כותרות TheMarker >
    ';

    החלום שלי

    החיים על הספקטרום.
    אני לא מאמינה שהם החיים שלי.

    LOST ON YOU -סקס חדש

    0 תגובות   יום חמישי, 18/7/19, 15:59

     הרבה זמן לא כתבתי על סקס. כאילו משהו בי נסגר. חוץ מהסצנות בספר שלי שחזרתי עליהן, נותנת טעימה מהבייבי ביכורים החדש שלי לא באמת כתבתי משהו חדש. למה? אני שואלת את עצמי ומודעת לתשובה עד כאב.

    בשנתים האחרונות החיבור שלי היה לאנשים שכיבו אותי,לא היתה להם האינטיליגנציה להעריך את מי שאני.

    גברים שראו בהתמסרות ובפתיחות שלי משהו שמפחית מהערך שלי וחברה טובה אחת ששברה לי את הלב מרסקת את האמון שלי באנשים, אולי מציבה מראה מושחרת מול הטוטאליות שלי לאנשים. ניסיתי להיות מישהי אחרת, לכאורה ממלכתית יותר, מוצנעת יותר. ומה יצא לי מזה? כלום חוץ מאיבוד העצמי שלי ומי שאני אוהבת להיות.

     

    אני אוהבת לכתוב ואני אוהבת להרגיש והסתרתי את זה. מנסה להיות מישהי אחרת. אז אני משילה מעליי את כל ההתחסדות ואת כל הביקורתיות שיש לאנשים להגיד עלי כולל המשפחה שלי ואני רוצה לכתוב על האחרון שהייתי איתו.

    אני קוראת לו קסם, קסם כי הוא הצליח להסיר אבקה של רוע מעליי, הצליח להזכיר לי איך גבר אמור להתנהג לאישה ואיך אני אמורה להרגיש באמת.

    הזכיר לי מה זה להיות בפרונט, משפטים כמו: " אני רוצה שאת תהני קודם" "חכי קצת אש אחת, תירגעי, תהני, קודם את" "אל תהיי עצובה בגלל אף אחד, תהני מהחיים תבלעי אותם" אם בשנתיים האחרונות הייתי במקום שבו אני בעיקר נותנת ופותחת את הלב אז פה באתי אחרת, סגורה ועם נתק ריגשי. הגעתי לדייט איתו עם איפור פשוט ושיער אסוף לפקעת תלתלים, ממש לא הסגנון המוחצן שלי.

    הייתי חשדנית לכל דבר, בודקת אם הוא מציע להשאר אצלי ואפילו לא טורח להזמין אותי לבירה וזה הסתיים בלעקוב בטרחנות אם הוא לוקח על עצמו את תשלום החשבון. ישבנו בבר ביום חמישי בערב, הוא מהגברים האלה שמרגישים מאד נוח עם עצמם, רזה, שיער שחור, זקן שחור שמעניק למראה המעט נערי גבריות ועיניים חומות ירוקות בורקות וחיוך חם, אמיתי. בא עם ג'ינס שחור עם קרעים וטריקו. "מה בא לך? מה את רוצה לעשות עד שתרגישי מספיק נוח איתי" הוא שואל ואני מתחילה להתרכך. "את אוכלת ולא משגעת אותי עם שטויות של דיאטה. את נראית טוב" אמר והזמין עם הבירות נישנושים. "קר לך מאמי?" שאל וכנראה התכוון לאופן הישיבה שלי שהיה מכווץ, מתגונן.

     

    המון חיוכים היו ולאט לאט האלכוהול מתפשט לו בתוך הדם ואני נהיית נינוחה. הוא רק הסתכל עליי ומידי פעם נישען לכיווני בביטחון של אחד שיודע על הקסם שלו. "אני מכיר את זו שמאחור, יצאתי איתה" הוא אמר וסימן על בחורה אחת. "אתה מתבאס שאתה איתי כי היא פה?" שאלתי בחוסר ביטחון והוא אמר "לא" והתקרב אליי נותן לי להריח אותו. הנחתי יד על הברך שלו מתחת לשולחן והוא החזיק אותה, מלטף. אני לחצתי אותה חזק, כאילו מנסה לשאוב ביטחון מהסיטואציה, כאילו מסמנת לו לא לאכזב אותי. הוא הרים לי את היד ונישק אותה קלות. אחר כך החזיר את היד שלו והחל ללטף אותי מתחת לחצאית, מסתכל עליי.

     

    בכניסה לבית שאל:" להכנס?" עניתי שכן. עוד שתי כוסות יין והוא ניגש להעלות שיר: LOST ON YOU ובלי להסס פשוט תפס אותי לנשיקה עמוקה, החלטית, דומיננטית. כזאת שמשתלטת על הכל ומשאירה אותי חסרת נשימה. היו לי הרבה נשיקות ראשונות וזו ממוקמת בשלישיה הראשונה לגמרי. הוא הסתכל עליי לא נושמת וחייך. התיישב על הספה וחיכה. רוצה לראות מה תעשה הבחורה הזו שנראית מבולבלת קצת, לא סגורה על עצמה. ואני? אני שחודשים ניסיתי להיות מישהי אחרת. לענות על קריטריונים מחורבנים על איך בחורה אמורה להתנהג וסירסתי כל תשוקה שהייתה בי. אני... החזרתי את השיר להתחלה והתקרבתי אליו, הוא אחז לי במותניים והתחיל לנשק לי את הבטן, החזקתי לו חזק בשיער השחור והשענתי את ראשו על הספה מתיישבת עליו והופכת את הסיטואציה, מתחילה לנהל אותה. שומעת תוך כדי " אני רוצה שאת תהני קודם, שאת תגמרי קודם" "שששש אני עונה לו וממשיכה להתאבד שם, מורידה חולצה במהירות נותנת לו לטבוע לי בתוך השקע של החזה המלא שלי.

     

    שתי דקות אחר כך והוא מעליי מנשק אותי ומתאים עצמו לגוף שלי בצורה מושלמת. חודר אליי ושובר מחסום אחרי מחסום. הלשון שלו בתוכי כאילו משתיקה את כל המחשבות והמילים שהיו לי בראש בחודשים שלפניו על עצמי ועל אנשים והזין שלו חודר לי לגוף כמעט עד לרחם, מטפל בכאבים אחרים. "אני רוצה שאת תהני קודם מאמי" הוא ממשיך להגיד ואני נזכרת שעבר הרבה זמן מאז שהיה גבר שדאג להנאה שלי לפניו.שעבר הרבה זמן מאז אני הנחתי למישהו לדאוג לי ולא עבדתי בלרצות אחרים. "פשוט תעשה מה שאתה עושה" לחשתי וליטפתי לו את השיער. ואז הוספתי בקול חזק יותר:" רק תעשה את זה יותר חזק" פה כבר איבדתי שליטה, מתמסרת לדפיקות החזקות שלו בי מקדמות אותי שלב אחרי שלב לאורגזמה. את המים שנזלו ממני היה אפשר לסחוט אחר כך ולשטוף חדר שלם בבית.

     

    "אני מת על זה שאת בוכה כשאת גומרת" אמר והדליק סיגריה. ואני חושבת לעצמי... אם זה היה סטאטוס בפייסבוק אז הייתי כותבת:" התחלנו" 

    https://www.youtube.com/watch?v=hn3wJ1_1Zsg

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      מאריאנטואנט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין