כותרות TheMarker >
    ';

    דיכאון ירושלמי (ואחרית דבר)

    17 תגובות   יום רביעי, 28/8/19, 10:17

    דיכאון ירושלמי (ואחרית דבר)

     

     

     

    מסתבר שכבר אי אפשר סתם להיות בדיכאון בעיר הזו בלי שיחשבו אותך לאיזו מחבלת דיכאונית שבאה להתאבד דווקא באוטובוס מלא אדם.

     

    אתמול ישבתי עם הפרצוף הדיכאוני שלי בתחנת אוטובוס במושבה הגרמנית וחיכיתי שחנן הרואה חשבון יבוא ויפתח לי את ביתו, הבית שהייתי אמורה לנקות באותו ערב. כדי לעצור את הבכי המאיים לפרוץ נשכתי את שפתיי ומדי כמה שניות הייתי זורקת בשעוני מבטים עצבניים ומלאי מצוקה. לפתע נעצר ליד התחנה בחריקת בלמים רכב בטחון של תחבורה ציבורית ומתוכו זינק בצעד נמרץ קב"ט רוסי תכול עיניים שאמר "ערב טוב לכולם" ומיד לאחר מכן הסתכל עלי וקבע את אבחנתו: "את נראית לי מודאגת". "אני לא מודאגת", אמרתי לו "מי שמודאג פה זה אתה. אתה רוצה לבדוק את התיק שלי ולוודא שאני לא נושאת פצצה?", "לא", הוא התעקש "אני רוצה שתגידי לי למה את מודאגת".

     

      קב"טים טיפשים, חשבתי לעצמי, וכי יכולתי לחשוב עליכם אחרת? מאלפים אתכם להיות כלבי ציד אבל אתם לא ממש סובלים מעודף אינטליגנציה. העין שלכם קולטת מיד כל  שמץ של מוזרות אבל לא ממש מבחינה בין מחבלים פוטנציאליים לבין חולי נפש. אין לי כוח להתווכח איתכם. אם אתם כל-כך מתעקשים אז מצידי שתדעו את האמת, אתם וכל מי שהזדמן עכשיו לתחנת האוטובוס הזו ואנוס (או שמא מאוד נהנה) להיות עד לאפיזודה המביכה הזו.

     

      "אני לא מודאגת", השבתי לתכול העין, "פשוט לא טוב לי". "קרה משהו?", שאל הבחור, בקול  שנשמע בו שמץ של רכות. "זה הקטע, שלא", אמרתי. "את צריכה עזרה?", הוא שאל, ודימיתי לשמוע את מפלס הרכות שבקולו זז עוד כמה סנטימטרים למעלה, בעודי מעיפה מבט לעבר האוטו בו ישב הקב"ט השני ונעץ בי מבט מסוקרן. "לא, הכול בשליטה", אמרתי וחייכתי חיוך מאולץ בעודי חושבת שכשאנשים מסוגי צריכים עזרה ניתנת בידיהם הבחירה בין שתי חלופות – או להתאשפז בבית חולים ולקבל "פוס" מהחיים, ולאחר מכן לשאת בתוצאות או לא להתאשפז, לסחוב בקושי ועוד לשלם מס לחברה ולהעמיד פנים שהכול בסדר. "הכול בסדר?", הוא חייך בחזרה. "כן", עניתי, למרות שכלל לא התכוונתי "הכול בסדר". והוא קפץ חזרה לרכב והם נסעו להם, ואני נשארתי מאחור והתחלתי לתהות על קנקנו של המשפט "את צריכה עזרה?" ולנסות לנחש איזו עזרה בדיוק היה בדעתם להציע לי. וחשבתי שהייתי צריכה להגיד להם "כן, קב"טים. תעזרו לי. תתנו לי חיבוק ונשיקה ותביאו לי את רן הקב"ט מלפני חמש עשרה שנה". וחשבתי עוד שמבחינתי הקב"טים נשארים תמיד אותם קב"טים, תמיד הם צעירים ויפים, אף פעם לא מזדקנים וזו רק אני שמתבגרת, מתפכחת  וכבר לא רואה אותם ככאלה מרשימים כפי שנראו בעיני אז, לפני חמש עשרה שנה, כאשר התמוטטתי נפשית. ועדיין , עם כל ים החיים שעברתי מאז ועד היום, לא הרבה השתנה. אז הייתי בפסיכוזה ואילו עכשיו אני בדיכאון, אז הייתי חדרנית בבית מלון וכיום אני מנקה בתים וכאז כן עתה אני מאוהבת נואשות באדם שאכפת לו ממני כמו שאכפת לו מקליפת השום.

     

    נכון, חשבתי שאצליח להתאפק מלבכות, אבל לא הצלחתי, מפני שהעיניים הכחולות והקול המתרכך של הנער בעל החזות הקשוחה הביאו אותי לחשוב על כל החום והרכות שכל-כך ערגתי לקבל מגברים מסוגו ואף פעם לא קיבלתי, וזאת למרות שגם חיצונית וגם פנימית הייתי מתוקה ושברירית, והוצפתי בגל של רחמים עצמיים וסכר הדמעות נפרץ, והן התחילו לזלוג מעיני, מלגלגות על ניסיונותיי הכושלים לעצור אותן, מתעלמות לחלוטין מכל האנשים שעמדו בתחנה וראו אותי הולכת ונשברת, הרבה יותר בקטנה ממה שנשברתי בזמנו בגלל רן והקולגות שלו, ואף על פי כן נשברת. הם עמדו סביבי ושתקו עד שבחורה אחת הפרה את השתיקה ושאלה "רוצה טישו?" ואני חייכתי מבין הדמעות ואמרתי לה בקול אסיר תודה "כן, תודה".

     

    (נכתב אי שם לפני כחמש עשרה שנה)

     

     

    אחרית דבר – קיץ 2019

     

    ומאז עברו חלפו להן שנים לא מעטות, והדברים אצלי השתנו, השתנו מאוד, ואותו גבר שבגינו בכיתי באותו יום קשה מנשוא באותה תחנת אוטובוס כבר ממש רחוק מלעניין אותי. זה לקח לי זמן, הרבה זמן שבו אגרתי את הכוחות, כי כוחותיי באותו זמן היו דלים ביותר, אבל כשהושלם התהליך עזבתי את אותו גבר מזיק בלי להביט ולו פעם אחת לאחור. הוא, לעומת זאת, רק רוצה אותי יותר ויותר חזרה ככל שהשנים נוקפות. לא מזמן כתב לי מכתב בדואר האלקטרוני. התעלמתי, ולא מתוך כעס, אלא פשוט כי באמת לא נשאר בי כל רגש כלפי האיש הזה, מטוב ועד רע, ואני נמצאת במקום אחר לחלוטין בחיי. ואם תשאלו היכן בדיוק אני נמצאת, אגיד לכם את הדברים הבאים: אחרי שנים של חוסר יציבות נפשית, של חוסר איזון, סוף סוף התאזנתי מבחינה תרופתית, הגעתי לאיזשהו סוג של שלוות נפש, וכעת אני עומדת על ספו של קשר אהבה עם גבר שמעוניין בי ואוהב אותי באמת, מעריץ אותי בשל המעלות שלי ומוכן לקבל ולהכיל את המגרעות והחולשות. גבר שיש לו את תכונות האופי שתמיד חיפשתי בגבר. הפעם, בניגוד לפעמים קודמות אני מציאותית, יודעת שיתכן שזה לא ילך בינינו, אבל מרגישה שכעת, כשאני כבר לא מוחלשת כל-כך על ידי המחלה כפי שהייתי במשך שנים רבות, יהיה לי הרבה יותר קל גם להעביר דברים כמו אכזבה ופרידה, ושעכשיו כבר לא יהיה לי את הרצון, או את הכורח, להישאר למשך זמן ממושך במקומות שאינם מיטיבים עמי.

    בחורף הקרוב  ימלאו לי חמישים, ובהרבה מובנים החיים שלי רק מתחילים עכשיו. אני נראית טוב כפי שלא נראיתי בחלקים נכבדים מחיי, שלמה עם עצמי, עם מה שיש ועם כל מה שאין, מקבלת את המחלה שאני חולה בה, ממש לא מתביישת בה, ויחד עם זאת יודעת שהיא לא מגדירה אותי ואף פעם לא הגדירה, גם כשאני עצמי חשבתי שכן. וכשאני חושבת על כך אני מבינה שיתכן מאוד שכל הטוב הזה שאני חווה בתקופה האחרונה בא במידה רבה בזכות זה שכבר אינני שם, באותה עיר קשה ותובענית, ירושלים, שפעם הייתה שלי, כל-כך שלי, וכבר מזמן איננה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      מאד משמח לקרא את האחרית דבר. עלי והצליחי!
        31/8/19 17:36:
      מרגש לקרוא אותך... מאחלת לך הצלחה , אהבה ובריאות טובה...
        31/8/19 15:16:
      " אחרי שנים של חוסר יציבות נפשית, של חוסר איזון, סוף סוף התאזנתי מבחינה תרופתית, הגעתי לאיזשהו סוג של שלוות נפש, וכעת אני עומדת על ספו של קשר אהבה עם גבר שמעוניין בי ואוהב אותי באמת, מעריץ אותי בשל המעלות שלי ומוכן לקבל ולהכיל את המגרעות והחולשות."-אני שמח עבורך,דאגניט יקרה,שאת במקום טוב ומאחל לך אושר ושלוות נפש אינסופיים אמן ואמן.שבת שלום וחודש אלול מבורך!
        31/8/19 15:16:
      " אחרי שנים של חוסר יציבות נפשית, של חוסר איזון, סוף סוף התאזנתי מבחינה תרופתית, הגעתי לאיזשהו סוג של שלוות נפש, וכעת אני עומדת על ספו של קשר אהבה עם גבר שמעוניין בי ואוהב אותי באמת, מעריץ אותי בשל המעלות שלי ומוכן לקבל ולהכיל את המגרעות והחולשות."-אני שמח עבורך,דאגניט יקרה,שאת במקום טוב ומאחל לך אושר ושלוות נפש אינסופיים אמן ואמן.שבת שלום וחודש אלול מבורך!
        31/8/19 08:11:

      שולח כוכב עם חיסון נוגד דכאון

        30/8/19 17:29:

      צטט: goodyear2016 2019-08-28 23:35:38

      את כל כך יפה בתמונת רקע . את יפה במהות שלך . ומספרת סיפור יפה על אהבה חדשה ויפה . אמן ואמן שתצליח דרכך אהובה בכל מעשייך . שיהיה לך מזל יפה !!!


      בשמת אהובה, תודה על דברייך הטובים.
      לא תמיד הייתי כזו יפה. עבדתי קשה על מנת להפוך לכזו, בעזרתה של אישה מיוחדת במינה, משכמה ומעלה, הילרית חוזרת בתשובה. היינו עובדות על לא לקנא, לאחל לאנשים טוב ולהיות בעלת עין טובה, ובראש ובראשונה על לסלוח. התוצאות לא הגיעו מיד, אבל הן הגיעו. 
      וכן, אני מקווה שהאהבה הזו תצליח, בשל התנהלות נכונה ובוגרת של כל אחד מאתנו. תודה על איחולייך, מאחלת לך בדיוק את אותו הדבר. שבת שלום יקרה, ורק טוב שיהיה לך.

      .

      כל כך שמח בשבילך..

      עשית לי טוב, תודה.

      הצלחה.

