כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    צרעה וסברס

    10 תגובות   יום רביעי, 4/9/19, 14:52

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 


    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

    "לפני שאתה שוכח כל הרשימות"

     

     

    ועכשיו בחזרה ל-1948. כבר נזכרת  במסמך הזיכרונות הזה בקיבוץ צרעה כמה  וכמה פעמים. כנראה שאתה לא זוכר בדיוק הכל אבל בטוח שב-17.12.48 יצא לך להשתתף ביום העליה של קיבוץ צרעה, שם על ההרים ליד הכפר הערבי הנטוש "צוֹרָה".

    אתה זוכר איך התאספתם, כל העדה התנועתית  של התנועה המאוחדת בחמש בבוקר ליד בנק הפועלים בתל אביב. שם העלו אתכם על משאית מק דיזל.

    אחרי כשעה של נסיעה הגעתם למקום דווקא מצידו המערבי של הישוב במין מעלה משונה בין סלעים ועצים שהמק-דיזל בקושי הצליח לעבור ביניהם.

    כל תנועת הנוער "המאוחדת" הייתה שם וכולם עבדו בהקמת צריפים וכל מיני.

    נדמה לך על בטוח שאת האוכל שבישלו שם עבור המתנדבים להקמת הישוב עשתה פלונית, רבקה ויינשיין, זאת שלעתיד תהיה אם הנח"ל.

    אתה לא זוכר בדיוק מתי, אבל במשך השנה שלאחר מכן, זה בחודשים הראשונים של הקמת הקיבוץ, יצא לך לעבוד בצרעה.

    זה במסגרת ההתגייסות של תנועת הנוער שלך למאמץ ההתיישבותי.

     

    ''

    אתה לא זוכר מה היה בדיוק ומתי, אבל אתה זוכר שלא היה בצרעה כמעט כלום ולא היה מי יודע מה לעשות ומה שעשו אתכם זה לשלוח אתכם לקטוף סַבְּרֵס  בכמויות גדולות, סברס שגדלו בשפע בתוך הכפר הערבי הנטוש.

    נדמה לך שחברי הקיבוץ קטפו המון פרי ושלחו אותו לתנובה בירושלים בשביל להרוויח כמה גרושים.  אתה זוכר איך נתקעו לכם בתוך הפה הקוצים האלה שאי אפשר היה להוציא אותם ורק לחכות עד שייעלמו מעצמם. בוקר אחד קמתם לעבודה, לקחת את הפחים הגדולים ואת הכפפות וטיפסתם על הגבעה של הכפר הערבי. בלילה הקודם נשמעו כמה וכמה יריות. היו אלה השומרים של הקיבוץ הצעיר ולא היה בטוח למה בדיוק הם ירו. כשהגעתם לשטח בו גדלו הסברס בין חורבות הכפר נדהמתם למצוא על ערמת חורבות מישהו יושב ומביט בכם בצורה מאד מיוחדת.

    כשהתקרבתם התברר שזה פשוט פלח ערבי, לבוש כמו פלח ערבי עם עבאיה וכיפה גדולה על ראשו. הוא לא ענה על השאלה מי הוא ומה הוא רק הציץ בכם במבט מלא סבל ובקשת רחמים. אחרי קצת הסתכלות ובחינת מצבו של הערבי המוזר הזה התברר שהוא פצוע מכמה כדורים שחדרו לגופו בכל מיני מקומות אבל לא הצליחו להרוג אותו.

    אתה לא זוכר איך אבל הסתבר שהוא תושב הכפר צ'ורה שהגיע מעבר לגבול כדי למצוא את ביתו ההרוס ואולי לחפש שם משהו שהשאירו בעת המנוסה.

    ''

    במקום לקטוף סברס, מיהרתם להזעיק את חברי המשק. הגיעו כמה פלמ"חניקים.

    הם בדקו את המסכן, הביאו אלונקה, השכיבו אותו ולקחו אותו אל המשאית של הקיבוץ שהסיעה את המסכן למשטרת הַרְטוּב, זאת שקיימת עד היום בין בית שמש למושב נַחַם, שיושב על חורבות המושבה הרטוב.

    מה בדיוק הקפיץ אותך להזכר בסצינה הזאת?

    קריאת האוטוביוגרפיה של אורי אבנרי, בה הוא מספר על היתקלותם של שועלי שמשון בערבים כפריים שניסו לחזור לבתיהם ואת זה שהם גם הרגו את הערבים האלה בפקודת מפקדת החטיבה. קשה לקרוא ולא נעים להיזכר.             

    •   
      ''

    עוד שיר סוציאליסטי מבית חינוך בצפון. הם פשוט לא נגמרים, השירים האלה. עד מתי? 

    מילים: אלפרד תימה
    תרגום/נוסח עברי: יהודה שרת
    לחן : ארנסט קנור
    כתיבה 1929:
    הלחנה 1930:

    לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ, לָנוּ הָאָרֶץ,
    אֶל הַמָּחָר הַדֶּרֶך נָסֹל.
    וְאָח אֱלֵי אָח הַיָּד נוֹשִׁיטָה –
    וְשִׁיר הֶעָתִיד יָרִיעַ בְּקוֹל.

    סֵבֶל יָדַעְנוּ, עֹנִי וָמֶרִי,
    בְּעֵמֶק הַצַּעַר נָקְפוּ הַשָּׁנִים –
    עַד כִּי פָּרַצְנוּ וְעָלִינוּ,
    נִצְעַד בְּחֻלְצַת הֶעָמָל אֱמוּנִים

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/9/19 12:31:
      כאב וחמלה מעורר הטקסט הזה, והציורים עזים ויפים כתמיד
        7/9/19 00:08:
      אחאב, קטיף סברס עם מוט שבקצהו קופסת שימורים ריקה, הייתה מיומנות שלמדנו גם אצלנו במושבה. אינני יודע איך הגיעו קוצים לפיו של אביך, אך זכורים לי הקוצים בידיים, אם לא הורדנו את כולם קודם בשפשוף בחול לפני שקילפנו אותם. שבת שלום, עמוס.
        6/9/19 15:04:

      אחאב חברי היקר

      תודה שהבאת לנו עוד מזיכרונותיו של אביך היקר

      עוד פיסת נוסטלגיה והיסטוריה שמרגש לקרוא ולהחכים

      וכמו תמיד יופי של ציורים, מלאי צבעוניות וחיות

      * כוכב אהבה, שבת נהדרת  וד"ש חמה לאביך היקר 

      ובריאות טובה לכולכם

        6/9/19 12:47:
      המציאות הפוליטית מהעבר מכתיבה את זמן ההווה ונראה שגם את העתיד.
        6/9/19 03:42:

      עד היום הפרנסה מחקלאות לא מי יודע מה.

      ציורים יפים.

        5/9/19 20:44:

      מאוד מעניין לקרוא את הזכרונות ולחבר מקומות לאנשים, והציורים יפהפיים!

      מחמם את הלב לקרוא שאביך זוכר את המקרה עם הערבי הפצוע ואת העזרה שהגישו לאיש.

      מלחמה היא דבר נורא למנוצחים וגם למנצחים.

      תודה!

        5/9/19 17:25:
      נהניתי לקרוא פרשה נוספת מתקופה קדומה, יבוא יום ויאספו את כל הפרשות, יאמתו אותן, ונקבל את ההיסטוריה של חזרת עם ישראל למולדתו, על הפרטים ההירויים שלה ועל העלילות המבישות והלא-ברורות שלה.
        5/9/19 16:38:

       נהניתי לקרוא את הסיפורים מאותה תקופה ואהבתי כמובן את ציורי אביך האומנותיים והססגוניים.

       המשך חודש טוב ובשורות טובות.

       בברכה

       אהובה

        4/9/19 19:00:
      BIG LIKE...
        4/9/19 18:47:

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין