כותרות TheMarker >
    ';

    כותב בקפה, רשומון

    יומן. לא בלוג...
    ובו רשומות. לא פוסטים...

    ארכיון

    0

    במלואת 50 שנים לפסטיבל וודסטוק

    3 תגובות   יום חמישי, 1/8/19, 09:46

     

    ''

     

    אזהרת-מסע: פוסט "קצת" ארוך.

    הוא מיועד (בעיקר...) למיטיבי-לסת ולצרכני מידע בלתי-רלוונטי בעליל (:

    ~

    בתחילתן של שנות ה-60 נחשב ארתור קורנפלד בן ה-24 (!!!) ליזם מוזיקאלי יוצא דופן וכך הוא מוצא עצמו יום בהיר אחד מתמנה לתפקיד סגן-נשיא חברת התקליטים 'קפיטול' !!!

    הישגיו האישיים, במסגרת תפקידו זה, הם חסרי תקדים!!!

    עד שנת 1965 מנפיק קורנפלד להיטים בשרשרת. 75 שירים שהוא כתב, או כאלה שהוא השתתף בכתיבתם, מוצאים את דרכם אל תוך הבילבורד האמריקאי!!!

    הוא משתף פעולה עם המפורסמים שבזמרים/ות והלהקות האמריקאיות של אותן השנים ונוטל חלק בהפקתם של 150 אלבומים, כולם מדורגים גבוה בבילבורד!!!

    ~

    בשלב מסוים באותה התקופה (1968) מכיר קורנפלד את מייקל לאנג, והם הופכים לחברים קרובים. קורנפלד עוזב את משרתו הבכירה בחברת 'קפיטול' ומשכנע שניים מחבריו לאוניברסיטה בה הם למדו יחדיו, להצטרף למיזם חדש: הקמת חברת תקליטים חדשה. השניים הם ג'ואל רוזנמן וג'ון רוברטס.

    כדי לקדם את רעיון הקמת החברה החדשה מעלה קורנפלד רעיון:

    פסטיבל מוזיקה ע-נ-ק-י !!!, ו..., חינמי לחלוטין.

    ביחד רוקמים הארבעה את חלומם:

    פסטיבל רוק'נ'רול-אהבה-ושלום-וגו' (שאמור לקדם את בניית משרדי חברת התקליטים החדשה ואולפן הקלטות משוכלל וחדש)..., הם מגייסים 2.5 מיליון דולר (סכום-עתק, לאותה התקופה!) ומתחילים להתעסק בלוגיסטיקה הסבוכה של הפסטיבל.

    ~

    קורנפלד מאתר מקום לפסטיבל, במבואותיה של עיירה בשם וודסטוק, במדינת ניו-יורק (שם גם אמורה להתמקם חברת התקליטים ואולפן ההקלטות של הארבעה...).

    הוא מקבל את אישור המושל ומתחיל במגעים עם זמרים ולהקות מן השורה הראשונה, רובם ככולם מכירים אותו מתקופתו כסגן-נשיא של תקליטי 'קפיטול'.

    כאשר שומע ראש העיר של וודסטוק על כמות הצופים הצפויה (בין 50,000 ל-100,000 צופים..., לפי הערכות המארגנים...), הוא מקבל רגליים קרות ונסוג ממתן הרישיון לקיום הפסטיבל בוודסטוק.

    ~

    קורנפלד שומע על חוואי מקומי בשם מקס יאסגור אשר מתעתד למכור את חוותו בעתיד המאוד קרוב. קורנפלד מציע לו "לעשות מכה" לפני המכירה..., יאסגור מבין את "ההצעה שאי אפשר לסרב לה". הוא מקבל אותה בשתי זרועות פתוחות לרווחה...

    ~

    החווה של יאסגור בת 2400 דונם ממוקמת בסמוך לעיירה קטנה ושמה בית-אל, כ-100 ק"מ מוודסטוק. אל החווה מוביל רק כביש כפרי בן מסלול אחד...

    ~

    ארבעת היזמים מציעים סכומי-עתק ללהקות "קרידנס קליר-ווטר ריוויואל" ול"ג'פרסון אייר-פליין". הללו הסכימו להופיע בפסטיבל ובכך גררו אחריהם את הסכמתם של עוד זמרים ולהקות מפורסמות.

    ~

    השמועות אודות הפסטיבל מתחילים לעבור כגלי שיטפון את ארה"ב כולה...

    ~

    קורנפלד מנפיק כרזות אודות הפסטיבל כאשר חבר נוסף שלו באוניברסיטה מעצב את הלוגו: כף רגל של יונה אוחזת בצוואר גיטרה. (ששולב גם בלוגו של "וודסטוק 50”...)

    חבריו ליוזמה הבינו די מהר שללא גביית כסף עבור כניסה לפסטיבל לא תביא לכיסם שום רווחים. קורנפלד נכנע. מחיר הכרטיס יעמוד על 20 דולר, לא זול.

    ~

    יומיים לפני פתיחת הפסטיבל מבינים המארגנים כי הערכותיהם לגבי מספר הצופים היו צנועות..., בשלב הזה עשו את דרכם אל חוות יאסגור מאות אלפי בני-אדם!!!

    ~

    רק כמה אלפי צופים שילמו את מחיר הכרטיס.

    תחת לחץ הקהל העצום, התמוטטו הגדרות הרעועות שהוקמו שם ונחיל אנושי פרץ פנימה אל מתחם הפסטיבל. ההערכות הזהירות מדברות על קהל של כ-400,000 איש ויש מי שמדברים על מספר גבוה הרבה יותר...

    ~

    הכביש הכפרי אל מתחם הפסטיבל נסתם, עוד לפני תחילת ההופעה הראשונה.

    כ-130,000 מכוניות חנו לאורכו ונוסעיהם נאלצו ללכת רגלית כברת-דרך בת עשרות ק"מ ממקומם חנייתם ועד למתחם...

    פקק התנועה העצום הזה מנע את הגעתם בזמן של הזמרים והלהקות שהופיעו בפסטיבל, הוא גם מנע הגעה של אמצעים לוגיסטיים נוספים שיוחדו לקהל הצופים כמו מזון ושירותים-ניידים...

    ~

    למעשה, משלב זה ואילך איבדו המארגנים את השליטה על מהלך האירועים...

    ~

    כוחות דלילים של משטרה הצליחו להגיע אל המתחם וידם קצרה מלהושיע..., והצעירים הרבים שגדשו את המתחם חשו עצמם חופשיים לצרוך סמים ואלכוהול מבלי שיד החוק תוכל להזיק להם ולו כזית...

    ~

    בין ההופעות של הזמרים והלהקות היו הפסקות ארוכות שאירעו בגין גשם שירד במשך כול שלושת ימי הפסטיבל. בוץ כבד הקשה על התנועה בתוך המתחם וצופים רבים שלא הצטיידו בלבוש הולם, ואו בלבוש חליפי, הסתובבו ערומים-למחצה כאשר הם רעבים רוב הזמן..., ורטובים.

    את צרכיהם עשו הצופים בכול מקום במתחם: הם פשוט חפרו גומות קטנות באדמת החרסה, עשו את שעשו וכיסו אותן, לאחר מכן..., או שלא...

    ~

    עוד טרם החל הפסטיבל נפגש קורנפלד עם נציגיהם הבכירים של מספר תנועות רדיקליות ומיליטנטיות כדי לשכנעם שלא להגיע אל מתחם הפסטיבל על מנת לעורר שם פרובוקציות... רק שתי תקריות העיבו במשהו על אווירת ה"ביחד":

    האחת, במהלך הופעתה של להקת "המי" קפץ אל הבמה אבי הופמן (פעיל אנטי-מימסדי ידוע) מתוך כוונה לפנות אל הקהל ולשכנעו לפעול נגד מעורבות ארה"ב במלחמה בווייטנאם.

    פיט טאונסנד, הגיטריסט הפרוע של "המי" בעט בישבנו של הופמן והעיף אותו מהבמה. טאונסנד עוד הוסיף איום, ברמקולים, ובו הבטיח להרוג (!!!) את הבא שינסה תעלול דומה...

    באירוע אחר התפרץ פעיל של קבוצה מיליטנטית ואיים באקדחו על אחד מהמארגנים.

    שתי תקריות אלו טופלו בעדינות, הראשונה ע"י קורנפלד והשנייה ע"י מייקל לאנג ושתיהן הסתיימו ללא גרימת נזק לאיש. על אף התלאות הללו לא נרשמה ולו לא תקרית אלימה של ממש!

    ~

    אולם פטור בלא-כלום הרי אי-אפשר הוא.

    שני בני-אדם קיפחו את חייהם במהלך הפסטיבל:

    האחד, עובד-במה שמצא את מותו במהלך תאונת-עבודה. השני, צעיר שנפטר ממנת-יתר של הירואין. לעומת זאת, נרשמו שתי לידות במהלך הפסטיבל...

    ~

    לקראת סוף היום השני החל הקהל העצום לצאת מאזור המתחם. ביום השלישי והאחרון של הפסטיבל נותרו במקום רק כ-50,000 צופים בלבד..., הם זכו לראות את ג'ימי הנדריקס מופיע בגירסה משלו להמנון האמריקאי, כאקורד סיום לאיממממא ולאבבבבבא של כול הפסטיבלים מאז ומעולם...

    ~

    להקות ואומנים מפורסמים סירבו, משלל סיבות ונסיבות, להופיע בפסטיבל:

    בוב דילן (שהתגורר בעיירה בית-אל...), הדלתות, הבירדז, לד-זפלין, החיפושיות, ג'וני מיטשל ועוד...

    ~

    עוד במהלך הפסטיבל התראיין קורנפלד לאחת מתחנות הטלוויזיה והוא נשאל, בין היתר, על הכדאיות הכלכלית של הפסטיבל. "זהו אסון פיננסי טוטאלי!", הודה קורנפלד בחיוך גדול.

    ~

    ארבעת היזמים לא כיסו את הוצאותיהם על הפסטיבל, כך שכמעט מכול בחינה, יכול היה הפסטיבל להיחשב כאחד מהכישלונות הגדולים לאותה העת בתחום המוזיקה...

    ~

    במשך 50 השנים שחלפו מאז הפסטיבל התראיין קורנפלד מאות פעמים, הוא הופיע בפני קהלים גדולים ומגוונים, תמורת תשלום – בארורר...

    ארבעת היזמים המשיכו גם במשך השנים לנפק שורה נאה של מוצרי מרצ'נדייזינג נחשבים (כרזות חתומות, צילומים נדירים וכיו"ב...), שלא לדבר על ה-סרט. הסכומים שבאו בעקבות כך, שמנמנים למדי...

    ~

    אם כן, הרי לכם..., כישלון מפואר שבמפוארים ובכול זאת הצלחה מסחררת וחסרת-תקדים!

    ~

    אף שפסטיבל וודסטוק 1969 הופק לצורך מטרה מסחרית נטו, הוא נתפס בעיני רבים באותה התקופה כמי שהנציח את מרד דור ה"בייבי בומרס" (אלה שנולדו מייד עם סיום מלחמת העולם ה-2) במימסד השמרני האמריקאי ואת סלידתו ממעורבות המימשל במלחמות מעבר לים, בוויאטנאם (ובקוריאה, לפני כן...).

    ~

    אחד השירים המפורסמים ביותר, ששם נקשר ישירות לפסטיבל, היה בעל שם לגמרי לא יומרני, אפילו פשטני-משהו: Woodstock.

    השיר נכתב והולחן ע"י ג'וני מיטשל והוא נכלל באלבומה Ladies of the Canyon שיצא בשנת 1970, כלומר – השיר כלל לא בוצע בפסטיבל עצמו !

    אבל, מיטשל קלעה "בול בפוני" !!!,

    השיר הפך למעשה, להמנון הבלתי-רישמי של הפסטיבל.

    ~

    לפני כשנה נכחה מיטשל בהופעה שבה הופיעה, בין היתר, נינט טייב "שלנו". מיטשל התלהבה מנינט והציעה לה לבצע את השיר, שלה.

    כשמיטשל שמעה את התוצאה התלהבותה גברה. היא הציע למייקל לאנג, מפיק פסטיבל "וודסטוק 50” להניח לנינט לבצע את השיר בפסטיבל שיחגוג יובל ל"הוא" משנת 1969.

    ~

    למרבה הצער, אתמול (31/7/2019) הודיע לאנג באופן רישמי על ביטול פסטיבל היובל.

    ~

    נינט "שלנו" תחכה להזדמנות, אחרת..., וכאן אני מניח בכותרת הרשומה את ביצועה לשיר האלמותי הזה.

    ~

    אם כן..., פסטיבל היובל, לא יהיה.

    אולי..., בעוד 50 שנה..., אולי יקראו לו Century 2 Woodstock, אם בכלל. (כול הזכויות שמורות, בארוררר)

      

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/8/19 13:10:
      בסך הכל נראה שזה היה יותר סדרת השרדות מפסטיבל מוזיקה. הכייף כנראה בא רק מפרספקטיבה של זמן והיכולת לומר הייתי שם כשזה קרה
        2/8/19 13:00:
      הפסטיבל זכור בעיקר בזכות פריצת הדרך. אירוע ראשון מסוגו, שהשפיע על העתיד

      הייתי שם..חיוך

      תודה על התזכורת.

      פרופיל

      ~בועז22~
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשומות שרשמתי