      אוחחח אלה חדשות שמשמחות באופן... בל יתואר. (וגם הכתיבה משובחת). זאת ועוד למרות ניסיוני בחיים -נדמה לי שאני צריכה ללמוד ממך!
        29/8/19 20:55:

      *

       

      כמה יפה אמיתי ומציאותי וכואב כתבת, ועם זאת שוב כמה יפה.

        29/8/19 17:53:

      צטט: shimenben 2019-08-28 21:47:51

      (ירושלים היא לא עיר, היא "מקום") עברת דרך חתחתים, ובכל זאת מצאת את כל תעצומות הנפש לעבור אותה, כנראה שלקחת מירושלים כל מה שיכולת לקחת כדי להמשיך משם הלאה.מגיע לך השינוי לטובה הזה, ולדעתי את כבר קוצרת את הפירות שלו, כי לא ויתרת על הרגישות, ובאת לשתף בסיפור אישי ומאד אנושי, אגב אף פעם לא מאוחר להתחיל, וזו התחלה מאד מרשימה לדעתי.

       

      שימי היקר המון תודה על העידוד והפירגון.

      כשהתחלתי לגור בירושלים, כסטודנטית-עתודאית בת פחות מ-18, הרגשתי חיבור מאוד עמוק לעיר הזו. כנראה שמאז גם היא וגם אני השתנינו, כל אחת בכיוונים אחרים, ובשנים האחרונות שלי שם כבר לא נותרה לי בלב אהבה רבה אליה. ועכשיו, מהמקום בו אני נמצאת היום, אני מסתכלת אחורה ומבינה שרוב שנותי שם היו פשוט חיים בסטרס מתמיד ומתמשך. דרך חתחתים אמרת - ואתה מאוד צודק.

        28/8/19 23:50:

      את כותבת כל כך טוב וכבר קראתי פוסטים רבים שלך יקירה.

       

      טוב לקרוא שהגעת לבשלות, לאיזון ולהשלמה

      מאחלת לך רק הצלחה.

       

      תודה על הפוסט הזה מעניין ומרגש.

       

      שבת שלום

      נשיקה

        28/8/19 23:35:
      את כל כך יפה בתמונת רקע . את יפה במהות שלך . ומספרת סיפור יפה על אהבה חדשה ויפה . אמן ואמן שתצליח דרכך אהובה בכל מעשייך . שיהיה לך מזל יפה !!!
        28/8/19 21:47:

      (ירושלים היא לא עיר, היא "מקום") עברת דרך חתחתים, ובכל זאת מצאת את כל תעצומות הנפש לעבור אותה, כנראה שלקחת מירושלים כל מה שיכולת לקחת כדי להמשיך משם הלאה.מגיע לך השינוי לטובה הזה, ולדעתי את כבר קוצרת את הפירות שלו, כי לא ויתרת על הרגישות, ובאת לשתף בסיפור אישי ומאד אנושי, אגב אף פעם לא מאוחר להתחיל, וזו התחלה מאד מרשימה לדעתי.

        28/8/19 20:20:

      צטט: שיח אחר 2019-08-28 11:02:45

      ירושלים פנים רבות לה...

      ירושלים, על פי רוב, מסבירה את פניה לתיירים ולמבקרים. לעומת זאת לתושביה היא מראה פנים קצת אחרות, פחות חביבות.

        28/8/19 20:02:

      צטט: נעמיקה 2019-08-28 10:34:06

      ריגשת אותי מאד. מאחלת לך בהצלחה. מגיע לך!


      נעמי יקרה רוב תודות.
      כל עוד אני מרגישה טוב, הכל בסדר.
      כל השאר זה פרפראות.
        28/8/19 11:02:
      ירושלים פנים רבות לה...
        28/8/19 10:34:
      ריגשת אותי מאד. מאחלת לך בהצלחה. מגיע לך!

      ארכיון

      פרופיל

      דאגניט.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין