כותרות TheMarker >
    ';

    על הכל וכדורגל

    חומרים אישיים, תרבות ישראלית, הייטק וכדורגל.
    המציאות ומה שהיא יכולה היתה ליהיות.

    ארכיון

    0

    עשר השניות החשובות בחייו

    5 תגובות   יום רביעי, 14/8/19, 08:58

    פגשתי אותו בתור לרופא, גבר מרשים בשנות הארבעים. אם הייתי פוגש את חיה כמה שנים קודם הוא היה יכול להיות בן שלי.


    התחלנו לדבר, סיפר לי שהוא נשוי מעל עשר שנים. סיפרתי לו שבשנה הבאה אני חוגג ארבעים שנות נשואים.

    הסתכל עלי בהערכה.


    סיפרתי שאני כותב בלוג שחיה עורכת. ובבלוג אני מתעסק, חוץ מכדורגל, גם בעניינים שבינו לבינה.

    הסתכל עלי בחשדנות ושאל: "השיחה הזאת יכולה להופיע בבלוג ? "

    עניתי: "אולי" וראיתי שהוא מתקרר קצת, אז הוספתי: "בבלוג שלי, לא תזהה את עצמך, אתה עשוי להופיע כנערה צעירה עם תלתלים , שקמה לכבודי ברכבת או כגבר מזדקן שפגשתי בתור לאורולוג"

    הוא נעשה הרבה יותר רגוע.


    המשכנו לדבר והוא חזר לענייני נישואין.


    שאל: "כשאתה מסתכל אחורה הנישואין שלך היו תמיד יציבים ? "

    הרגשתי שאם אענה בחיוב מוחלט אני עלול להפסיד משהו, ולמנוע משיחה להתפתח, אז עניתי: "אתה יודע שלהסתדר עם אשה זה משהו מורכב, אבל העובדה היא ששרדנו ואני יושב פה רגוע ובאמת מודה לכל מי שמגיע לו על החיים הטובים, אומרת משהו"


    הוא רכן והקשיב, לא שינה תנוחה, כנראה ציפה ליותר.


    המשכתי : "בגדול הגישה שלי בחיים, לפתור בעיות ולחיות בכיף ובאינטימיות, אני לא בעניין של ריבים. העיקר ליצר שיגרה  מהנה ונוחה לכולם. זה לא תמיד קל כי יש בחיים הרבה אילוצים"


    ראיתי שהוא מתעורר. היה משהו שאמרתי במשפט האחרון שמצא חן בעיניו.


    הוא נראה מתלבט.


    ואז קרה הרגע שאני אוהב, רגע בין שני זרים, בגילייים שונים, מעולמות שונים, נוצר רגע של אינטימיות שאתה מצפה רק מאנשים מאוד קרובים.

     

    ואז הוא לוקח אויר ומספר לי סיפור שעדיין לא סופר.....


    אחרי חמש שנות נישואין, שני ילדים, חובות, לחץ בעבודה , בקושי הבחנתי בין העבודה למשפחה. אשתי היתה שותפה מצויינת, משפחה להתגאות, הילדים בסדר, ההורים מרוצים, יש נחת. אבל.... אתה יודע... מתקתקים משימות כמו בעבודה.

     

    יום אחד, אני בעבודה, בין המשימות,  מרים טלפון לאשתי. שיחה בין מנהלים משותפים של המשפחה. מי מסיע את מי, מתי אוכלים, מה התוכניות לארוחת שישי, מה קורה בהמשך השבוע, חוגים, משימות ואז זה מגיע.....פתאום היא אומרת: "היום אני נפגשת עם סמי".....

    סמי, בחור נחמד, ששידרג לנו את חדרי הרחצה, חוש הומור, מילה זו מילה אנחנו שומרים על קשר רופף. מה פתאום סמי ? אולי היא מעניקה לסמי  חום ולטיפות עם כל מה שהטבע חנן אותה......אני בסרטים, כבר שכחתי מה היא יכולה להעניק וגם מה אני יכול. אני בקושי נושם.....עברו אולי עשר שניות, אולי פחות.


    ואז היא אומרת: "אתה יודע כמה שנים לא פגשתי את תמי ?"


    פתאום הרגשתי אויר טרי ממלא לי את הריאות, מאיפה שמעתי "סמי" היא אמרה "תמי".


    בכל אופן מאותו יום שיניתי את הגישה. הפסקתי לקחת את אשתי כשותף מובן מאליו.


    הנישואין שלי מאותו יום הרבה מעבר לניהול משותף של משפחה.


    הוא חייך ואמר, אתה הראשון בעולם שאני מספר לו.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      פוסט מעניין, נהנתי לקרוא. לחוכמת החיים אין סוף ותמיד היא מפתיעה.

      בבקשה ממך, לא לחזור אלי לשם החזרת כוכב, כמו "ההוא" שמתחנן, כופה בכל מקום וישירות, יעני כיכבתי לך ואתה חייב לככב לי..

      תודה על ההבנה.

        17/8/19 08:58:

      נעם היקר

      במקרה ניקלעתי לפוסט שלך,  נעים מאוד 

      נסחפתי לתוך שיחת הגברים בינכם

      המסרים שהעברת לנו בסיפור הם מסרים חשובים וצריך להפנים אותם

      1. בכל הגילאים ישנן דילמות ואילוצים, ורצון להיות אהוב ונאהב

      2. לפעמים קל יותר להיפתח בפני בן אדם זר/ורטואלי  ויעידו על כך הרבה חברים

      כאן באתר שמעלים פוסטים ותכנים החושפים מחייהם ויותר קל להם לשתף כאן 

      ואני ניכללת בין אותם חברים (-:

      3. העיקרון בחיים לא לקחת שום דבר כדבר מובן מאליו

      * שבת טובה ומבורכת

       

      סיפור מעולה!
        15/8/19 20:14:

      שולח כוכב המספר סוד

      אני אוהב את כתיבתך

      אבל אתה צנוע בביקורך אצלי

      נותן כוכב אבל חשובה לי תגובתךקריצה

        15/8/19 05:39:
      מעניין מה פרויד היה אומר על זה. ולפעמים קל יותר להתוודות בפני זר כי הוא לא שיפוטי - הוא בעמדת מקשיב.