| לחוש את המדפים מתרוקנים מיתמרים עם המחשבות, אט אט מחלצות המילים את תשוקתן אל החופש מתאחדות לשורות לא סימטריות.
לדעת לארוג את קצוות המילים לוודאות הבחירה, לטעון שמחה על גב העצב למעמקים בהם נוכל להביט.
שירה נוחתת על טל הבוקר עולצת למראה עולם עשוי חלומות וסיפורים לא גמורים זוכרים את הנהר מהם ינקו- ניקוים אל קצה מדרכה בדרך אל הים.
|