כותרות TheMarker >
    ';

    אזוטריקה מיוונית esoterikos פנימי שבצנעה

    חלק מהתאוריות אינו כדי לספק תשובות. היעד הוא כדי למלא חלל/חסר. הכתיבה מושקעת כדי לתת לקורא חומר בסיס לאחוז בו, אולי כלים או משהו בכיוון "האחר". מדע ברובו מסיק מעולם החומר וכבודו במקומו מונח.
    כאן מדובר בהגות מעולם העל חומר. דהיינו האנרגיות המובילות ואשר שם הכל מתחיל, משפיע וגורם לדברים לקרות..

    0

    צחוק ובכי, שחרור לחץ, שכל ישר או רגש. המניע שמאחרי..

    25 תגובות   יום רביעי, 4/9/19, 13:17

     צחוק הינו מרכיב המגיע מהשכל. הינו תגובה בלתי רצונית. תוצאה של מצב אשר בו המוח, או השכל  מקבל נתונים סותרים דחוסים ומסודרים אך "מעורבלים”. הניגודים, הנתונים הסותרים הללו מגרים  מצב פנימי מוחי, מנטלי (לא רגשי) של מעין אי נוחות חיובי, הגורם למוח, לשכל לפלוט ולפרק את אי הנוחות של המידע. לפלוט את המצבורים המעורבלים יוצרי הלחץ הרגעי ובדרך של צחוק משחרר.

    צחוק נגרם ממצב של הכי לא נעים לשכל, למוח.. דהיינו,  ניגודים.

     

    אפשר כאן להבין קצת את המסובב, את התוצאה, אבל מין ההיבט הראשוני של הסיבה לצחוק. הסיבה אשר גרמה למה שגרמה ואשר הפעילה את המכניקה המפעילה את הצחוק.

    בשורה התחתונה צחוק תמיד יפה לבריאותחיוך נכון או לא נכון..?


    בכי הינו מרכיב של הרגש. כאשר מערכת רגש "רגישה" מקבלת, סופגת מידעים לא נעימים, קשים להכלה.  כאלה הנוגדים את תבנית הרגש היומי (כל אדם ותבנית הרגישויות שלו). לפעמים גם נוצרת התפרצות רגשית הדורשת איזון. מרכז הרגש של האדם וזאת לצרכי הישרדות, מעבד את הנתונים "הרגישים" ומיד פולט אותם בדרך של בכי. הבכי, מפרק, מנפץ ופולט ובכך מאזן באותם נתונים אשר גרמו להתפרצות הרגשית.

     

    בכי זה דבר חיובי, בריא, משחרר ומאזן.. בכי מנקה את "הרדיואקטיביות" הגסה שאנו חשופים לה בזמן טראומה הגורמת לבכי. אומרים שהבכי מנקה את המצפון….. נכון או לא נכון..?

     

    כל מרכיב בגוף האדם עובד בשונה ממרכיב אחר. אי אפשר למשל שכלים אורגניים מוגדרים כגון העניים, יתנהלו בצמוד למכניקה והטכנולוגיה האורגנית של כליות. כל כלי והתפקיד והטריטוריה שלו.

     

    בכי על המת זה משהו קצת "אחר" משחרר ומטיב "לשתי הצדדים” ומין הטוב. אמיתות ההגדרה במושגים הזכרה, לעילוי נשמת, מובן תואם ברור וגם נכון (במושגים של שפה, דהיינו מלל עם הגדרה..).

     

    איש בהבנתו יחיה.

     

    קוראים יקרים.

    ברצוני להעלות ולהוסיף כאן אנא.. תגובתכם חשובה לי יותר מכוכב.

    מילה אחת מספיקה. המילה יכולה להעביר ודרך האוויר את היופי הלא מחייב של כותב המילה, או השורה.

    כוכב זה טוב ויפה, טובים השניים מין האחד.. אבל למשל במידה ואני חייב וצריך לבחור, או זה, או זה. המילה הכתובה יותר חשובה כי יש בה חיים. למילים יש כוח.....

    גם המדע, ס. הוקינג אמר ונימק בהרצאה בפני הסגל האקדמי באוקספורד, למילים יש כוח.

    תודה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      ''
        10/9/19 07:25:

      יפה !!!
      יש כמה סוגים של צחוק כמו שיש כמה סוגים של בכי,

       צחוק מהומור,מהנאה, ממבוכה, כתגובה גופנית ספונטנית וכו'

      בכי מצער, מאושר ושמחה,מפחד והומור,חרטה מסוימת
      שנהייה תמיד בצד הצוחק חיוך

       

       

       

       


      מומי שלום.

      הצחוק הוא מתנה, אבל צריך לזכור שצחוק הוא גם דבר ממכר כמו סמים. הצחוק מאוד טעים וממסטל כמו ג'וינט.. ילדים הם דוגמה קלאסית לחיוביות של צחוק בריא. צחוק כמוהו כריפוי עצמי.

      תודה על הביקור והתגובה.

        18/9/19 10:00:
      לי נראה שהצחוק והבכי עושים אותה פעולת "נקיון" אבל מסיבות הפוכות. כרגיל דבריך מעניינים.

       ''

        10/9/19 00:15:
      עמנואל, לפעמים אתה עצמך מותיר כוכב כעדות לביקורך, מבלי להוסיף מילה, אך אני מכבד את בקשתך. מה שכתבת על הצחוק, שנגרם מערבול רשמים בשכל, הוסיף לי נדבך ממה שלמדתי מ"הצחוק" של הנרי ברגסון. יישר כוח, עמוס.
      שלום לך עמוס.
      יותר מאוחר אני יגיב לך בפרטי.
      תודה.

      ''

        7/9/19 19:47:
      עמנואל, גם אותי מעניין יותר הצחוק מהבכי. לצערי,אין לי יותר מדי סיבות לצחוק בחיי ואני מזיל לא מעט דמעות בגלל החלטות שגויות. צריך לעתים לבכות כי בכי זה משחרר, וזו לא בושה להזיל דמעה! שבוע טוב!

      יקירי.

      כולם לפעמים בוכים, עד לכאן זה בסדר ובריא. במקרה של זבנגים וצער מחזוריים, האדם צריך לעצור ולשאול למה..? מה הסיבה למסובב הבכי המחזורי. אגב. בכי הינו דבר ממכר וגם עד לגבולות של סחטנות עצמית. יש לקחת בחשבון שבכי בהתהוותו הינו גם דבר "מתיש”.

      למיטב הבנתי רוב הבכי והצער האופף לא מופיע מעצמו. הוא תוצר של הליכים אחרים..

      תודה לך על התגובה המאתגרת.

       

      ''

        7/9/19 15:30:

       

      עמנואל, היה לי מאוד מעניין לקרוא את הפוסט. אותי תמיד עניין הצחוק יותר מהבכי (למרות שמרבה בשניהם כאחד), ובתקופה בה הייתי קוראת ההתעניינות הזו הובילה אותי לספרים של אבנר זיו (הפסיכולוגיה של ההומור ועוד) שמציג עמדה דומה לשלך בכל הקשור למניעים של הצחוק. הייתי רוצה לשאול אותך איך אתה מסביר את ההבדלים בין בני האדם, אלו שיש להם מה שנקרא חוש הומור ולעומתם אלו שכמעט ולא צוחקים. ושיהיה לכולנו שבוע טוב :-).

       

       

       

       

       

      דאגניט יקרה. לשאלתך על ההבדלים בין בני האדם..
      עד הלידה כולנו שווים. המכניקה, הכלי זהה. מה שאנו עושים אחר כך, התבגרות, ניסיון וכו’, יוצר את השוני.

      השוני נוצר ובהתאם למי שאנחנו. דהיינו מי היו ההורים, הסביבה , ההשכלה וכו’ וכו’. אצל כל אדם התערובת שונה וכך נוצרים אנשים השונים באופי, בחוש הומור, באכזריות, בצרות העין, בנטיות, בסטיות, באהבה, ברצינות וכו’.

      אנו לא נולדים עם ערכים. רישומם בנו, תאי הזיכרון הינם נרכשים בדרך ובהתאם לניסיון הנרכש.  רישומם הוא הקובע את השוני.    

      האדם הוא כלי רב גווני אבל גם מסוכן. אבל עדיין צחוק זה אחלה לבריאות (-:

      כל מה שאנו צריכים, זה לשבת על יד ילדים ועם מודעות מלאה ובלי צרות של משכנתאות. לחוש עד כמה הצחוק חשוב לאבולוציית האדם..
      תודה לך על התגובה וההתייחסות.

       ''

        אתמול 17:32:
      זאבי... אני כבר לא"מגיעה" הרבה לקפה, לעתים מסיבות טובות (עבודה, חברים, נכדים) ולפעמים פשוט משום שתעתועי הטכנולוגיה הרלוונטיים פשוט מעצבנים: ה"קפה" אינו מתוחזק באופן ראוי ומכבד, דבר עצוב מאד... חבל. היה בטוב!

      שלום מכבית.

      תגובתך ראויה למעקף הדגשה, התייחסות ותגובה מיידית. כל מה שצריך בדלי מים, זה רק חור אחד.. אבל בדלי יש יותר מחור אחד. מובילי המים אוהבים חורים, זה יותר קל לסחוב, דליי מרמה ריקים וחסר פרופורציות במקום אשר פרופורציות אין בו.. הבאר כבר מתייבשת וזועקת מין ההפקר והבזבוז.

       

      את תחסרי…… אבל יפה שאת זקופה ויש לך לאן ללכת..

      יש כאן עוד אנשים יפים שחושבים כמוך. מאוד מצער.

      עם הזמן נוטשים את הבלוג שלהם ונעלמים (בורחים)..

      חבל.

       

      זאבי... אני כבר לא"מגיעה" הרבה לקפה, לעתים מסיבות טובות (עבודה, חברים, נכדים) ולפעמים פשוט משום שתעתועי הטכנולוגיה הרלוונטיים פשוט מעצבנים: ה"קפה" אינו מתוחזק באופן ראוי ומכבד, דבר עצוב מאד... חבל. היה בטוב!

      ''

        6/9/19 11:58:

       

      עמנואל חברי היקר

      היה מעניין לקרוא

      לשאלתך : כן הצחוק טוב ויפה לבריאות

      ולשאלתך השנייה: לא פעם בכיתי כי לאחרים אין מצפון (-:

      * כוכב אהבה ושבת נהדרת.


      שלום חיושק’ה.
      מעניין על שהעלית את המושג מצפון.
      כיום חסר מצפון וחסר בושת פנים מושלים בכיפה.
      חסרי מצפון זה אנשים אשר תמיד רוצים עוד, מרירים מבפנים, עין צרה..
      מרירות הינה דבר מזיק. מנגד החיים הם דבר יפה.

      שמח שאת קיימת באתר.

       

       


        10/9/19 07:25:

      יפה !!!
      יש כמה סוגים של צחוק כמו שיש כמה סוגים של בכי,

      צחוק מהומור,מהנאה, ממבוכה, כתגובה גופנית ספונטנית וכו'

      בכי מצער, מאושר ושמחה,מפחד והומור,חרטה מסוימת
      שנהייה תמיד בצד הצוחק חיוך

        10/9/19 00:15:
      עמנואל, לפעמים אתה עצמך מותיר כוכב כעדות לביקורך, מבלי להוסיף מילה, אך אני מכבד את בקשתך. מה שכתבת על הצחוק, שנגרם מערבול רשמים בשכל, הוסיף לי נדבך ממה שלמדתי מ"הצחוק" של הנרי ברגסון. יישר כוח, עמוס.

      ''

        5/9/19 19:47:

      הכל בפרופורציה המתאימה חיוך

      שלום שרי

      אני מעדיף להגיב בפרטי

      מחר אני יגיב

      תודה

      ''

        5/9/19 11:13:
      שלום לך יקרה.

      תודה על הביקור,

      תגובה עושה טוב בלב..

        7/9/19 19:47:
      עמנואל, גם אותי מעניין יותר הצחוק מהבכי. לצערי,אין לי יותר מדי סיבות לצחוק בחיי ואני מזיל לא מעט דמעות בגלל החלטות שגויות. צריך לעתים לבכות כי בכי זה משחרר, וזו לא בושה להזיל דמעה! שבוע טוב!
        7/9/19 15:30:

      עמנואל, היה לי מאוד מעניין לקרוא את הפוסט. אותי תמיד עניין הצחוק יותר מהבכי (למרות שמרבה בשניהם כאחד), ובתקופה בה הייתי קוראת ההתעניינות הזו הובילה אותי לספרים של אבנר זיו (הפסיכולוגיה של ההומור ועוד) שמציג עמדה דומה לשלך בכל הקשור למניעים של הצחוק. הייתי רוצה לשאול אותך איך אתה מסביר את ההבדלים בין בני האדם, אלו שיש להם מה שנקרא חוש הומור ולעומתם אלו שכמעט ולא צוחקים. ושיהיה לכולנו שבוע טוב :-).

       ''

        4/9/19 23:08:
      לא הצלחתי להבין למה חשובה הדיכוטומיה הזאת שמהשכל בא הצחוק, ומן הרגש הבכי? /-:

      שלום לך שימי.

      אין כאן דואליות או קבוצה או דיכוטומיה (-: למיטב הבנתי יש כאן כלים נפרדים ועצמאים, כל כלי לגופו של עניין. ההגדרות הן שונות ונפרדות, הפעולות שונות ותמיד גם בהופעה שונה לכן הדואליות לא נדבקת..

      גם אין כאן מילים נרדפות, יש ספציפיות..

       

      המוח ככלי מדויק לא יכול לעבד כל נתון. למשל המוח כמחשב לא יכול להיות מעורב ולאכסן מילים סותרות, עקומות כגון בדיחה. לשם כך למוח יש ברז ביטחון. כל פעילות הצחוק היא מנטלית.

      .

      .


      נתונים אחרים קשים לא עלינו, כגון אבל אשר נתוניו אמת, ואשר אינם עקומים כמו בדיחה, המוח מעבירם אל התחום שלהם דהיינו אל מרכז הרגש אשר מתמודד עם כאבי האמת והבכי.

      צחוק לא משאיר משקעים והוא בריא. אבל צער ובכי משאירים נזקים.

      צחוק מטופל במנטליטי ובכי מטופל ברגש.. אגב. הכל "נע” במהירות האור.

      אני נשמע כמו פרסומת לסדנת צחוקחיוך

      שימי, היה נחמד, תודה על הביקור והתגובה.

      ''

        4/9/19 21:34:
      ובסוף מרוב צחוק, בוכים. ולהיפך?

      שלום רונית.

      נכון. קורה לפעמים שמרוב צחוק גם בוכים. במקביל, צחוק הוא דבר קל, קליל. לצחוק אין משקעים. אבל לא בהפך.. לבכי יש צער, משקל כבד, משקעים. קשה לעבור מבכי וצער אל צחוק..

      תודה על הביקור וההתעניינות..

        6/9/19 11:58:

      עמנואל חברי היקר

      היה מעניין לקרוא

      לשאלתך : כן הצחוק טוב ויפה לבריאות

      ולשאלתך השנייה: לא פעם בכיתי כי לאחרים אין מצפון (-:

      * כוכב אהבה ושבת נהדרת

      .

      ''

        אתמול 17:52:

      *

       

      לא בטוחה, צריכה לקרוא שוב לחשוב שוב ואז לראות אם מקבלת את זה, בינתיים נראה לי פסקני מדי.

      שלום לך יקרה.
      נכון. את צודקת, לצערי אני פסקני. אבל עדיין מספק את הסחורה, החיובית, הבריאה. טוען את עצמי ממקורות ומבלי להעתיק. מצליח לעורר הגיונות שכוכים.. אני לא גאון שיכול להמציא את מה שאני כותב.. במקביל יש מליוני ספרים ועל כל דבר רצוי ומתבקש. אבל משום מה את מה שאני כותב לא כתוב בשום מקום אחר. למה? מה זה אומר..?

      לבנתיים תודה ושבת שלום . בוודאי שאשמח לשמוע מדעתךחיוך


       

        5/9/19 19:47:

      הכל בפרופורציה המתאימה חיוך

      .

      ''

        אתמול 14:10:
      שרק נדע לצחוק ופחות. לבכות..

      שלום לך שיח אחר.

      שנמשיך לצחוק כמו ילדים ועם כל הלב.

      תודה על הביקור והתגובה.


        5/9/19 11:13:
      *
        4/9/19 23:08:
      לא הצלחתי להבין למה חשובה הדיכוטומיה הזאת שמהשכל בא הצחוק, ומן הרגש הבכי? /-:
        4/9/19 21:34:
      ובסוף מרוב צחוק, בוכים. ולהיפך?
        4/9/19 17:52:

      *

       

      לא בטוחה, צריכה לקרוא שוב לחשוב שוב ואז לראות אם מקבלת את זה, בינתיים נראה לי פסקני מדי.

        4/9/19 14:10:
      שרק נדע לצחוק ופחות. לבכות..