כותרות TheMarker >
    ';

    בונו

    המשתמש

    7 תגובות   יום שלישי, 20/8/19, 08:45

     

    אני ריק כמו בריכה חרבה בסוף הקיץ - זה דימוי הוגן וראוי. הוא משקף בנאמנות את המצב וגם מכיל מידע נוסף: הריק לא נגרם באשמתי, זו פשוט התקופה בשנה. הגיעה עונת הריקנות, מה אפשר לעשות.

    אבל איזה מין דיבור זה ומה הטעם לצאת בהכרזות כאלה על הבוקר. אולי אני מלא לגמרי ורק בגלל שאין נקודת יחוס הולמת נדמה לי שאני ריק.

    אבל מה ההבדל בעצם. אולי אין הבדל של ממש וזה רק עניין של הגדרה. הרי כל אחד רשאי להגדיר את מצב הצבירה איך שמתחשק לו. הוא לבד, אין מישהו שיקום ויתנגד לו. ואם יש, אז עכשיו הוא בטח שוקל האם להמשיך ולדרוך יחד אתי במקום, למרות הריקנות המוצהרת, או שהוא מעדיף להמשיך בדרכו כי אין לו זמן לשטויות האלה.

    בכל אופן, אני מוותר עליו מראש ומצידי הוא יכול ללכת ולא לחזור. אין בו שום תועלת. אלא אם הוא מוכן לקחת על עצמו את תפקיד נקודת המשען - נקודת ייחוס קבועה שביחס אליה אפשר לעשות הערכה אובייקטיבית אמתית של מצב הצבירה בחלל; ריק או מלא, זו השאלה.

    באותה הזדמנות אם לא אכפת לו, אולי הוא מוכן לעשות טובה ולהגיד מה הוא שומע: דברי טעם שמעידים על הגיון בריא בזמן וסדר מופתי בחלל, או דיבור שמתגלגל סתם לפי השיפוע ואין לו מושג היכן הוא עומד לנחות, כי זה לא משנה האם הוא הולך ישר כמו סרגל, או נע במעגל, או חסר כיוון מוגדר. זה היינו הך בשבילו.

    העיקר זה להיות בתנועה מתמדת. זה המוטו שלו, או שאתה נע או שאתה מת. ואם הוא מעדיף להתגלגל מכאן לשם בלי ידיים, אז שיהיה לו לבריאות, לא צריך ישר להתנפל. הרי אם היה לו משהו בעל ערך שאפשר להעביר מצד לצד, הוא כבר היה עומד במקום לבד ומספר הכל מאלף עד תו, בלי לברבר כל כך הרבה.

    בינתיים אין מה למהר, הרי כל זה יתברר אחר כך, לאחר שהמקום ישתחרר אפשר לעשות את החשבון בדיעבד ולבדוק: אם הוא הלך ישר מהחוגר אל המפתח וכל הדרך התפרק לפי הסדר הנכון, משמע היה ריק באמת ומצא דרך מעניינת להתמלא, ואם הלך סחור סחור ולא הגיע לשום מקום, ואין קשר בין החוגר והמפתח, זה סימן שהיה מלא עד גדותיו והתגלגל מפה לשם עד שנגמר לו השיפוע.

    על פניו זה אמור להיות ההפך. זה בכל אופן מה שחשבתי בתחילה באופן ספונטני, שהריק מתברבר כי אין לו מה לומר, והמלא הולך ישר כדי להתרוקן באופן מסודר. אבל במחשבה שנייה, ולאחר שסרקתי את ההנחה הזו הלוך ושוב, הגעתי למסקנה שלריק אין ברירה בעצם אלא להתקדם לפי הסדר אם הוא רוצה להתמלא. ולכן הסדר מעיד על הריק דווקא.

    ואילו המלא, שאסף את עצמו מכל עבר ושמר הכל אצלו בבטן עד שלא נשאר מקום, איזה אינטרס יש לו להתרוקן לאחר שהשקיע כל כך הרבה? זה כמו לצפות מאדם עשיר לפזר את כספו לכל עבר לאחר שצבר אותו ביגיעה רבה. בשביל מה זה טוב, בגלל שהתנועה חייבת להימשך? ובכן, אולי בגלל זה המלא התחפש לבאר יבשה בשנת בצורת, ככה הוא יכול לדבר על עצמו בלי להתרוקן.

     

     

    -

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/8/19 09:06:
      בינתיים אתה נקודת הייחוס היחיד בסביבה שימי, ואם אתה לא תשפוך אור כולנו נשב בחושך. בכל אופן העניין שלי במשחק הזה הוא לעשות את שינויים הקטנים בכל סיבוב לפי ההרגשה הפנימית, ולא לפי המשמעות החיצונית, מה אומר הטקסט למעשה, את זה אני כמעט ולא רואה כדי לא להכניס ידיים, אחרת זה לא מעניין.
        25/8/19 23:20:

      אני קורא אותך בהנאה מרובה בגלל המבוך. בסיבובים הקודמים ראיתי את האסתטיקה שלו בבירור, וגם הוקסמתי;   אני מבין שבסיבוב הזה פספסתי. משהו שהייתי צריך לראות, ולא ראיתי. אולי נקודת יחוס אחרת תבוא ותשפוך אור...

        24/8/19 18:42:
      תראה שימי, אם מצאת כאן דרך ברורה מנקודה אחת לאחרת, לדעתי זה סימן שנסחפת עם הזרם, אם היית עומד במקום, היית רואה שמדובר במבוך. אגב אצלי אין הגדרות קשיחות, המלא והריק הם רק סמלים שמתארים את המצב באופן כללי.
        24/8/19 14:53:
      בנקודת יחוס, אני עשוי להבין שהריק הוא אינו ריק עד סופו, והמלא אינו מלא עד סופו, ולכן נדרשת קורלציה בין שניהם על אף המרחק הפרדוקסלי ביניהם. (יש פה דרך ברורה איך מגיעים מנקודה א' לנקודה ב', לכן אני פחות אוהב את זה).
        23/8/19 11:25:
      הריק מתמלא רק אם מגיע משהוא אחר במקום. בכל מקרה, זה לא רע להיות ריק מידי פעם...
        22/8/19 08:20:
      תודה על המחמאה שימי, אם כי אני לא עובד פה, רק עובר מדי פעם כשאין משהו אחר יותר טוב לעשות, הדיבור משתנה לבד מיום ליום, נקודת המשען זזה מפה לשם, ואחריה מרכז הכובד, איך שכחנו את מרכז הכובד, אני לא יודע לאן הוא חותר, אם בכלל, וזה לא משנה, הרי בסוף הכל יתברר.
        21/8/19 23:04:
      יש פה התמקדות בשני מצבי צבירה (ריק מלא) שגורם לטשטוש הרעיון המרכזי, כאמור- הדיבור. נקודת המשען פה די רעועה, רעיון המרכזי (פירוק) אולי היה יכול לשמש יותר טוב את המשתמש. אבל... מצד שני, בתהליך כמו בתהליך, יש צורך לפעמים לצאת מעצמך (להתבונן מהצד) כדי לקרוא תיגר על הברור והמובן, ולו רק כדי לבחון את היחס. אתה עושה פה עבודה נהדרת.