כותרות TheMarker >
    ';

    החיים יפים


    בצידו האפל של הירח,
    חיים אנשי הצללים בדממה.
    איש קולם אינו שומע,
    מושפלים עד אדמה.

    אך בלילות של ירח מלא,
    בין חושך לחמה,
    זאב בודד בשמם קורא,
    זועק אל..
    השממה.
    ***
    כול הטקסטים, השירים והסיפורים בבלוג מקוריים
    ***
    כוכבים, יש רק בשמיים...
    ***
    אשמח לתגובות

    כול הזכויות שמורות
    צוריאל צור

    0

    bella luna

    4 תגובות   יום ראשון, 28/7/19, 21:21

    הם עמדו בשדה התעופה ליד מסוע המזוודות.

    הוא שלף את המזוודה הגדולה שלה והניח לידה.

    הגיע הזמן להיפרד.

    היא אחזה בשתי ידיו והביטה בו בציפייה.

    שאלוהים ישמור עלייך, הוא אמר לה. יש לך לב טוב ונשמה טובה.

    היא הניפה את זרועותיה מעלה בפרץ רגשות, כרכה אותן סביב צווארו, חיבקה ונישקה אותו.

    הוא הרגיש את החזה השופע שלה נמחץ אל צלעות החזה שלו.

    נזכר איך הלכו בגשם תחת מטרייה אחת ברחוב היפה בגרמניה.

    היא סיפרה לו על עצמה

    והוא, לא רצה שהגשם יפסק לעולם.

    נזכר בנסיעה הארוכה ההיא לבית המלון בליל ירח מלא, איך הביטה בפניו ארוכות ודימעה נשרה מעיניה כי חשבה שהוא עצוב.

    היא הייתה רגישה ומתוקה עד כאב.

     

    עכשיו הם עמדו חבוקים בשדה התעופה, מנסים למשוך עוד כמה רגעים אינטימיים לפני הפרידה והסוף הבלתי נמנע.

     

    אז נהיה בקשר, עוד נפגש. היא אמרה לו.

    הוא העביר אצבעות בשיערה הערמוני החלק והיפה שגלש עד מורד ישבנה ואמר כן. 

    הוא ידע שהיא אוהבת אותו ומצפה עכשיו שיתן לה את מספר הטלפון שלו.

    היא הביטה בו שוב בציפייה, אך הוא החליט שלא.

    הוא ידע עם כל הכאב , שזה פשוט חסר סיכוי.

    היא הייתה צעירה מידי בשבילו.

    יותר מידי צעירה.

     

     

      

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/8/19 19:55:

      סיפור נחמד.

      הגיל והתרגיל....

        29/7/19 16:27:
      הזמנים אינם בעלי אופי אחיד. אם בעבר הקביעות היא זו ששלטה ובני אדם נהו אחריה. הרי בימינו היא מחייבת הרבה פחות, אירועים חד פעמיים, חוויות קצרות-מועד, מקובלים על בני האדם, מה שהיה - יכול להישכח עם הזמן, אירועים חדשים תופסים את מעמדם ומשפיעים על חיי הפרט והכלל. הזמניות , החד-פעמיות, באות במקום הקביעות. לאנשים לא-צעירים קשה להסתגל לכך.
        29/7/19 10:21:

      חברי היקר

      חשתי צביטה בלב כשהבטיח לה שעוד ייפגשו

      כשבתוך ליבו ידע שאין לזה סיכוי

      ואתה חברי - כותב נפלא

      * כוכב אהבה ויום נפלא

        29/7/19 05:34:
      מבטיחים אחד לשני "נדבר" ואחר כך שותקים..