כותרות TheMarker >
    ';

    נאמני תורה ועבודה

    תנועת "נאמני תורה ועבודה" היא תנועה ציונית-דתית המבקשת להחזיר את הציונות הדתית לשורשיה.
    מגמתה לחזק את ערכי "תורה ועבודה", ולפעול לשילוב התורה עם המדע, עם חזון הציונות, ועם החיים המודרניים.
    התנועה שואפת לחזק את השתלבותה של החברה הדתית בחברה הכללית בישראל, למען קידום הסובלנות, השוויון, והצדק, ולמען עיצוב אופייה היהודי-הדמוקרטי של החברה הישראלית.
    התנועה פועלת מתוך מחויבות להלכה, ליצירת תרבות דתית פתוחה, המעודדת שיח הלכתי אמיץ שמתמודד עם אתגרי הזמן.

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    המפלגות החרדיות שכחו מתנועת המטוטלת

    0 תגובות   יום רביעי, 25/9/19, 12:28

    המטוטלת עובדת כך: המפלגות החרדיות מצטרפות לקואליציה אך לא מפנימות שחלק מתפקידן כנהגי-משנה של הממשלה הוא לקחת אחריות על כל חלקי החברה הישראלית. המגזריות מנצחת, וההתעקשות שלא להסכים לאף פשרה בנושאי דת ומדינה מביאה להתנגדות מתרחבת בציבור הישראלי - ולבסוף לשינוי פוליטי.

    תנועת המטוטלת היא לא עניין דטרמיניסטי וקבוע מראש. יש בהחלט אפשרות, גם מצד המפלגות החרדיות, ובטח ובטח מצד המפלגות המתיימרות לייצג את הציונות הדתית, לבוא לשלחן המשא ומתן בראש יותר פתוח, להפנים את הצורך בתיקון יחסי דת ומדינה ולייצר מנגנונים של פשרה במקום לדרדר את מעמד היהדות בקרב הציבור.

    (ראש תחום דת ומדינה Tani Frank. )

    המפלגות החרדיות שכחו מתנועת המטוטלת
    זה הולך כך: החרדים זוכים להישג, נכנסים לממשלה, מתעקשים על ענייני דת ומדינה, מעוררים תסיסה של חילונים – וכך מקרבים עצמם לאופוזיציה

    החגיגה שהחלה במטה ש"ס אחרי פרסום מדגמי הבחירות עלולה לא להחזיק זמן רב, ויש סיכוי שהמפלגה תשב באופוזיציה לראשונה אחרי חמש שנים חרף הישג נאה של תשעה מנדטים. אם אכן יתממש ניצחון הפירוס הזה, יוכל היו"ר אריה דרעי להטיל את האחריות בעיקר על עצמו: הוא, יחד עם יעקב ליצמן ומשה גפני, היו אלה שתרמו אולי יותר מכולם למעבר המנדטים מהליכוד לאביגדור ליברמן ולקמפיין הממשלה חילונית של כחול לבן. הפוליטיקאים החרדים הוכיחו לאורך כל הקדנציה, עם סיוע מדי פעם מבצלאל סמוטריץ', שהם עדיין לא הפנימו את תנועת המטוטלת בציבור הישראלי ביחס לסוגיות דת ומדינה.

     

     

    המטוטלת עובדת כך: המפלגות החרדיות מצטרפות לקואליציה אך לא מפנימות שחלק מתפקידן כנהגי-משנה של הממשלה הוא לקחת אחריות על כל חלקי החברה הישראלית. המגזריות מנצחת, וההתעקשות שלא להסכים לאף פשרה בנושאי דת ומדינה מביאה להתנגדות מתרחבת בציבור הישראלי - ולבסוף לשינוי פוליטי.

     

    זה בא לידי ביטוי באופן בולט במערכת הבחירות המיותרת שהסתיימה בשבוע שעבר. בסופו של דבר, המסר של ליברמן היה פשוט: לא לכפייה דתית ונגד "מדינת הלכה", שמאיימת על אורח החיים החילוני והמסורתי של רוב אזרחי ישראל. המסר הזה התבסס על תסיסה מתמשכת בקרב חלקים נרחבים בציבור.

     

    הניכור שהציבור היהודי בישראל חש כלפי המערכות שאמורות לייצג את פני היהדות הממוסדת של המדינה - הרבנות הראשית ושלוחותיה – גובר משנה לשנה. בסקר שערך לאחרונה מכון "דיירקט פולס" בקרב הציונות הדתית עבור תנועת נאמני תורה ועבודה, עלה כי 71.6% מבעלי הדעה סברו שהרבנות יותר מרחיקה מהיהדות מאשר מקרבת אליה.

     

    בקדנציה האחרונה לא נעשה דבר כדי לטפל בכשלים המערכתיים בשירותי הדת, ואולי אפילו להיפך: נעשה כל שניתן על מנת לבסס ולבצר את מונופול הרבנות על שירותי הדת.
    ''

    אירוע משמעותי נוסף שהביא להעמקת המשבר של יחסי דת ומדינה היה חוק המרכולים של דרעי. לכאורה הוא היה אמור למנוע מסחר בשבת, אך בפועל נועד להחליש את הרשויות המקומיות בבואן להסדיר את הנושא בתחומן. החוק לא הביא לסגירת מרכול אחד, אבל הוא יצר את התחושה אצל ציבור גדול שהכפייה הדתית מתעצמת ושישנו ניסיון משמעותי לשנות את אורח החיים החילוני. זיכרו כיצד יצאו יאיר לפיד ואביגדור ליברמן לרחובות אשדוד בגלל עניין פעוט לכאורה כמו מכולת פתוחה בשבת.

     

    את כל זה היה ניתן למנוע. חוק המרכולים הגיע לאחר שנדחתה הצעת פשרה שיזמנו להסדיר את המרחב הציבורי בשבת ברוח אמנת גביזון-מדן, שמהותה הסכמות בין חברי כנסת שונים מהמפלגות הגדולות. זו הייתה הצעה שדרעי וסמוטריץ' התנגדו לה, אבל בהחלט יכולה להתממש במסגרת של ממשלת אחדות, אם תקום.

     

    תנועת המטוטלת היא לא עניין דטרמיניסטי וקבוע מראש. יש בהחלט אפשרות, גם מצד המפלגות החרדיות, ובטח ובטח מצד המפלגות המתיימרות לייצג את הציונות הדתית, לבוא לשלחן המשא ומתן בראש יותר פתוח, להפנים את הצורך בתיקון יחסי דת ומדינה ולייצר מנגנונים של פשרה במקום לדרדר את מעמד היהדות בקרב הציבור.

     

    יותר מתמיד אפשר וצריך להציע פתרונות פרקטיים לתיקון שירותי הדת בישראל, שיהיו צעד ראשון בדרך לאיחוי השסע בין דתיים, מסורתיים וחילונים. השטח בוער ומבקש את זה מנבחריו. אם זה יקרה, הקמפיינים בבחירות הבאות ייראו אחרת לחלוטין.

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל