כותרות TheMarker >
    ';

    בונו

    המעטפת

    2 תגובות   יום שלישי, 6/8/19, 11:00

    נכנסתי כאילו יש לי משהו חשוב להגיד, וסתם, אין שום דבר מיוחד. לא מתלונן, רק אומר את האמת - אני ריק ומרוקן כמו באר יבשה בשנת בצורת, וכל אחד יעשה את החשבון שלו אם הוא רוצה להישאר או להסתלק, וזה לא מפתיע כמובן, הרי בדרך כלל אין מה לומר, זו הנורמה. אם היה משהו הייתי מספר הכל מאלף עד תו. מתי אני בא לכאן, כאשר המעטפת קיימת, יש רצון ויש חשק, אבל אין תוכן, בפנים חלל ריק ובחוץ השממה חוגגת. חוץ מזה, השאלה האם יש מה לומר או שאני סתם מקשקש היא חסרת משמעות בגלל שאי אפשר להגדיר את מצב הצבירה העצמי תוך כדי תנועה, זה מתברר רק אחר כך, כאשר בוחנים את התוצאה ורואים מה קרה. אם יצא דיבור חסר תכלית ללא כיוון מוגדר, זה כמובן סימן מובהק שלא היה מה לומר ופשוט התגלגלתי עד שנגמרה האנרגיה. מצד שני, הדיבור עצמו הוא הרי עדות לפורקן, כלומר היה משהו שלם והתפרק, או התרוקן, זה לא משנה, בשורה התחתונה לא יכול להיות שהייתי ריק כאשר באתי לכאן. הייתי מלא על בטוח, אבל עכשיו אני ריק ללא ספק.

     

     

     


    -

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/8/19 09:52:
      תודה שימי, בדיוק ככה, המעטפת חייבת לנוע אחרת היא מפסיקה להתקיים, ואז באמת אין שום דבר.
        6/8/19 20:48:
      (אולי המעטפת היא כמו הרצועה שאם אינה מסתובבת אין לה תכלית). יש פה רעיון מופשט שהוא די מעניין, שאתה מדבר אתה גם פורק חלקים, וקורא אותם בשמות ואז אתה קורע תחת עומס הפרטים הרבים שקראת להם בשמות.