כותרות TheMarker >
    ';

    נפש לא שקטה



    סתם יום של חול

    10 תגובות   יום שבת, 17/8/19, 14:45

    את הרשימה הקצרצרה הזו כתבתי לפני כשבועיים על מנת לפרסם בקבוצת מאניה דפרסיה בפייסבוק, אבל עכשיו החלטתי להביא אותה גם לכאן לטובת כל אלו שהתגעגעו אלי ותוהים מה עלה בגורלי (אם עוד נשארו כאלו).

     

     

    סתם יום של חול – סיפור קצרצר מהחיים.


     

    ביום שני שעבר, כשנסעתי עם אימי לקניות ולסידורים, הרגשתי, לשם שינוי, טוב. לא דאון, אפילו לא היי, פשוט טוב. שום דבר לא הציק, לא הייתה תחושת חולי וחולשה, לא מתח, לא עצבנות. לא הרגשתי שהמציאות אינה מציאותית, אותה תחושה דוחה שמערערת את הביטחון כשיוצאים מהבית. החרדה החברתית, "חברתי" הלא סימפטית משכבר הימים, המוכרת לי עד זרא ומשבשת תדיר את חיי, נעלמה. אפילו הפקיד הצעיר של סניף הדואר, שמתקתק את העבודה במהירות מסחררת ומסתכל ישר בעיניים (לא, הוא לא צעיר ערבי משכיל. הוא דווקא ממוצא רוסי) לא גרם לי לתחושת לחץ ואי נוחות, וניהלתי למולו את ענייני בנינוחות וברוגע. בכלל, כל הנסיעה  הזו עברה לה ברוגע מופלא. האנשים והקופאיות בסופר לא עיצבנו, מישהי אפילו חייכה אלי ואני חייכתי אליה חזרה.


    וחשבתי לעצמי מי עוד כמוני נהנה ככה מיום פשוט ובנאלי של קניות וסידורים, רק מפני שהוא מרגיש טוב ולא מרגיש רע, ושאצל ה"בריאים" הרגשה כזו היא עניין של יום ביומו, דבר מובן מאליו שהם אפילו לא טורחים לתת עליו את הדעת ולהעריך אותו. ובלבי נשאתי באמצע הסופר תפילה קטנה לאלוהים – אלי אלי שלא יגמר לעולם, הטוב הזה, הכשירות, האיזון.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      הכי טוב סתם יום של חול

      כל יום צריך להיות כך.

        25/8/19 15:19:

      שתמיד תרגישי טוב דאנגיט יקרה

      נשיקה

        24/8/19 19:45:
      שמח לראות סופסוף פוסט חדש שלך דאגניט יקרה. מי כמוני מבין את תחושתך שרק יישאר הטוב והאיזון, מאחל לך אינספור ימים כאלו והרבה פחות ימים אפורים. כן ירבו ימים כאלו אצלך וגם אצלי!
        21/8/19 21:52:

      צטט: shimenben 2019-08-17 21:19:59

      כן ירבו ימים כאלה. וגם רגע של שובבות אני קורא בשורות האלה כשאת מנהלת דו שיח ספונטני עם מאיר אריאל.

      תודה :-)
      אני שמחה לראות אותך כאן.
      וגם אני הייתי מאוד שמחה אם היו לי יותר מהימים האלה, אבל לצערי הם לא רבים. כמעט תמיד יש משהו שמציק, כל פעם משהו אחר, ולא שאי אפשר לחיות עם זה, אבל כמעט תמיד צריך לעבור איזשהו סבל. 
      ואתה צודק לחלוטין לגבי האסוציאציה למאיר אריאל, ואני שמחה ששמת לב. בקבוצת מאניה דפרסיה מישהו כתב לי שהוא איבד אותי קצת בקטע הזה :-).
        21/8/19 21:44:

      צטט: goodyear2016 2019-08-17 20:18:34

      אהובה . הטוב הזה . הכשירות . האיזון . זה בא עם הגיל . אני גם מרגישה כמוך . מזדהה לגמרי עם כל מה שכתבת . רק שלי אין אמא תומכת . אני יתומה . רוצה שתכתבי כל שבוע פוסט . שמחה לראותך כאן - לקרוא את התובנות שלך על החיים . שבוע טוב ומוצלח יקרה


      יקרה שלי
      ראשית לכל אני רוצה להגיד לך שצר לי מאוד על כך שאמך היקרה כבר איננה. אני יודעת ששום דבר שבעולם לא יכול לנחם במקרה כזה, אולי רק הזמן, ואני יודעת עד כמה אני בת מזל שיש לי אימא שהיא אכן תומכת ומכילה מאין כמוה, ועדיין בחיים ופחות או יותר בריאה. מצד שני אימא שלי איננה בנאדם קל, ועכשיו כשהיא מזדקנת כבר לא ברור מי מכיל את מי - היא אותנו או אנחנו אותה. ולא שאני חס וחלילה מתלוננת.
      ולגבי המצב הטוב שלי - באמת יש כאן כמו שאת אומרת את ההשפעה המיטיבה של הגיל, אבל אני חושבת שזו בעיקר התוצאה של זה שסוף סוף נמצא לי טיפול תרופתי יעיל שעוזר לי ומצליח פחות או יותר לייצב אותי.
      וכן, אני מקווה להמשיך לכתוב לכאן, אולי לא דברים כמו שכתבתי בעבר, אבל בכל זאת לכתוב בסדירות.
      סופשבוע נעים ורגוע.
        19/8/19 22:47:
      מסתבר שצל ה"בריאים" , הרגשה כזו היא אכן עניין של יום ביומו, וגמני הרגשתי כך , עד שלילה אחד הכול התנפץ לי במחי יד ומאז כל יום מודה לאל על יום ביומו ולזה לא=גמרי לא ברור לי מאליו...ומעריכה כל רגע ומוקירה תודה על שנשארתי בחיים...אז לו יהי בעבורך ובעבור כולנו יקירה ♥
        19/8/19 08:58:
      איך אומרים הדשא של השכן אז בדקתי הוא לא ירוק יותר ואכן אנשים רבים נהנים מיום פשוט ללא דרמות, איך אמרה אימי שאין חדשות זה חדשות טובות רק בריאות
        17/8/19 22:29:

       יקירה שלי.

      נשיקה

       אני מצטרפת לתפילתך- אני בטוחה שתפילה זו הגיעה עד כיסא מלכו של עולם.

      אלוקים יקבל  את תפילתך- אמן ואמן.

      מעניין שאת מספרת את זה בדיוק בזמן שקראנו את פרשת ואתחנן.

       משה התפלל 515 תפילות כדי שיכנס לארץ ישראל, אבל היות והוא היכה על הסלע ולא דיבר אל הסלע- לכן נענש ונגזרה עליו גזרה לא להיכנס לארץ- אבל תפילותיו בכל זאת השפיעו והוא זכה לראות את כל ארץ ישראל- ממרומי- הר נבו.

       שבוע טוב

       בריאות טובה

      והרבה שמחה.

       בברכה

       אהובה.

        17/8/19 21:19:
      כן ירבו ימים כאלה. וגם רגע של שובבות אני קורא בשורות האלה כשאת מנהלת דו שיח ספונטני עם מאיר אריאל.
        17/8/19 20:18:
      אהובה . הטוב הזה . הכשירות . האיזון . זה בא עם הגיל . אני גם מרגישה כמוך . מזדהה לגמרי עם כל מה שכתבת . רק שלי אין אמא תומכת . אני יתומה . רוצה שתכתבי כל שבוע פוסט . שמחה לראותך כאן - לקרוא את התובנות שלך על החיים . שבוע טוב ומוצלח יקרה

      ארכיון

      פרופיל