כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אריק גינזבורג מוזיקה, אומנות, ארכיטקטורה הגות ספרות ובכלל

    כותב על ומשמיע מוזיקה בעיקר קלאסית,, ג'אז אבל לא רק . הגיגים על אומנות , ארכיטקטורה אבל לא רק.

    0

    כמעט יותר יופי ממה שהתודעה יכולה להכיל

    0 תגובות   יום שני, 23/9/19, 12:46

    ג'יימס רודס היה מאושפז בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי בבריטניה .... הוא נהג לחתוך את עצמו ..... הטיפול הפסיכיאטרי התבטא בעיקר בלסמם את המטופלים עד כמעט אובדן ההכרה....שלא יפריעו לצוות המטפל .....
    במצב של זומבי, לא בדיוק מבדיל בין יום ולילה.......הוא רק רצה את נפשו למות.....
    בימי ראשון היו החוסים זכאים למבקרים, על רודס נאסר היה לקבל מתנות שמא יבריחו לו מקורביו סכיני גילוח (????) ....באחד הביקורים הביא לו חבר בקבוק ענק של שמפו ותוך כדי כך קרץ לו .....בתוך הבקבוק, עטוף בניילונים נח לו מכשיר אייפוד ועליו ג'יגה בייטסים של מוזיקה ......
    באישון לילה כשהחוסים והמשגיחים נמו את שנתם, משך ג'יימס רודס את השמיכות מעל ראשו ולחץ על כפתור הפליי ....
    ג'יימס רודס ניגן פסנתר בילדותו ..... הוא גם נאנס בילדותו, מידי יום ביומו, ע"י המורה שלו לספורט בבית הספר הקתולי שבו למד........ הוא בגר והפך להיות אדם מצליח;
    10 שנים הוא לא התקרב לפסנתר. ואז, כשהיה בתחילת שנות ה - 30 שלו, הוא החל לחתוך את עצמו ....

    באישון לילה , לא חי ולא מת, בהכרה ולא בהכרה , זומבי שרק מבקש את נפשו למות .....
    " במחלקה חושך מוחלט, דממת מוות . משכתי את השמיכות מעל ראשי ולחצתי על כפתור הפליי ...... הצלילים שבקעו מהמכשיר הקטנטן , היו פרק האדאג'יו, מתוך היצירה הקרויה "באך – בוצ'יוני "
    "....נלקחתי למקום כל כך מופלא , מקום של כניעה, של תקווה; יופי שלא נגמר; זה היה כמו לגעת בפניו של אלוהים; אני נשבע שהיתה לי שם התגלות רוחנית; באותו רגע גם ידעתי שלא רק שדברים יסתדרו; הם הולכים להיות הכי טוב שאפשר ; כאילו שחוברתי לזרם חשמל ; זה רגע שלעולם לא אשכח. אט אט השתחררה ממני עדינות שהיתה כלואה בי 30 שנה ".
    (מתוך ספרו של ג'יימס רודס "Instrumental" יצא לאור ב 2015 ).
    ג'יימס רודס הוא היום אישיות מאד מוכרת; הוא כתב 4 ספרים, הוא מופיע בכל העולם, מרבה להתראיין בטלביזיה ולטעון בבית הלורדים שם הוא לוחם להחזרת שעורי מוזיקה לבתי הספר, מגייס כספים לרכישת כלי נגינה לתזמורות בבתי הספר .
    ... שיער ארוך לא מסודר , משקפיים עם מסגרת קרן שחורה, גבוה, שחוח, לא מגולח כבר מספר שבועות, מסרב ללבוש חליפות הוא יושב ליד הפסנתר ; הוא איש מעונה...רדוף; פניו מעוותות, גופו נע בפראות .

    "עוד לילה ארור של חוסר שינה . 4 לפנות בוקר, אילו היצירות שאני יושב לנגן....רק ככה אשרוד את הלילה .....המוזיקה שנותנת לי תקווה וסיבה להיאחז בחיים....
    אם ישנה מוזיקה כזאת ... אין לי שום ספקות שהטוב עולה על הרע ". מתוך האלבום INSIDE TRACKS" " שיצא ב 2015 במקביל לספר. כאן הביצוע של ג'יימס רודס ליצירה ששמע באישון לילה במחלקה הסגורה , מתחת לשמיכות

    ואתם לא תדעו את נפשכם ......כמעט יותר יופי ממה שהתודעה יכולה להכיל

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אריק גינזבורג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין