כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - שופטים

    0 תגובות   יום שישי , 6/9/19, 12:20

     "הירא ורך הלבב"- על הגורמים המחלישים את רוח הלוחמים

       "כי תצא למלחמה... לא תירא מהם... והיה כקרבכם אל המלחמה , וניגש הכהן ודיבר אל העם... אל ירך לבבכם , אל תראו... מפניהם. כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם" (דברים כ') .

    יש כהן הנקרא 'כהן משוח מלחמה' , שתפקידו הוא לבוא ולדבר אל העם לפני יציאתם אל המלחמה .

    תפקידו הוא לחזק את לב העם , שלא יפחדו לקראת המלחמה , ידעו כי ה' איתם ובו הם בוטחים ומתוך כך גם ינצחו במלחמה .

    ובכל זאת למרות דברי העידוד של הכהן , עדיין יתכן מצב שבו יהיו לוחמים שיפחדו מן המלחמה , והפחד הזה עלול גם לשתק אותם והם לא יוכלו לפעול כראוי בשדה הקרב.

    ואכן , לפני יציאה למלחמת רשות , שהרי במלחמת מצווה יוצאים כול ם, אף חתן מחדרו וכלה מחופתה , לאחר דברי הכהן מגיעים השוטרים לדבר אל העם , והם משחררים הביתה את מי שבנה בית ולא חנכו , ארס אשה ולא נשא אותה עדיין , וכן אדם שנטע כרם ולא חללו , עדיין לא נהנה מפירות הכרם .

    אך בנוסף לאותם אנשים , השוטרים נותנים פטור נוסף לחלק מהלוחמים:

    "... מי הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו".

    ישנה מחלוקת שמביא רש"י , ממה בדיוק חושש אותו 'ירא ורך הלבב' .

    ר' עקיבא סובר שהוא חושש מהמלחמה עצמה, אינו יכול לראות 'חרב שלופה' , ור' יוסי הגלילי סובר שמדובר באדם שירא בגלל עבירות שבידו ועכשיו הוא חושש שכיוון שהוא מגיע אל המלחמה , יש סיכוי גדול שהוא יענש כע ת, כיוון שהשטן מקטרג בשעת הסכנה.

    ומחדש ר' יוסי הגלילי דבר נפלא , שהתורה תלתה לאותו ירא ורך הלבב אפשרות לחזור בגלל בית , כרם ואשה , שהרואה אותו יוצא משדה המלחמה ושב לביתו אינו יודע על מה הוא יצא ואינו נלחם , וכך אותו אדם לא מתבייש ביציאתו בגלל עבירות שבידו או בגלל החשש שלו משדה הקרב .

    כלומר , התורה נותנת כאן גם מקום לרגשותיו וכבודו של כל פרט , אף בזמן המלחמה , למרות שמלחמה היא דבר כללי , לאומי וכל משמעותו של הפרט במלחמה היא רק היותו חלק מן הכלל והוא מאבד במלחמה את כל פרטיותו , בכל זאת יש גם מקום להתייחס לאנשים במצבים מסוימים ולשחררם מהמלחמה , ואף בצורה מכובדת .

    הסכנה גדולה מאד כשיוצא לקרב חייל שפוחד .

    פחד זהו רגש טבעי , ואכן לשם כך מגיע הכהן לחזק את הלוחמים .

    השאלה היא האם הפחד גורם לשיתוק, או שהוא דבר שהלוחם מצליח להתגבר עליו . הסכנה כאן היא כפולה, גם החייל עצמו לא ילחם כראוי ובוודאי שבכך הוא מועל בתפקידו ומסכן את שאר הלוחמים ופוגע באפשרות לניצחון , ויותר מכך הוא החשש האמתי שחיילים אחרים אף בהם ידבק הפחד בשל כך שיראו את החששות הגדולים של אותו חייל ירא ורך הלבב .

    מקומו של חייל כזה לא יכול להיות בשדה הקרב , הוא מחליש את רוח הלוחמים ומקטין את הסיכוי לניצחון של צבא ישראל .

    מי שעלול לגרום לחיילים לפחד בשדה הקרב ולא לפעול כראוי , בנחישות מתוך מקצועיות , זה לא רק חיילים הנמצאים בין הלוחמים , אלא גם גופים חיצוניים כגון מערכת משפט , תקשורת וכדומה שעלולים להחליש את רוח הלוחמים ואת יכולתם לפעול כפי שאכן התאמנו לכך במשך זמן רב במקצועיות.

    כמובן שיש מקום חשוב לתקשורת ולמערכת משפטית , אך הערך העליון של הצבא הוא ניצחון .

    אין להתעלם מכללי המוסר , גם התורה מצפה מהלוחמים למוסר וקדושה בקרב המחנה , אך לא כאשר הדבר פוגע בסיכויי הניצחון .

    והיכן אנחנו עומדים במשוואה זאת היום ?

    האם אין גופים שגורמים להחלשת רוח הלוחמים , שגורמים לחייל לחשוב יותר מידי לפני שהוא פועל על פי מה שהתאמן במקצועיות במשך זמן רב ?...

     

     המשותף למקום המשפט ולמקום עבודת ה'

    פרשת שופטים פותחת בציווי על חשיבות מערכת המשפט ועל חשיבות ניקיון הכפיים והצדק שבמערכות אלה :

    " שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ... וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוור עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף...".

    שני הפסוקים הבאים לאחר מכן נראה שאינם קשורים לעניין שופטים ושוטרים :

    "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ. וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא ה' אֱ-לֹהֶיךָ".

    לשם מה נסמכו שני עניינים אלה, אם אין ביניהם קשר ?

    אמנם ניתן לקשור את שני הנושאים הללו בקשר של 'מקום' .

    גם מערכת המשפט, הסנהדרין , יושבת בלשכת הגזית סמוך לבית המקדש , וגם הציווי השני מדבר על בית המקדש , על האיסור לבנות אשרה , בית עבודה זרה ומזבח שאינו כדין בהר הבית במקום המקדש .

    ניתן להעמיק עוד יותר בקשר הרעיוני שבין עניין הצדק הנדרש ממערכת המשפט לבין איסור בניית עבודה זרה במקום המקדש , לא רק על העבודה , אלא על עצם הבניה (רש"י) .

    מערכת המשפט חייבת להיות נקיה מכל סייגים .

    יש לשפוט בצדק , לא להכיר פנים לא לגדול ולא לקטן , את כולם צריך לשפוט בצדק , ביושר , בשווה .

    לא לתת לגדול תחושה טובה או רעה יותר מכפי לקטן. יש איסור על הדיינים לקחת שוחד , גם שוחד שמטרתו לדון דין אמת .

    השוחד מעוור ומסלף את דברי הדיינים .

    נטיית ליבם איננה תמה וישרה כמקודם .

    השוחד משפיע על שיקול דעת ישר והתמים של הדיין.

    מסמיכות הפרשיות ניתן ללמוד שלא רק בבית הדין אסור לקחת שוחד .

    לא רק בית הדין צריך להיות על טהרת הצדק ללא התערבות של כוחות זרים , אלא גם מקום עבודת ה ', בית המקדש ואף מקדש המעט שלנ ו, בתי הכנסת , צריכים להיות נקיים מכל 'עבודה זרה' , אשרה או מזבח - אף לשמיים (רש"י) כיוון שלא נבנו כדין , לרצון ה' לפי כללי העבודה במקום הקודש הרי שהם כמו הכנסת עניינים זרים למערכת המשפט , הם כמו שוחד לדיין , ואז אותו דיין אינו יכול לדון את אותו אדם .

    לא ניתן לעמוד לפני הקב"ה בתפילה כאשר יש בתפילה מחשבות זרות או 'אשרה' שאסור להכניס אותה לבית עבודת ה' .

    עד כמה צריכים אנחנו להיזהר 'שלא להעמיד צלם בהיכל' , לא להכניס לבית מקדש המעט שלנו דברים שאין מקומם בבית הכנסת , דיבורים שאין מקומם בבית הכנסת. כפי שאומרים : 'אם תדבר בבית הכנסת , אם תקרא עיתון בביה"כ , אז היכן תתפלל ?!'

    כפי שברור שמערכת המשפט צריכה להיות נקיה ללא סייגים וללא רבב , כך גם מקום עבודת ה' שלנו צריך להיות טהור ומיוחד רק לעבודת ה' , ללא עניינים אחרים .

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה