כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - עקב

    4 תגובות   יום חמישי, 22/8/19, 23:41

     "והיה עקב תשמעון..."

       "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם , ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך" (דברים ז, יב).

    רש"י הפותח את פרשת עקב מביא את דברי המדרש המסביר את המשמעות של השימוש במילה 'עקב'-

    "והיה עקב תשמעון- את המצוות הקלות, שאדם דש בעקביו, תשמעון...".

    התורה מדגישה כאן את השמירה על מצוות כאלה שאדם 'דש בעקביו' , מזלזל בקיומן .

    על אלו מצוות אנחנו היינו חושבים שמדובר ?

    יתכן והיינו חושבים שמדובר על מצוות שאין האדם מבין בשכלו , ולכן , כיוון שאינו מבין את פרטי המצווה , את טעמיה ואת מטרתה , אז יבוא האדם לזלזל במצווה זאת .

    אך התורה לא כותבת כאן 'חוקים' שהם מבטאים מצוות 'שמעיות' שהאדם לא מגיע להבנה שלהם , אלא התורה בוחרת לכתוב "את המשפטים" - שאלו דווקא מצוות שאדם מבין בשכלו והיה מקיים אותם גם ללא ציווי התורה , כגון לא תרצח , ואהבת לרעך כמוך , כיבוד הורים .

    מדוע דווקא על מצוות אלו מדגישה התורה "והיה עקב תשמעון" - והתורה מכנה אותן "מצוות שהאדם דש בעקביו" ?

    מסביר הרב שרקי שדווקא מצוות שהאדם לא מבין את קיומן , אין לו מה לשאול והוא יקיים אותן גם ללא הבנה .

    אך דווקא מצוות שמובנות בשכל , אדם עלול לזלזל בפרטי המצווה ולקיים דווקא את חלקי המצווה שהוא מבין בשכלו , ואילו את הפרטים שפחות מובנים לו , לדוש בעקביו .

    'הרי מי יגיד לי מה זה ואהבת לרעך כמוך ?

    אני חושב שיש דרך טובה יותר לכבד את ההורים' , וכן על זו הדרך .

    לכן אומרת התורה , גם את המצוות הנקראות 'משפטים' , אלו שנראה לאדם שהוא מבין והיה מקיים אותן גם ללא ציווי התורה , צריך להקפיד ולקיים אותן לא מתוך ההבנה השכלית אלא מתוך יראת שמיים ושמיעת דבר ה' , בכדי שלא להגיע למצב של דישת פרטי המצוות בעקביו .

    "והיה עקב תשמעון..." - אנחנו רואים מכאן שהדרך להגיע אל קיום המצוות היא שמיעת המצוות .

    משה רבינו לא מדבר אל דור שעמדו במעמד הר סיני ושמעו שם את דבר ה '.

    כל הדורות שיבואו בעם ישראל לא שמעו את משה רבינו ובטח שלא את ה' מדבר מתוך האש .

    אם כן מדובר על החכמים , על הרבנים הנמצאים בכל דור ודור שמהם שומעים את דברי התורה .

    כנראה שיש כאן הדרכה לאדם שהולך לשמוע דברי תורה , שעליו לבחור רב שאכן הוא יצליח לשמוע ממנו את דברי התורה .

    אך לא פחות מכאן יש כאן הדרכה לאומר את דברי התורה לומר אותם באופן כזה שהשומעים אותם אכן יגיעו למצב של "ושמרתם ועשיתם" .

    כלומר , צריך לומר את דברי התורה באופן כזה שאכן ישמעו לשומע והוא אכן ישמע באופן כזה שהוא ישמור ויקיים את דברי התורה .

    חז"ל בגמרא ביבמות (דף ס"ה ע"ב) מדריכם אותנו :

    "כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" .

    אם אתה יודע שדבריו ישמעו - יש מצווה לומר אותם .

    אך יש גם מצווה שלא לומר דבריו שאתה יודע שלא ישמעו .

    תמיד אנחנו רואים אנשים שנושאים נאומים , מרימים דגלים בנושאים מסוימים , למרות שידוע שכנראה דבריהם לא ישמעו .

    אמנם תמיד יש רצון שיכירו וידעו את הצד השני , את הדברים שלדעתך הם האמת , אחרת 'תורה מה תהא עליה ?!'

    ואכן צריכים למצוא את הדרך להביא דברי אמת אל הציבור .

    אבל כנראה שההדרכה העקרית והמרכזית של חז"ל היא שלא לומר דברים שלא ישמעו , אלא לומר דברים שאופן ובזמן הראוי לכך שאכן הם ישמעו .

     

    בין פרשת "שמע" לפרשת "והיה אם שמוע"

    בפרשת ואתחנן קראנו את הפרשת הראשונה של קריאת שמע , ובפרשת עקב אנחנו קוראים את הפרשת השניה, פרשת 'והיה אם שמוע'.

    בשתי הפרשיות הללו יש עניינים מאד דומים כגון אהבת ה' , מצוות לימוד תורה לבנים , תפילין ומזוזה .

    ובכל זאת אנחנו רואים שהתורה חילקה אותן לשתי פרשיות .

    מדוע ? מה ההדגשה המיוחדת שיש בכל פרשה ?

    ישנן כמה עניינים שבהם הפרשיות שונות זו מזו .

    למשל, בפרשת 'שמע' הסיבה לקיום המצוות היא מאהבת ה' , לעומת פרשת 'והיה אם שמוע' , שם הסיבה לקיום המצוות היא שכר ועונש .

    מדרגת קיום המצוות מאהבה גבוהה יותר ממדרגת קיום המצוות מתוך יראת עונש .

    המשנה במסכת ברכות (ב, ב) אומרת כך :

    "אמר רבי יהושוע בן קרחה: למה קדמה "שמע" ל"והיה אם שמוע" ?

    אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמיים תחילה , ואחר כך יקבל עליו עול מצוות".

    כלומר , אדם צריך לקבל על עצמו קודם כל עול מלכות שמיים , הכרה שהקב"ה הוא מלך מלכי המלכים ואני עבדו .

    אדם שלא מקבל על עצמו שיש מעליו סמכות גבוהה יותר , לא יכול לקבל על עצמו באמת גם לקיים את חוקיו של הקב"ה , את מצוות התורה .

    לכן מדגישה קודם התורה - עליך לקבל על עצמך ראשית עול מלכות שמיים .

    רק לאחר מכן תקבל על עצמך עול מצוות .

    האם קל ליישם את הדברים הללו ?

    האם נוכל לומר לאדם שאינו שומר תורה ומצוות , שעוד לא מצא את נתיב האמונה שלו בה' , שלא יניח עדיין תפילין ?

    הרי קודם צריך לקבל האדם על עצמו עולם מלכות שמיים ורק לאחר מכן עול מצוות !

    אכן , הרב צבי יהודה קוק זצ"ל כך היה נוהג .

    כאשר היה מגיע לפניו יהודי שאינו מקיים תורה ומצוות , לא היה הרב פותח אתו במצוות תפילין או במצוות מעשיות אחרות , אלא היה פותח אתו דווקא ביסודות האמונה , בעניינים הכלליים של החיבור לה' , לתורה , לעם ישראל .

    אפילו כאשר הרגיש שיהודי מסוים חובש כיפה לראשו רק בגלל שלא היה נעים לו מהרב , היה אומר לו שאין צורך בכך , והכל משום שיש להקדים קבלת עול מלכות שמיים לעול מצוות .

    יש גם גישה אחרת של בעל 'חובות הלבבות' שאומרת :

    "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" , ומתוך המעשים תגיע גם האמונה , אך כאמור הרב צבי יהודה הלך על פי דברי חז"ל הנ"ל המפרשים לפי סדר הפרשיות .

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/8/19 21:48:
      תודה לך ר' שלמה רעי ועמיתי, אלופי ומיודעי שהארת את עיניי בפוסט המושקע והמחכים. יישר-כח. שבוע טוב ומבורך לך וליקיריך,
        24/8/19 13:29:
      אני חושב שזו אחת הפרשנויות היפות ביותר שקראתי על "איך תשיב לאפיקורס?" הנועם, והדרך ארץ שמוצגים כאן בכל שורה היו מאד יכולים לתרום לשיח מאחד, ולא המפלג שאנחנו חווים יום ביומו... מצער מאד שלא נשמעים יותר קולות כאלה אשר "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"
        24/8/19 11:56:
      פרשנות מרתקת. האם אדם מוסרי צריך אלוהים, מצוות וכיפה?
        23/8/19 15:52:
      דווקא מה שמובן, נוטים לזלזל בו. גישה מעניינת. מה שמטיל אחריות על המחנך / המלמד / המורה לגרום לכך שגם המובן יקויים, ייעשה. חשיבות המוטיבציה קודמת לחשיבות ההבנה. כך יוצא. בהחלט ראוי למחשבה