כותרות TheMarker >
    ';

    עניינים יומיומיים

    דברים של יום יום בחייו של פנסיונר בטלן, שאין לו זמן.

    ברק: טובה תמונה*

    1 תגובות   יום ראשון, 21/7/19, 18:03

    ''

    למאבטח אין כיסוי ראש ואין צעיף. לא היה לו קר?

     

    תמונותיו של אהוד ברק מכוסה פנים וראש, כפי שצולם ביום קר בינואר 2016, הופיעו באחרונה בכל אמצעי התקשורת. התגובה של ברק היתה: "מודה, כאשר קר - אני נוהג לכסות את הפרצוף. לא רק בניו יורק, בכל מקום בעולם. עד היום לא חשבתי שזו ידיעה עיתונאית". אבל אני, סקרן. לא התעניינתי בצדדים הפוליטיים - כן היה קשר עם עבריין מין או לא היה. אותי עניינו התמונות. אז הייתי מעט עסוק ואתמול, שבת, טרחתי על המחשב וחיפשתי בגוגל תמונות של ראש ממשלת ישראל בעבר ואיש עסקים בהווה. כשחיפשתי, מצאתי שרובן נעלמו. פתאום נשארה תמונה בודדת של האיש הבודד שכיסה את ראשו בצעיף. כן, ברור. בינואר היה קר בניו יורק. 

    אבל המשכתי לחפש ומצאתי את התמונה שביקשתי: אהוד ברק, הצעיף והמאבטח. למען האמת, לא פרצופו של המאבטח עניין אותי, אלא הקרחת: אין כיסוי ראש.
    מבט נוסף, לא מעמיק, גילה את חולצתו הלבנה של המאבטח שאיננה נסתרת על ידי מעיל סגור. גם צעיף אין על צווארו. לא קר לו?
    עיון נוסף בתמונות, שדווקא לא נעלמו מן העמוד של הדיילי מייל, מראה כמה צעירות נאות, שפניהן כנראה היו מועדות לאחוזה (7 קומות!) של ג'פרי אפסטין. לפחות אחת מהן הלכה במעיל פתוח. גם לה לא קר?

    כסף לא כל כך שקוף

    באתר "שקוף" מצאתי את הקטע הבא (שפורסם בעוד אתרים): סעיף מיוחד בתקציב משרד הרווחה אמור לעבור לילדים נזקקים בפנימיות בסך כ-75 מיליון שקל בשנה. בפועל, כל 179 המוסדות שמקבלים את הכסף הם ישיבות או מוסדות לימוד תורניים.
      בדיקה של אתר שקוף מגלה שמדובר בכסף סקטוריאלי: כל179  המוסדות, שמקבלים את מימון התמיכה, הם ישיבות או מוסדות לימוד תורניים.
    הגיבה יהודית קנולר: "כאילו שלא ניחשנו. כך גם לגבי כספי ניצולי השואה, שאינם מגיעים ליעדם ומוקפאים באוצר".

    את הציבור זה לא מעניין

    "הימים ימי בחירות ואתה מתעסק בשטויות? נו, באמת"... כך אמרו לי ידידים מקוראי הבלוג כשישבנו לשתות קפה בפרלמנט של יום חמישי.
    - הימים אמנם ימי בחירות, אבל את הציבור זה לא כל כך מעניין. זה נושא שמעניין את התקשורת ולא את לקוחותיה. כשהביטו בי בתמיהה, הזכרתי דברים שאמרתי לפני חודשים ספורים, כשלושה חודשים לפני הבחירות האחרונות. אותם ידידים, ולא רק הם, שאלו אותי: "למי תצביע?" ואני השבתי: "עדיין אינני יודע אלו מפלגות יהיו". השואלים הסתכלו בי כמתחמק. אחר כך, כשהגיעו הבחירות ממש - ראו שמספר המפלגות הולך וגדל והתוצאות סותרות את הסקרים המוקדמים.
    היום, נדמה לי, כבר כולם יודעים שהסקרים אינם מנבאים את התוצאות. לכן, כבר פחות שואלים...

     

    *אימרה ידועה לעתונאים: טובה תמונה מאלף מלים 

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/7/19 08:44:
      אני מסכימה איתך לגבי שני הנושאים השניים. באשר למאבטח. מתוקף תפקידו עליו להיות גמיש ומהיר תנועה, עם מרחב ראיה חופשי. גמיש ומהיר תנועה זה בלי מעיל סגור מרחב ראיה חופשי זה בלי כובע שעלול לנטות ולהפריע דווקא כשעליו לפעול. האדם ער תהליכים שכנראה הוא כמו אחרים שהולכים בחורף במכנסיים קצרות וחולצה קצרה כי הקור לא משנה להם... למרות שבקנדה הוא ודאי היה קופא. . איכשהו כשהגעתי לניו יורק לטפל באנשים בפברואר 2002 הלכתי ברחובות העיר עם מעיל סגור אך בלי כובע, כשהשלג והרוח נושקים לפנים שלי (אני דווקא כן רגישה לקור, יחסית).

      ארכיון

      פרופיל

      יאיר דקל.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין