כותרות TheMarker >
    ';

    ימים אחרים

    בבלוג זה נעסוק בעיניינים אקטואלים אך גם בנושאים שונים ומגוונים שאינם על סדר היום.

    המאבק הקיים בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד האוצר

    2 תגובות   יום שני, 22/7/19, 02:02

    זה לא סוד שקיימת מלחמה סמויה בין משרד האוצר למוסד לביטוח לאומי.

    אך הנראה שהפעם המאבק עלה מדרגה.

    בשבוע שעבר הודיע מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר שהוא מבטל את ההסכם ההיסטורי משנת 1980 בין המדינה לביטוח לאומי שבמסגרתו מועברים הכספים העודפים של ביטוח לאומי לרכישת אג"ח ייעודי שמנפיק לו משרד האוצר.

    חשוב לציין כי ביטול ההסכם אמור להיכנס לתוקף בעוד חודשיים - רגע לפני הבחירות.  

    אין ספק כי משבר זה מגיע בעיתוי רע: ממשלת מעבר מוגבלת בצעדיה, ולדברי גורמים ממשלתיים גם אם רצו לחתום על הסכם חדש, זה בלתי אפשרי בשל המגבלות שחלות על סמכויות ממשלת המעבר, ועל כן ההחלטה של שפיגלר לא הוגנת.

    לפי הערכות, עשוי משרד המשפטים להתבקש להתערב ולמצוא דרכים למנוע את ביטול ההסכם.

    בחלק הבא אסביר איך הגענו למצב זה?

                              תקציר הפרקים הקודמים

    ביטוח לאומי אינו חברה ממשלתית, אבל יש לו קשר הדוק עם המדינה, שמעבירה לו עשרות מיליארדי שקלים בשנה, בין היתר בגלל מבנה ההכנסות שלו: בשונה מביטוח פרטי, גובה הפרמיה שמשלמים לו המבוטחים (אזרחי ישראל) לא נקבע לפי רמת הסיכון שלהם, אלא לפי רמת השכר.

    כזכור, נשען מבנה ההכנסות על שני גורמים מרכזיים: המבוטחים והמדינה.

    בשנת 2018 שילמו אזרחי ישראל לביטוח לאומי 46 מיליארד שקל, ומשרד האוצר העביר 31 מיליארד שקל.

    בנוסף, משמש ביטוח לאומי צינור ישיר להעברת כספים של האוצר במקרים לא ביטוחיים, כמו תשלומים לנפגעי פעולות איבה וקצבאות השלמת הכנסה (כ-10 מיליארד שקל בשנה).

    כמוכן, קיבל אשתקד ביטוח לאומי מהמדינה 11 מיליארד שקל בדמות שיפוי בגין פטור מתשלומים למבוטחים מסוימים וריבית על האג"ח שרכש מהמדינה.

    חשוב לציין כי אל מול ההכנסות שילם ביטוח לאומי קצבאות בגובה של 86 מיליארד שקל אשתקד.

    בחודש ספטמבר האחרון הודיע שר העבודה והרווחה חיים כץ על ביטול ההסכם החל מ-1 בינואר 2019, במטרה להפוך את הביטוח הלאומי לעצמאי ולמנוע שימוש בכספי ביטוח למימון הוצאות ממשלה שוטפות ועל רקע תחזית שהוצגה, שעל פיה, אם המצב יימשך כמו שהוא - הביטוח הלאומי צפוי לפשוט את הרגל בשנת 2045.

    בתחילת חודש ינואר כץ חזר בו והסכים להקמת ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יואב הורוביץ, שתדון בסוגיה ובמצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי ונקבע כי מסקנותיה יוגשו עד 1 במרץ. אך מאחר שעבודת הוועדה לא התקדמה, שפיגלר שלח בשבוע שעבר מכתב למשרד האוצר שבו הודיע כי ב-15 בספטמבר יפסיק המוסד להעביר את עודפי התקציב.

                                      פירוט העודפים של ביטוח לאומי

    נכון להיום, ביטוח לאומי מסיים כמעט מדי שנה בעודף הכנסות לעומת ההוצאות, אותם הוא מעביר למדינה, שמשקיעה אותם באג"ח ייעודי של המדינה - מחציתו בריבית השוק, ומחציתו בריבית גבוהה יותר של כ-5%. מדי שנה נפרע חלק מהאג"ח, אך הוא ממוחזר ומושקע שוב באג"ח חדש.

    העודפים מוערכים בכ-2 עד 4 מיליארד שקל בשנה, כאשר ב-2019 הם אמורים להיות נמוכים יחסית ולעמוד על כ-1.5 מיליארד שקל.

    עד היום הגיע היקף העודף שמושקע באג"ח לכ-250 מיליארד שקל.

    לפי התחזיות, משנת 2024 הוצאות ביטוח לאומי צפויות לעלות על ההכנסות, בעיקר על רקע משקלן ההולך וגדל של קצבאות הזקנה בעקבות העלייה בתוחלת החיים.

    לפי הערכות, באזור 2040 גם הכסף שנצבר היום באג"ח ייגמר - מה שעלול להביא לפשיטת רגל של המוסד.

                                 עמדתו של המנכ"ל מאיר שפיגלר

    שפיגלר, שמונה למנכ"ל לפני כשנה וחצי, החל לעשות "סדר" במטרה לקבל עצמאות בניהול העודפים, ואף פעל להקמת ועדה לניהולם, והציע לנגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' דוד קליין לעמוד בראשה.

    שפיגלר טוען שהשקעת העודפים באג"ח של המדינה לא מניבה תשואה ראויה.

    אמנם הריבית במחצית מהסכום גבוהה מריבית השוק, אך לא כוללת רווחי הון שמהם ביטוח לאומי היה נהנה לו היה משקיע באג"ח בשוק ההון.

    התשואה על כספי העודפים מוערכת כיום בכ-3% בשנה, וכל שיפור של אחוז בתשואה היה מגדיל את עודפי ביטוח לאומי בכ-2.5 מיליארד שקל.

    חשוב לציין בהקשר זה כי שפיגלר לא דורש לפרוע מידית את ה-250 מיליארד שקל שנצברו לאורך השנים, אבל הוא דורש שהאוצר לא יגרע מזכויות המבוטחים כל עוד לא נפרע מלוא הסכום.

                                    עמדת משרד האוצר

    באוצר טוענים כי מדי שנה מעביר המשרד עשרות מיליארדי שקלים לביטוח לאומי לתשלום קצבאות, ולכן מבחינתם הדרישה לקבל חזרה עודפים לגיטימית.

    בנוסף, חששם הוא שביטול ההסכם הוא רק צעד ראשון, ואחריו ביטוח לאומי יהיה עצמאי גם בהחלטות על הקצבאות. החשש היותר דרמטי, וכך גם הנבואות על משבר כלכלי שבפתח, נובעים מהחוב הכולל של כ-250 מיליארד שקל.

    ואז אם המדינה תפסיק לקבל לידיה את העודפים, היא תצטרך להכיר בחוב של 250 מיליארד שקל כחוב חיצוני, בעוד כיום הוא מוגדר חוב פנימי.

    כמוכן, חוששים בכירים במשרד האוצר ששינוי ההגדרה עלול להתחיל כדור שלג: הוא יקפיץ את יחס החוב של ישראל ל-70%, ועלול לגרור הורדת דירוג מצד חברות האשראי, וכמובן גם את הגדלת הגירעון של המדינה שממילא חורג כיום מהיעדים.

    נכון לעכשיו לא ברור כיצד יסתיים עימות זה שיש לו השלכות רבות על הגרעון ההולך וגדל בתקציב המדינה.

     



    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/7/19 13:46:
      בעצם עבור הסכם חדש עם הביטוח הלאומי שגם יבטיח את קיצבאותיהם של המבוטחים צריך לערב גורם אחר שצריך לכסות את החוב שיווצר של 250 מיליארד שקל והמדובר במתווה הגז שצריך לשנותו. כמובן זה דורש חשיבה חדשה ובודאי שממשלת מעבר קשה לה לעשותו אבל בכל מקרה צריך להוריד את העול מהמבוטחים המסכנים ששילמו לביטוח הלאומי כל חייהם.
      מתנצלת - לא גמעתי את כל שכתוב, זו אינה מדיה נוחה. אבל מהיכרותי את הנושא, אני נבעתת מהכותרת. דברים כאלה תמיד פוגעים, בסופו של יום, באזרח הקטן.

      ארכיון

      פרופיל

      יואב 16
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין