כותרות TheMarker >
    ';

    כתבות

    מבחר הגיגים...

    0

    על סליחה ומחילה...

    2 תגובות   יום שני, 9/9/19, 19:19

    כשהיינו רכים בשנים סלחנו במהרה, אולי כי החיים היו דינאמיים , אולי כי ליבנו היה רך ובעל קיבולת, אולי בגלל שלא הבנו באמת את משמעות הסליחה והמחילה, וגם לא הבנו כלל, את משמעות המאבק. 

     

    עם השנים אנו מתבגרים ואוגרים בחדרי לבנו, אכזבות, כאבים, פצעיי עלבונות ועוד שאר דברים שמנגנון ההכחשה הקיומי מבקש להדחיק.  הסביבה תמיד תאמר לא לקחת ללב , להמשיך הלאה, ועוד שאר טענות מוזרות שהרי בינינו זה לא מצליח לאף אחד ושנית, כל דבר מותנה בפקטור של היחסיות ושל מידת הכאב והעלבון. 

     

    הקומפרוסרים של ההדחקה הנם מנגנון טבעי ואפילו נכון, שהרי אדם לא יכול בסך כל שנות חייו להכיל את המנגנון הרגשי המתלווה למסע של החיים, אומנם מודעות היא פקטור חשוב ,אך עם זאת באותה משוואה מתקיים לו גם מנגנון ההכחשה. 

     

    הבעיה היא שלמידת ההכחשה יש גם מידה, שהרי אם נכתוש ונכחיש כל רגש כמתבקש בחברה שורדת ותועלתנית , לא נוכל באמת לצמוח או לאהוב, או פשוט לחיות בנועם ובשלום עם עצמנו ועם הסביבה. 

     

    החברה מספקת מערכות מגוונות לתיעול וניהול הרגש למשל עולם האמונה והדת שמתנה כללים ברורים להתנהלות רגשית , כמו כן, עולם הפסיכולוגיה, עולם הניו- אייג' והרוחניות ועוד אלפי מנגנונים שאמורים לעזור לנו לצלוח את עולמנו הרגשי הסבוך והמורכב. 

     

    הפקטור של סליחה הוא מושג מנחה בכל דרך באשר היא, ההבנה שכולנו אנשים וכולנו לעתים חווים ימים טובים וימים רעים, כולנו מנסים לאחוז במפרש ולתפוש את רוח הגבית שתעזור ותנחה אותנו בתנועתנו הלא סבירה, הסהרורית בעולם הזה. 

     

    סארטר אמר כי "הגיהנום הוא הזולת",וזה למעשה מסכם את האמביוולנטיות הבסיסית בחיינו, הצורך באחר, משמע הסבל- "גיהנום", והצורך להתמודד עם הזולת על בסיסי יומי, מה שמהווה אתגר עצום בכל חייו של אדם, אם זה באופן מופחת או יותר, עדיין אדם חי בזולתו ועדיין אדם על סך כל צרכיו ורגשותיו צריך להתנהל מול עולם שלם של צרכים ורגשות שלא תמיד מתמזגים, שלעתים מתנגשים ויוצרים מחלוקות ואין ספור אי הבנות ובעיות בתקשורת. 

     

    ולפיכך מנגנון הסליחה והמחילה נובע מתוך התודעה שכולנו אנשים אנושיים שמנסים להתמודד מדי יום ביומו אם אין ספור מערכים רגשיים. 

     

    היהדות אומרת בפשטות "לשמור אותי מאוהביי ומשונאיי אשמר בעצמי" , כלומר הידיעה היא שאדם אהוב ויקר יכול יותר לפגוע מאשר אדם זר, כי אולי שם מתקיימת תשתית של אמונה שלא מתקיימת בהכרח מאדם זר. אולי גם הכוונה היא לכפילות ולצביעות שיכולה ממש כפגיונות לפצוע לב תמים ומאמין. 

     

    כי יש אנשים שפיתחו בעולם המסובך מנגנונים של הגנה, מה שמוביל לצביעות, כפילות חוסר אותנטיות, ניצול ועוד שאר מטעמים רעים., רוב הבוגרים מודעים לכך ומתנהלים בקשיחות בעולם קשוח , יש שיגידו שיש להם עור של פיל, יש שיגידו שאין בהם אמונה לאף אדם באשר הוא ויש שיגידו שהם מאמינים רק בעצמם או רק בקדוש ברוך הוא, באשר הוא,או שכלל לא מאמינים לדבר, מה שלא נכון בהכרח, כי אם לא היינו מאמינים לא היינו באמת יכולים לחיות בעולם זה, שהרי אנו חייבים תשתית של אמונה כדי להתקיים, למשל אם היינו חסרי אמונה בזולת לא היינו יכולים לאכול במסעדות , לא היינו יכולים להלך ברחוב, לא היינו יכולים לחצות כביש ולהאמין שלא יפגעו בנו לרעה, ועוד. כלומר, אנחנו חייבים תשתית של אמונה כדי להתקיים בעולם זה. גם אנו מצהירים על חוסר אמונה. 

     

    אהבה דורשת אמונה, ללא אמונה לא יכולה להתקיים אהבה, אם נספוק באהבה ובאופן מעשי במושא אהבתנו לא נוכל לקיים ולשמר אהבה. 

    המנגנון של אהבה הוא מנגנון שאמור להכיל בו את כל הערכים של מחילה, סליחה ואמונה, דרכי הלב בעולם האהבה הם דרכים שונות ואף לעתים מיוסרות, הפחד הגדול להתמסר לאדם אחר באמונה שלמה, גורם להרבה אנשים פשוט להימנע, בעיקר כי הם נפגעו, נשארו פצועים עם כרעי אמונתם, בגידה היא פקטור חשוב , ובגידה היא לא רק פזית אלא בעיקר רגשית. 

     

    בגידה למעשה יכולה להתקיים בכל מערך יחסים, עם זה חברי, עסקי, זוגי ועוד, ובגידה היא החשש הגדול מכולם היא ההוריקן ששובר ועוקר בתים של אמונה ואין איש יכול לעצור את סחף כאבה.. 

     

    וברבות הימים על סך כל האנשים ודרכיהם המוזרות לדבר או לדברר אהבה, אנו ניצבים מול שערי האמונה ומבקשים את השחרור בסליחה ובמחילה. אך חדרי לבנו גועשים וקשה לנו למצוא אפיק של נחמה שיוביל את כל הכעס לים שלוו של אהבה ומחילה. 

     

    אך עם זאת אהבה טומנת בחובה מחילה, כי אם היא נעדרת מכך, שהרי יש כאן שני מתאבקים אנושיים שרוצים לנצח בקרב שכלל לא ברור להם מהו מטרתו ומי בעצם מנהל את המאבק הזה. 

    כי באהבה אין מנצח ואין מפסיד, גם אם נדמה שהוכחנו את כל חולשותיו של מושא אהבתנו , שהרי במרחק שנוצר מחוסר המחילה לא נוכל לקיים אהבה .הקרב ידוע מראש, כי הוא טומן בחובו הפסד מר. 

    אין תהילה למנצח שבגד בערכי האהבה, כי בעולם האהבה אין מנצחים, יש רק מפסידים. והניצחון הוא לקיים אהבה  ולקיים אמונה. 

     

    ואם תהיתם מדוע אלו או אלו בחרו בסליחה ובמחילה בעוד עמדתם על המשמר עם כלי מלחמה, שהרי הם יודעים  דבר שלכם נסתר, זו למעשה  לוגיקה פשוטה של אהבה, כ אהבה תוכיח את כל רזי ההיגיון ואת כל הידע שברשותך, נסתרות דרכי האמונה וגם נסתרות דרכי האהבה. 

     

    וסליחה צריכה להתקיים רק למי ששומר במשמרת את אור האמונה, למרות קיתונות האש ודברי התוכחה, כי אם שומר הוא הוא בקנאות על מאור האמונה ראוי הוא לדרכי הסליחה והמחילה, אך אם אדם נעדר כלל משפיות האמונה בדרכי האהבה שהרי אין לתת דעת למשהו שאין בו דעת... מותר גם ללכת עם צפונות לבך, ולשמור במשמורת על אור אמונתך עד שתמצא אפיק נעים ורגוע ,לעבר גאות ים זוהר אמונתך.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        היום 18:55:

      שולח כוכב תודה על השיתוף

      מוזמנת לטעום מהקפה המהביל שלי

        13/9/19 12:13:
      החכמתי. שבת שלום :)

      ארכיון

      פרופיל

      נטלי חסין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין