כותרות TheMarker >
    ';
    0

    ''עו''ד לאה צימל'' - מבחן הסבלנות שלכם מתחיל עכשיו

    0 תגובות   יום שבת, 20/7/19, 02:49

     

    ''

    את הסרט ''עו''ד לאה צימל'' לא הייתי אמור לראות. בכלל. לא הייתי אמור אפילו לדעת על קיומו. לא היתה אמורה לי אפילו דרך לראות אותו, כי הוא משודר בHOT דוקו (ואני ביס) הוא מוקרן בסימנטקים מסויימים בתנאים מסויימים, ואין, אין לי שום דרך בכלל לדעת על עצם העובדה שהוא קיים. 

     

    לכן, צריך להודות לארגון הנפלא ולוחם התרבות וחופש הביטוי ''אם תרצו'' - שדאג בכל כוחו להפיץ את האהבה והקבלה כלפי הסרט הזה, כדי שכל אזרח ידע שאסור במדינה דמוקרטית להביע דעה ששונה מהקונצנזוס, כי זה כמובן דבר רע. בכל מקרה, ''אם תרצו'', תודה לכם, כי אני די בטוח שבזכותכם רוב הצופים של הסרט הזה בכלל גילו על קיומו. אני די בטוח שכל כך תרמתם לסרט הזה שהוא פרח והצליח מספיק בשביל לוותר על הפרס הכספי שהפגנתם נגדו. בכל מקרה, אחלה שיווק, תודה לכם.

     

    אני די בטוח שיש מספיק אנשים רציניים בעלי דעות לא רציניות שיבינו את הרציונאל של ארגון ''אם תרצו''. הרי הסרט לא מומן על ידי המדינה, אבל הוא היה אמור לזכות באיזה-שהוא-פרס, כספי כמובן, של תחרות סרטים מטעם ארגון ''פיס''. ארגון ''פיס'' אמנם לא מדינה, אבל... הוא... לא יודע, אין לי מה להגיד באמת, הוא פשוט ארגון גדול וחשוב שתורם לסרטים ולתרבות ויש ארגוני ימין שלא אוהבים שעושים סרטים שלא לפי עמדתם ולכן... זה לא ממש.. לגיטימי? לא יודע, אני מסתבך, קיצר, יש איזה דיון לגבי מימון פרטי או ציבורי על סרטים ועל אמנות ככלל והאם המדינה צריכה לממן סרטים בנושאים שאינם הולמים את עמדתה ובלה בלה בלה. ברור שלא על זה הנושא.  בואו נדבר על הנושא האמיתי - מי זאת לעזאזל לאה צימל, ולמה היא כל כך מסוכנת שאסור לעשות סרט עליה?

     

    ''

     

    אז ככה - לאה צימל היא עו''ד ותיקה בתחום הסכסוך הישראלי פלסטיני. היא פעילה חברתית מטעם הצד השמאלי במפה הפוליטית (מאוד שמאלי, הכי שמאלי) והיא בין היתר ידועה בהיותה הסנגורית של מבצעי הלינץ' ברמאלה. בין היתר ידועה כנשואה למיכאל ורשבסקי, אדם שהואשם בריגול במדינה. היא גם ידועה בדברים שיכולים להסתמן כחיוביים; כמו למשל, מחיקת טקטיקות אלימות בחקירות שב''כ, או בכתיבה מעמיקה בידיעון ''מצפן''. אבל התרומה הגדולה ביותר של לאה צימל, אני מניח, היא בעובדה שהיא גורמת לכולנו לאבד את העשתונות, ובעיקר בוחנת את גבולות השיח, אפילו של שמאלנים עוכרי ישראל כמותי.

     

    מי שעוקב אחר כתבי, יודע שגם אם אני מכובד וגם אם אני מביך במיוחד, אני אביע עמדה לגבי כל נושא שאפשר. בהיותי אדם דעתן, כמובן שנושאים כמו העו''ד לאה צימל מושכים אותי יותר מכל דבר אחר. אבל אני, כמו כולם, מסוגל להבין הרבה דברים. אני מסוגל להבין למה אדם חושב בצורה מסויימת גם אם אני לא מסכים איתה; אני מסוגל להבין אפילו פעולות אלימות שהן לא הולמות את ערכי עולמי אבל מקבל עלי את התירוץ לכך שהן אלימות.

     

    אבל לאה צימל היא משהו מיוחד. היא לא סתם שמאלנית, רדיקלית, או כל כינוי אחר. לאה צימל באמת ובתמים כנראה הישראלית היחידה בעולם שאם מחבל יבוא וידקור אותה היא תבין את כאבו יותר מאשר הכאב שלה. היא כנראה היחידה שכשיאיר נתניהו אומר ''שמאלנים בוגדים תומכים במחבלים!!!'' - יש אדם אחד בפלנטה שבאמת עונה להאשמה. היא באמת בוחנת את גבולות השיח למציאות שאני, כאדם, כבעל עמדה פוליטית, לא ראיתי מעולם. לאה צימל היא עורכת דין שבמהלך 40 שנות עבודתה ייצגה מעל 500 (!) עבריינים שמעורבים בפעילויות אלימות. זה מטורף. 

     

    וסיפורים מטורפים כמובן יוצרים סרטים מטורפים. לכן, ככל הנראה, נוצר סרט כל כך מעניין ומעורר מהומה. הסרט, בהיבט האמנותי שלו, מצליח ליצור תמונה די אנושית ומפתיעה לגבי אישיותה של לאה צימל. הסרט מתאר 2 מקרים בעיקרו. המקרה הראשון הוא שני הילדים בני 15 ו13 שדקרו עוברי אורח בירושלים, הגדול בניהם נהרג ולאה מייצגת נאמנה את הקטן יותר. המקרה השני הוא של אישה שהואשמה בכך שניסתה לעשות פיגוע התאבדות תוך כדי שניסה להתפוצץ בתוך מכונית בקרב שוטרים; למרות שבמקרה זה לא היו נפגעים כלל. מכאן והלאה - בלאגן.

     

     

     

    הסרט לא דן בזכויות המוסריות של המואשמים, ואפילו לא דן בעמדה מתגוננת או תוקפת כלפיהם. הסרט בוחר להציג תמונה מאוד מתבוננת, מאוד מרוחקת, עבור המקרים המסעירים שמסוקרים בו. גם המקרה של הילד, וגם המקרה של האישה והמכונית, שניהם מאוד מורכבים. גם אם הילד הלך עם סכין, שהרי הוא ילד, ואף גרוע מכך, הוא מודה שהוא נגרר אחרי התנהגות שהוא עצמו לא מאמין בה. גם אם האישה ניסתה להתפוצץ, אף אדם לא נפגע בפועל, והיא ככל הנראה אישה סובלת מאובדנות הרבה לפניכן. האם במקרים כאלה ניתן להאשים אותם על רצח? האם הם באמת צריכים לשבת בכלא? יש כאן על מה לדון. לאה צימל לוקחת את הנקודות הפילוסופיות האלה, המורכבות האלה, המאתגרות מוסרית האלה, ומנצלת אותן כעורכת דין יוצאת דופן. דרך השאלות המוסריות והנוקבות האלה לאה מנסה למצוא למואשמים בריחה מגזר הדין. אם תנסו להתנתק מהבעת עמדה כלשהי, הדרך בה לאה צימל פועלת, חושבת ומתפקדת, היא די מדהימה. אני בהחלט חושב שכל סטודנט למשפטים יתענג על צפייה בסרט כזה.

     

    אבל בסופו של דבר, איך אומרים, ''האישי הוא הפוליטי''. לאורך כל הסרט אתה מנסה להבין מה גורם ללאה צימל להלחם כל כך, מאיפה האסרטיביות, השוני, ההלחמות עבור המחבלים, אבל אין תשובה של ממש. התשובה שכן קיבלתי היא לגבי אישיותה של לאה, והאמת, שהאישיות שלה די מעוררת רחמים. היא מסתמנת כאישה שמאוד איכפת לה, אבל היא גם אישה די חסרת סבלנות, אגרסיבית, ואלו עולים לה בחייה האישיים. נדמה שהיא די בודדה, וגם אלה שסובבים אותה נוטים לחלוק עליה בתחומים רבים. אחד מהרגעים המדהימים בסרט הוא הרגע בו עוזר ערבי של לאה מסביר לה באופן תמים ויפהפה שעליה להבין שרצח הוא רצח, כמו שהיא נגד רצח ערבים בידי מתנחלים עליה לצאת נגד רצח יהודים בידי פלסטינים. באותו רגע לאה מביטה בו ואומרת, ''מי יודע, אולי אתה צודק. אולי אני טועה לאורך כל הדרך.'' . הסצינה ההיא היא רגע סנטימנטלי אדיר בסרט כל כך תובעני, בו לראשונה אתה צופה באישה הקשוחה והאימתנית קצת נשברת, קצת מודה שיתכן שהיא הולכת בדרך שהיא לא מאמינה בה ב100%.

     

    Image result for ‫לאה צמל‬‎

     

     בסוף הסרט, מסתבר שצימל היא די לוזרית. היא מפסידה בכל תיק שהיא לוקחת. היא הולכת מתיק לתיק, מהפסד להפסד, באמונה שבפעם הבאה היא תצליח לעשות משהו, כלשהו, כדי לעזור לנפגעי הכיבוש להלחם על זכותם. אבל זה לא עוזר לה. לאה לא מצליחה בשום צורה לתת הגנה כלפי מה שאני מכנה טרוריסטים, וכאדם שמנתק עמדות פוליטיות בזמן הצפייה, יש בזה משהו די מתסכל. אולי צימל כבר איבדה את ההגיון המצפוני והמוסרי, והיא פשוט רוצה לנצח. כבר לא משנה לה הסיבה, היא פשוט רוצה לראות את הרגע בו השופט קובע שהיא צודקת, והצד האחר, הכובש, הרע, טועה. כבר לא משנה לה אם זה מחבלים, טרוריסטים, רוצחים, היא רוצה להוכיח שהיא עשתה משהו, כלשהו, כדי להראות שיש פה יהודים שמגלים לב לכיבוש ואף במחירים גבוהים. 

     

    הסרט הזה ללא ספק יבחן את גבולות הסבלנות של כל אדם, מכל הקשת הפוליטית, ויגרום לכם לנענע את הראש בחוסר הסכמה לצד הנהון מביך ברגעים בהם אתם מבינים את ליבה. זה מאתגר, זה מוזר, וזה בעיקר תצוגה של אדם ועומקו באופן שאישית עוד לא נתקלתי בקולנוע הישראלי. אז ''אם תרצו'' - תודה. תמשיכו להפגין נגד סרטים טובים, זה באמת עוזר לי לבחור אותם טוב יותר. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון