כותרות TheMarker >
    ';

    David Avramov - Home-Made Tricks

    הערוץ מאפשר לכל אחד להנות ולהיות מתנדב בן רגע המסוגל להשפיע לטובה על כל חולה בעזרת לימוד טריקים
    ערוץ זה מאפשר לכל הצופים בו ללמוד לבצע טריקים שייחודם שימוש באביזרי יום יום ,הקיימים בכל בית.
    תהנו ותגרמו הנאה.
    כל הזכויות שמורות לדוד אברמוב

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    שער השקל מול מטבע חוץ - ההשלכות

    0 תגובות   יום שבת, 3/8/19, 09:37

    ''

     

    רצועת הניוד (בלועזית: exchange rate band / currency band) היא תחום שקבע בנק ישראל, שבגבולותיו יכול להשתנות שער החליפין של השקל מול הדולר כלפי מעלה או מטה, בלי התערבות הבנק.

    קיבוע שער החליפין

    תחילת הדרך הייתה בתוכנית הייצוב שהופעלה ביולי 1985 – קיבוע שער החליפין לעומת דולר ארצות הברית.

    ערב התוכנית עמד שיעור האינפלציה על כ-420 אחוזים, וכדי להגן על ערך כספם ניסו אזרחים רבים להחזיק יתרות מינימליות של מזומן ושל פיקדונות לא-צמודים בשקלים.

    בין החלופות שמצאו היו הצמדה למדד המחירים ולשער הדולר והחזקת דולרים שהייתה פופולרית ביותר, משום שהשינוי היומי בשער הדולר נתפס כקירוב לשיעור האינפלציה היומי.

    כדי למנוע בריחת הון מהארץ, הידקה הממשלה את הפיקוח על מטבע חוץ.

    כך, למשל, הסכום שישראלי היוצא לטיול בחו"ל היה רשאי לקחת איתו הופחת מ-3,000 דולרים ל-2,000 דולרים בתחילת 1984 ול-1,000 דולרים בתחילת 1985.

    צעדים כאלה, אף אם היו הכרחיים באותה שעה, הקטינו עוד יותר את האמון במטבע הישראלי.

    מספר חודשים אחרי הנהגתה, הורידה מדיניות הייצוב את האינפלציה לרמה של כ-20 אחוזים לשנה.

    מאחר שישראל סוחרת עם מדינות נוספות, מלבד ארצות הברית, קיבוע השער לעומת הדולר חשף את המשק לאפשרות ששינוי שער הדולר לעומת מטבעות אחרים יגרום לפיחות או לייסוף של השקל לעומת מטבעות אלה, כפי שאכן קרה בשנת 1985.

    כדי לנטרל סיכון זה, באוגוסט 1986 הוחלף השער הקבוע לעומת הדולר בשער קבוע לעומת סל מטבעות, שהרכבו שיקף את הרכב הסחר של ישראל עם המדינות השונות.

    קיבוע שער החליפין אמנם היה רכיב חשוב ביותר בתוכנית הייצוב, אך הוא הותנה בתוכנית בהקפאת שכר.

    במהלך התקופה שלאחר הנהגת התוכנית עלה מאוד השכר במשק, עלייה ששחקה את רווחיות היצוא.

    על רקע זה התפתחו ציפיות לפיחות, שהתבטאו בקניות ספקולטיביות של מטבע חוץ ובלחץ על שער החליפין.

    הדרכים להתמודדות עם ביקוש ספקולטיבי למטבע חוץ היו לספק אותו מתוך יתרות מטבע החוץ של המדינה, או להעלות את הריבית כדי לייקר את עלות העסקה של הלוואת שקלים לשם קניית מטבע חוץ - שתי פעולות שלא ניתן להתמיד בהן בממדים גדולים לאורך זמן.

    לפיכך, נאלצו הרשויות לפחת את השקל מספר פעמים, מיולי 1985 עד ינואר 1989, בשיעור מצטבר של 30 אחוזים.

    מעגל הפיחותים איים לערער את אמינותם של משטר שער החליפין הקבוע ושל מדיניות הייצוב כולה.

    קישור

     

    מדידת שער החליפין הריאלי בישראל והשפעותיו על היצוא והיבוא

    קישור

     

    הגורמים המשפיעים על שער החליפין

    קישור

     

    כיצד שער הדולר משפיע על הריבית שנשלם בבנק?

    בשנים האחרונות הוריד בנק ישראל עוד ועוד את הריבית, בניסיון להחליש את המטבע בישראלי ולעודד את היצוא ■ בינתיים הריבית כבר קרובה לאפס, אך הדולר עודנו חזק, ונראה כי מעתה ירכז הבנק את מאמציו ברכישות דולרים ■  מדריך השקעה בדולר

    קישור

     

    שערי חליפין יציגים - בנק ישראל

    קישור

     

    המבחן הראשון של הנגיד אמיר ירון: מה עושים עם שקל חזק?

    גם היום המטבעות בעולם המשיכו להיחלש מול השקל: הדולר ירד ל-3.5 שקלים, היורו ל-3.9 שקלים והליש"ט בשפל של 25 שנים

    ■ מתחילת השנה התחזק השקל ב-7% מול סל המטבעות

    ■ פרופ' ליאו ליידרמן: "תהליך הייסוף של השקל עלול להעצים את עצמו בתקופה הקרובה"

    קישור

     

    אחרי הודעת הנגיד: הדולר והאירו מחקו את הירידות מול השקל

    אמיר ירון פרסם הודעה חריגה כי ריבית בנק ישראל לא תעלה במשך זמן ממושך והצליח לבלום את התחזקות השקל.
    הדולר נסחר כעת ברמת של 3.49 שקלים והאירו ב-3.89 שקלים

     

    שערי מטבע חוץ בירידה

    ''


    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      תנועת כמוך
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין