כותרות TheMarker >
    ';

    סינית

    מישהו שאל האם אני מכירה קפה דהמארקר. סוג של קפה או מקום חדש לבלות בו, שאלתי. ככה הגעתי לכאן. דבר חדש, מקום חדש. איך אני משתלבת בזה, שאלתי את עצמי תוך כדי בחינה של הדף הראשי. שיעור לסינית - כך הרגשתי. לא מוצאת את עצמי בים הפרטים. אבל לאט לאט (כן כן, אלה הסינים שאמרו, אני חושבת, שגם מסע של מאה מילין מתחיל בצעד אחד) התחלתי לפענח. אז אחרי מילוי דף ה\"אני\" (חלקית, עדיין) הגעתי גם לכאן.
    אשמח לשוחח, אשמח להכיר אתכם דרך המילים. אשמח אם תכירו אותי דרך המילים שלי כאן, ובעיקר דרך המילים של השירים שאשלח בהמשך.
    מקווה להבין את הסינית של האתר הזה בהקדם.מענין - האם מישהו מכם הרגיש פעם \"סינית\".

    פוסטים אחרונים

    ללא שם

    21 תגובות   יום ראשון, 21/7/19, 14:21

    נסענו לבלות בשוק. יום שבת, שעת בוקר מאוחרת, חום רגיל של קיץ עם קרירות בחיק המתחמים המוצלים. אנשים פוסעים בשני הכיוונים, נעצרים מדי פעם ליד דוכנים.  הוא נעצר מול הדוכן לציוד עבודות טכניות (מברגים, פטישים, כלי עבודה) אני עמדתי בסמוך, מגלגלת את מתלה החולצות במתחם הבגדים. מדי פעם העפתי מבט לעבר דוכן הכלים. כובע הטמבל האדום הֵקֵל על זיהויו.

    היכרנו לא מזמן, גישושים ראשונים, כולל אירוח הדדי. 


    הרמתי שוב מבט, הוא לא נראה. עברתי במבטי לאורך אותו קטע רחוב. איננו. צעדתי כמה צעדים לכוון היציאה, אולי פנה לשם. סקרתי את הדוכנים. נעלם, כמו התאדה. התקשרתי לטלפון הנייד שלו, סגרתי כשהצלצול הפך תפוס. מוזר, הרי הטלפון אחוז בידו. וגם אם עבר לכיס מכנסיו, היה אמור לשמוע או לפחות לחוש ברטט.


    הוא השאיר אותי כאן ונסע, קפצה המחשבה, כמו השד מהבקבוק. הרגשתי גל עכור עובר בתוכי. מה אני עושה כעת? מהר לרכבו - הגיחה התשובה כמעט בד בבד עם השאלה. רצתי לכוון היציאה, התיק מקפץ על הגב, נזהרת לא ליפול בגלל הכפכפים. קיצרתי דרך מעבר צדדי שהיכרתי, פונה לעבר כביש הכניסה. חציתי. הרכב היה שם. התיישבתי על גדר האבן מול הרכב. מנסה להבין מה קרה.


    הוצאתי את הטלפון, התחלתי להקליד הודעה, ואז הטלפון צלצל. זה היה הוא. היכן את? מה קרה? נעלמת לי, לא שמעתי שום צלצול, כנראה בגלל הרעש. אני סמוך ליציאה, איפה את?

    אמרתי לו שתוך דקה אני שם. לא אמרתי לו היכן אני. רצתי מהר למרות העלייה. הגעתי ליציאה ועברתי מאחוריו מבלי שיבחין בי. אני כאן, אמרתי, מגיעה מכוון פנים השוק.


    צעדנו יחד לרכב. התיישבנו ונסענו. חסרת תקנה שכמותי, ילדה מבועתת שלי. מחבקת אותך באהבה, גם את השדים הרוחשים בתוכך, על חיוכיהם המקניטים. את בסדר, הכל בסדר, יהיה בסדר.

     

    ''

     

    https://www.youtube.com/watch?v=dVNDdf9D1w8

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/8/19 12:01:

      צטט: בדולח. 2019-07-30 23:16:54

      מירל'ה כמו בסיפור מתח, שרק בסופו של סיפור רווח לנו.

      כיף שכך הרגשת למקרא הסיפור. תודה איציק ידידי ::)

        30/7/19 23:16:
      מירל'ה כמו בסיפור מתח, שרק בסופו של סיפור רווח לנו.
        28/7/19 23:42:

      צטט: ששת שצ 2019-07-28 21:05:23

      הייתי בטיולבורונה איטליה קבוצתי, עברנו במתים קולינרי, אני נעצרתי , הקבוצה חלפה ואני חקרתי וטעמתי ופתאום בום, אני לבד, לא היה טלפון לא כלום. לבד בורונה רק זוגתי עצרה את הקבוצה עד שמצאו אותי חזרה

      אירוע מלחיץ עם מסקנה נעימה - היית חסר לה :)

      תודה ששת לשיתוף

        28/7/19 21:05:
      הייתי בטיולבורונה איטליה קבוצתי, עברנו במתים קולינרי, אני נעצרתי , הקבוצה חלפה ואני חקרתי וטעמתי ופתאום בום, אני לבד, לא היה טלפון לא כלום. לבד בורונה רק זוגתי עצרה את הקבוצה עד שמצאו אותי חזרה
        27/7/19 19:25:

      צטט: רונית אברהם 2019-07-26 20:55:47

      חיבוק. גם לבונבונייטה.

      כיף. תודה רונית :)

        26/7/19 20:55:
      חיבוק. גם לבונבונייטה.
        26/7/19 15:54:

      צטט: bonbonyetta 2019-07-25 16:30:12

      *

       

      אשה מרשעת שכמותך.

      איך איך לא שלחתי לינק לפוסט הקצר החמוד המקסים הזה שכמעט פיספסתי?

      כל כך יפה, כל כך מדבר אל הנשמה, וכל כך יפה איך בסוף את מחבקת את הילדה הקטנה שבך.

      ואני אחרי הפוסט הזה מחבקת אותך.

      מזדהה.

      מחייכת.

      נשמע כל כך מוכר.

      פשוט קסם של פוסט.

      סמדר, אני שמחה שהגעת גם ללא כל הודעה. טוב לי בתוך המילים המחבקות שלך

       

      🐾

        25/7/19 16:30:

      *

       

      אשה מרשעת שכמותך.

      איך איך לא שלחתי לינק לפוסט הקצר החמוד המקסים הזה שכמעט פיספסתי?

      כל כך יפה, כל כך מדבר אל הנשמה, וכל כך יפה איך בסוף את מחבקת את הילדה הקטנה שבך.

      ואני אחרי הפוסט הזה מחבקת אותך.

      מזדהה.

      מחייכת.

      נשמע כל כך מוכר.

      פשוט קסם של פוסט.

       

      🐾

        22/7/19 16:27:

      צטט: * חיוש * 2019-07-22 15:31:44

      יקירה נשיקה

      תיארת את הסיטואציה בכזו כנות עד כי ניכנסתי לנעלייך ( לתחושותייך)

      וחשתי את התסריטים הרעים כשאנו חווים חרדת נטישה 

      ואת תחושת המבוכה שמנמלה הפכנו לפיל ויצרנו תרחישים הרחוקים מהמציאות

      בשל האהבה והפחד לא להינטש

      * כוכב אהבה וחיבוק אוהב

      המשך יום נפלא

      תודה חיוש לדבריך, כולל החיבוק האוהב :)

        22/7/19 15:31:

      יקירה נשיקה

      תיארת את הסיטואציה בכזו כנות עד כי ניכנסתי לנעלייך ( לתחושותייך)

      וחשתי את התסריטים הרעים כשאנו חווים חרדת נטישה 

      ואת תחושת המבוכה שמנמלה הפכנו לפיל ויצרנו תרחישים הרחוקים מהמציאות

      בשל האהבה והפחד לא להינטש

      * כוכב אהבה וחיבוק אוהב

      המשך יום נפלא

        22/7/19 13:08:

      צטט: דוקטורלאה 2019-07-22 10:58:05

      האירוע אפף אותי במעטפת עצבות, הכוללת גם אי-הבנה, וכעס שאינו ניתן לסילוק. האמצעים הטכניים - המכונית, שינו את ההתנהגות האנושית. מי היה מסתלק בריצה? בהליכה מהירה? הנחמה היחידה היא שעולמנו מגוון, לא כולם מאותו הסוג.

      תודה לאה לתגובתך. אני שמחה כשאני מצליחה דרך המילים לעורר רגשות וגם מחשבות. ויפה לי גם הנחמה

        22/7/19 10:58:
      האירוע אפף אותי במעטפת עצבות, הכוללת גם אי-הבנה, וכעס שאינו ניתן לסילוק. האמצעים הטכניים - המכונית, שינו את ההתנהגות האנושית. מי היה מסתלק בריצה? בהליכה מהירה? הנחמה היחידה היא שעולמנו מגוון, לא כולם מאותו הסוג.
        21/7/19 19:53:

      צטט: אסתיה 2019-07-21 18:37:55

      דרך רגישה ונאה להציג את חרדת הנטישה ואת הרצון לכסות עליה, לכסות על הפגיעות ולו במחיר טיוח.

      תודה לך. אכן, כך בדיוק.

        21/7/19 18:37:
      דרך רגישה ונאה להציג את חרדת הנטישה ואת הרצון לכסות עליה, לכסות על הפגיעות ולו במחיר טיוח.
        21/7/19 16:27:

      צטט: friend :) 2019-07-21 16:02:37

      כתבת רגיש ונוגע. מורגשת מאוד סערת הרגשות.

      אנשי שמחה לתגובה, המתייחסת לכתיבה שלי, כך כשאני מבינה שהצלחתי לגעת. תודה לך

        21/7/19 16:26:

      צטט: היא ולא אחרת 2019-07-21 15:49:35

      רשומה מוצפת אנושיות מפוארת. שברירית ומקסימה שמתחשק לחבק אותך בחום. כן, את בסדר, ונהדרת לגמרי בזכותך ❤

      הו יקירה, המילים שלך כל כך טובות, כל כך מחבקות. תודה לך!

        21/7/19 16:26:

      צטט: ארנה א 2019-07-21 15:36:16

      וואוו. עצוב. מוכר!

      תודה אורנה'לה לשיתוף בתחושה, בהזדהות.

        21/7/19 16:02:

      כתבת רגיש ונוגע. מורגשת מאוד סערת הרגשות.

        21/7/19 15:49:
      רשומה מוצפת אנושיות מפוארת. שברירית ומקסימה שמתחשק לחבק אותך בחום. כן, את בסדר, ונהדרת לגמרי בזכותך ❤
        21/7/19 15:36:
      וואוו. עצוב. מוכר!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      קלועת צמה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין