מתוכנו

    ומגלה לנו את הסוד

     

    החומר, הימים והשנים

    כולם אילוזיה

    למרות שאכן חווינו אותם והיינו בהם

     

    הזמן לא באמת הותיר בנו

    את חותמו

    "אנחנו" זה כמו הציר של השעון

    שתמיד עומד במקום

    ורק המחוגים הם באמת

    אלה שזזים..

     

    הגוף שלנו הולך וגדל

    מזדקן..

    ואילו אנחנו נשארים

    בדיוק היכן שהיינו..

     

    אנחנו תמיד נמצאים

    מעל הזמן

    והוא רק עובר סביבנו

     

    וכשהעולם מסכם את עצמו

    בסוף חיינו

    אנחנו מבינים

    שזה רק הסיפור

    שסופר והתרחש סביבנו

     

    דרך הגוף :שלנו", החומר הסובב, עוטף אותנו...

     

    אנחנו נוצרנו בתוך הנצח

    באנו ממנו

    ואנו חוזרים אליו

     

    לכן יש לנו את ההרגשה שלא נמות לעולם

    כי זה באמת כך

    רק הגוף והכיסוי

    שגדל יחד איתנו

    ואנו כל כך נקשרים אליו

    נותן בנו את הפחד

    שיום אחד נאבד אותו

    כשהוא יפסיק לפעום

     

    בגלל שאנחנו שוכחים את הנצח

    ממנו באנו

    אנחנו לא בטוחים

    מה יהיה איתנו

     

    אבל הכל מתברר

    כאשר החליפה

    שאנחנו לובשים היינו הגוף

    מוחזרת למקומה, לאדמה

    ואז אנחנו רואים באמת מי אנחנו

     

    זהו אחד הסודות הגדולים

    שלא מתגלה לנו

    רק אחרי סוף הסיפור

    שמספר לנו

    אדון העולם..

     

    לקחתי אותכם לרגע קטן

    למסע "מעבר לעולם ולזמן"

     

    מעבר למה שהוא חיצוני

    עובר וחולף

     

    למסע אל תוך עצמנו

     

    מקום בו אין יותר צורך במילים

     

    מקום בו

    הנפש מגיעה אל מנוחתה

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      אדיבפרידמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין