כותרות TheMarker >
    ';

    בונו

    סיבוב אחרון

    0 תגובות   יום שלישי, 27/8/19, 10:38

     

    ריק כמו בריכה חרבה בסוף הקיץ - זה דימוי הוגן בהחלט שמתאים לנסיבות. הוא משקף נאמנה את ההרגשה הכללית וגם מכיל מידע חשוב: זה לא קרה באשמתך, זו התנועה המחזורית השנתית. הסתיו בפתח והגיעה עונת הריקנות, מה אפשר לעשות. אבל מה הטעם לצאת בהכרזות כאלה על הבוקר ובשביל מה זה טוב. אולי אני מלא ורק בגלל שאין נקודת יחוס הולמת נדמה שאני ריק. הרי אי אפשר לסמוך על ההרגשה בלבד כי אין ההבדל בעצם, זו אותה הרגשה כל הזמן וכל אחד יכול להגדיר אותה כרצונו. הוא לבד, אין מי שיקום ויטען משהו אחר. ואם יש, אז עכשיו הוא בטח שוקל האם להמשיך ולדרוך במקום למרות הריקנות המוצהרת, או שהוא מעדיף לחזור לעולמו כי אין לו זמן לשטויות האלה.

    בכל אופן, אני מוותר עליו מראש ומצידי הוא יכול ללכת כבר עכשיו ולא לחזור. הוא חופשי ומשוחרר. הוא מיותר ואין בו תועלת, אלא אם הוא מוכן לשתף פעולה ולקחת על עצמו את תפקיד נקודת המשען, ואז נוכל למדוד את ההרגשה אחת ולתמיד ולדעת מה היא אומרת. אל דאגה, זה לא מסובך כמו שזה נשמע. הוא בסך הכל צריך להעיד בכנות מה הוא רואה מהצד שלך ואני כבר אעשה את החשבון: אם הוא רואה אחד שמתגלגל בשיפוע ואין לו מושג היכן הוא עומד לנחות, ואין טעם לחפש את הקשר בין החוגר והמפתח כי אין - זה אומר שהייתי מלא דווקא, והתגלגלתי מפה לשם כדי לפרוק את התנועה עד שנגמרה האנרגיה. ואם הוא שומע דברי טעם שמעידים על סדר והגיון בריא ורואה חוגר שהולך ישר למפתח בלי לעשות הרבה חכמות, משמע הייתי ריק באמת ומצאתי איזה דרך יעילה להתמלא. אמנם מפותלת ללא ספק, אך די מעניינת למען האמת.

    לכאורה זה אמור להיות להפך, כך בכל מקרה סברתי בתחילה באופן ספונטני: הריק רודף אחרי זנבו ומדבר שטויות כי אין לו משהו אחר לעשות, והמלא מתגלגל לפי סדר שעושה היגיון כי אחרת אי אפשר להתרוקן באמת. כלומר הסדר מעיד על מלאות והאי-סדר על ריקנות. אבל במחשבה שנייה לאחר שסרקתי את ההנחה הזו הלוך ושוב כי משהו לא הסתדר, הגעתי למסקנה הפוכה שמאירה את המצב באור אחר: הריק לא יכול להתרוקן יותר ממה שהוא כבר ריק, הוא ריק לגמרי, אין יותר ריק מזה, לכן הרצון היחיד שנשאר לו הוא להתקדם לפי הסדר, שלב אחר שלב כדי להתמלא חזרה. ואילו המלא, שאסף את עצמו מכל עבר עד שלא נשאר מקום, איזה אינטרס יש לו להתרוקן? זה כמו לצפות מאדם עשיר לפזר את הרכוש שצבר בעמל רב רק בגלל שהגיע לשיא - זה מהלך מיותר וחסר הגיון. המלא תמיד שואף להתמלא יותר, אין גבול למלאות ואין סיבה להתרוקן. כלומר התנועה חד סטרית בעיקרון ואי אפשר לחזור לאחור. אלא מה, גם אי אפשר לעצור את התנועה ולעמוד במקום, היא חייבת להמשיך להתגלגל. או שאתה נע או שאתה מת, אין משהו אחר. בכל אופן, בגלל זה המלא העמיד פנים שהוא ריק והתחפש לבריכה חרבה בסוף הקיץ, כדי לעשות שיפוע בלי התרוקן.

     

     

    -

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה