כותרות TheMarker >
    ';

    רונה כהן – מאמנת ילדים ונוער / ספר ילדים חדש: "מר קשב ואדון ריכוז"

    0 תגובות   יום שני, 29/7/19, 12:35

    רונה כהן – מאמנת ילדים ונוער / ספר ילדים חדש: "מר קשב ואדון ריכוז"


    ''

     

    רונית רונה כהן אמא לשני בנים מתן וקורן – הגאווה העיקרית בחייה ■ לאחר גירושיה לפני כ-18 שנה, הצליחה לגדל אותם לבדה ולחנך אותם לערכים ודרך ארץ למרות הקשיים והמשברים הרבים שהיו בדרך ■ בתום קריירה של 22 שנה בענף המלונאות בתפקידי ניהול שיווק ומכירות, עשתה הסבה מקצועית לעבודה עם ילדים ונוער ■ רונה מספרת מה זה אימון בני נוער ("אני מאמנת ילדים ונוער באימון פ.ל.א – פועלים לתוצאות אחרות, עבודתי בחדר האימון היא בתחומי העצמה והתפתחות אישית, גיל ההתבגרות, כישורים חברתיים, מערכות יחסים ועוד") ■ עצתה להורים בעניין הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים – "אם לא נשכיל לתת מקום לשקט ורגיעה במהלך היום, הן בבית והן במסגרות החינוכיות, הנושא אף ילך ויחמיר לצערי" ■ רונית כתבה שני ספרי ילדים בהשראת עבודתה עם ילדים בתחום החינוך המיוחד ("יש בי רצון לשבת עם כל בעלי ההחלטות במשרד החינוך, לדבר מגרוני את השטח ואת הצרכים הבסיסיים שיכולים לחולל שינוי משמעותי") ■ הספר הראשון (2015): "חלום של מחשבות" סיפור הילד החולם את מחשבותיו ואימו מציעה לו דרכים יצירתיות להתמודדות עם מחשבות שליליות  ■ והספר השני (2019): "מר קשב ואדון ריכוז" סיפור הילד המתמודד עם אתגרים יומיומיים ובחייו מופיעים 'קשב' ו'ריכוז' כשתי דמויות אנושיות אשר עוזרות לו להתמודד בדרך חיובית ולראות את חצי הכוס המלאה. שני הספרים כתובים בחרוזים ומהווים כלים פרקטים להורים לפתרון בעיות שגורות כל כך אצל ילדים

     

    אימון אישי לבני נוער

    אני מאמנת ילדים ונוער באימון פ.ל.א – פועלים לתוצאות אחרות, עבודתי בחדר האימון היא בתחומי העצמה והתפתחות אישית, גיל ההתבגרות, כישורים חברתיים, מערכות יחסים ועוד. במקביל אני עובדת מזה כשבע שנים (לאחר שעזבתי קריירה של 22 שנה בענף המלונאות) במערכת החינוך כמשלבת בחינוך המיוחד, מתוכם שש שנים בבתי ספר יסודי והשנה כסייעת כיתתית בתיכון (עירוני ט' תל אביב) בכיתה י'. החיבור המידי שלי עם ילדים ונוער הוא חלק בלתי נפרד ממני. והמקום הזה, שבו אני נכנסת לנעליו של כל ילד ומשקפת לו את מה שהוא חווה, הוא המקום שגורם להם לבטוח ולהאמין בי. קונפוציוס אמר: "תבחר עבודה שאתה אוהב ולא תצטרך לעבוד אפילו יום אחד בחייך" ואני אומרת שכל מי שמכיר את עבודת הסייעות בחינוך המיוחד מקרוב יכול להעיד עד כמה עבודה זו היא שליחות משמעותית מאין כמוה ועל אף שאין שכר תואם בצידה, התהליכים עם הילדים וההפרייה ההדדית היא המניע שלי להתעורר מדי בוקר עם תשוקה לעוד יום במחיצתם גם בבית הספר וגם כמאמנת אישית.

     

    בעיות קשב וריכוז 

    קשב וריכוז – זהו צמד מילים כל כך פופולרי בשנים האחרונות ואין לי ספק, שכל אחד מאיתנו, פוגש בו בדרך זו או אחרת. העולם בו אנו חיים, גדוש בכל כך הרבה גירויים, הקצב מהיר עד כי לא כולנו מצליחים לעמוד בו, ההיצע והחידושים בלתי נדלים, כך שהציפייה מילדינו לעמוד בקצב הזה היא גבוהה על אף שחלקם עושה זאת לא רע.  בל נשכח שקצב זה דבר מולד ולכל אדם קצב משלו. אם לא נשכיל לתת מקום לשקט ורגיעה במהלך היום, הן בבית והן במסגרות החינוכיות, הנושא אף ילך ויחמיר לצערי.

     

    "הטעות של כולם" בעניין קשב וריכוז 

    רוב האנשים משתמשים במושג "ילד עם קשב וריכוז" ואני תוהה: אם הילד עם קשב וריכוז – איפה הבעיה? הטעות היא בהגדרה, שהרי הבעיה היא החוסר בקשב וריכוז. לעיתים, אנו ממהרים לתייג ילד גם אם הוא קצת "תזזיתי" או לחילופין "חולמני". מבחינתי, ההתמודדות עם ילדי הקשב והריכוז היא בראש ובראשונה הגישה שלנו. לעיתים  עלינו לזרום עם הילד בקצב שלו, כך אני עושה עם הילדים איתם אני עובדת בבתי הספר. הילד: קופץ, רוקד, משתטה? זה בדיוק מה שאני עושה איתו, זה עושה פלאים ולעיתים אני מנתבת אותו בדיוק למקום ההפוך – עוצרת אותו, מתרגלת נשימות, מנהלת שיחת נפש איתו ומובילה אותו לרגעים קטנים של שקט. הכל תלוי סיטואציה ומיהו הילד. כלי נוסף בו אני משתמשת הרבה, הוא חוש הומור. אין דבר אשר מרחיב את ליבי, כמו ילד שצחוקו מתגלגל ביחד איתי, זוהי מתנה דו כיוונית. כמבוגר, חשוב לעיתים לעצור את הרצינות וההטפות ולדעת גם "להתיילד", את זה אני מקפידה לעשות גם עם ילדיי הפרטיים על אף שכבר בגרו.

     

    לבקש עזרה! לא רק לבלוע ריטלין...

    כאשר אני פוגשת ילד, הן בבית הספר והן בחדר האימון, אני מקפידה לגלות יחד איתו את החוזקות שבו, להציף את הדברים החיוביים שלו, ואני זוכרת תמיד להעצים אותו. ילדי קשב וריכוז, הינם ילדים ששומעים לרוב "מה עליהם לשפר" והיכן המקומות שקשה איתם. עלינו לזכור שכל ילד מגיע עם המטען שלו ועם החוויות הגלויות והנסתרות שהוא חווה. בעיני, הדבר הראשון שילד צריך, זה להאמין בעצמו, בד בבד עם הידיעה שבאמת מאמינים בו ושהוא בעל משמעות. הנושא הזה מתפספס, מאחר שילדים רבים מרגישים תלושים, לא שייכים ולא משמעותיים, הן בקרב ילדים אחרים והן בקרב מבוגרים בסביבתם וכל מה שהם שומעים זה את המשפטים כמו שכתבתי בספר: "תהיה קשוב" "אתה לא רגוע" "אולי די" וכד'. בשנים האחרונות, פגשתי ילדים שבאים ממשפחות מורכבות וחיים לא פשוטים, ילד לא אמור לחוות את ילדותו באופן כזה, זה עצוב ומקומם ובמלוא הכנות זה לא פעם  הדיר שינה מעיני. כשילד מגיב בצורה אימפולסיבית (בלשון המעטה) וראיתי לא מעט התפרצויות זעם קיצוניות ביותר, הדבר הראשון שאני רואה לנגד עיני, זה ילד במצוקה שזועק לעזרה ולכן אני תמיד אהיה שם עבור אותם ילדים, לא אוותר להם ולעולם לא אוותר עליהם.

     

    בכל קושי ניתן למצוא הזדמנות

    ילדי קשב וריכוז, לרוב חווים תסכולים ואכזבות. אני פוגשת במערכת החינוך מנהלי/ות בתי ספר, מורות ומורים מופלאים שעושים את עבודתם נאמנה ולא מוותרים על ילדים אלו. יחד עם זאת, זה לא מספיק מכיוון שהשינוי צריך להתקיים במאקרו. מוסדות החינוך אמורים להיות מותאמים לתקופה זו, שאינה דומה כלל לתקופת ילדותנו. השינוי צריך להתבצע מהיסוד ועל אף שחלקו ניכר, זה עדיין טיפה בים. יש בי רצון לשבת עם כל בעלי ההחלטות במשרד החינוך, לדבר מגרוני את השטח ואת הצרכים הבסיסיים שיכולים לחולל שינוי משמעותי. לילדי החינוך המיוחד ישנן הזדמנויות רבות לצמיחה והעצמה. אילו הילדים יכלו להבין ולראות באנשי החינוך את המפתח שלהם לשינוי, הם היו יותר פתוחים להקשבה. זהו גם מקומם של ההורים שבינינו לשיתוף פעולה ביחד עם המורים כשהמטרה היא טובת הילד, גם אם לא תמיד זה קל. לצערנו המשולש הזה של: ילד/הורה/מורה, לא תמיד משתלב באופן מיטבי מסיבות שונות. בספר  כתבתי: "בכל קושי יש הזדמנות" – במילים אחרות: כל קושי שאנו חווים, הוא מעין שיעור לחיים, רק חבל שאנו משכילים להבין זאת בדיעבד.

     

    על התשוקה לעבוד עם ילדים

    התשוקה שלי לעבוד עם ילדים ונוער היתה נעוצה בי מאז ומתמיד, לצערי טמנתי אותה עמוק כאשר נשאבתי מגיל צעיר לקריירה אחרת. כשאני רואה מולי ילד, אני רואה הרבה מעבר. מאחורי כל התנהגות מסתתרת סיבה ועם הזמן אני חוקרת את הסיבה בדרכי שלי. לשמחתי טרם פגשתי בילד שלא הצלחתי להתחבר אליו ולהיפך, זה קורה גם אם יש ילדים שאיתם זה נראה בהתחלה בלתי אפשרי. בכל מה שקשור בילדים, אני מגדירה את עצמי כ"מתאהבת סדרתית", לא אוכל להסביר במילים את האהבה שלי אליהם ועד כמה באמת חשוב לי שיצליחו ויהיו מחוייכים, זה בוער בי וחזק ממני. הילדים עמם אני עובדת כיום בכיתה י' ולאהבה שאני מקבלת מהם, אין  מחיר. חשוב לי להביא את עצמי לידי ביטוי במספר מישורים: כדמות חינוכית, אמא, חברה, מגשרת, מטפלת, מאמנת אפילו כנערה שהייתי, אך בראש ובראשונה ככזאת שללא ספק מאמינה בהם וביכולותיהם.

     

    אני מזמינה אתכם לאמץ את הפתגם שאני מאמצת מידי יום: "לעולם אתה אדם אחד, אך לאדם אחד אתה עשוי להיות עולם ומלואו"

    אומרים ש"לעולם לא מאוחר מידי", אך לצערי השנים חלפו כה מהר עד כי גנזתי חלק נכבד מחלומותי. חלום גדול שלי הוא להקים מרכז ילדים ונוער להעצמה עם מיטב הסדנאות, המרצים, ומנחים בתחומים שונים. אין לי ספק שזה יהיה מקום של אור, אהבה והזדמנויות רבות לצמיחה והתפתחות אישית בקרב בני נוער. כעת כל שנותר לי זה להרים את הכפפה וכולי תקוה שאעשה זאת ועם האנשים הנכונים.

    יש לי רעיונות רבים שהעליתי על הכתב, כל מה שנותר זה להוציאם לפועל. ג'ון מיינרד אמר: "הקושי הגדול הוא לא לפתח רעיונות חדשים, אלא לזנוח את הישנים"

    לסיום אני רוצה לומר לכל ההורים, הילדים ואנשי החינוך באשר הם: האמינו שיש מקום לשינוי ותמיד ניתן לשנות את דרכי הפעולה בכדי להגיע לתוצאה טובה יותר. ואם בהתפתחות אישית עסקינן, אזי אכתוב לכם מתוך ספר שקיבלתי במתנה מאיש יקר ומאמן בכיר שעבורי הוא מוביל דרך בתחום ההתפתחות האישית. שם הספר: "ארבע ההסכמות" כתב אותו דון מיגל לואיס .ארבע הסכמות אלה מלוות אותי בדרכי והן מעין מדריך מעשי לחופש אישי:

    • שימרו על טוהר המילה
    • אל תיקחו שום דבר באופן אישי
    • אל תניחו הנחות
    • עשו תמיד כמיטב יכולתכם

    באהבה ואמונה שתמיד אפשר גם אחרת

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      hanery
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין