כותרות TheMarker >
    ';

    כל הdesign הזה

    עיצוב זה די הרבה, אבל לא הכל.

    ארכיון

    0

    חרדת נטישה ורוחות רפאים (או פינוי-בינוי בשיטה פשיסטית)

    2 תגובות   יום חמישי, 5/9/19, 13:39

    בספרד יש כשלושת אלפים (!) כפרים נטושים.

     

    הסיבות לכך שונות.

    מרכז חצי האי האיברי מכונה "ספרד הריקה"

    la españa vacia

    אלה בעיקר המחוזות שאין להם מוצא אל הים. הם עניים יותר ותושביהם עסקו/עוסקים בעיקר בחקלאות .

    מאמצי פיתוח ושינויים בנרטיב, לתיירות, אקזוטיקה מסתורית (מיסטיקה וכישופים), המצאות הסטוריות (זיהוי לה מאנצ'ה של דון קישוט עם מקומות קיימים בזמן שכל הספר הוא פיקציה מוחלטת) ומיזמים של פיתוח מקורות הכנסה, לא ממש שינו דבר במצבם של כפרים קטנטנים, שאוכלוסייתם משנה את גודלה, אפילו רק בגלל עונות השנה.

    בפיריניאים המצב חמור עוד יותר בגלל חורפים קשים.

    והבעיה הגדולה ביותר היא נטישת הצעירים.

    כי מי רוצה להקים משפחה או סתם לחיות, במקום שאין לו סיכוי?

    אולי מחפשי איכות חיים, ששבויים בקונספט של חיי הכפר הבריאים ובמחירים הזולים בצורה מדהימה ומוכנים לעבור לכפר הררי קטן, עד שנתקלים במציאות הקשה. והיו מקרים שהסתיימו ברצח או סתם באיבוד של כל מיני ריסונים נפשיים. בדידות. שיעמום.

     

    אז הצעירים נוטשים, ובמקרה הטוב נותרים זקנים שמחכים לביקור של הילדים בחג...

    כמו כאן, בכפר הזעיר רוביו

    Rubió

    במחוז

    Lleida

    אם תקליקו על הקישור תראו כמה זעיר.

    הצילום נעשה ממסעדה קטנה ממול (בבעלות זוג מעיירה סמוכה...) מעל עמק מדהים.

     

    ''

     

    אבל חלק מהישובים ננטשו  כתוצאה מהתפתחויות אחרות.

     

    Janovas

    היה כפר מצליח למדי במדינת אראגון (המחוזות הראשיים נקראים בספרד מדינה ומתנהלים במימשל עצמאי בדומה לקנטונים בשוייץ, למשל), באזור חקלאי בעמק פורה בין הרים, על נהר ארה.

    ב14 באפריל 1951 הוחלט להקים סכר ליד הכפר, שיגרום להצפת העמק ויצור מאגר מים גדול, שישמש להפקת חשמל ולעוד דברים מופלאים.

    המיזם נמסר לחברה פרטית, איברדוארו (Iberduero), שהיתה אמורה לטפל בכל הפרויקט, החל מפינוי התושבים.

    שלושה כפרים היו אמורים להתפנות משם. ביניהם ג'נובאס. כעשרה ישובים נוספים היו אמורים להיות מושפעים מההצפה.

    ב1960 החלו בפינוי התושבים.

    תושבי ג'נובאס לא ממש הסכימו להתפנות.

    בתגובה פוצצו בדינמיט בתים שפונו, משאירים את העקשנים בין חורבות.

    מחוז הואסקה שבו נמצא הכפר והתושבים נאחזו בבית הספר כעוגן וסוכם שכל עוד יש בו תלמידים הכפר לא יפונה.

    עד שב1966 עובד של החברה פרץ את דלת בית הספר, משך את המורה החוצה בשערותיה והוציא את התלמידים.

    החברה המשיכה להתעלל בתושבים: כל בית פוצץ,מערכת ההשקיה במטעים הושמדה, כמו גם השדות והמטעים וניתוקם ממים וחשמל ("אסור להשוות!" ואם זה מזכיר משהו - על אחריות הנזכר בלבד!).

    עד לאותה שנה לא נעשה דבר בשטח לטובת הפרויקט.

     

     

     

    הערת ביניים: פרנסיסקו פרנקו היה קצין בצבא הספרדי שהנהיג הפיכה פאשיסטית למהדרין, בלי הסוואות וחיוכים ובלי בושם. הוא שלט בספרד מ1939, לאחר שהחריב את מרביתה במלחמת אזרחים, עד 1975 שבה סוף סוף מת. בתקופת שלטונו שררה בספרד דיקטטורה דכאנית שנשענה על הצבא ועל שיטור ומודיעין נגד "האויבים מבפנים", כי אויבים מבחוץ היו בעיקר מדומיינים.

    זה הרקע הפוליטי לסיפור הכפר ג'נובאס.

     


    לא נעשה דבר בשטח עד 1984, כשאחרוני התושבים נכנעו. אמיליו גארסס ופרנסיסקה קסטיון (מתה ביולי השנה) עזבו.

    עד 2001 הפרויקט לא בוצע. כל הכפרים ננטשו.

    פרט למתקן נסיוני שנבנה ליד ג'נובאס לצורך בדיקה לא נעשה דבר.

    למעשה הפרויקט הוכח כלא כדאי הרבה לפני.

    ב2001 נערכה בדיקה נוספת, מותאמת לתקינה העכשווית של האיגוד האירופאי, שהראתה שהפרויקט לא משתלם ונזקו לסביבה יהיה גדול.

    בשנת 2005 הפרויקט נסגר "סופית".

     

    ב2008 תושבים לשעבר החלו במאמצים לבנות מחדש את ג'נובאס.

    עמותה של התושבים משפצת את בית המועצה,הכנסיה ומבנה גדול נוסף.

    הוגשו תביעות לפיצוי אך החברה האחרונה שהפרויקט ניתן לה, Endesa, הציעה פיצוי עבור הפינוי בלבד.

    התושבים דורשים פיצוי הרבה יותר גדול, כולל עבור אובדן הכנסתם במשך 50 שנה.

    התנהלות קלאסית של "או הכלב ימות או הפריץ ימות"...

    עמותת התושבים מקיימת אירוע התרמה וסולידריות שנתי במקום ומנסה לגייס תרומות לצורך שיפוץ מה שניתן לשיפוץ.

     

    ועדיין חולמים להקים מחדש את הישוב.

     

    מראה כללי, מגבעת הכנסיה

    ''

     

    ומצד שני, מעל הנהר

    ''

     

    הכנסיה

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

     

    לא. זו לא פנלופה קרוז מכבסת בנהר בסרט "כאב ותהילה".

    יעל רוחצת רגליה במי הארה הצוננים ביום חם.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/9/19 17:44:

      *

       

      מקסים, אוהבת מאד מחוזות פחות מתויירים, אמיתיים, אוהבת את המבנים הישנים הנטושים.....נוף אהוב ויפה בעיני

        8/9/19 05:48:

      שולח כוכב תודה על השיתוף

      פרופיל

      שחר_קליין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      עידכונים

      הבלוג שלי

      העיצוב עובד

      קישורים