כותרות TheMarker >
    ';

    החלום שלי

    החיים על הספקטרום.
    אני לא מאמינה שהם החיים שלי.

    גרושה בחופשה

    1 תגובות   יום ראשון, 15/9/19, 19:27

    אוגוסט, החודש הזה של ילדים בחופש, קייטנות עמוסות הפעלות וקניונים עמוסים בצרחות, גלידות מעוכות על הרצפה והורים מותשים, כאלה שמנסים לתמרן בתוך המשוואה העגומה הזו של12 ימי חופשה להורים מול ממוצע של 70 ימי חופש לילדים. אוגוסט זה גם החודש הזה של חופשות משפחתיות. למה להרוס קניון בתל אביב כשאפשר להשאיר הריסות בבית מלון בינוני בצפון?
    אני מהרהרת בתחלואי החברה הישראלית ואורזת תיק לי ולילד. חופשה משפחתית אינטנסיבית עם משפחה עממית פלוס על שלוחותיה זו הפנטזיה האחרונה שיש לגרושה בראש. בכל סיטואציה שבה ישבו כולם והיא תקום, איך שישבנה הלחוץ בבגד ים יתרחק מספיק יהיה מישהו שידבר על הצער שהוא חש על בדידותה, על גירושיה ועל המשפחה שהתפרקה לילד האומלל. כמובן שאותו צדיק לא יוטרד מכך שהילד שם כדי לשמוע. אותו מלהג יקח גם בעלות על חיי הלילה שלה, בדרך כלל זו תהיה איזה דמות נשית. כזאת שחיי המשפחה שלה מסודרים לפי תסריט של בית פאקינג קטן בערבה. אבא, אמא, 3 ילדים ואיזה שרקן שמחכה למות משעמום. היא זו שתפרוס שמיכת רחמיה על מיטת הגרושה ותשתתף בצערה מבלי שנתבקשה. תדמיין אותה מדליקה נר בחשכה ומחכה. מחכה לגבר, לאהבה, לפרק ב' חדש.
    שמתי לב שהתחלתי לעצבן את עצמי כשזרקתי בקבוק בושם יקר בחוסר זהירות לתוך התיק. סיימתי לארוז ואמרתי בקול לעצמי: "אני מסוגלת, אני אעבור את זה, אני אסבול את כל ההערות ואת כל הלחץ המשפחתי בשלום. אני עברתי לידה. אני יכולה לעבור חופשה באוגוסט!"
    12 שעות אחר כך קיבלה את פניי נציגת הרחמים הראשונה. חיבקה אותי ואמרה בשקט קרפדי:" קשה לך בטח לבד בלי אבא שלו"
    "לא קשה, אני בסדר. תודה" אמרתי ודחפתי בבעיטות תיק גדול מקללת את עצמי על שאני אף פעם לא בוחרת את המזוודה הזו עם הגלגלים כמתנת חג.
    במעלית פגשתי חבר משפחה, גבר בגיל של אבא שלי שנעץ מבטים במחשוף שלי ואמר:"הפסיד האדיוט שעזב אותך"
    "הוא לא עזב אותי, אני רציתי להתגרש.אני בסדר.תודה" עניתי והקאתי בפה 2 פריכיות מהבוקר.
    יצאתי מהמעלית ממשיכה לבעוט בתיק ומאגפת את ילדי ההיפרקטיבי מהצד. סאמק.. שיכנסו כבר שניהם לחדר: הילד והתיק הארור הזה.
    חדר קטן חיכה לי, נראה נחמד. אין תלונות. ברכתי את השקט והסטתי את הוילון כדי לגלות נוף של צינורות ביוב וחניה. טוב.. לא נוף לריביירה אבל לפחות שקט לי.
    החלפתי לבגד ים וירדתי ללובי, חולפת על הבלתי נסבלת שקבלה פניי כשהגעתי ועושה עצמי מדברת בטלפון. בים היה מושלם, גלים, מים שעוטפים, שמש לא רחמנית אבל כזו שמטהרת. הילד נהנה אני נהנית וזה מה שחשוב. כשיצאתי מהמים מחפשת אחר הכפכפים מישהו דחף אותי והחזיק אותי במותניים " הצלתי אותך" אמר והצביע על איזה רחפן שנחת קרוב אליי.
    "מקסים אתה" אמרתי והתחלתי ללכת.
    "אם תרצי משהו, מים, בירה, וויד" אני פה.
    הסתובבתי וחייכתי לבחור, אומדת את גילו הצעיר, ללא ספק צעיר ממני לפחות ב10 שנים. אבל מדליק לגמרי עם המראה השרוף משמש שלו ועם החיוך הממזרי. הורדתי את משקפי השמש לעיניים מסתירה את מבטי שירד לכיוון הבטן שלו סורק את שביל השיער העדין שיורד ומתחבא בתוך בגד הים.
    אולי לא יהיה פה כזה גרוע, חשבתי.
    אני בחדר316 אמרתי והוא חייך, מרים חצי גבה מתרשם מהישירות שלי.
    חזרתי למתחם המשפחתי ועליתי על פנים רציניות, של גרושה שלא מקבלת מזונות. מחקתי כל סימן לפלירטוט שהיה ולקחתי לעצמי חתיכת אבטיח משולחן מאולתר שהם סידרו על החוף.
    "את נהנית אה" אמר המטרידן מהמעלית. הוא היחיד כנראה שקלט את הסיטואציה עם הבחור.
    "שבי פה" אמרה המציקה ונתנה לי דקה של חסד לפני שהתחילה להעיק.
    "את לא רוצה להתחתן שוב?"
    "את לא רוצה עוד ילדים?"
    "אני מאחלת לך באמת שתמצאי מישהו שיקשיב לך"
    אני מאחלת לעצמי שתסתמי... עניתי לה בראשי והמשכתי לגרוס אבטיח.
    אחרי ארוחת הערב כבר תירצתי עייפות ועליתי לחדר. הילד נרדם ואני נכנסתי למקלחת, מורידה את הבגדים ובוחנת את סימני השיזוף על החזה שלי. מסתכלת וחושבת מה הילדון ההוא שאין לו יותר מ22 יחשוב על חזה של אישה שעבר היריון והנקה.
    מילאתי אמבט חם והעמסתי לתוכו את כל בקבוקוני השמפו והקצף שהיו. כיביתי את האור, העלתי את אניגמה ועצמתי עיניים. בלי לרצות זימנתי לגופי תחושות אירוטיות כששביל השיער הדק על הבטן של הילד מלווה אותם.
    המים התקררו ואני יצאתי עטופה במגבת ובשנייה שהתיישבתי הטלפון בחדר צלצל.
    "ערה?" שאל אותי קול מבודח שזיהיתי.
    "יותר מתמיד" עניתי בלי היסוס
    "באה? אני קומה מעליך 406 "
    "תן לי 10 דקות" ניתקתי והתחלתי להתמרח בקרמים, מסתרקת בהליכה ומועדת על התיק המחורבן שהתעלל בי.
    בחרתי תחתונים קלילים שאפשר להוריד מהר, חזייה שקרנית שגורמת לשדיים שלי להראות מסולקנות להפליא ושמלת קיץ לבנה שמדגישה שיזוף.
    "היי" אמרתי ונכנסתי לחדר בנים מטונף.
    "לא תהיה פה חתונה, אתה יודע" אמרתי והתיישבתי לידו על המיטה.
    "בואי" משך אותי אליו מדביק אותי לנשיקה מתוקה כמו הנעורים. מלטף לי את השיער ומוריד במקצועיות מעליי את השמלה.
    הרגשתי את האש לוהטת בי ורציתי להרגיש את הבטן החמה שלו עליי. נשכבתי על המיטה ומשכתי אותו הפעם אני. הוא נשכב עליי מוריד את החולצה ומחבר את הגוף החם שלו לגוף החם שלי. חום של שמש, של סקס, של חרמנות. הכל להט עליי וזזתי מקדמת את הכל במהירות. מפשילה לו מכנסיים ומכוונת איבר לא ילדותי בכלל בדיוק לרטיבות שלי. נושכת שפתיים חזק ומחניקה צעקה כשהוא זז בתוכי.
    "את כל כך אישה, הייתי עושה אותך על החול שם מול כולם"
    "אחלה אופציה לסגור פינות מול כמה מעצבנים" עניתי ממשיכה לנשק אותו ולכוון אותו עמוק יותר.
    "תכניס לי אצבעות כשאתה נמצא בתוכי" אמרתי לו
    "תלמדי אותי, תלמדי אותי הכל" השיב בהתלהבות וגישש עם האצבעות עד שמצא את הנקודה המושלמת שיחד עם חדירה מביאה להתפוצצות המיוחלת.
    "תודה שהצלת אותי מהרחפן" אמרתי בשקט אחר כך, אוספת עצמי כדי לצאת מהחדר.
    "אולי יהיה עוד שיעור מחר" הוספתי.
    "אל תעלמי לי" הוא ענה והחזיק לי את הפנים באסרטיביות שלא הייתה מביישת איש עסקים בן 40.
    במעלית פגשתי את אשת המשפחה הרחמנית.
    "מה את עושה פה?" שאלה
    "נדודי שינה" עניתי
    "כן אני מבינה... קשה בלי גבר. תשתחררי קצת, אל תהיי כזאת רצינית. גברים לא אוהבים את זה. תאמיני לי שעם קצת מאמץ אולי גם תכירי מישהו"
    "כן, אולי. בעזרת ה'. בלי נדר.תודה אני בסדר. לילה טוב"
    עניתי מקללת את אוגוסט ומייחלת למותו.

     

    ****אם אהבתם אז מוזמנים לקרוא על הספר שלי "הסיפור שלי עליך" שניתן להזמין ברשת צומת ספרים סטימצקי וגם באינדיבוק ***

    https://indiebook.co.il/product-category/סופרים/סילביה-ברזני?fbclid=IwAR2ZFb-KuBEBtvfO9BLEJRZ07xmBJujYQuR4ImKALq47Wx9QkzwxVtDB8bs

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/9/19 19:34:
      ארוך ומרתק !

      ארכיון

      פרופיל

      מאריאנטואנט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין