כותרות TheMarker >
    ';

    הקליניקה הבית ומה שביניהם

    סיפורים (וצילומים) של רופאת משפחה (עצמאית), טיילת, עקרת בית ואמא לשלושה מבוגרים צעירים.

    משימות והפתעות. יופי של שבת-שלום. 5/7/19, קיגלי, רואנדה

    3 תגובות   יום ראשון, 11/8/19, 13:55

    על זמירות ליל-שבת עם חיים, נילי וצוות השגרירות החדשה (שנפתחה במאי), כבר סיפרתי. השגריר, רוני אדם, היה אמור להגיע לארוחה עם אחיינו שבא לבקרו מישראל, אבל הנער נפצע כשטייל עם ילד בגילו, והשגריר בילה איתו בבית חולים ולא הגיע. 

    ****
    טוב..תמיד יש את הקטע הזה שאני חושבת שאם אני רופאה, אז אני בטח יכולה להועיל. (באותו ענין - סתם סיפור לא קשור: כשפורעי-חוק-אתיופים חסמו את כבישי ישראל לפני כחודש, ניסיתי למצוא דרך חלופית. באחד הכבישים הפקוקים שכב על הכביש נהג שנפגע בתאונת דרכים. עצרתי ושאלתי אם צריך עזרה. הנוכחים שם ענו לי במקהלה: "אין צורך, יש כאן פאראמדיק". ההירארכיה החדשה התחילה לחלחל אלי. ממש לא צריך אותי..דוקא נחמד:).
    ****
    בעת שאכלנו במלון מריוט, השארתי לשגריר הודעת ווטסאפ שאני רופאת משפחה..אם יש במקרה צורך בעזרה. 
    ****
    השגריר שאל בתגובה אם אני מכירה את תמי ב'. "גיסתי" הוא כתב. את תמי, רופאת משפחה במכבי, אני מכירה היטב מאז ש"גייסה" אותי לפני כ-10 שנים להדריך מתמחים. 
    כך התחיל להתגלות מארג הכרויות שלם, שאפייני לישראלים. אהה..ושכחתי, 
    גם הוא לא נזקק לחלוטין לאף אחד מכישורי הרפואיים:). 
    הסתבר שאני חיה בסרט. 
    ****
    למחרת, בשבת, היו לי משימות. 
    נילי "שמרה שבת" במלון LE GARNI הפסטורלי, ואני נסעתי לקצה השני של קיגאלי לשכור לנו מכונית. 
    ****
    חברות מותג בינלאומיות עדיין לא השתלטו על ענף השכרת המכוניות ברואנדה (למעט יורופקאר). את הרכבים משכירים מחברות טיולים מקומיות או מאנשים פרטיים. 
    ****
    סגרתי עסקה עם בעל חברת הטיולים, שמייד כשראה אותי אמר: יש לי ג'יפRAV4 אחד, בן 10, מתוחזק היטב ואוטומטי..נראה שעדיף לך שתקחי אותו. ולא ידני. לא התווכחתי:). 
    ****
    לאחר שחתמנו על זכרון הדברים והוא הבטיח שהמכונית תגיע בערב למלון, החלטתי לעלות על טקסי-ווספה כדי לנסוע לשוק ענק, שקראתי עליו בטריפאדוויזור: KIMIRONKO MARKET.
    מוניות הן עסק לא זול בקיגלי (יחסית לקיגאלי..כמובן שלא במונחים אבסולוטיים), והן עומדות בפקקים כמו כולם. 
    ****
    קיגלי מפוצצת בווספות שמשמשות כמוניות. מזהים אותן על פי הקסדות האדומות. העלות זולה, 1000 פרנק לנסיעה (1 דולר), ולא עומדים בפקקים. ביקשתי לנסוע לשוק קימירונקו וספציפית, לאזור בשוק שיש בו יצירות אמנות מקומיות. 
    אלמלא הייתי כזאת קונקרטית, בטח הייתי מתברברת שם. 
    ****
    מדובר בשוק ענק ומקורה, של מקומיים. אזור המזכרות מורכב מרשת סימטאות ארוכות וצרות מאוד בין דוכנים עמוסים. 
    ****
    יום קודם, ב5/7, היה לאבא שלי יומולדת. שאלתי אותו אם רוצה מתנה והוא ענה: "כן. קרן אמיתית של קרנף". ככה זה כשיש אבא פולני בן 87, שאי אפשר לדעת אם הוא רציני או צוחק. עניתי לו: " קרן אמיתית לא תקבל אבל קרנף מעץ אפריקאי שחור כן..אשתדל". 
    ****
    ירדתי מהווספה חדורת מטרה. ידעתי בדיוק מה אני רוצה. דבר ראשון קרנף וגם קישוטי קיר מקומיים (צביעה על עץ. אצרף צילום). צילמתי בסלולרי קרנף (וגם קישוטים שראיתי ב"יד ושם" שלהם) והתחלתי להסתובב בסמטאות הצרות ולהראות את התמונה. הראו לי קרנפים קטנים שלא הניחו את דעתי. כל מוכר רצה מאוד שאקנה אצלו. זו פרנסתם. אבל הייתי ממוקדת ולא יכולתי להיות רחמנית מידי. לא ראיתי שם תיירים אחרים מלבדי.
    ****
    בשלב מסויים הבנתי שאין קרנף כמו שאני מחפשת, והתמקדתי בשאר הקישוטים. התבייתתי על דוכן עם מוכר נחמד ולא "פושי" מידי, קניתי אצלו קניה די גדולה וכדי לא לקפח את שכניו, קניתי משהו גם אצלם. 
    את המזכרות עטפו בנייר והכניסו לשקי יוטה עם ידיות. כאמור אין ניילונים ברואנדה. 
    כשאין ניילונים, אין כמעט זבל ברחובות ובכלל. זה מדהים.
    "על הדרך" נפל לי שם, כנראה, שטר של 100 דולר מהארנק. גיליתי את זה בהמשך ושמחתי מאוד בשביל מי שמצא אותו. הוא בטח היה מאושר.
    ****
    עמוסה בשני שקי יוטה, אחד בכל צד, חבשתי קסדה אדומה, ייצבתי אותה כמיטב יכולתי ועליתי על טקסי-ווספה, לא לפני שאמרתי לנהג שהוא חייב לנהוג בזהירות כי אני חייבת לחזור בריאה ושלמה לישראל. הבטחתי לו תשלום כפול על נהיגה זהירה במיוחד. מכאן והלאה, נותר לי רק להסתכל על הנוף ולהתפלל.
    ****
    הנסיעה עברה בכבישים פקוקים, חלקם בשיפוץ וסלילה מחדש, בצמתים עמוסים עם הרבה שוטרי תנועה שמכוונים את התנועה, תוך שאני אוחזת בנהג, מחזיקה את סלי היוטה, דואגת שלא יפגעו, ומציצה מידי פעם בסלולרי - בגוגל מאפ השימושי והאהוב. 
    ****
    משימת הקרנף עוד לא הושלמה.
    תוך כדי נסיעה על הווספה בקיגלי, שפרושה כמו כל רואנדה על גבעות, ראיתי שבציר הנסיעה שלנו יש כפר אמנות שנקרא KAPLAKI.
    ****
    היה ברור שאני לא חוזרת למלון ללא השלמת המשימה. היתה לי גם תחושת בטן שהתאמתה בהמשך, שבהמשך הטיול שלנו לא יהיו חנויות דומות.
    ביקשתי מהנהג לעצור לי בשוק. 
    הבטחתי לו שאשלם לו גם על העצירה. נתתי לו את שני שקי היוטה, לקחתי איתי את הקסדה (כדי שלא יברח לי), והראיתי את תמונת הקרנף לרואנדי הראשון שראיתי. מייד ובנחמדות, הוא לקח לחנות שמוכרת המון...קרנפים! בכל הגדלים. וכמובן שגם דברים נוספים. 
    השוק הזה מוגדר כ ART VILLAGE והוא בנוי אחרת מקודמו. הוא קטן מאוד ויש בו חנויות. אחרי מיקוח קצר ויעיל ותוך 7 דקות סה"כ מרגע ההגעה לשוק, חזרתי לווספה עם קרנף מעץ אפריקאי שחור אורגינל. יש!
    ****
    חזרתי למלון שמחה ומאושרת על השבת הפרודוקטיבית שלי ומצאתי שם את נילי אפופה בעונג שבת, מבסוטה עד השמיים מהמלון, מהשלווה, מהמוזיקה האפריקאית הנפלאה שהגיעה לאזניה מאחד מבתי המלון הסמוכים, ובעיקר, סובלנית מאוד כלפי הזוגיות התיירותית שלנו, שעירבה ללא קושי קודש עם חול.
    ****
    שגריר ישראל ברואנדה, שכאמור כבר גילינו הכרויות משותפות, שלח לי בהמשך היום מסר עם הזמנה לבקר במוצ"ש בביתו החדש. 
    יצא מושלם. לא היה צורך במונית כי המכונית השכורה הגיעה אלינו עם צאת השבת (מחשיך שם מוקדם, ב-18:00). בהמשך הערב אספנו את חיים (שקשור לחווה הסולארית הסמוכה ל"אגאהוזו שלום") מהמלון שלו ונסענו לשכונת KAGUGU.

    ****
    מדובר בשכונת וילות בפרבר של קיגלי. רוב הרחובות עדיין לא סלולים (לדברי רוני אדם: הנשיא קגאמה מעדיף לפתוח עוד כיתות בית ספר יסודי על פני פיתוח כביש בשכונה). 
    הג'יפ המתוחזק שלנו נאלץ להוכיח מרגע ההשכרה הראשון את כישורי העבירות שלו. תאורה - אין. אני נהגתי והיה מענין:).
    ****
    שער בית השגריר המאובטח נפתח לכבודנו ונכנסנו לבית הנעים והמטופח. 
    השגרירות כאמור חדשה, השגריר הגיע לרואנדה במאי 2019, 
    בבית השכור הושלמו כמעט לגמרי משימות ההתאקלמות. 
    רוני עצמו איש חייכן, חכם, מקסים וחדור מוטיבציה לכונן יחסים נפלאים בין ישראל לרואנדה. לשתי המדינות יש מה להרוויח. 
    ****
    הקו החדש והישיר לקיגלי נחנך בתחילת יולי, ועל אף שהוא אינו כלכלי בשלב זה, הוא מעיד על כוונה רצינית מאוד של הנשיא פול קגאמה לכונן קשר הדוק ומפרה בין ישראל לרואנדה. תיירות, עסקים, חקלאות, הייטק, אנרגיות מתחדשות ועוד.
    ****
    הביקור בביתו של רוני אדם לא תוכנן מראש והיה מעניין מאוד. גילינו עוד ועוד קשרים והכרויות. נילי ורוני התעמקו בסוגיות משפטיות ששניהם היו מעורבים בהן, כל אחד מכיוונו. 
    ****
    לאחיין של רוני שלום. הוא ישב בחדר האירוח שלו עם סד-גבס על הרגל ולא התעניין בשיחותינו. הטיפול בפציעה שלו בבית החולים הרואנדי היה מצויין (וזול!) וכדי לנסות לשקם את האגו הרפואי החבוט שלי, הסתכלתי על מכתב השחרור ואישרתי את תוכנו.

    ****
    עם תום הביקור אצל השגריר, התברר שעברו עלינו סך הכל יומיים מלאים ברואנדה. הרגשנו שגילינו עולם ומלואו. הו..רואנדה. נדלקנו.
    ****
    המשך יבוא

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        אתמול 17:20:
      איזה כייף לקרוא אותך... רוני הוא משלנו...ואנחנו גאים בו מאוד..!!!
        אתמול 16:02:

      כיף לקרוא את הרפתקאותייך.

      לא יכולתי שלא להיזכר בהרפתקאות של נחום גוטמן מאפריקה...

      ממש שמחה שלא נדרשו כישורייך, אחרת איזו מין חופשה זו?

      אשוב לככב ולהמשיך לקרוא מגניב

        אתמול 11:49:
      רואנדה - עולם חדש..!!